"יש מקרים שלא צריך לחכות עד שהממשלה תעשה משהו"

זה קרה בקיץ האחרון, כשגל פרבמן, 23, סטודנטית לחינוך ורכזת הדרכה בתנועת הנוער המקומית "קרית אלון" בגבעת שמואל, שמעה בתקשורת על אונס קבוצתי של בת 16 בבית מלון באילת, וכמו כל המדינה, הזדעזעה עד עמקי נשמתה. "המקרה הזה שבר אותי. לא מצאתי מנוח, הייתי בבית הורי, ירדתי ועליתי במדרגות. הרגשתי בתוך תוכי שצריך לעשות מעשה. נושא החינוך בוער בי כבר שנים, אני מדברת עם החניכים שלי בתנועה כל הזמן על הצורך לשנות כדי שנחיה במרחב ציבורי בטוח יותר. הטלטלה שאחזה בי אחרי מקרה האונס הזה שכנעה אותי לעשות מעשה", משחזרת פרבמן, צעירה אכפתית, מעורבת ורגישה. מאז שהיא בגן היא בתנועת הנוער המקומית בגבעת שמואל עיר מגוריה, בצה"ל שירתה כלוחמת במערך הגנה אווירית והייתה מפקדת טירונים של כיפת ברזל. לאחרונה היא נבחרה למצטיינת דיקן באוניברסיטה, במקביל היא מורה למתמטיקה של כיתות ה' ורכזת בתנועת הנוער של עירה. "יש מקרים שלא צריך לחכות עד שהממשלה תעשה משהו, הרגשתי שהגיע הזמן שלי לפעול. בשעה תשע בבוקר התחלתי בשיחת זום עם החניכות שלי מהתנועה וסיימנו לדבר בשתיים בלילה. כולנו היינו נסערות מהמקרה המחריד. החניכות התחילו לדבר, מישהי סיפרה שכשהיא יוצאת מהבית היא סוגרת עוד כפתור בחולצה שלא יגידו חלילה שהיא הזמינה את זה, כששמעתי את הדברים האלה מילדה בת 15 בסך הכול, זה היה כמו סכין בלב. הן סיפרו כמה זה מפחיד מאיים לחזור הביתה בלילה לבד, ואמרתי לעצמי שהן אשכרה מפחדות". היא הוסיפה.

היא החליטה שצריך לעשות מעשה אמיתי בשטח, "חשבתי מה נגיש היום לצעירות ומה מחבר אותן בקלות ומיד היה ברור שהווטסאפ היא הפלטפורמה הנכונה כי כולן שולטות בתפעולה ולא צריך ידע מקדים. הצעתי שנקים קבוצה ייעודית שתתן מענה בכל השעות לכל מי שמרגישה שהיא מוטרדת ובמצוקה. השם הראשון שעלה בקבוצה היה 'ערה'? אבל הקונוטציה של המילה הזאת לבדה לא הרגישה נכונה, כך נוצר צמד המילים 'מישהי ערה?', הכי בסיסי, הכי ישיר, הכי קולע. יצרנו קהילה של 50 בנות מהתנועה שלנו בגילאי 14 – 18".

תסבירי איך זה עובד בפועל?
"מישהי שנמצאת במצוקה ומרגישה שהיא מוטרדת, מתקשרת לקבוצה בווטסאפ.  הראשונה בקבוצה שרואה, עונה לה ומעדכנת את הקבוצה שהיא בשיחה".

זה תפס מיד?
"כמו אש בשדה קוצים. קבענו להתחיל להפיץ את זה לחברות של חברות, לבנות משפחה, ולאחרות שאנחנו מכירות. בתוך שש שעות היו כבר 15 קבוצות של 257 בנות  בכל קבוצה, כי זו ההגבלה של הווטסאפ מבחינת הכמות. הבנתי שעלינו על צורך אמיתי מדהים מהמקום הכי טהור של להגיש עזרה לבנות בעת הצורך, בכל שעה ביממה, זה יכול להיות גם בשעת צהריים ואמצע הלילה. זו יכולה להיות ילדה בת שמונה שמפחדת, נערה בגילי העשרה, וגם בת 58. הרעיון שלנו כל כל פשוט וכל כך עוזר שזה לא נתפס שלא חשבו עליו קודם".

מאז האונס המזעזע באילת בקיץ האחרון, נחשפו בתקשורת סיפורים נוספים שגררו זעם ציבורי, למשל האונס של ירין שרף את בת ה-13 במלונית הקורונה. מה שהוכיח שהצורך בהגנה יכול להיות בכל מקום, גם איפה שאת כביכול אמורה להרגיש בטוחה. המקרה הזה ואחרים הגבירו את הצורך בהגדלת מערך הקבוצות והליווי המקצועי שהן מציעות.

נערה שעוזרת לנערה במצוקה, צריכה שיהיו לה כלים איך לגשת ולהתמודד עם הסיטואציה. אתם מערבים גורמי מקצוע?
"כן. לכל קבוצה יש מנהלת קבוצה שעברו הכשרה לנהל קבוצה והן יודעות איך להפעיל את בנות הקבוצה. הבנות בקבוצות שלי קיבלו הדרכה מקצועית, של מה לומר ואיך לפעול ומתי ואת מי לערב ויש ליווי פסיכולוגי שעוזר להתמודד עם סיטואציות. יש מקרים של רק ללוות הביתה, במקרים שצריך יותר, המקרה מועבר למנהלת הקבוצה ויש חמ"ל של הקבוצות שאני עומדת בראשו ,יחד עם המנהל השני של תנועת הנוער, חן שוקרון והמקרה מועבר אלינו. יש לנו קשר ישיר עם השיטור העירוני, שהוא בקשר עם משטרת מסובים, שפועלים מול תחנות משטרה ברחבי הארץ על פי צורך. וגם אנחנו בקשר עם מטה המאבק לסמים ואלכוהול".

