כשט"ו באב הופך לתשעה באב: הצד האפל של האהבה בישראל

במבט ראשון נדמה כי עו"ד בתיה כהנא דרור היא אישה של ניגודים: דתייה שנלחמת ברבנות, ואף עתרה לבג"צ לאחר שמשרד המשפטים לא בחן מועמדות שהגישה לתפקיד מנכ"לית בתי הדין בשל היותה אישה (העתירה התקבלה ובג"צ קבע כי נשים יכולות לשמש בתפקידים בכירים גם ברבנות ובבתי הדין); ימנית שיצאה נגד הבית היהודי וקראה להם "משיחיים" שהיא גם חברה ב"נשים עושות שלום"; ופמיניסטית שתומכת באירועים בהפרדה ובהתחשבות בגברים דתיים בצה"ל. ובכל זאת, היא מתעקשת שכל הניגודים הללו יכולים לחיות ביחד, בכפיפה אחת, ואם נעצור רגע לנשום עמוק ולחשוב על הדברים לעומק – נגלה שהם לא באמת סותרים.

>> מרב מיכאלי: "המצווה הגדולה ביותר היא לשמח כלה בחופתה, גם אם זה בעזרת נשים"

כבר כ-20 שנה שעיקר עבודתה ופעילותה של עו"ד כהנא-דרור הוא בעולמות הסיוע המשפטי לנשים עגונות ומסורבות גט. עד היום היא הספיקה ללוות ולשחרר מאות נשים, בהן תיקים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה כמו זה של העגונה מצפת ב-2014. "הייתי אז מנהלת מבוי סתום (עמותה המסייעת לנשים עגונות ומסורבות גט לצאת לחופשי- לב"ס) כבר יותר מ-10 שנים, טיפלנו בטרגדיות מטורפות בהן בתי הדין פשוט התעללו בנשים – ואז הגיע התיק של 'העגונה מצפת' – אישה שבעלה נכנס לתרדמת ולא היה סיכוי שיצא ממנה", היא מספרת. "אחרי חמש שנים שהוא היה בתרדמת, היא התחילה תהליך של בקשת גט. המאבק הזה לקח לנו שבע שנים. הייתי מתקשרת לדיין הביתה בשישי לפני כניסת שבת, זה היה על גבול הלגיטימי, ובסוף בית הדין הפך את עצמו לשליח של הבעל ונתן לה גט".

"נשים הן הקורבן שמקריבים על המזבח של התפיסה הדתית במדינה הזו. אותה עגונה או מסורבת גט שכל מה שהיא רוצה זה חופש, מגיעה לבית הדין הרבני ומתחילים לספסר בחופש שלה"

 

אלא שהפסיקה המהפכנית לא מצאה חן בעיני כולם. גורם שלישי, שלא קשור לזוג, הגיש לבית הדין בקשה לפסול את הגט ומי שהיה אז נשיא בית הדין, הרב יצחק יוסף (הבן של הרב עובדיה יוסף ז"ל – לב"ס), החליט לדון בו מחדש. "אחרי שבמשך חמש שנים בעלה בקומה בלתי הפיכה, ואז עוד שבע שנים מאבק – התווספו עוד שלוש שנים של מאבקים הלוך ושוב כדי שלא יבטלו את הגט הזה, אחרי שהיא כבר הייתה משוחררת", היא משתפת, "מדובר באישה מסורתית – אפילו לא דתייה – וצעירה, שברור שהשעון הביולוגי שלה מתקתק. הייתה לה רק ילדה אחת והיה ברור שהיא לא תעשה עוד אחת לפני שהיא תהיה גרושה. היא כבר הייתה חופשייה, ורצו לקחת לה את זה".

איך הסאגה הזאת הסתיימה?
"בסוף הלכתי לבג"ץ, הם עצרו את ההתעללות וקבעו שבית הדין חרג מסמכות כשהוא ביקש לדון בזה שוב. אבל צריך להבין שלא תמיד יש את היכולת ללכת לבג"צ, הם לא ערכאה נוספת של בית הדין הרבני ולכן אלא אם בית הדין חרג מסמכותו, לא תמיד יש לנו מה לעשות עם ההחלטה".

