דור בוקובזה: "אנשים אומרים שאני שטחי ולא יודעים איזה גיהינום עברתי"

כשנכנסים לחשבון האינסטגרם של דור בוקובזה מקבלים מנה גדושה של החיים שתמיד רצינו ונמצאים הרחק מהישג ידינו, חופשות מפוארות ומפנקות, מכוניות יוקרה, בגדי מעצבים וסטייל הורס. ל-67 אלף העוקבים שלו הוא שוטף את העיניים מדי יום במה שנראה כמו חיים מאושרים וחופשיים, אבל מה שעוקביו באינסטגרם לא יודעים זה שמאחורי החיים הנוצצים עומדות שנים של דיכאון קליני, סדרת ריאליטי בה השתתף שעשתה לו עוול ויציאה מהארון כואבת במיוחד, כך שהמילה "חופש" מקבלת פתאום משמעות שונה לגמרי. "פעם הייתי סתם ראוותן, חשבתי שזה חופש, אבל מבפנים רציתי למות, היום אני מבין שחופש זה הרבה מעבר ללקנות לעצמי דברים, זה פשוט להיות מי שאני", הוא מספר. 

"מאז ומתמיד הייתי אאוטסיידר", מספר לנו בוקבוזה בשיחת טלפון מלונדון, שם הוא מתגורר היום. "אף פעם לא הצלחתי להשתלב ואף פעם לא הבנתי למה. לקח לי הרבה זמן להבין מה הזהות המינית שלי, לא הבנתי אם אני גיי או סטרייט והרבה שנים לא רציתי להשלים עם זה שאני גיי. אז לקחתי את השונות שלי למקום של לעשות כסף כל הזמן לנסות להוכיח את עצמי, החלטתי שאהיה עשיר. הילדים בכיתה ממש זלזלו בי, אמרו לי כל החיים שאני חי בסרט. היום אני מבין את זה, כולנו חיים לפי דפוס מסוים ומנסים לחיות במקום הבטוח. אף פעם לא הייתי כזה, תמיד האמנתי שכדי להגיע למקום מסוים צריך לקחת סיכון, בחרתי לחיות את החיים אחרת ולא כמו כולם. תמיד הייתי שונה, קשה לאכול אותי". 

זה מעניין שלמרות שניסית להראות שאתה לא כמו כולם, לא קיבלת את הזהות שלך.
"גדלתי בעפולה אנשים שם שמרנים, עד היום כשאני בא עם הבגדים שלי אנשים מסתכלים עלי כאילו משהו לא בסדר איתי. הכל שם יותר פשוט, זה אחר ומאוד שיפוטי. אתה תמיד יודע למה אתה נמשך ואתה רואה שאתה הולך לכיוון אחר, אבל לא הייתי מוכן לקבל את זה, תמיד היו לי בנות זוג אבל לא ניסיתי לקיים יחסים עד גיל 26, קיוויתי כל הזמן שאולי אני לא כזה". 

>> כך הפך הנער המוזר מעפולה לפזמונאי של המדינה

כשסיים את הלימודים החל לעבוד כמוכר ברשת קסטרו, ולטענתו הצליח מאוד בעבודה הזאת. אחרי כמה חודשים קיבל הזמנה מדודתו לעבור לארה"ב, לאחר שאמרה לו ששם אפשר להרוויח הרבה יותר מעבודה במכירות. משם עבר להתגורר בסינגפור וכיום הוא מתגורר בלונדון, כבר 8 שנים שם מחזיק מספר חנויות טיפוח המייבאות מוצרים מארה"ב ובנוסף מייעץ לעסקים ועושה צעדים ראשונים בעולם הנדל"ן ועיצוב הפנים.

במהלך המגורים בחו"ל ניצל את הדרייב שלו, הקים עסקים והתחיל להרוויח. הוא פתח חשבון אינסטגרם והחל להעלות לשם תמונות של חיי תענוגות. אם שמו מצלצל לכן קצת מוכר זה מהסיבה שהוא כיכב בסדרה "ריץ' קידס אוף אינסטגרם" אי שם בשנת 2016. הסדרה סיקרה את חייהם של בחורים צעירים ועשירים ברחבי העולם. בימים בהם השתתף בסדרה גם התראיין לכתבה במאקו וסיפר על אוסף שעוני היוקרה שלו, על זה שהוא מוציא 7,000 פאונד על בילוי שגרתי במועדון, התרברב בנסיעות יומיומיות בפרארי ולמבורגיני לצד תמונות וסרטונים שלו זורק כסף על הרצפה או תמונות עם בחורות באמבטיה. אותה כתבה גררה אינספור תגובות זועמות על היותו ראוותן ומנותק. אבל מאחורי הדמות שניסה להציג הוא המשיך להיאבק בעצמו ובזהותו המינית. "הייתי מאוד ראוותן וניסיתי לצייר דמות של פלייבוי, לקחתי את החיים שלי ושמתי אותם על אקסטזי. זה בגלל שהיה לי דימוי עצמי נמוך, בכלל לא הבנתי מי אני, היום אני מבין שדיברתי לא לעניין". כשקרא בוקובזה את אותה כתבה הוא הזדעזע ונכנס לדיכאון. "מאוד נכוויתי מהכתבה הזאת, וזה לא בגלל המראיין, זה בגלל איך שאני הוצאתי את עצמי. כל כך התאכזבתי מעצמי וזה מאוד בלבל אותי. לא הבנתי מה נסגר איתי כי תמיד הלכתי נגד כולם ובדרך שלי ופתאום הבנתי שאני מנסה להחביא את הזהות המינית שלי ולהיות כמו כולם, עברתי תהליך מטורף. כמה שהרווחתי והייתי בפריחה בכל כך הרבה אופנים, הרגשתי ריקנות ותחושות קשות שאני לא מאחל לאף אחד". 

