מרגש או פוגעני? הקליפ שהכעיס את קהילת החירשים
לאדם (שומע) שמסתכל מהצד, הקליפ שהעלתה השחקנית והיוצרת גילי בית הלחמי, של השיר "שחקי שחקי" מתורגם לשפת הסימנים, הוא מרשים ומרגש. אז למה החירשים כועסים עליה?
אתמול העלתה השחקנית והיוצרת גילי בית הלחמי לדף הפייסבוק שלה קליפ של השיר "שחקי שחקי" בביצועה של רונה קינן, ועם תרגום לשפת הסימנים. זאת לא הפעם הראשונה שבית הלחמי מעלה קליפ שבו היא שרה בשפת הסימנים, זה חלק ממה שהיא עושה לפרנסתה. השיר, שאת מילותיו כתב שאול טשרניחובסקי, מדבר על האמונה ברוח האדם ועל חופש, והשימוש בתמונות מתוך ההפגנות בעת האחרונה הופכות אותו למרגש במיוחד, והוא אכן זכה לאלפי שיתופים ולמאות תגובות.
גם אני מאוד התרגשתי עד שקראתי את הפוסט של רוני גלבפיש, שנשואה לכבד שמיעה: "תארו לעצמכם שזמר אמריקאי מוכשר ונהדר היה מתרגם את התקווה לאנגלית כאות כבוד לישראל, והוא היה שר 'While in the heart inside a soul of a jew' – צמרמורות, נכון? תרגום רע לא גורם לנו לחוש שמכבדים אותנו. הוא זלזול עמוק בשפה ובדובריה. זה לא בדיוק אבל בערך מה שקורה עם השירים שגילי בית הלחמי מעלה לרשת בשפת הסימנים", כותבת גלבפיש ומוסיפה: "את השומעים זה מרגש עד דמעות והחירשים מורטים שיערות. זו לא השפה שהם מדברים. זה שיבוש על גבי שיבוש. זה ניכוס שנעשה בידי אישה שומעת, שאינה דוברת את השפה היטב ואין לה כבוד אליה. אבל היא גוזרת ממנה אחלה קופונים".
וכך כותבת ננה בר, שהיא חלק מקהילת החירשים והחירשות: "ההיסחפות אחר הקליפ של גילי בית הלחמי ושות' מעציבה, מביכה, מקוממת וגם צבועה. אתם הקהל הנאור שלא היה מסכים לכנס על מעמד האישה שהדוברים בן הם רק גברים, מתמוגג מנחת והולך שבי אחר העיוותים כי הוא לא יודע שפת סימנים. מילא זה הבורות, אבל ההסגברה – ההסמעה בדמות הקהל השומע השבע שלא מקשיב לקהילת החירשיםות מבאסת. הרי זה בדיוק אותו הדבר: מסבירים ומבהירות לכם כי ביזוי שפת הסימנים (זו לא שפת סימנים אפילו) היא הקטנה מבזה, היא זילות של השפה ובכך את מרוקנים את התרבות העשירה, הייחודית והמלאה המבוססת על שפה אמיתית.
די לתפוס טרמפ על שפת הסימנים ולהתחזות. זה בדיוק כמו בלאק פייס.
כבוד לשפה, הוא כבוד האדם ותרבותו. עבדנו במשך דורות למרות הדיכוי ושלילת השפה כדי ליצור את השפה על חוקיה וכלליה, על המבנה התחבירי העצמאי. אולם באים ובאות אנשים שלא יודעים את השפה עושים ממנה ג'יבריש שמאיין את הערך הלשוני של השפה. ורוכבים על השפה בדרך לתהילת הלייקים השקרית.
על מה אתם מהללים בדיוק?
ומדוע אתם לא מקשיבים למיעוט?".