נקפוץ ישר למים העמוקים: עיקר המסר שלך הוא, למעשה, שבתי הדין הרבניים מתעללים בנשים?
"נשים הן הקורבן שמקריבים על המזבח של התפיסה הדתית של המדינה הזו. כשאני מייצגת אישה בבית הדין הרבני לפעמים אנחנו הנשים היחידות בחדר. יש שלושה דיינים על הבמה: הגבר, עורך הדין שלו והקלדן – כי בבית הדין הרבני אין קלדניות. אז בסופו של דבר את לבד עם האישה הזו, אותה עגונה או מסורבת גט שכל מה שהיא רוצה זה חופש, והם מתחילים לספסר בגט שלה – בחופש שלה. 'מגיע לי ככה וככה ואני לא אתן את הגט עד שהיא לא תשלם או תעשה', והיא חוזרת לעוד דיון ועוד דיון וזה יכול להימשך שנים. היא נמצאת בכלא והמפתחות בידיים של הגבר. זו פשוט מלחמת התשה במהלכה האישה לא יכולה להתחתן ולהביא ילדים, והם בכלל פרודים כבר איזה עשור. זו לא רק הטרגדיה של האישה הספציפית הזו, אבל באותו רגע, היא זו שסוחבת על גבה את כל המונופול הרבני".

"תמיד היו פתרונות לעגינות בהלכה", היא ממשיכה, "אבל בתי הדין הרבניים, אין להם עניין לקדם את הפתרונות האלה, הרי הדיין עצמו הוא זה שיוצר את הדין הדתי – הוא גם הרשות הפוסקת וגם הרשות המחוקקת. אם הוא היה רוצה הוא היה מוצא את הדרך. המאבק שלנו, של ארגוני הנשים ושלי, הוא כפול – גם בתוך הדין הדתי, להגיד לדיינים 'יש לכם אחריות ויש פתרונות', אבל אנחנו גם אלה שצריכות למצוא את הפתרונות האלה ולהציג להם אותם וגם למצוא פתרונות מניעתיים. הרי אתם יודעים שיש פתרונות ואפשר להתיר עגונות. ההלכה תמיד הייתה כל כך מפותחת, היא תמיד התפתחה עם השנים ועם רוח הזמן ודווקא פה, מרגע שהוקמה המדינה היהודית, משהו בה נתקע".

למה זה קורה בעצם?
"פוליטיקה. דיינים הרי ממונים על ידי פוליטיקאים. אנחנו מדינה שנתנה כח למונופולים הדתיים ואף אחד לא רוצה לשחרר את הכח כל כך מהר. ברגע שאת מנטרלת את הכח שלהם, למה שאנשים יחזרו אליהם? וזה מה שהופך את הנישואים בישראל למסוכנים: כל אישה – אם היא לא מגנה על עצמה מראש – עלולה להיות עגונה. היו לי חילוניות עגונות, דתיות עגונות. כולן בסכנה".

ארוגונים כמו רבני צהר הם אלטרנטיבה?
"מצד אחד כן, כי צהר מקדמים הסכמי קדם נישואים. מצד שני, מי שמתחתן דרך צהר עדיין צריך להתגרש דרך הרבנות".

וגם מי שמתחתן בחו"ל.
"נכון. אם נרשמת כנשואה בישראל אז בפרידה את חייבת לעבור ברבנות. אני אגיד לך מעבר, זו לא רק טרגדיה לאזרחים, אלא גם לאנשים דתיים שרוצים וצורכים יהדות. 80% מהציבור היהודי רוצה חיבור למסורת, חי את לוח השנה היהודי, חוגג חגים – ובסופו של דבר רוב האנשים כן רוצים מדינה יהודית, זה חשוב להם. הרי אין דבר כזה באמת מדינה אזרחית, כל מדינה בסוף היא לאומית וזה הכח שלה – ההזדהות עם האומה והסמלים שלה. ועדיין, אני לא מכירה מדינות שכופות, על רקע הלאומיות שלהן, מוסדות דתיים. הכפייה הזו, המונופול הזה, מפוררים את הלאום היהודי דרך הכפייה הדתית. זו הסיבה שחברתי לליברמן".