במבט לאחור, אתה יכול לשער למה היה לך כל כך קשה לקבל את עצמך?
"לא הייתי מוכן לקבל את זה שאני הומו מהרבה סיבות. סתם לדוגמה, לאחרונה התבטא שר החינוך בצורה מאוד קשה כנגד הקהילה הגאה, הוא מנסה לכפות את הדרך שלו על חברה שלמה ויוצר בריונות. ילד ממשפחה שהיא יותר שמרנית וייחשף לדברים שהוא אומר, אוטומטית ירגיש שזה בסדר לא לקבל מישהו כי הוא שונה. לצאת בהצהרה שהילדים שלו בריאים כי הוא חינך אותם ככה הייתי כזה 'באמת אמרת את זה?', חשבתי שעובדים עלי, חשבתי שזה מפוברק, בן אדם לא יכול להיות כל כך עיוור, איך יכול להיות ששר החינוך יתבטא ככה כלפי אלפי ילדים. וזאת החברה שלנו ואחת הסיבות שלקח לי כל כך הרבה זמן להשלים עם עצמי, בגלל אנשים כאלה בתפקידים בכירים שפשוט לא מקבלים אותך כמו שאתה. איך אפשר לחיות ככה?". 

ואיך הצלחת להתגבר בסופו של דבר?
"נסעתי עם חברים למיקונוס והם לקחו אותי לחוף של גייז. הם לא ידעו עלי, הם הלכו לשם כי הם טענו שהכי כיף שם. היו שם כל כך הרבה אנשים כל כך יפים והרגשתי משהו שאף פעם לא הרגשתי לפני כלפי אישה, חשבתי עד אז שאני נמשך לנשים וניסיתי לכפות את זה על עצמי. מאותו רגע לא הצלחתי לשחרר את המחשבות, ואמרתי לעצמי, 'אתה חי בשקר'. בגיל 26 פתאום גיליתי את המיניות שלי מחדש. עדיין לקח לי כמה חודשים להשלים עם זה לגמרי, הייתי שולח הודעות לגברים וחוסם אותם, עושה למישהו שמוצא חן בעיניי follow באינסטגרם ומוריד. אבל כששחררתי לגמרי כולם כבר ידעו. ראיתי שהאישיות שלי היא לא משהו להתבייש בו. הייתי ביישן, התביישתי במי שאני, דפוס ההתנהגות שלי היה מאוד שונה ממי שאני היום".

ואיך היו התגובות של המשפחה?
"אבא שלי נפטר 6 שנים לפני שיצאתי מהארון, אבל לדעתי הוא תמיד ידע, ואני בטוח שהוא היה אומר לי שהוא אוהב אותי. אימא שלי היא החיים שלי והיא הגיבה בצורה מדהימה. לא היה לה קשה, אבל לקח לה זמן להאמין כי תמיד היו לי בנות זוג. היא אמרה לי תמיד 'זה לא משנה מה, אני רוצה שתהיה מאושר', היא הייתה מדהימה. יש לי אח חרדי מאוד והוא אמר לי שהוא שמח בשבילי ושהוא מבין איזה צער עברתי כל החיים". 

הסיפור שלך לא כל כך ניכר מעמוד האינסטגרם שלך, שעדיין יכול להיתפס כראוותני, בטח אתה עדיין מקבל תגובות לא נחמדות
"אנשים רושמים לי תגובות כמו 'ברגע שתצא מהעולם הזה תגלה שיש הרבה מעבר' או אומרים שאני שטחי, אבל בעצם הם לא באמת מכירים אותי ואין להם מושג איזה גיהינום עברתי, העולם שלי היום הרבה יותר פשוט. הרבה יותר חשוב לי ליצור חוויות, אני מאוד אוהב אופנה ובזמן האחרון לקחתי את האינסטגרם ממקום של בחור שהוא סתם ראוותן למשהו אופנתי יותר ואני כן מראה יותר את החיים שלי כפי שהם. אני לא אוהב את הביקורת שלא יודעים על מי מדברים, לאף אחד אין זכות. אני כן יכול להבין אותם אבל אני לא מרגיש צורך לשנות את דעתם של אנשים עלי, מי שלא אוהב לא חייב לעקוב. גם בן הזוג שלי היום אמר לי שאם הוא היה מכיר אותי על סמך האינסטגרם הוא בחיים לא היה יוצא איתי".

