דודי בר דוד: "בשנת ההורות הראשונה הייתי בשוק טוטאלי, לא הבנתי מה עושים"

דודי בר דוד, 38, זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין ומפיק מוזיקלי. נשוי לדניאל ואבא לרפאל – ליאו. הסינגל החדש שלו 'זה כל היופי' יוצא היום (12 ביולי), ומלווה בקליפ אישי המורכב מסרטונים משפחתיים החל ממסע ההיריון בסיכון של אשתו דניאלה, דרך החתונה בצל הסגר השלישי ועד יום ההולדת הראשון של בנם. ב-20 בספטמבר הוא יקיים מופע השקה חגיגי במועדון גריי בתל אביב.

תעודת זהות בבקשה.
"דודי – הבן של איציק ורותי, דור ראשון בארץ. יהודי, ישראלי, זמר ויוצר. גיטריסט, פסנתרן ומפיק מוזיקלי. אוהב כלבים אבל גם קצת אלרגי אליהם. לומד לחיות עם עצמי ועם שאר בני האדם – לא קל אבל שווה את זה. בסוף הכל אישי והכל זה אנשים".

>> סיון טלמור: "ההצלחה הרבה יותר מתוקה כשהיא באה אחרי עשרות כשלונות"

איפה אנחנו תופסות אותך עכשיו?
"באולפן שלי, מול קובץ וורד ריק שמחפש מילים. תכף יהיה פה שיר. החלק הכי קשה וקסום במה שאני עושה בחיים".

"הייתי שמח אם הייתי סותם קצת יותר את הפה. לא צריך להגיד הכל גם אם אתה חושב שזה הדבר הכי חכם וחשוב שהעולם צריך לשמוע עכשיו"

 

מאיפה אתה?
"נולדתי וגדלתי בלוד של שנות השמונים והתשעים. הנעורים שלי היו בין המון אנשים טובים שחלמו לשבור תקרות זכוכית כדי להצליח ולעשות את העולם הזה קצת יותר טוב ממה שהוא. קצת ערסים, ערבים ועולים חדשים. החברה הישראלית של הימים ההם גרמה לנו לחשוב שאם אתה לא חי במרכז העניינים, כלומר בתל אביב, אז אתה לא יכול באמת לעשות דברים גדולים עם החיים שלך. אפשר לומר שגדלתי עם תחושה שצריך לברוח הכי רחוק מלוד כדי להצליח, אולי כי העולם הישן גרם לי ולבני דורי לחשוב שאנחנו רחוקים מנטלית הרבה יותר מ-17 דקות נסיעה מת"א. בתחילת שנות העשרים שלי עברתי לתל אביב, הסתובבתי לאורך השנים בדירות שכורות בדרום העיר – המון אהבות זמניות, המון חיפושים בלילות, המון עצבות של נעורים – ילד אבוד עם קוצים בעיניים ואש בתחת. שנים אחרי, כשפגשתי לראשונה את אישתי היא הודיעה לי כבר בדייט הראשון שאיתה זה לחיות רק בצפון העיר, מחוץ לבלגן. אז למעשה מאז שאנחנו יחד העברתי את עצמי ואת האולפן רחוק מהבלגן".

מה הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
"בין לו״ז ההופעות והסשנים באולפן אני מעביר כיתות אמן. יש לי הרצאה שנקראת 'כל החלומות (לא) תפוסים', שאיתה אני מסתובב בכל הארץ. בהרצאה הזאת אני מספר על הדרך שלי בעולם המוזיקה ושר תוך כדי המון להיטים שכתבתי לאחרים ולי, ומדבר על הגשמת חלומות. במסגרת הזאת אני פוגש המון נוער מהפריפריה ובכל פעם שאני מקבל מאחד הנערות והנערים האלה הודעה ששיניתי משהו בתפיסת העולם שלהם, אני מתמלא בגאווה. לא מזמן פגשתי נערה שבחרה לקעקע את אחד המשפטים מהשירים שלי על הגוף שלה. התרגשתי מההבנה של כמה כוח יש למילים ולמוזיקה".

מה הדבר שהכי מטריד אותך ברגע זה?
"המשפחה שלי עדיין גרה בלוד ובתקופת הפרעות שהיו בקרב ערביי ישראל מאוד פחדתי עליהם. הייתה תחושה שהדו-קיום בלוד של לפני כמה חודשים הופר. המצב הביטחוני כל כך שביר. היום כשאני כבר אבא בעצמי, אני הופך לעוד יותר חרדתי ממה שאני בדרך כלל".

מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"מדי פעם אני מריץ את השם שלי. לאחרונה גיליתי שכתבתי למעלה ממאה שירים! אבל בלילות כשהבית כבר ישן אני מחפש מבחני איי קיו ושאלוני טריוויה, זה הקטע שלי. אין כמו אימון שכל לפני השינה".

"גדלתי בין ערסים, ערבים ועולים חדשים. החברה הישראלית של הימים ההם גרמה לנו לחשוב שאם אתה לא חי במרכז העניינים, כלומר בתל אביב, אז אתה לא יכול באמת לעשות דברים גדולים עם החיים שלך"

 

מה נשמע באוזניות שלך?
"הפלייליסט שלי מגוון מאוד החל ממוזיקת עולם לפופ בעברית, ערבית והמון היפ הופ. השיר האחרון שאני לא מפסיק לשמוע הוא The Heart Part 5 מהאלבום החדש של קנדריק לאמאר".