"ההלכה תמיד הייתה כל כך מפותחת, היא תמיד התפתחה עם השנים ועם רוח הזמן ודווקא מרגע שהוקמה המדינה היהודית, משהו בה נתקע"

 

ב-2015 התמודדה כהנא-דרור בפריימריז של מפלגת הבית היהודי. היא קיוותה לקבל מקום ריאלי במפלגה בזכות אחד השריונים לנשים ואף הכריזה על רצונה להיות שרת הדתות הבאה, אך פרשה שעות ספורות לפני הפריימריז. זה קרה לאחר שלטענתה התאכזבה מ"התפיסות המשיחיות" במפלגה, ולאחר שעוררה התנגדות בקרב רבנים ואנשי המפלגה משום שהעלתה את הצורך לדון בעתיד הפלסטינים ביהודה ושומרון. בריאיון פרישה שהעניקה ל-Ynet הסבירה את פרישתה בכך ש"אנשי הבית היהודי רק מתחרים ביניהם מי יותר משיחי", על בנט בפרט אמרה שהוא עושה רושם של "ימני נחמד – אבל תפיסתו קיצונית". בתגובה לפרישתה הוציאה המפלגה הודעה לפיה "אנשי הקרן החדשה לישראל, ארגון הפוגע בחיילי צה"ל ובכל אינטרס ישראלי, אינם רצויים בבית היהודי. ברוך שפטרנו". בינואר 2021 כהנא-דרור הצטרפה לשורות ישראל ביתנו והוצבה במקום ה-12 ברשימה, הנחשב לא ריאלי.

זה לא שליברמן עשה הרבה בהקשר הזה בעשרים ומשהו שנה שהוא בפוליטיקה.
"בשנה האחרונה, כשר האוצר, המפלגה שלו היא היחידה שדואגת לאזרחים – בטח אם מסתכלים על גנץ שדאג לפנסיות של הלובי הביטחוני שלו, על סמוטריץ' שרוצה מדינת הלכה או על הליכוד שמשועבדים לפולחן ביבי. אפילו מרצ לא מתעסקים בזה, לא בדת ומדינה ולא בשלום. כולם רוקדים את הריקוד עם החרדים, אפילו מרב מיכאלי. בעיני, ישראל ביתנו היא המענה היחיד".

מה התכנון שלך לבחירות הקרובות בנובמבר?
"אני לא יכולה להגיד כי כרגע אין משהו ספציפי. בבחירות הקודמות הייתי ברשימת ישראל ביתנו ולא נכנסתי. אני מזדהה עם הערכים של המפלגה – אם זה בעניין הפרדת דת ומדינה, ואם זה בענייני ציונות ולאומיות. זו מפלגה ציונית ליברלית שלא מוכנה שמי שישלוט בחיינו זה הרבנים. ברגע ששמים קבוצת מיעוט אורתודוקסים ששולטת על המרחב הציבורי – זה סופה של הציונות, זה יחריב אותנו מבפנים. היום זה מיוצג על ידי גוש סמוטריץ', הליכוד והשותפים החרדים – זאת הליכה לכיוונים לא דמוקרטיים וזו סכנה קיומית. אני אומרת את זה כאישה דתיה שהזהות היהודית חשובה לה".

ינון מגל האשים אותך בשבוע שעבר בהיותך "שמאלנית פרוגרסיבית פמיניסטית", בתוכנית שלו ושל בן כספית. מה יש לך לומר לו?
"ודאי שלא שמאל, ודאי שימין. ההשקפה שלי היא לאומית, וחלק ממנה זה שצריך למצוא פתרון לנושאים, למשל, כמו זה שיש שני מיליון פלסטינים ואין להם זכויות. אבל זה לא אומר שהפתרון שלי הוא לוותר על יהודה ושומרון, כלל לא. בעניין הפרוגרסיביות – זה בדיוק הפוך. מי שנלחם במונופול הרבני – המלחמה שלו היא למען היהדות. מי שממשיך לתמוך במוסד המפרק את היהדות, רואה שהצעירים היום בכלל לא מעלים בדעתם לעבור ברבנות. המוסד הזה הוא הכי הרסני למדינת היהודים. לכן מי שפרוגרסיבי זה דווקא מגל ודומיו, שבמובנים רבים הם פוסט-ציוניים ופוסט-יהודיים בתמיכה שלהם במוסדות המאוד בעייתיים האלה. פמיניסטית אני כן, בהחלט. כמובן לא פמיניזם קיצוני שמטשטש גבולות בין מגדרים, אבל הפמיניזם שלי התפתח, בפירוש, מתוך המאבק על זכויות נשים בתוך בית הדין הרבני שתקוע בתקופה שלפני 200 שנה".