הסיפור שלך יכול להעצים הרבה מאוד אנשים למה אתה לא מנסה יותר להבליט אותו?
"יש דברים שאני עדיין מתמודד איתם ואני עדיין לא יודע איך להביע את עצמי, מה, אני אצלם את עצמי בוכה ובדיכאון? נוצר מצב כזה באינסטגרם שאנחנו לא באמת מראים את מה שבפנים, אבל לפעמים כשיש משהו ממש קיצוני אני כן מביע את דעתי, נגיד עכשיו עם האמירות של הרב רפי פרץ, הייתי בהלם ופרסמתי סטורי שאמרתי את כל מה שאני חושב על זה. זה פשוט נורא, אני מכיר אנשים מבוגרים שמפחדים לצאת מהארון וחיים חיים כפולים, זה כואב לראות את זה והכול בגלל האמירות האלה".

מה היית אומר היום לאותם אנשים שזלזלו בך כשהיית צעיר?
"זה לא כזה אכפת לי, אני לא עושה את מה שאני עושה בשביל שמי שזלזל בי ייראה ויגיד משהו, זאת לא המטרה שלי, אבל זה כיף לדעת שהצלחת למרות הצורה שבה אנשים הסתכלו עליך. היום גם כל הגישה שלי השתנתה, אני רוצה ליהנות ולחוות, הכסף כבר פחות מהווה מטרה מרכזית כמו אז". 

אז מה המטרה?
"כסף והצלחה מעניינים אותי, אבל היום אני מבין שהצלחה זה לא רק כסף, אז הייתה לי תודעה אחרת של הצלחה, חשבתי שההצלחה יכולה להוות תחליף לזהות שלי, מבחוץ הכול היה נראה טוב ויפה ומבפנים חוויתי ריקנות. היום אני רוצה להתחתן ולהביא ילדים זה הצלחה מבחינתי". 

האהבה של בוקובזה לאופנה לצד תחושות החופש והאושר אותן חווה ניכרות בפיד שלו, בהחלט מורגש הטאץ' האישי שלו בכל תמונה, יש כאלה שלא יתחברו לסטייל ולשילובים, אבל כן אפשר לראות שהוא מביא את עצמו ולא מנסה להצטייר יותר כסתם אדם עשיר. הוא מרבה ללבוש ז'יבנשי, לואי ויטון ואף מחזיק כמה פריטים נדירים משיתוף הפעולה בין לואי ויטון למותג אופנת הרחוב SUPREME.

אי אפשר שלא לשאול, איך זה לחיות בלי חשבון?
"זה לא בלי חשבון, תמיד עבדתי ואני קם ב-6 בבוקר וחוזר בלילה, זה לא בלי חשבון. לונדון היא עיר בודדת. זה חופשי, מה שחלמתי עליו כל החיים, חלמתי שאני אוכל להכתיב לעצמי איך לחיות, בלי שיגידו לי מה כן ומה לא, זה כיף שאתה יודע שאתה יכול ותוכל זו הרגשה של חופש. זה מדהים. כמה שנים אני כבר מרגיש. וזה הרבה מעבר לרק לקנות לעצמי משהו, זה להיות מי שאני לא משנה מה קורה סביבי". 

מה הפריט הכי יקר שקנית?
"מעיל מפרוות מינק מלואי ויטון, שעלה יותר מ-10,000 פאונד. הרבה אנשים הגיבו לי את המחיר שלו בתגובות והבנתי שזה קצת משוגע, אבל חיים רק פעם אחת". 

לפי מה אתה קובע מה שווה את הכסף ומה לא?
"ההבנה לגבי מחיר הגיעה אחרי הרבה זמן, בהתחלה הייתי מסתכל על מחירים ואומר וואו זה יקר, ככל שאתה מבלה יותר בחברות האלה, אתה מבין את המחירים, כבר שאני מודד משהו אני יודע כמה הוא יעלה. זה שווה את זה בהרגשה וזה כן נותן סיפוק מסוים".

ואיך המשפחה מעפולה מקבלת את הסטייל שלך?
"כשאני הולך ברחוב בעפולה, אנשים מסתכלים עליי מוזר, זה מצחיק אותי תמיד המבטים. המשפחה שלי לאט לאט התרגלה, היום אני הופך אותם להיות כמוני, אני הסטייליסט של אח שלי, הוא נראה כמוני והוא בן 50, זה מצחיק הוא מתלבש כמו צעיר, לפעמים זה מצחיק כשהוא מבקש ממני לקנות לו חליפות אוברסייז עם לוגואים. ואין לו הבנה במותגים, פעם הוא ראה אותי עם טי שירט של ז'יבנשי ואמר לי 'תקנה לי איזה 8-9 חולצות של הז'יבנשי הזה' אחרי זה הוא ראה את החשבון הוא חטף חום, הוא מרגיש צעיר וזה כיף לראות אותו ככה".