הגינה כמרקחה

עודד שלומות בסיור בעקבות צמחי מרפא ארצישראליים

88 שיתופים | 132 צפיות

היום, כאשר הכניסו כמעט את כל צמחי המרפא לתוך קפסולות בבקבוקי זכוכית, ובכל בית טבע ניתן לרכוש תמציות ושיקויים "טבעיים", העדפתי לצאת דווקא לטבע עצמו, לשוח בין העצים, לשוחח עם הצמחים ולהיפגש עם האנשים ש"צמחי מרפא" איננו עוד "טרנד" עבורם, אלא אורח חיים.

הדרך המשובשת והמפותלת העולה מכרמיאל לכיוון דרום מזרח מובילה לכפר הבדווי חוסנייה. רעיית העיזים עדיין ניכרת בנוף הטרשים הגלילי, אולם לפתע מתגלה ביתם ה"ירוק" של פאטימה ומחמוד סועאד: פיסת דשא קטנה, עציצי נוי, צמחי מאכל ומרפא, גן ירק, בוסתן מטופח וקבלת פנים בדווית חמה. עוד לפני הקפה החזק, התה המתוק וכל טוב פרי הארץ – יצאנו לגן והמשכנו מעט למורדות ההר, כאשר מצטרפת אלינו גם רסמייה סואעד, שותפתה של פאטימה לפרויקט סדנאות צמחי המרפא והמאכל של נשות חוסנייה.

השלושה (פאטימה, רסמייה ומחמוד) מתכופפים כל רגע, מצביעים על צמח זה או אחר, קוטפים, ממוללים, מריחים וטועמים. לרגע קט נדמה היה כי כל הגינה הפכה לבית מרקחת אחד גדול, וכמעט שהצטערתי שלא באתי עם כאב ראש חזק או לפחות טפילים במעיים רחמנא ליצלן.

"אצלנו צמחי המרפא משמשים ביומיום", אומרת פאטימה. "הבדווים נמצאים גם שעות ארוכות במרעה. אם נפצעים, חוטפים כאב בטן או נעקצים על ידי נחש או עקרב – צריך למצוא תרופה מהירה ממה שיש בשטח. כשהייתי ילדה כמעט שלא קיבלנו תרופות וכדורים, וכל הטיפול היה באמצעים מסורתיים ובצמחים. גם היום משתמשים הרבה בצמחים, ורק אם לא עוברת המחלה הולכים לרופא".



כל הגינה הפכה לבית מרקחת אחד גדול

כל הגינה הפכה לבית מרקחת אחד גדול

החרדון והחרחבינה

פאטימה (44) ורסמייה (40) סיימו באחרונה קורס "עסקים צומחים" בתמיכת מט"י (מרכז טיפוח יזמות) כרמיאל, שבו למדו 14 מנשות הכפר איך למצות בצורה עסקית את ניסיונן בצמחי מרפא ומאכל ולגבש תבנית להעברת סדנאות לציבור. לפרויקט היו גם ערכים מוספים של העצמת נשים ותמיכה במגזר הבדווי. לפי שעה הנשים הבדוויות, שחלקן אף מתקשות בעברית ומעולם לא עמדו בפני קהל, החלו להעביר סדנאות ומחפשות את קהל היעד המתאים והפתוח שיוכל ללמוד וליהנות מההזדמנות האותנטית.

"קשה לראות הבדלים משמעותיים בין צמחי מרפא למאכל", אומרת רסמייה, שהחלה גם לכתוב ספר בתחום. "אם מתייחסים גם לרפואה מונעת, הרי כל צמחי המאכל שאנחנו מכירים טובים לתחזוקה בריאה ומאוזנת של הגוף. הם אולי לא נחשבים 'צמחי מרפא', אבל הם טריים, לא מרוססים, ובעלי תכונות טובות לעיכול, לדם, למערכת החיסונית ולמין".
רסמייה נחשבת למשכילה בין נשות הכפר. היא ילידת דיר אל אסד (כפר של "פלאחים") הנמצא בבקעת בית הכרם, סיימה תיכון חקלאי ברמי, ונישאה לחאלד סואעד מחוסנייה. כילדה, בכפר "עירוני", נתקלה מעט מאוד בצמחי מרפא, אולם במשך חייה בקרב הבדווים למדה מהם ("בעיקר מחמותי") את השימושים השונים.