ממש השבוע קצרה עו"ד כהנא-דרור הישג נוסף: עתירה שהגישה לבג"צ נגד הרב הראשי, הרב לאו, על שמינה את גיסו, הרב רלב"ג, לכהונת ראש אבות בתי הדין הרבניים, במה שלטענתה הוא ניגוד עניינים חמור – התקבלה. "ניצחנו, השופטים והמדינה קיבלו את עמדתי שצריכה להיות ועדה מקצועית בלתי תלויה שתעשה סדר בכאוס של שושלות היוחסין הקיימות בבית הדין הרבני", היא אומרת, "זה לא סתם נפוטיזם, זו תרבות ארגונית ברשות שיפוטית שכל אזרחי ישראל מחויבים לה, בין אם ברצונם ובין אם לא. זה פסק דין היסטורי".

לדפוק את הראש בקיר

כהנא דרור נולדה לפני 57 שנה בחיפה למשפחה מהציונות הדתית. אימה, ילידת מצרים ואביה, ניצול שואה, נפגשו במעברה. "אני והילדים זו הגשמת החלום הציוני ואנחנו צריכים לשמור על החלום הזה", היא אומרת. היא למדה באולפנה ואחריה, במקום ללכת לשירות לאומי כמו חברותיה לשכבה, בחרה להתגייס לצבא. "כבר באולפנה מאוד הפריע לי שלא היה מספיק חינוך אקטיביסטי ופמיניסטי", היא מספרת, "הציונות הדתית שבה צמחתי היא מאוד מהפכנית. מצד אחד היא באה ואומרת נשתלב בכל תחומי החיים, נשים אקדמאיות ושופטות ורופאות ופוליטיקאיות והכל, אבל בכל מה שקשור לשוויון הלכתי – במובנים רבים הם נתקעו מאחור כמו החרדים".

אחרי שהשתחררה הלכה ללמוד משפטים והתחילה לעבוד בארגון "מבוי סתום", בין השנים 2009-2018 היא כיהנה כמנכ"לית העמותה. "ראיתי את עצמי כאקטיביסטית במתח שבין דת ומדינה. מרגע שהתחלתי לעבוד ב'מבוי סתום' התודעה שלי מאוד התפתחה והתגבשה – את רואה את הכשלים במבנה של הנישואים, לפיו האישה היא קניין של הגבר. אם אנחנו לא מנטרלות מראש את הנקודה הזו ויוצרות מנגנון שמאפשר לאישה לצאת מנישואים בלי להיות תלויה בגבר – אז הנישואים הופכים לתא כלא והגבר הופך לסוהר".

מה גורם לגבר להיות סרבן גט?
"בגלל שהוא יכול. זה כמו הכדורגלנים, למה הם שוכבים עם קטינות? כי הם יכולים. הכח אצלם".

ובכל זאת לא כל גבר יסרב לתת לאשתו גט.
"סרבנות גט זו אלימות, זו שליטה. אפשר לראות את הסימנים לפני הנישואים: מי שמנסה לשלוט בבת הזוג שלו ולהרחיק אותה מהחיים שלה, מישהו שהוא שובניסט. בסופו של דבר גבר שלא נותן גט הוא גבר שחושב שהאישה היא הרכוש שלו, שהוא יכול להחזיק בה בניגוד לרצונה. אני מאמינה שרוב הגברים הגונים. עבור רוב הגברים נישואים זה דבר הדדי, אבל עבור מי שלא – המבנה היום בישראל הוא כזה שמאפשר להם, מאוד בקלות, לגרום לטרגדיות ולהתעללות מאוד קשה".

