בלוז של אחרי החגים: למה החזרה לשגרה מרגישה כמו התרסקות?

קשה לקום בבוקר | אילוסטרציה: AI
קשה לקום בבוקר | אילוסטרציה: AI

האורחים הלכו, הילדים חזרו למסגרות והשגרה שחיכית לה סוף סוף כאן. אז למה אין לך כוח לכלום? ד"ר שירלי הרשקו מסבירה מה עומד מאחורי הדכדוך של אחרי החגים, למה נשים עם הפרעת קשב עלולות להרגיש אותו חזק יותר ואיך אפשר להפוך את הנחיתה בשגרה לרכה יותר

88 שיתופים | 132 צפיות

כמה חודשים חיכינו לרגע הזה שבו הילדים יחזרו למסגרות, הבית יחזור להיות רק שלנו ונוכל סוף סוף לנשום. אבל אז מגיעים הבקרים הראשונים של השגרה החדשה, ובמקום תחושת הקלה והתחדשות, נופלת עלינו עייפות כבדה. המשימות נראות פתאום גדולות ומאיימות, מצב הרוח צונח לרצפה, ויש תחושה כללית של מועקה וחוסר חשק. בסלנג אנחנו קוראות לזה דיכאון של אחרי החגים. בפועל, המעבר החד מתקופה עמוסה בגירויים, התרגשות ולחץ בחזרה לשגרה יכול להשאיר את המוח שלנו עם תחושה של נפילת מתח.

מחפשת את המפתחות, שוכחת שמות: גם לך זה קורה בגיל המעבר?

כדי להבין למה אנחנו כל כך מותשות, צריך להסתכל על מה שעבר על מערכת העצבים שלנו בתקופה האחרונה. המוח הנשי שלנו ניהל בחודש האחרון חמ"ל של ממש. התמודדנו עם ארוחות עמוסות, מתחים משפחתיים, קניות אינסופיות, בישולים וחוסר ודאות מוחלט לגבי סדר היום. כל הגירויים האלה, לטוב ולרע, השאירו אותנו במשך שבועות במצב של דריכות גבוהה, עם הרבה התרגשות, לחץ ושינויים בלתי פוסקים. וכמו אחרי כל תקופה אינטנסיבית, כשהכל נגמר בבת אחת יכולה להגיע הנפילה.

ברגע שהשקט משתלט והלחץ יורד, המוח חווה גמילה פתאומית. רמות ההורמונים המעוררים צונחות, ומערכת העצבים, שפעלה על מנוע טורבו, פשוט קורסת לתוך עצמה. התוצאה הפיזית והנפשית היא אותה תחושת ריקנות ותחושת שיתוק שרבות מאיתנו חשות ממש בימים אלו.

עבור רוב הנשים, תחושת המועקה הזו חולפת אחרי ימים בודדים של הסתגלות. אבל כשמתווספת למשוואה הפרעת קשב, התמונה הופכת למורכבת וכואבת הרבה יותר. עבור נשים שמתמודדות עם הפרעת קשב, המעבר מתקופת החגים לשגרה הוא לא רק מבאס, הוא עלול להקצין משמעותית את הקושי להתניע, להתארגן ולחזור לתפקוד.

המוח הקשבי סובל באופן טבעי ממחסור קבוע בדופמין. בתקופת החגים הלחץ, האירועים והאינטנסיביות סיפקו לו הרבה ריגושים, אבל כשהחגים נגמרים בבת אחת, הבור שנפער אצל נשים עם הפרעת קשב הוא עמוק פי כמה. הן מוצאות את עצמן במצב שיתוק של ממש. הן יושבות מול המחשב בעבודה ולא מסוגלות לחבר משפט אחד. כל משימה בנאלית, כמו פינוי שאריות אוכל מהמקרר או מענה למייל, נראית עצומה. חוסר השגרה הארוך פירק להן את כל העוגנים החיצוניים שהחזיקו אותן מתפקדות, וכעת עליהן לבנות את כל הסדר יום שלהן מאפס, רק שהפעם אין להן טיפת אנרגיה לעשות את זה.