מחמוד, שלרוב נותן לנשים להציג את הנושא ועוזר מעט בתרגום שמות הצמחים (הוא גנן במקצועו), מוסיף כי אין לימוד שיטתי, אלא מסתכלים מה הזקנים עושים: "לפני כמה שנים היה בכפר אדם זקן חולה שחפת. הוא שתה חליטת דרדר והחלים. איך אנחנו יודעים שצמח החרחבינה יכול לעזור נגד עקיצות עקרב ונחש? יש סיפור על אחד הזקנים אצלנו שהיה במרעה וראה מאבק בין נחש לחרדון. הנחש מת אבל הצליח להכיש את החרדון, שהתחיל לאכול חרחבינה במרץ. הזקן הסתכל על זה בפליאה, ומתוך סקרנות הבריח את החרדון מהחרחבינה. ברגע שהפסיק לאכול מהצמח, נפל ומת. מזה יודעים שהצמח טוב לניקוי הגוף מרעל".

פאטימה: "יש בכפר אישה זקנה ומאוד בריאה. כל פעם היא אומרת שזה בזכות החרחבינה. זה צמח מאוד טעים וניתן לאכול טרי, בשדה או בסלט. לעיסת העלים מחזקת את החניכיים. העלים והשורשים מצוינים להגנה על פצעים פתוחים. הטוב ביותר זה למעוך אותם ולהניח על הפצע. לקראת עונות שבהן קשה למצוא את הצמח, ניתן גם לשרוף את השורשים והפרחים ולשמור את האפר בצנצנת, ולפזר על הפצע במידת הצורך".

מטפלים ונזהרים

באחרונה נערך במכון וולקני בבית דגן כנס ביוזמת עיל"ם (העמותה הישראלית לצמחי מרפא), בשיתוף החברה לרפואה משלימה בהסתדרות הרפואית בישראל. הכנס התמקד בטיפול בחרדה ובדיכאון באמצעות צמחי מרפא ושילובם ברפואה מערבית-מודרנית ובשיטות טיפול נוספות.

אחד הנושאים ה"חמים" בכנס היה התייחסות למחקר ישראלי חדש המצביע על סכנות אפשריות הטמונות בתגובות בין-תרופתיות הנובעות משימוש מקביל ולא מתואם בין צמחי מרפא לבין תרופות סינתטיות.

בין היתר נמצא כי שילוב של אכיניציאה (לטיפול ולמניעה של מחלות נגיפיות) עם תרופות נגד אסטמה ואלרגיה, סטרואידים ותרופה להורדת כולסטרול, עלול לגרום לפגיעה בטיפול; וג'ינסנג קוריאני (למצבי דיכאון קלים, עייפות וחולשה) בשילוב תרופות לטיפול בסוכרת, עלול לגרום לירידה חדה ברמות הסוכר.

ד"ר ניר עמיר (M.D.), מנהל המרפאה לרפואה משלימה בילדים בבית החולים וולפסון בחולון ומנהל בית ספר לרפואה סינית, שיאצו וטווינה, אומר כי הוא מכיר בסכנות שעלו מהמחקר, הן במישור הביוכימי והן האנרגטי. לדבריו, בהיבט הביוכימי ייתכן שינוי ברמות מומסים מסוימים בדם (כמו אשלגן) שבמצבים מסוימים עלול להפריע לקצב הלב, חיזוק פעילות תרופות מסוימות (כמו תרופות לדילול דם) או פגיעה בפעילות של תרופות אחרות.
במישור האנרגטי, על פי הרפואה הסינית, שילוב של צמחים (או תזונה) עם תרופות יכול ליצור גם אינטראקציה אנרגטית. למשל אם תרופה מסוימת מייצרת "חום" בגוף, תופעה זו עלולה להחמיר אם ניתן צמחים "מחממים". מצב זה מעלה את הסיכוי לתופעות לוואי של התרופה.