"יש פה בגידה של הממסד דווקא במי שהיהדות מאוד חשובה להם, שכן מרגישים שהם צריכים את האישור והמסגרת הזו"

 

תסבירי לי רגע, חילונית שכמותי שמעולם לא עברה ברבנות, למה כל כך חשוב לנשים לקבל את הגט הזה? למה אי אפשר פשוט להגיד – לא רוצה? לא צריך. אני אמשיך בחיי ומה אכפת לי אם הנישואים הבאים שלי לא יוכרו או שהבן שלי ייחשב ממזר, מי שואל אותם?
"תראי, ללא ספק רואים את התופעה הזו של סרבנות גט בעיקר במחוזות היותר מסורתיים, אבל בגלל זה הפגיעה היא הרבה יותר עמוקה, כי אלו נשים שההכשר של הגירושין חשוב להן. צריך להבין שלטקסי מעבר יש חשיבות מאוד גדולה בחיים של אנשים. רוב הציבור היום, בעיני, כן רוצה יהדות, שימי לב שאפילו הטקסים האלטרנטיביים שעושים היום – הם קרובים למסורת, נשענים עליה ולוקחים ממנה רעיונות ואלמנטים. זה רגע מכונן בחיים ואנשים רוצים להרגיש שהם חלק ממסורת, אז אומרים להם: 'אתם מתחתנים? היהדות חשובה לכם? זה המסלול'. יש פה בגידה של הממסד דווקא במי שהיהדות מאוד חשובה להם, שכן מרגישים שהם צריכים את האישור והמסגרת הזו. בסופו של דבר האחיזה הזו של הרבנות דופקת את האנשים שלהם – נשים מקהילות דתיות או מסורתיות. עליהן הם מסובבים את העקב".

מה הדרך להתגונן מפני זה?
"נשים חייבות לעשות הסכמי קדם נישואים. אפילו תורידו נוסח מהאינטרנט, לא צריך עו"ד או נוטריון, רק להחתים את שני בני הזוג. אני מאוד מצרה על כך שהרבנות עצמה לא רואה בזה יעד ואפילו מתנגדת לזה".

ומה אומרים ההסכמים הללו?
"הם מונעים את בעיית העגינות: אנחנו מתחתנים בתנאי שאם אתה נעלם, בקומה או לא תרצה לתת לי גט – הנישואים האלה בטלים. בעיני זו הצהרת אהבה מאוד גדולה. זה הדבר הכי רומנטי שאפשר לעשות. אתה למעשה משעבד את העתיד, שיכול להיות מאוד אכזרי ורע, לטובת האהבה עכשיו. אנשים אפילו לא מבינים לאיזה רמות שנאה ונקמנות מגיעים במאבקי גירושים. אי אפשר לדמיין כי ברגע הזה אנחנו כל כך מאוהבים, ולכן זה הסכם כל כך חשוב. אומרים שזה לא רומנטי לדבר על הסכמים וגירושים עוד לפני שמתחתנים, אבל בואי, היום זוגות מפוכחים ורואים מה קורה – אז תחתמו".

השאלה היא האם הסכם כזה בכלל תופס, האם יש לו משמעות ברגע האמת?
"הרבנות לא מכירה בזה, אבל יש דרכים להפוך את זה לבר תוקף בבית דין לענייני משפחה. אז ניתן לדוגמה להפעיל את הוצאה לפועל, כי בהסכמים האלה יש סנקציות כלכליות על סרבנות גט".

ומה יגרום לו לשלם לי? הרי זה לא שחסרים גברים שמתחמקים גם ברגיל מתשלומי מזונות וחובות לגרושות שלהם.
"תראי, זה עניין תודעתי. זוגות שחותמים על הסכמים לא יהיו סרבנים. הם לא ינצלו את הגט כחרב שמונפת מעל הליך הגירושים, מראש כנראה יש שם יותר תודעה. אבל תעשו את זה בשביל אחרים – כדי לעזור להטמיע את החשיבות של ההסכם הזה, כי בסופו של דבר אין לדעת מה יוליד יום".

"אני אוהבת להגיד 'בעלי', למרות שאני פמיניסטית ואנשים מרימים גבה. התחתנתי ברבנות, אבל שתדע כל אישה עברייה שאם היא מתחתנת ברבנות בלי לעשות הסכם – היא עלולה להיות בסכנה והמדינה תפקיר אותה"

 

איך זה מרגיש להפסיד ולא לקבל גט?
"אוי. זה נורא. זה לדפוק את הראש בקיר. זו הרי פגיעה במקום הכי עמוק, בחירות. זה תמיד מרגיש לי כמו העבדות השחורה בארה"ב, אדם משעבד אדם. באיזו זכות אתה שובה אדם אחר? הרי התרבות המודרנית לא יכולה לתפוס דבר כזה, לאף אחד אין זכות לשעבד אף אדם בשם אף אידיאולוגיה או דת. זה צלם אלוהים, כאדם דתי אני מאמינה שנבראנו בצלמו ומשם מגיע לנו החופש".

