אימאל'ה, פיפי! כל מה שחשוב לדעת על גמילה מחיתולים

גמילה מחיתולים | צילום: Gettyimages
גמילה מחיתולים | צילום: Gettyimages

עונת האביב ידועה גם כעונת הגמילה מחיתולים בקרב הורי הגיל הרך, אבל מה עושים ואיך מתחילים? הכנו את המדריך הזה בשביל שתוכלו לתרגל על רטוב, ובמהירות גם על יבש

88 שיתופים | 132 צפיות

הגמילה מחיתולים היא שלב התפתחותי חשוב עבור הילד, ‏שבו הוא לומד לשלוט בהפרשותיו, להתאפק ולצעוד צעד ‏קדימה לקראת עצמאותו. בגלל חשיבותו, קורה לעיתים ‏שהיא מלווה במעט עגמת נפש, הן אצל הילד והן אצל ‏הוריו, המייחלים לסיים את התהליך במהרה. המפתח ‏להצלחה בגמילת ילד מחיתולים טמון בעיתוי הנכון ‏ובהבנת התהליך. אבל הדבר החשוב מכל הוא תמיכה ‏וחיזוקים חיוביים לילד, גם כאשר הוא מפספס או מתנגד.‏

>> אוי לא, הטוסיק בוער: איך להיפטר מתפרחת חיתולים?

גם ההתפתחות הפסיכו-מוטורית של הילד נעשית בשלבים. ‏תחילה מבין הילד את פירוש המילים "פיפי" ו"קקי", ויודע ‏לקשר אותן עם הפרשותיו. לאחר מכן הוא מתחיל להיות ‏מודע לעובדה שעשה את צרכיו, ומודיע על כך ברבים. ‏בשלב האחרון הוא כבר יודע שהוא עומד לעשות את ‏צרכיו. ‏

הגיל שאפשר להתחיל

תהליך הגמילה של רוב הילדים מתחיל בערך בגיל ‏שנתיים, כאשר הילד מגיע לבשלות פיזיולוגית ורגשית. ‏הורים המתחילים את פעולת הגמילה בשנה הראשונה ‏לחייו של התינוק, כאשר הוא אינו שולט בשלפוחית השתן ‏שלו ובפעולת מעיו, יוצרים מעין רפלקס מותנה, אך ‏למעשה אינם מרגילים את הילד לשלוט בצרכיו ואינם ‏משרישים את תהליך החינוך לניקיון. ‏בגיל 15 חודשים בערך מתחיל הילד להיות מודע לעובדה ‏שהיתה לו יציאה, ומקשר בין החיתולים הרטובים לבין ‏ההפרשה שיצאה מגופו. בתקופה שבין גיל 18 חודשים ‏לשנתיים מתחיל הפעוט לשלוט על יציאותיו לפרק זמן ‏קצר מאוד. הוא מודע ליציאה תוך כדי התרחשותה, ‏וההכרזה "אני צריך פיפי" תגיע בדרך כלל מאוחר מדי. ‏מגיל שנתיים בערך, הילד ירגיש מתי שלפוחית השתן שלו ‏מלאה, יידע שעוד מעט תהיה לו יציאה ויהיה מסוגל ‏להתאפק עד הגיעו לסיר. מבחינה פיזיולוגית זהו הזמן ‏המתאים ביותר לגמילה.

חשוב לזכור כי ילד שאינו בשל מבחינה פיזית או מבחינה ‏נפשית, לא יוכל לעמוד בביצוע המשימה, וביטחונו העצמי ‏עלול להתערער נוכח האכזבה שנגרמת להוריו. כמו כן, ‏ייתכן שאם נושיב את התינוק על הסיר בגיל מוקדם מדי ‏ולמשך זמן ארוך, הוא יפתח התנגדות בשלב מאוחר יותר. ‏

