להישאר בישראל ולהילחם עליה, או לחפש חיים רגועים ושפויים במקום אחר?

לפני כמה ימים ביקרתי את הוריי. הם מלווים את כל הקריירה שלי – הצופים הנאמנים ביותר בכל הצגה, השותפים לשמחות, לחששות וגם לביקורת. ישבנו ודיברנו על השנים שעברו, על הדרך שעשיתי מהתחלה צנועה כשחקנית קולנוע, דרך הבמה התיאטרונית, אל כיסא הבמאית ועד שהקמתי את קבוצת התיאטרון שלי, "אנסמבל אספמיה". במשך השנים העזתי גם לכתוב עיבודים, עיבודים-משותפים, ניסיונות ראשונים להכניס את קולי האישי אל תוך המחזה.

>> למה שמישהו יחשוב שנערה תמציא אונס? דליה שימקו מצביעה על התשובה

הכתיבה לא באה לי טבעית. לשבת לבד מול מחשב ולברוא עולם במילים – זה לא העולם שממנו באתי. אני רגילה לסטודיו, לדיאלוג, לאנרגיה שבין אנשים. ובכל זאת, באותה שיחה משפחתית, אמרתי כמעט בלי לחשוב: "אני מחזאית".

אבא עצר אותי ואמר: "את שחקנית ובמאית, לא מחזאית".
ואמא מיד קפצה: "ברור שהיא מחזאית – היא כותבת מחזות!"

והנה, אמא צדקה. הפעם אני באמת המחזאית. "השתקפויות" הוא המחזה הראשון שכתבתי לגמרי לבד והוא גם האישי ביותר שלי.

ההצגה מתרחשת כמעט בזמן אמת, בחדר חזרות. במרכזה במאי תיאטרון – אדי (המגולם על ידי אייל שכטר), שמביים מחזה שכתב על זוג במשבר נישואין סביב ערכים ואמון. דמותו של אדי נולדה מתוך מיזוג של כמה במאים שעבדתי איתם כשחקנית צעירה, ויש בדמות גם לא מעט ממני. אדי מביים שני שחקנים: תום, שחקן ותיק ובעייתי (תומר גלרון), וגוני, שחקנית צעירה חסרת ביטחון (יולי מובצ'ין).

"השתקפויות" הוא עוגת שכבות של מציאות ובדיה, תיאטרון בתוך תיאטרון. זהו מחזה על תהליך היצירה עצמו – על יחסי הכוחות, על המקומות שבהם אמנות ואגו נפגשים. אחד הדברים שאני הכי גאה בהם הוא שההצגה מצחיקה. זו סאטירה עדינה, אירונית, שמביטה בעולם התיאטרון בקריצה אוהבת. אני נמצאת בכל אחת מהדמויות: בזיכרונות של השחקנית שהייתי, במילותיו של הבמאי, וגם ממש על הבמה, מגלמת את דריה, אשתו של אדי – הדמות היחידה שאינה שייכת לעולם התיאטרון.

ובתוך המחזה שאדי עצמו מביים, הזוג הנשוי מתפרק סביב השאלה הבוערת כל כך: האם להישאר בישראל ולהילחם על דמותה, או לחפש חיים רגועים ושפויים במקום אחר. קשה לתאר את ההצגה. צריך לבוא ולחוות אותה. היא נוגעת בשאלות של זהות ושייכות, מאבקי כוח בין נשים וגברים, מקומה של האישה בתיאטרון. אבל מעל הכול, היא עוסקת באמון, או אולי במעילה באמון. אני מרגישה שמעילה באמון היא כמעט המצב הקיומי שלנו בשנים האחרונות – באמנות, בזוגיות, בחברה ביחסי אזרח ומדינה – ואין דבר ששובר את לבי יותר .

"השתקפויות" תעלה בבכורה בחמישי 20.11 20:30/18:00, תיאטרון ניקו ניתאי, תל גיבורים 5 תל אביב. פרטים, תאריכים נוספים וכרטיסים כאן בלינק

>> הכתבה פורסמה לראשונה באתר "טיים אאוט"