"הידע הוא הכלי החשוב ביותר לא רק למנוע נזקים אלא לשפר את איכות חיי המטופל", אומר ד"ר עמיר. "שיפור זה יכול לבוא על ידי הפחתת מינוני תרופות או ביטול הצורך בהן בכל מקום אפשרי. למשל, הפחתת הצורך בשימוש באנטיביוטיקה במצבים של זיהומים חוזרים בדרכי נשימה או שתן. בנוסף, ניתן לצמצם תופעות לוואי שונות. למשל, במצבים שבהם בלתי נמנע לקחת תרופה או שהתרופה משפרת באופן משמעותי את תפקודי המטופל, ניתן לצמצם את תופעות הלוואי ובכך לאפשר ליהנות מיתרונות התרופה תוך מזעור הנזק.

"כדי לעמוד במשימות אלה, על הרופאים להכיר יותר את עולם צמחי המרפא ועל המטפלים להכיר יותר את הפרמקולוגיה הקונבנציונלית. חינוך, ארגון כנסים והעלאת מודעות יבואו לברכת כל הצדדים. גם מיסוד תחום רפואת הצמחים יאפשר עיסוק בנושא ללא סיכונים מיותרים. עמותת עיל"ם פועלת למיסוד תחום צמחי המרפא בצד אישורים והגדרות לכל צמח העשוי להשפיע על בריאות המטופל".

הלוף והעולש

על השולחן במרפסת ביתם של פאטימה ומחמוד נערמים עוד ועוד שורשים, פקעות, עלים ופרחים. את חלקם אנחנו מכרסמים כמו שפנים רעבים ואילו רסמייה ממהרת להזהיר שצריך להתמצא היטב ברוקחות הטבעית. למשל, הלוף הארצישראלי, שלו תועלות רבות, יכול להיות גם מסוכן.

"אחרי שהתחתנתי והצטרפתי לחמולה, ראיתי את חמותי מבשלת פקעת לוף", מספרת רסמייה. "שאלתי לשם מה והיא הראתה לי איך מועכים את הפקעת הרכה ומורחים אותה, כמו משחה, על הפצע. כמו עם חרחבינה, ניתן גם לייבש את העלים, לטחון אותם לאבקה, לערבב עם שמן זית ולמרוח על הפצעים".
פאטימה: "צריך להיזהר, כי לוף טרי יכול להיות גם רעיל ומסוכן".
רסמייה: "יש לנו מתכון נהדר וטעים המועיל לטחורים, תולעים בבטן וליחה המלווה בשיעול. שולקים את פקעת הלוף במים רותחים, מועכים ומוסיפים שמן זית, קמח, מלח, ודבש. מערבבים, יוצרים כדורים ואופים חצי שעה בתנור. יוצא מעדן עם הרבה בריאות".
פאטימה: "ניתן גם לחלוט את העלים במשך שעה ולשפוך את החליטה. לחזור שוב על הפעולה ואז לשתות את המים. זה טיפול מצוין לחסימות בדרכי השתן".

גם לעולש יש עדנה רפואית על פי המסורת הבדווית, והוא מרכיב מומלץ, טרי או מבושל, בכל ארוחה. לדברי השתיים הוא טוב לטיפול במחסור בברזל (רסמייה: "כשהייתי בהריון קיבלתי באמצעות העולש את תוספת הברזל שלי, בלי כדורים"), עצירות, חוסר תיאבון, ניקוי הדם והכבד, לחץ דם גבוה, דלקות במערכת השתן, צרבת, צהבת, סוכר גבוה, ודלקות עיניים. כיוון שאיננו מצוי כל השנה, נקטף הצמח באביב ונשמר בהקפאה לעת הצורך (פאטימה: "אבל תמיד עדיף טרי. אם מחפשים יש רוב השנה").

דבש חרובים

גם לסרפד, על פי פאטימה ורסמייה, סגולות רבות. חליטת השורש מועילה לסוכרת, וחליטת העלים יכולה לשמש אמבט לריפוי פצעים שונים ולשתייה כתרופה לקוצר נשימה או שיגרון. שורש הסרפד, טרי או מטוגן, משפר את תפקוד הכבד; וזרעי הסרפד, הן מבטיחות בצחוק נבוך, מחזקות את כוח הגברא.