המדריך לנחיתה רכה

במקום לנסות להסתער על החיים, ולהתאכזב, איך אנחנו מרימות את עצמנו מחדש? בגדול – הגיע הזמן לאמץ גישה עדינה וסלחנית יותר. בפועל:

  • לבטל את פנטזיית "אחרי החגים". נחיתה רכה משמעותה שחרור ציפיות. אל תתחילי עכשיו ניקוי רעלים, אל תרשמי לפרויקטים חדשים ואל תנסי לנקות את כל הבית ביום אחד. המוח שלך נמצא כרגע במינוס אנרגטי. בחרי רק משימה אחת קטנה ליום, כזו שלא דורשת מאמץ גדול, רק כדי להתניע מחדש את המנוע העשייה.
  • הזרקת דופמין מלאכותי: השגרה עלולה להיות אפורה ומשעממת מדי בהתחלה. לכן, חובה לשבץ בתוך השבוע הראשון פעילויות קטנות שמשמחות אותך. כוס קפה טעימה במיוחד באמצע היום, פרק בסדרה אהובה כשאת חוזרת מהעבודה, או מוזיקה קצבית ומרימה באוזניות. המוח זקוק לפיצויים הקטנים האלו כדי לחזור לייצר מוטיבציה.
  • בניית עוגנים: אל תכתבי לעצמך לו"ז נוקשה של דקות ושעות, במיוחד אם יש לך הפרעת קשב, כי את תמרדי בו מיד. צרי לעצמך עוגנים רכים, למשל, להחליט שאת הקפה של הבוקר את תמיד שותה מול החלון, או שאת תמיד מקפלת כביסה מול הטלוויזיה. עוגנים נותנים מסגרת מרגיעה בלי לייצר תחושת חנק.
  • השתקה חזותית של מרחב הבית: המוח הקשבי סובל מאוד מעומס חזותי. כשהבית הפוך אחרי החגים, זה יוצר יותר עומס נפשי. במקום לנסות לסדר הכל כשאת בלי אנרגיה, קחי סלסלה אחת גדולה, זרקי לתוכה את כל החפצים שמפוזרים בסלון ותחביאי אותה בחדר אחר. ברגע שהמרחב מול העיניים נקי וריק, העומס הקוגניטיבי יורד משמעותית ופתאום אפשר לנשום.
  • פתק תזכורת על המקרר: תכיני מראש פתק בולט על המקרר עם חמש פעולות קטנות שמייצרות גירוי חושי מהיר: שתיית מים קפואים, שמיעת שיר קצבי באוזניות או יציאה לשמש לשתי דקות. הגירוי החיצוני הזה פועל כמו כבלי התנעה לרכב, ומוציא את המוח מקיפאון לפעולה בלי מאמץ מחשבתי.

ואולי הדבר הכי חשוב שאת צריכה לקחת איתך לתחילת השגרה הוא חמלה כלפי עצמך. הקושי העצום שלך לקום בבוקר עכשיו הוא לא בהכרח סימן לעצלנות, לפינוק או לחולשת אופי. לפעמים זו פשוט הדרך של הגוף והמוח לאותת שהם עדיין מתאוששים מתקופה עמוסה. תני לעצמך את המרחב לנשום ולהסתגל מחדש. ואם תחושת הדכדוך, חוסר החשק או הקושי לתפקד לא חולפים ואף מחמירים, כדאי לא להישאר איתם לבד ולפנות לייעוץ מקצועי.

ד"ר שירלי הרשקו | צילום: אינגה אבשלום שיליאן
ד"ר שירלי הרשקו | צילום: אינגה אבשלום שיליאן

ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בכירה בישראל בתחום הפרעת קשב, חוקרת וסופרת, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול לילדים ולמבוגרים, ומאחוריה חמישה ספרים רבי מכר וספר חדש נוסף.