ומוסיף גם אל-עד קניגסברג כהן, מאייר, צייר ויוצר סרט הדוקו "איך מסמנים אהבה", "זה עצוב לי שגילי מנכסת את שפת הסימנים כדי להתפרסם, דווקא היא שחקנית לא רעה למה היא צריכה את שפת הסימנים כדי לקבל עוד יותר לייקים תוך התעלמות בוטה מזה שהיא לא מתורגמנית מוסמכת, אך מספרת שהיא מתורגמנית. אני מניח שנראה אותה בהצינור בקרוב או בחדשות, והמגישים יתלהבו ממנה, באסה ואתם לא יודעים את האמת. ואני יודע שאתם גם תכעסו עליי ותגידו אוף איזה החירש הזה מה הוא מבין בכלל מה טוב לו".
תגובתה של גילי בית הלחמי:
"על הקליפ הזה וקליפים קודמים קיבלתי תגובות רבות ומדהימות מחברי הקהילה, הן על הביצוע והן על השירות שזה עושה לקהילה בהנגשת שפת הסימנים לשומעים. שימי לב שהאנשים שכתבו נגד השירים הם קול שאני מכבדת בתוך הקהילה אך לא מייצגים את 'הקהילה'.
לגבי האי דיוקים – ראשית כל אני לא מתורגמנית, שפת סימנים אינה שפת האם שלי ועל כן קיים חוסר דיוק. אך זהו חלק קטן מהדברים. מה שאני עושה הוא שירה (ועוד מולחנת), ובשירה כמו בשירה יש צורך להתאים מעט את השפה כדי שתתאים לקצב, חריזה ומבנה. מכאן שעבור קהילת החירשים וכבדי השמיעה התרגום אינו תמיד מדוייק – מעבר לכך, לו מתורגמן היה מתרגם עבור אדם חירש את השיר סביר להניח שזה היה נראה אחרת – קרוב יותר למבנה הדקדוקי של שפת סימנים ופחות קרוב למבנה הספרותי של השיר עצמו. השירים שאני מבצעת מנגישים את השפה המדהימה הזו לקהילת השומעים בצורה יותר טובה משהיא מנגישה את השירים לקהילת החירשים וכבדי השמיעה. על כן, בעקבות בקשות, לכל השירים שלי יש כתוביות כדי שאם משהו לא ברור בסימנים יוכלו חרשים להבין את הכוונה והפערים.
ואכן, בעקבות הסרטונים האלו מאות רבות של אנשים פונים אל העמוד שלי בבקשה ללמוד שפת סימנים ואני מעבירה את הפניות למרכזים השונים כמו שמ"ע, סימניה ודומיהם. הסרטונים שמים את השפה הנפלאה הזו במיינסטרים, אנשים רוצים ללמוד אותה, ללמוד תרגום, לעשות שירות לאומי במרכזי שמע ובמרכז נא לגעת בו אני עובדת. כולם מרוויחים.
לגבי שילוב של חירשים בעבודות. אחרי שחירשים פנו אלי ואמרו לי שיש לי חוסר דיוקים מיד הצעתי לשתף פעולה בשירים הבאים. אחד אחרי השני, אותם חרשים נמנעו והדפו את ההצעה שלי מסיבות שונות ומשונות. כשפניתי לאדם חירש שזו שפת האם שלו, שהוא לא מאותו קומץ, הוא עזר ותרגם עבורי שירים אך הוא עשה את זה בתנאי שלא אחשוף את שמו. זאת, מחשש מאותם קומץ אנשים בקהילה המתנגדים לעבודות שלי. אז כן, אני מתייעצת עם אנשים מקהילת החרשים והמתורגמנים לפני שאני מוציאה קליפ בידיעה שלמרות הכל ישארו לי אי דיוקים מסויימים. בהתכתבות בפוסט הנוכחי קבעתי עם חרש שנבצע את השיר הבא ביחד ואפילו התחלנו להעלות רעיונות, מקווה מאוד שזה ייצא לפועל.
ברמה האישית, התסכול של אותו קומץ קורע לי את הלב. אני מבינה את הקשיים והכעס, אני מאמינה שהוא מתנקז אלי אך מאחוריו עומדות שנים של הדרה והתעלמות מצד החברה והמדינה. אני מאמינה שהעבודה שלי כבר עכשיו מקרבת עוד ועוד שומעים אל עולם החירשים גם אם היא לא מושלמת".