מתברר כי הטיון הדביק, אותו צמח "מעזבות" שלעתים אף קשה "להיפטר" ממנו, נחשב לא רק צמח מרפא, אלא אף משמש מדביר חרקים טבעי. "הבדווים קוראים לצמח זה 'טיוב', שמשמעו טוב ונעים", מסבירה רסמייה. "פיזור העלים בפינות הבית מונע כניסת חרקים פנימה. חליטת טיון גם מצוינת לריסוס על גפן, למניעת מחלות והרחקת מזיקים. מיץ העלים הטריים מצוין נגד פצעים ודלקות. הצמח נפוץ מאוד כל השנה ומשמש כעזרה ראשונה לכל פצע".

לדברי רסמייה, גם לרקפת סגולות רפואיות, אולם כיוון שמדובר בצמח מוגן ובשימוש בפקעת, נוותר על המידע ונחזור לצמחים "פושטים" וקוצניים כמו סירה קוצנית ודרדר. "חליטת שורש הסירה הקוצנית, הנמצאת כמעט בכל מקום, יכולה לעזור נגד סוכרת", היא אומרת. "חליטת העלים תועיל במקרה של דיזנטריה וכאבי אוזניים. שטיפת הפה תרפא מחלות חניכיים. חליטת הדרדר, הגם שמאוד מרה ולא נעימה לשתייה, יכולה להפסיק דימום פנימי וחיצוני. חליטת זרעי דרדר טחונים עם סוכר וזעתר מקילה על סחרחורת ועל אולקוס".

אחרי כל הטעימות, שחלקן היו גם מרירות (אבל בריאות!), זכיתי לכפית דבש חרובים. לא היו לי פצעים בפה וכאבי גרון, אבל השתיים דחקו בי לטעום (פאטימה: "אפילו הרופאים ממליצים") וכך עשיתי. היה טעים ובריא.

מהנדל"ן לטבע

קילומטרים ספורים מחוסנייה, באזור התעשייה הצפוני של נהריה, נמצא מרכז "מרפא הבושם", הממלכה הקטנה של שמעון שמלה (42). הגם שנולד בגוש שגב (ממש ליד חוסנייה), הוא גדל בעכו ורוב שנותיו הבוגרות עסק בנדל"ן.

"מילדותי התעניינתי בצמחים, בשמותיהם ובסגולתם", הוא אומר. "זכור לי במיוחד ציון ט"ו בשבט בבית הספר והצטיינותי היתרה בזיהוי צמחים ושמותיהם בתחרות. צמחי המרפא היו תמיד ברקע, ורכשתי את עיקרי התורה מאמי, שקיבלה זאת מאביה, שעסק בתחום בתוניס. במחקר שערכתי מצאתי כי הידע הגיע לצפון אפריקה מספרד, לשם הובא מקרתגו ויוון. אבל המקור הוא דווקא ארץ ישראל של האמוראים, התנאים, האיסיים ואף קודם לכן".

אחרי שירות ביחידת המודיעין 8200 ולימודים חלקיים בבצלאל ובטכניון, "נשאב" שמלה לעסקי הנדל"ן ותוך כמה שנים הפך לבעל חברה וטייקון מקומי בגליל המערבי. לפני 9 שנים, לאחר שנישא ונולד בכורו, החליט שמלה להפסיק לרדוף אחרי הכסף והרכוש ולהתחבר לעצמו.

"מכרתי הכול והתחלתי להסתובב בשטח, בגליל, בנגב, במדבר יהודה ובעבר הירדן. התחלתי לקרוא מקורות והתחברתי באופן מיוחד לכתבי רבי מאיר בעל הנס, הרמב"ם, הרב שאולי, הרב אברהם אבולעפיה, כתבי הרמח"ל וספר הזוהר. גיליתי עולם קסום המחבר בין הגוף לנפש ובין הבריאה לאדם. לפני כארבע שנים ייסדתי את 'מרפא הבושם' וכאן אנחנו ממצים צמחים לריפוי וקוסמטיקה, מעבירים סדנאות והרצאות ומטפלים.