ההצלחה תלויה בעיתוי. מבחינת עונת השנה, מומלץ לגמול את הילד החל מחודשי ‏האביב. כשמזג האוויר מתחיל להתחמם, אפשר להוריד ‏לגמרי את החיתול של הילד ולתת לו להסתובב בלבוש ‏מינימלי. בתקופה זו כבר לא צריך להתמודד עם שמיכות ‏פוך רטובות ועם כביסות אינסופיות שלא מתייבשות, ‏והילד מרגיש יותר חופשי.‏ לבחירת העיתוי הנכון יש חשיבות רבה. עדיף לא לגמול ‏את הילד כאשר מתרחשים בחייו שינויים משמעותיים ‏נוספים, כגון לידת אח, מעבר לדירה חדשה וכדומה. כדאי ‏גם לא לבצע כמה גמילות יחד, כמו גמילה ממוצץ, ‏מבקבוק ועוד. ‏

לנו, ההורים, יש תפקיד מכריע. גמילה מחיתולים | צילום: Gettyimages
לנו, ההורים, יש תפקיד מכריע. גמילה מחיתולים | צילום: Gettyimages

פעולות מקדימות

החינוך לניקיון אינו חד סטרי, ולנו, ההורים, יש בו תפקיד ‏מכריע. עלינו לכוון, להדגים, לעודד, ובעיקר לומר לפעוט ‏מילה טובה. לפני שמתחילים בגמילה, יש להבין כי ‏התהליך יכול להימשך גם חודשים, ולהיות מלווה בעליות ‏ובירידות. צריך להתמיד בדרך שנבחרה ולא להרים ידיים, ‏גם כאשר נראה שלאורך זמן שום דבר לא משתפר.‏

מומלץ לקנות לילד סיר לפני תחילתו של תהליך הגמילה, ‏כדי לעורר את סקרנותו ולעודד שאלות בנושא. כדאי ‏להרגיל את הילד לנוכחותו של הסיר, להניח לו ‏להשתעשע ולבדוק אותו. ‏ההיכרות הראשונית עם הסיר חשובה מאוד, והיא זו ‏שתקבע את מערכת היחסים העתידית איתו ואת הצלחת ‏הגמילה. בשלב הראשון רצוי להושיב את הילד על הסיר ‏עם בגדיו, כדי לא להפחידו. יש להסביר לו כי הסיר מיועד ‏לעשיית הצרכים, אולם אין לדחוק בו להשתמש בו לפני ‏שהוא מביע נכונות ורצון.

זהירות, עצירות!‏

‏יש מקרים שבהם מתנגד הילד להסרת החיתול, דבר ‏המתבטא בעצירויות ובהתאפקויות מכוונות.‏ בעת העצירות נוצר ברקטום גוש צואתי, הגורם לסבל רב. ככל שהילד מתאפק יותר, היציאה תהיה קשה ‏יותר, ויכול אף להיווצר חתך בפי הטבעת. כמו כן, אם הגוש הצואתי יישב זמן רב מדי ברקטום, תיתכן ‏הרחבת הרקטום, ובסביבות גיל שש, לאחר זמן רב של ‏עצירויות, הילד לא יוכל לשלוט על השרירים הטבעתיים, ‏והפרשותיו תהיינה ללא שליטה.‏

הורים שמחנכים את ילדם באופן נוקשה ודורשים ממנו ‏להיגמל עד גיל מסוים, בלי להתחשב במוכנותו הפיזית ‏והנפשית, והורים שנותנים לילד את ההרגשה שהוא מלוכלך ורע כשאינו ‏עומד בציפיות, מפעילים מערכת לחצים עצומה על הילד, ויוצרים למעשה תוצאה הפוכה. הילד יהפוך להיות יותר ‏לחוץ, יגלה התנגדות, חרדה ופחד מהוריו, והתוצאה ‏שתושג היא עצירות.‏

לילדים יש נטייה לחקות את הוריהם ואת אחיהם ‏הבוגרים, ולכן הדגמה אישית בנושא היא חשובה ‏ומומלצת. מי שחש נוח, יכול לתת לילד לצפות בו בבית ‏השימוש. הקראת סיפורים בנושא אף היא רצויה, ומפחיתה ‏את רמת החרדה של הילד מפני השינוי העומד להתרחש. ‏רוב הילדים ישתפו פעולה אם נכין אותם לשלב החדש ‏ברגישות ובסבלנות, ולא נדחק בהם.‏ הפחד מפני האסלה ההחלטה של שימוש בסיר או בבית השימוש היא החלטה ‏בלעדית של ההורים, על פי העדפותיהם. בדרך כלל מומלץ ‏להשתמש קודם בסיר או במקטין אסלה עם מדרגה, כי כך ‏רגלי הילד אינן באוויר, הוא חש יציבות וביטחון ויכול ‏להתרכז בתהליכים הפיזיים.‏