מה הספר האחרון שקראת?
"כנער הגברתי ספרות במגמה בתיכון, אז ספרים זה לגמרי הקטע שלי – ובעיקר ספרי שירה. בשנים האחרונות התחלתי ללמוד גמרא ותורת החסידות, אז הכתבים של רבי נחמן מלווים אותי בימים האלה יותר מכל ספר שירה או רומן".

מי הוא הסול מייט התרבותי שלך?
"יש המון ענקי תרבות שאני מחובר אליהם, בכלל אגדות תרבות זה לגמרי הקטע שלי. אבל אם אני צריך לבחור אחד שאני חוזר אליו תמיד זה לאונרד כהן. הגבר, המשורר, הג׳נטלמן, היהודי. האיש המרתק בחליפה, משורר חיי".

מי מצחיק אותך?
"פריפריה אימפריה! סדרה שהיא קאלט. גם מסמך אותנטי וחשוב וגם מרגש ומצחיק אותי. בכלל, אין מצחיק מגרוזינים!".

מתי בכית בפעם האחרונה?
"אני בוכה המון. משירים, מסדרות וסתם משיחות עם אנשים. מה שהכי מרגש אותי זה יחסים בין הורים לילדים. שמעתי איזה משפט באיזו סדרת דוקו שראיתי לאחרונה: 'אימא נשארת אימא, גם אחרי שהילד שלה הלך' – כל פעם מחדש המשפט הזה הופך לי את הבטן".

למה אתה מתגעגע?
"אני טיפוס נוסטלגי, הכתיבה שלי נוסטלגית ובכלל אני אוהב להסתכל אחורה ולהזכר באנשים וחוויות שליוו אותי ועיצבו את לי את הדרך. עם זאת, לא הייתי חוזר אחורה לשום תקופה אבל לפעמים אני מוצא את עצמי מתגעגע לתמימות שהייתה לי בדירה הראשונה בה גרתי לבד בגיל 23. זמנים אחרים, פחות אינטרנט והסחות דעת, הכל היה תמים ופשוט יותר ביחסים, במוזיקה ובעולם בכלל. הספיק לי כל כך מעט כדי להיות מאושר".

מה השריטה שלך?
"אני משתדל להקשיב לכל המוזיקה הישראלית החדשה שיוצאת כל שבוע, ויש המון, תאמינו לי".

מה ההרגל המגונה שלך?
"מדי פעם מתמכר לריאליטי זוגות מהסוג הכי טראשי בנטפליקס".

מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים?
"כולה מוזיקה – תירגע! את המשפט הזה אמר לי פעם מורה שלי כשלמדתי ברימון לפני המון שנים. אני חייב לו המון על המשפט הזה, שהציל אותי בכל פעם שלא הצלחתי".

מה הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
"ב-2013 שחררתי דואט שנקרא 'מישהו אחר' – שיר שכתבתי, הלחנתי והפקתי. בחרתי לשיר אותו עם מאיה הרמן. לקח לשיר בערך חודשיים עד שהפך ללהיט ענק. כששמעתי את עצמי ברדיו בפעם הראשונה עם השיר הזה הבנתי שקיבלתי מתנה ואני כנראה לא חי בסרט ומדמיין. כנראה שאני יכול לכתוב ולהלחין שירים שיכולים לדבר ללב של המון אנשים, ויצירה זה באמת מקצוע".

"בשנה הראשונה של ההורות הייתי בשוק טוטאלי מהתואר אבא ולא הבנתי מה עושים עם תינוק. יצא שהשארתי את אישתי לא מעט לבד – הורמונלית, אמא טרייה ודי בשוק. הייתי צריך לקחת יותר אחריות"

 

מה ההחלטה הכי טובה שעשית?
"הפסקתי לעבוד בשבת. סופסוף יש לי זמן לנוח, להשקיט את הראש ולהוריד את הרגל מהגז".

על מה את הכי אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"אישתי היא סטייליסטית ואחת האהבות המשותפות שלנו זה אופנה. אז אם כבר לבזבז כסף אז רק על אופנה והופעות".

מה הדבר שאת הכי מחכה לו כרגע?
"לשמוע מה אתן/ם חושבות/ים על הסינגל החדש שלי 'זה כל היופי'".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"אני אדם מאוד ישיר וכן. לפעמים אני שוכח כמה כוח יש למילים ואיך האמת יכולה לפגוע ולשרוט אנשים. הייתי שמח אם הייתי סותם קצת יותר את הפה. לא צריך להגיד הכל גם אם אתה חושב שזה הדבר הכי חכם וחשוב שהעולם צריך לשמוע עכשיו".

על מה יש לך רגשות אשם?
"בשנה הראשונה של ההורות לא הייתי מספיק נוכח. הייתי בשוק טוטאלי מהתואר אבא ולא הבנתי מה עושים עם תינוק. יצא שהשארתי את אישתי לא מעט לבד – הורמונלית, אמא טרייה ודי בשוק. הייתי צריך לקחת קצת יותר אחריות ולצאת מעצמי. להיות קצת יותר עבורה ועבור הבן שלי".

מה חסר לך בחיים?
"שתהיה לאנשים קצת יותר רגישות. ועוד קצת זמן".

מה היית אם לא היית זמר ומוזיקאי?
"כנראה שהייתי מטפל או מסעדן. אוכל ואנשים – רק ככה אפשר לעשות שלום".

>> קורל ביסמוט: "הסתפקתי במועט, וכשנגמר הכסף יצאתי שוב לרחוב לשיר"