את רוב הצמחים אני קוטף בעצמי בטבע, לפי העונות ומצב הירח והשמש. חלק אני מקבל מכל מיני חברים ובעסקאות ברטר ויש לנו מעל 50 סוגי צמחים גולמיים שמהם אנחנו מפיקים את המוצרים בתהליכים שונים, שהעיקרי בהם הוא השריית הצמח בתוך שמן זית כתית. מובן שבצמחים מסוימים ניתן להשתמש בחלקים שונים כמו תפרחת, שורשים, עלים, גבעולים או זרעים. השמן 'יודע' לספוח לתוכו את תמציות הצמח ואת סגולותיו. מעניין ששמן קשור באותיות של 'נשמה' ושל 'שמונה', המסמל את האין סוף".



אם מתייחסים גם לרפואה מונעת, הרי כל צמחי המאכל שאנחנו מכירים טובים לתחזוקה בריאה ומאוזנת של הגוף

אם מתייחסים גם לרפואה מונעת, הרי כל צמחי המאכל שאנחנו מכירים טובים לתחזוקה בריאה ומאוזנת של הגוף

סודות המין

קיים דיסוננס רב בין מיקומו של "מרפא הבושם" באזור התעשייה המוזנח משהו בנהריה, לבין המרכז עצמו. כבר בכניסה ניתן לספוג מלוא הריאות את הריח הנעים של הצמחים, הממלאים את סלי הקש הגדולים. זוהי חגיגה לחושים: החל מחליטות התה המיוחדות שמציע שמלה תוך אבחון מהיר מה טוב למי (זכיתי לחליטת סרפד), תצוגת חומרי הגלם (כולל אבנים מיוחדות שאסף וספוגי ים), הכדים הגדולים שבהם מתבצעים תהליכי הייצור הסודיים והבקבוקונים היפים שבהם המוצרים למכירה.

שמלה, מלא כרימון, משלב בדבריו בוטניקה, כימיה, רפואה, יהדות וקבלה, פילוסופיה, מדע, גימטריה וידע קבליסטי ואזוטרי: "אחד הטיפולים הטובים ביותר יכול להיעשות על ידי ארבעת המינים ושבעת המינים. לא סתם הם נקראים 'מינים', משום שיש להם גם סגולות רבות בטיפול במיניות ובפוריות. האתרוג מצוין להשבחת הזרע, הלולב להגברת האון הגברי וגלעין התמר, המזכיר את האיבר הנקבי, מצוין לנשים.

"ארבעת המינים מייצגים על פי המסורת את כל הגוף. הלולב דומה לעמוד השדרה, ההדס לעיניים, הערבה לשפתיים והאתרוג דומה ללב. יש להם סגולות נפלאות ורק נזכיר כי בקליפת הערבה יש חומר הדומה לאספירין המצוין לדילול הדם. התמר הינו מקור מצוין לאשלגן, ברזל, סידן וסיבים תזונתיים. חליטת ההדס יעילה לדלקות מעיים, לעצירות ולטיפול באולקוס. האתרוג מצוין לכל דבר, עשיר בוויטמין C וטוב במיוחד לחיזוק נשים הרות".

שמלה אוהב את מה שהוא עושה, ותוך כדי סיור בממלכתו הוא ממולל צמחים, מריח וטועם. מוציא דוגמיות מהכדים מלאי הארומה, מורח, מלקק, ממשמש, מדגים ומבסוט מיציר כפיו והבריאה. "קשה לי לחשוב שבעבר עסקתי בנדל"ן בשעה שכל יפי הבריאה וסגולותיה רק קראו לי 'בוא, צא ומצא את סודותינו וצפונותינו'", הוא מסכם, ונותן לגימה נוספת בתה הצמחים הממותק בדבש המיוחד שרקח.

למידע נוסף, מומלץ להיכנס לאתר האינטרנט המושקע של מרפא הבושם, בו ניתן למצוא מגוון גדול של הסברים, ציטוטים מהמקורות, עצות, מוצרים והמלצות.

לבדווים מחוסנייה אין עוד אתר אינטרנט, אבל מי שמעוניין במידע נוסף או סדנאות, מוזמן ליצור קשר דרך מחמוד סואעד: 054-4217629