האויב של הטוב הוא המצוין

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

בחיי היום-יום המהירים אנו צריכים לרכוש מיומנויות שיסייעו לנו ליצור איזון בין מרכיבי החיים. ד"ר יפה-ינאי מציעה גישה הוליסטית לחיים טובים יותר

88 שיתופים | 132 צפיות

"לחיות חיים איכותיים זו עבודת פרך", אומרת ד"ר אורניה יפה-ינאי, פסיכולוגית קלינית וארגונית, המקדישה את 25 השנים האחרונות לייעוץ בכל תחומי החיים. "הכל כרוך זה בזה, וללמוד לחיות נכון זה דבר מכריע, הכולל את כל תחומי החיים". יפה-ינאי ממשילה את המכלול הזה להצלחתה של קבוצת כדורגל: הצלחת הקבוצה מורכבת ממכלול היחסים שבה. היחס בין האנשים; בין הכדורגלנים לבין עצמם, למאמן, להנהלה, לקהל, לכסף, וכן הלאה.

ד"ר יפה-ינאי מתייחסת אל כל בעיה כאל חלק ממכלול. ברוח הוליסטית זו, היא מסבירה איך לעתים מקור של בעיה בעבודה נמצא בזוגיות, ולהפך. "לפעמים", היא אומרת, "אדם יכול להרגיש שנגמרו לו הנישואין, אבל בעצם הוא חש שאין לו מטרה בחיים. אדם יכול לרדת על הכפוף לו כי יש לו בעיה עם הבן". "אבל", היא מוסיפה, "בדרך-כלל הפתרונות לבעיות הם 'פשוטים. לרוב לא צריך להתגרש או להתפטר".

ובתור דוגמא, היא מספרת על מנכ"ל מוצלח שיום אחד החל לצעוק על כולם ולהשתולל. מסתבר שהמנכ"ל היה מכור למשחקי סקווש. שבוע קודם לכן הוא סבל מכאבי גב, והרופא אמר לו לחדול מפעילות ספורטיבית. הסקווש היווה עבור המנכ"ל מועדון חברתי ומקום לשחרור אגרסיות. "שלחתי אותו לרופא תעסוקתי, שהתיר לו לחזור לפעילות ספורטיבית, והמנכ"ל חזר לעצמו".

לספורט ולתחביבים, לדעת יפה-ינאי, יש מעלות רבות, פרט לאלו הבריאותיות. מדובר ב-Outlet. מעין צינור ניקוז שדרכו אנחנו משחררים תחושות. Outlet שכזה מומלץ לאנשים שנרתעים מטיפול פסיכולוגי.

"אדם יכול להסתובב עם כאבים ברגל, שמגבילים את התנועה שלו ויוצרים אצלו כאבי גב, ובסך-הכל יש לו אבן קטנה בגרב. צריך רק להוציא את האבן הזו והחיים ייראו אחרת. כך זה בכל תחום; רוב השינויים שאנחנו נדרשים לעשות אינם דרמטיים, צריך רק להוציא גרגר קטן שחדר לנעל".

הגרגר הזה יכול להימצא בעבודה, בזוגיות, ביחסים עם הילדים, או ההורים, או אפילו במגרש הסקווש, לכן מעידה יפה-ינאי על עצמה: "אני עוסקת ב'עוגת עיסוקים' – ביטוי שהמציאה ברנדה ג'ונס. כמו שבעוגה יש חומרים שונים מעורבים זה בזה, כך גם בחיים: כל מרכיבי החיים נטמעים זה בזה ומשפיעים על המכלול".

אז איך יוצרים עוגת עיסוקים טעימה, או חיים איכותיים ומספקים?

עוגת עיסוקים מאוזנת היא אלמנט חיוני | צילום: shutterstock
עוגת עיסוקים מאוזנת היא אלמנט חיוני | צילום: shutterstock

לרכוש מיומנויות בתחומי מדעי החיים

עלינו לרכוש מיומנויות בסיסיות שיסייעו לנו להכיר את עצמנו, להתחבר לנפש, לאהוב, לשמוח וליצור מערכת של איזונים.

"החיים בימים אלה", אומרת יפה-ינאי, "מהירים מאוד ומשתנים כל הזמן. לפני 25 שנים ערכנו במכון אדם מבחן אישיות. השתמשנו במבחן הזה במשך 10 שנים והוא התאים. עכשיו אנחנו צריכים לשנות את המבחן בכל חצי שנה, כי אנשים משתנים בקצב אדיר. האישיות גמישה, אבל אי-אפשר לתת לה לתפקד בקצב כזה. כשיש פער בין אורח החיים שלנו למיקום הנשמה, אנחנו חווים כאב ותסכול, ובגלל זה יש פריחה אדירה של כל מיני תורות רוחניות. המון אנשים עסוקים בלשפר את עצמם".

"אנחנו כל-כך ממהרים שאנחנו לא יוצרים לעצמנו בניין פנימי נכון. אין לנו יסודות נפשיים להתמודד עם החיים. יש לנו הרס עצמי, ובימינו זה לא טריוויאלי להיות הורה טוב ואדם אוהב; אנחנו לא מקבלים דברים כאלה כמובן מאליו, אלא 'עובדים עליהם' בדרכים שונות".

להגיד תודה ולהיות אופטימי

אחת המיומנויות הבסיסיות של החיים טמונה במשפט מפרקי אבות: "איזהו עשיר – השמח בחלקו". ועל-כך אומרת ד"ר יפה-ינאי: "אנחנו צריכים ללמוד להודות על מה שיש לנו. פעם עשינו מאמצים כדי שהכל יהיה בסדר. היום בסדר כבר לא מספיק לנו, אנחנו עושים למען הטוב והמצוין. אנחנו צריכים ללמוד ליהנות ממה שיש.

