האם באמת כולנו צריכות שמונה שעות שינה?

שמונה שעות שינה בלילה נחשבות כבר שנים למעין תקן הזהב של מנוחת לילה. פחות מזה? כנראה לא ישנת מספיק. יותר מזה? אולי את ישנה יותר מדי. אלא שמחקר חדש ורחב היקף טוען שהתמונה מורכבת יותר, ושייתכן שאין מספר אחד שמתאים לכולן.

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature והתבסס על נתונים של כמעט 500 אלף משתתפים, בחן את הקשר בין משך השינה לבין סימני הזדקנות ביולוגית במערכות שונות בגוף. החוקרים הסתמכו על דיווחי המשתתפים לגבי משך השינה שלהם ובחנו אותם מול "שעוני הזדקנות" שפותחו עבור מערכות ואיברים שונים. השעונים התבססו על שילוב של סמנים ביולוגיים קליניים, בדיקות דם, נתוני הדמיה ומידע גנטי, תוך שימוש במודלים של למידת מכונה להערכת הגיל הביולוגי.

>> למה את זוכרת דווקא את הרגע הזה? הסוד נמצא בשינה

לא מעט מדי, לא יותר מדי

הממצא המרכזי היה תבנית בצורת U: גם מעט מדי שינה וגם יותר מדי שינה נקשרו לגיל ביולוגי גבוה יותר. הקצב האיטי ביותר של הזדקנות ביולוגית נצפה בקרב מי שישנו בין כ-6.4 ל-7.8 שעות בלילה. משתתפים שדיווחו על פחות משש שעות או יותר משמונה שעות שינה נטו להראות סימנים לגיל ביולוגי גבוה יותר בהשוואה לאלה שישנו בטווח האמצעי. שינה קצרה נקשרה להאצה רחבה יותר של תהליכי הזדקנות ביולוגיים במערכות שונות בגוף. לעומת זאת, הקשר בין שינה ממושכת להזדקנות היה ממוקד יותר ונצפה במיוחד במוח וברקמת השומן.

גם לבריאות הנפש נמצא קשר בתמונה הזו. שינה קצרה נקשרה לשיבושים ישירים במסלולים עצביים המווסתים את מצב הרוח, בעוד ששינה ממושכת נקשרה להזדקנות ביולוגית מהירה יותר במוח וברקמת השומן, שבתורה נקשרה לדיכאון.

אבל לפני שמכוונים שעון

למרות היקפו המרשים של המחקר, החוקרים מדגישים שיש לו מגבלות. חלק ניכר מהניתוח מבוסס על נתונים תצפיתיים ועל דיווחי המשתתפים לגבי הרגלי השינה שלהם בשנים 2006 עד 2010. כלומר, הנתונים הסתמכו בין היתר על זיכרונם של המשתתפים, ולכן עשויה להיות בהם הטיית זיכרון. גם שאלת הסיבה והתוצאה עדיין פתוחה. ייתכן שמשך שינה חריג משפיע על תהליכי הזדקנות ביולוגיים, אבל ייתכן גם שהוא סימן מוקדם למצב בריאותי קיים.

החוקרים קוראים לכן לבצע מחקרים קליניים נוספים שיבחנו האם התערבויות ממוקדות לשיפור השינה יכולות להשפיע באופן פעיל על קצב ההזדקנות של מערכות שונות בגוף. הם מבקשים גם להבין טוב יותר את ההבדלים בין הגורמים הגנטיים והסביבתיים הקשורים לחוסר שינה ולשינה ממושכת.

ההנחיות המדעיות המקובלות כיום מדברות בדרך כלל על שבע עד תשע שעות שינה לרוב המבוגרים, אך גם בתוך הטווח הזה קיימת שונות אישית הקשורה לגיל, לאורח החיים ולפיזיולוגיה

אין מספר קסם

הממצאים משתלבים בתמונה רחבה יותר שמערערת על הרעיון שלפיו כולנו צריכות בדיוק אותו מספר שעות שינה. ההנחיות המדעיות המקובלות כיום מדברות בדרך כלל על שבע עד תשע שעות שינה לרוב המבוגרים, אך גם בתוך הטווח הזה קיימת שונות אישית הקשורה לגיל, לאורח החיים ולפיזיולוגיה. גם מחקרים קודמים מצאו קשר בצורת U בין משך השינה למדדי בריאות שונים. עם זאת, החוקרים מזכירים שקשר סטטיסטי אינו מוכיח בהכרח סיבתיות, ולעיתים שינה קצרה או ארוכה עשויה להיות תוצאה של בעיה בריאותית אחרת.

לא רק מספר השעות חשוב, אלא גם איכות השינה והנסיבות שבהן היא מתרחשת. חשיפה לאור, פעילות יומיומית ושעות שינה קבועות יכולים להשפיע על מידת ההתאוששות שאנחנו מקבלות מהלילה. החיים המודרניים לא תמיד עושים לנו חיים קלים: אור מלאכותי בשעות הערב, מסכים, שעות לא סדירות ועבודה במשמרות עלולים לשבש את השעון הביולוגי ולפגוע באיכות השינה, גם אם בילינו במיטה מספר שעות שנראה לכאורה מספק.

מחקרים שנערכו בקהילות עם גישה מוגבלת לתאורה מלאכותית מצאו כי בני אדם עשויים לישון באופן טבעי פחות משמונה שעות – בממוצע בין כ-5.7 ל-7.1 שעות בחלק מהמחקרים – מבלי לחוות בהכרח חסך שינה. אז האם אפשר סוף סוף להפסיק להרגיש אשמות אם לא הגענו לשמונה שעות? המחקר החדש לא נותן לכך אישור גורף, אבל הוא בהחלט מזכיר שאין מספר קסם אחד שמתאים לכולן. השינה שלנו מושפעת מהגוף, מהגיל, מהסביבה ומהחיים עצמם – ואולי במקום לספור שעות בלבד, כדאי להתחיל להסתכל על התמונה המלאה.