"פנתה אלינו נערה שחבורה של גברים עקבה אחריה ואמרה לה שהיא כוסית ויפה ושתעצור היא הייתה מבוהלת כהוגן. סיטואציה כזאת יכולה לייצר אש ועלולה להתדרדר, נשארנו איתה על הקו ודיברנו איתה. תחושת הבטחון עולה כשאת לא לבד ומדברת וליוונו אותה כל הדרך עד שנכנסה לביתה"

הפניות הן תמיד כשהבנות במצוקה במרחב הציבורי?
"הפניות היא גם כשהן מאותתות על מצוקה. למשל צעירה בת 15 התקשרה וסיפרה שילד מהכיתה איים להפיץ תמונות עירום שלה והיא רצתה להתייעץ. במקרה שלה, היה לה נוח יותר להתייעץ עם מישהי שהיא אינה מכירה, כדי לשמור על הפרטיות שלה. הפעלנו אנשי מקצוע לגבי אותו נער מאיים, הוא הועבר לטיפול משמעתי וגם פסיכולוגי והבטחנו שלא יאונה לה כל רע. מישהי אחרת כתבה בקבוצה שהיא רוצה להתאבד, הבנו שהיא משדרת אות מצוקה אמיתי, חן התערב בזה וקיבל הנחיות מגורם מקצועי והמענה הבטיח את שלומה. פנתה אלינו נערה שחבורה של גברים עקבה אחריה ואמרה לה שהיא כוסית ויפה ושתעצור היא הייתה מבוהלת כהוגן. סיטואציה כזאת יכולה לייצר אש ועלולה להתדרדר, נשארנו איתה על הקו ודיברנו איתה. תחושת הבטחון עולה כשאת לא לבד ומדברת וליוונו אותה כל הדרך עד שנכנסה לביתה".

זה לא קשה להיות דרוכות כל שעות היממה?
"הבנות שלי עושות תורנות לילה כל אחת בתורה כדי שלא יהיה מצב שאין מענה".

בקבוצה פועלות רק נערות?
"לא. יש מבוגרות יותר ויש אימהות ויש גם סבתות ויש אימא לבנים מתבגרים שהיא מדריכת הורים בהכשרתה. יש קבוצות מוגדרות עם בנים שבנות בחרו אבל הם במיעוט. הקבוצות מיועדות לנערות ונשים שרוצות לעזור או להיעזר".

יש מצבים שגם בנים יכולים להיות מאוימים, יש לכם פתרון?
"זה נכון שגם בנים מאוימים ויש לנו קבוצות לבנים אבל הן פעילות פחות. יש לנו כמה קבוצות מעורבות שפועלים בהן גם בנים, אבל זה מיעוט מאוד קטן. המענה מתקבל בעיקר מנשים. אבל לדוגמא פנה אלינו נער שהוא פחות מקובל בבית הספר וחבורת נערים ניסתה לתקוף אותו באחד הלילות ופעלנו מיד לעזור לו".

גל פרבמן | באדיבות גל

כמה קבוצות יש כיום?
"תחתיי יש 50 קבוצות שיש לי לי עליהן בקרה והכל מתנהל תחת פיקוח. אבל היום יש מעל 1000 קבוצות".

איך שולטים בכמות הענקית הזאת?
"זה לא פשוט, אנחנו מפעילות את המערך ובעקבות הקבוצות שאנחנו הקמנו, החליטו רבות אחרות לפתוח קבוצות ברחבי הארץ על דעתן שאינן תחת פיקוחינו, זה מעשה מבורך כשלעצמו אבל זו גם בעיה. חשוב לי להעביר את המסר שזה חייב להיות תחת פיקוח כי צריך כלים להתמודד עם מצוקה. אני קוראת כאן לכאלה שפתחו קבוצות, לפנות אלינו ונעזור כדי שהפעילות שלהן תהיה מקצועית,  כדי להבטיח את המענה הנכון לכל מי שבמצוקה ושלא חלילה בנות ייפגעו. אני מתמודדת גם עם נשים שמנסות לקחת את הקרדיט ומתראיינות כאילו זה שלהן והן יודעות ש'מישהי ערה' התחיל משיחת זום שלי עם החניכות אז לפחות שיתנו את הקרדיט לבנות של קרית אלון בגבעת שמואל".

ניסיתן להגיע עם המיזם הזה לכנסת?
"כן. תכננו לבוא לפגישה במשרד של אורלי לוי אבל איכשהו זה התמסמס. מי שעזרה לנו ודחפה היא הח"כית לשעבר נאווה בוקר ומגיעה לה תודה גדולה".

מה המטרה הבאה שלך?
"אני עובדת על זה שהמיזם יגדל עוד ועוד, אני רוצה להנגיש את 'מישהי ערה' גם לציבור של בנות דתיות שקיימת שם אלימות רבה, זה קשה כי הטלפון שלהן כשר ואין להן ווטסאפ. אני חושבת היום איך לקדם רעיון עם מרצה שלי בלימודים כדי להגן עליהן. הצורך קיים גם במגזר הערבי. הדבר החשוב בעיניי הוא להביא את 'מישהי ערה' לכלל הבנות ושתדע כל בת בישראל באשר היא, מצפון עד דרום שיש לה את האופציה הזאת ושיש מי שתמיד ישמרו עליה".

>> ליידי גאגא: "הסתובבתי לעבר אימי ושתינו פרצנו בבכי"