"בנחת יש משהו אנטי-אמביציוזי – שמח בחלקו. אבל האם באמת צריך לשאוף כל הזמן לדבר הבא? לדעתי, צריך למצוא בכל יום דבר טוב. נכון, האויב של הטוב הוא המצוין, ואנחנו בעידן שבו הכל צריך להיות מצוין. והשאיפה הזו למצוינות גורמת לכאבים רבים, ולכן אנשים פונים לתורות כמו הבודהיזם או הקבלה, כי בתורות האלו מדברים על השמחה שביש.

"כשאנחנו מודים על מה שיש, אנחנו מבטאים אופטימיות, ואופטימיות היא אחד המרכיבים המדהימים ביותר בחיים. רובין שארמה, סוזן הייז ויתר המאמנים האלה מלמדים אותנו להיות אופטימיים יותר. ועל אופטימיות צריכים להתאמן כל הזמן, ממש 'והגית בו יומם ולילה'. זו עבודה קשה אבל מתגמלת מאוד. התוצאות שלה הם שיפור היחסים ביו אדם לעצמו, שיוצר שיפור ביחסים עם בן הזוג או עם העובד או המנהל. ושיפור במרכיב אחד מוביל לשיפור במרכיב אחר".

ללמוד בכל עת ולאהוב את הכישלון

"בימינו אנשים חיים בתחושה שהם כל הזמן צריכים לנצח במשהו. הניצחון הוא אויב מר של החיים. אנשים לא רוצים קונפליקטים בחיים שלהם, הם רוצים לנצח את כל הבעיות, אבל זה לא מציאותי, ואז כשיש קונפליקט גדול, או כישלון – הם מתמוטטים.

"בחיים יש קונפליקטים, וצריך ללמוד שקונפליקט ועימות הם חלק מהחיים. אל לנו לבטל את הקונפליקט, אלא ללמוד ממנו. אנחנו יצורים למדים, ואנחנו צריכים להמשיך ללמוד על עצמנו בכדי לחיות חיים איכותיים. ילדים מפחדים מכישלון. תפקידו של הורה טוב ללמד את הילד שכישלון הוא דבר בונה. ועל-כן אל תבזבז את חייך בתחרות עם מישהו אחר ואל תבזבז את האנרגיות שלך ב'לדפוק' את מי ש'דפק' אותך – כך אתה נשאר תקוע בתוך עניין 'הדפיקות' הזה וממשיך לעסוק בו.

"בימי בועת ההיי-טק עבדתי עם חברת היי טק שהתלבטה את מי מהעובדים צריך לפטר. גילינו שהעובדים הכי לא יעילים היו המצטיינים. כשהם נתקלו בכישלון ראשון הם נכנסו לדיכאון. היה צריך לפטר את המצטיינים ולהשאיר את הטובים. לכן הכישלון הוא ניסיון חשוב בהרבה מן ההצלחה".

לדעת לוותר ולהסתפק במיצוי

"אנשים מבולבלים בימינו בגלל השפע האדיר והדרישה למצוינות. כל אלה גורמים לנו לרצות את הבלתי-אפשרי. אני צריכה לקבל את עצמי. אני יכולה להיות מנהלת נהדרת של 20 עובדים, אבל אני לא אעשה עבודה טובה אם אנהל 40 איש. השאיפה למצוינות לוקחת אותנו למקום שבו אנחנו נקרעים. עלינו להגיע למיצוי, לא למצוינות.

"הדרך להגיע לסיפוק היא דרך המיצוי. לדור של בני ה-50-60 אין מושג איך להגיע למיצוי, ודור בני ה-40 בכלל השתגע. הם רוצים להיות מצוינים בכל – בכושר, בזוגיות, בהורות, בקריירה. הם סובלים מ-over, ובסופו של יום הם מבולבלים, תשושים והרוסים.

"לאנשים בימינו חסרים כלים לדעת מה הם רוצים, והם לא יודעים איך לוותר על דברים והישגים מסוימים. החיים שלנו הם כמו משחק 'סים סיטי', הבנוי על איזונים. מין עיר שלמה שצריך לתפעל אותה; אתה צריך להוריד סכר במקום אחד כדי למנוע הצפה במקום אחר. אתה צריך לוותר על X בכדי להגיע ל-Y. לכן צריך ללמוד בכל עת איך לתפעל את החיים. וזו למידה קריטית, זו למידה של איזונים ושל יכולות לבצע 'שיפטינג' ממרכיב אחד בחיים למרכיב אחר; מרגע שבו אתה צועק על מישהו בעבודה, לרגע הבא, שבו הטלפון מצלצל ואתה עונה בקול רגוע. מרגע שבו אתה כותב דו"ח על חברה, לרגע הבא, שבו אתה מתקשר הביתה להזכיר לילד לקחת תרופה. זו מיומנות של גמישות, של יכולת לקבל את כל מרכיבי החיים.

לשפר את השפה, לנהל תקשורת

"בכדי לצאת ממצב של תקיעות", אומרת יפה-ינאי, "אנחנו צריכים לבצע התבוננות עמוקה פנימה; לראות את עצמנו במישורים רבים, ולהתחבר לכל אותם דברים שאנחנו מדחיקים. כדאי להיעזר באבחון, בייעוץ, בחברים, באנשים מסביב שרואים אותנו. חשוב לזכור שבן/ת הזוג והילדים הם הפרטנרים שלנו להתפתחות האישית. הם יכולים לעזור לנו לראות מי אנחנו. הם יכולים להסב את תשומת לבנו למקור הכאב; וכך נוכל להתמודד עם מה שהכי מפריע לנו. וחשוב לזכור: לפעמים כדי לסלק כאב גב, בסך-הכל צריך להחליף נעל".