יש גם ילדים הפוחדים ליפול לאסלה, ויש המפחדים מקול ‏הורדת המים. עם זאת, ישנם גם כאלה שיעדיפו לשבת על ‏האסלה, כמו גדולים, ולכן עלינו להיות קשובים ‏לצורכיהם ולשתף עימם פעולה. כשהפעוט מצליח לעשות ‏את צרכיו בסיר או בבית השימוש, שבחו אותו, הרעיפו ‏עליו מילות אהבה וגאווה והדגישו את העובדה שהוא הפך ‏לילד גדול ובוגר. אבל שימו לב: החיזוקים שניתנים ‏צריכים להיות סבירים ולא מופרזים, תוך שימת דגש על ‏הצלחתו של הילד ולא על חשיבות הדבר להורים, על מנת ‏למנוע שימוש בהרטבה מחודשת כדי להעניש את ההורים. ‏

שיתוף הפעולה חשוב. גמילה מחיתולים | צילום: Gettyimages
שיתוף הפעולה חשוב. גמילה מחיתולים | צילום: Gettyimages

שיתוף הפעולה של הילד גם הוא חשוב מאוד. אפשר ‏להציע לו לרוקן יחד את הסיר, להוריד את המים, לומר ‏מילת פרידה לקקי ולפיפי, לזרוק בגדים שנרטבו לכביסה, ‏וכל זאת כדי להפוך אותו לשותף פעיל ועצמאי האחראי ‏על גופו ועל מעשיו. ‏

ילדים מתייחסים לקקי כאל חלק מגופם, לפעמים כאל ‏‏"יצירתם", בה הם מתגאים. לכן אסור להתייחס לצואה ‏כאל דבר מלוכלך, או להראות לילד סימנים כי אתם ‏נגעלים ממנה. לא מומלץ להיפטר מהצואה במהירות שיא, ‏כי בכך אנו משדרים מסרים מנוגדים לילד. תחילה אנו מתלהבים ומתייחסים לצואה כאילו היא הדבר החשוב ‏ביותר בעולם, ושנייה אחר כך משליכים את ה"אוצר" ‏החשוב לאסלה, בלי להביט עליו פעם נוספת. ‏

נקודה חשובה נוספת היא ליידע את כל מי שבא בקשר עם ‏הפעוט (סבתא, מטפלת/גננת) שהוא נמצא בתהליך גמילה, ‏כדי שיוכלו להיערך בהתאם ולעזור לו בשעת הצורך. ‏שיתוף הפעולה בין הגורמים וקביעת דרך משותפת חיוניים ‏כדי לא לבלבל את הילד בין דרישות סותרות. ‏‎ ‎

להישאר יבש בלילה להיות יבש לילה שלם היא משימה קשה מאוד גם לפעוט ‏שמצליח לשלוט על צרכיו במשך היום, כיוון שקשה יותר ‏לשלוט על שלפוחית השתן תוך כדי שינה.

‏כדי להתקדם בנושא הרטבת הלילה, כדאי לעודד את הילד ‏לרוקן את שלפוחית השתן עד הסוף, לפני שנכנסים למיטה. ‏

בכל מקרה, חשוב לא להאיץ בילד ולדרוש ממנו הבטחות, ‏כי הדבר רק מגביר את הלחצים ויוצר תוצאות הפוכות. אם ‏הילד מתעקש לישון עם חיתול על אף שנגמל לחלוטין ‏במשך היום, אפשרו לו לעשות זאת. כשיהיה בשל להוריד ‏את החיתול גם בלילה, הוא יאותת לכם על כך או יבקש ‏באופן מפורש. ‏טיפול מקצועי בהרטבת לילה מומלץ רק כאשר הבעיה ‏נמשכת מעל גיל שש.‏