את עצמך נשואה דרך הרבנות?
"כן, זה המרד הקטן שלי. אני אוהבת להגיד 'בעלי', למרות שאני פמיניסטית ואנשים מרימים גבה. כן, הוא בעלי. התחתנתי ברבנות ושתדע כל אישה עברייה שאם היא מתחתנת ברבנות בלי לעשות הסכם, היא עלולה להיות בסכנה והמדינה תפקיר אותה. אני מאוד רוצה שהבנות שלי יתחתנו כהלכה, כדת משה וישראל, אבל לא ברבנות. לא במוסד הכוחני הזה".

כהנא דרור עצמה לא עשתה הסכם קדם נישואין, אך היא מספרת שהיא ובעלה עשו הסכם דומה בתוך הנישואים. וכך, אם משהו יקרה לה או לו, חלילה, הם לא יהיו בעגינות. "עשינו את רק אחרי הנישואים כי המודעות לנושא התפתחה מאוחר יותר", היא מסבירה, "זה גם פתרון למי שלא עשו הסכם לפני".

הפרה הכי קדושה

עו"ד כהנא-דרור נשואה כבר 25 שנה למיכה פריאר דרור, נכדה של מייסדת עליית הנוער, רחה פריאר, והם מתגוררים בישוב נס הרים עם ארבעת ילדיהם. "הבת שלי, בת 22, השתחררה משירות קרבי בתותחנים ועשתה את שביל ישראל. אני בגילה הייתי אחרי צבא ותואר ראשון, אבל הנוער היום לא ממהר לרוץ לאקדמיה וזה", היא מספרת, "הבן השני הסדרניק, הוא במוצב של שריון בחרמון, תפקיד קרבי לכל דבר ועניין. השני היה במכינת הדרת ועומד להתגייס לנח"ל או לצנחנים – גם קרבי – והצעירה לומדת באולפנה בבית שמש. היא גם בודקת אופציה לשירות".

הצבא הוא גם גוף שמציב המון אתגרים לנשים, בלשון המעטה.
"הצבא תמיד יודע להסתתר מאחורי הצרכים הביטחוניים. הביטחון בישראל זו הפרה הכי קדושה ובצדק, אני לא רוצה לכרסם בחשיבות של הצבא ובאמון שהציבור רוכש לו וטוב שכך. הבעיה היא שבשם הדבר הזה הצבא לא מספיק מגן על נשים ומהווה מקור להרבה מהמצ'ואיזם והשוביניזם בחברה שלנו".

את בעד שילוב נשים בכל התפקידים?
"אי אפשר לבטל את שירות החובה וככל שנשים משתלבות יותר זה מבורך. אני כן בעד הפרדה מגדרית בהרבה מרחבים – אני לא חושבת שהיא בהכרח גוררת אפליה, ויש לי ויכוח על זה עם חברותי הפמיניסטיות. אני אוהבת מרחבים נשיים ואני אוהבת להיות בעזרת נשים אבל שתהיה שוויונית – שתהיה למשל חזנית, ושבית הכנסת יהיה מחולק לשניים באמצע. צריך להיזהר פה כי זה ללכת על חבל דק. זה נכון שהרבה פעמים הפרדה היא אפליה, ובדרך כלל כלפי הנשים, אבל הפתרון הוא חינוכי ותרבותי. הפרדה לא חייבת לייצר אפליה".

אבל בפועל זה מה שקורה, והמסלול של הבן שלך, ההסדרניק, הוא חלק הבעיה.
"זה נכון, אבל גם לחיילים דתיים יש צרכים וצריך לקבל את זה. אנחנו בסוג של ריקוד כל הזמן. כמו שההלכה תמיד התפתחה ויצרה איזונים בתוך עצמה, כך הצבא צריך להיענות לצרכים של החיילים הדתיים, ואם יש אזורים בהם הם לא יכולים לשרת צריך לייצר יחידות נפרדות. מעולם לא היה לגיטימי להכריח חיילים לשמוע שירת נשים כי זה חלק מהטקסים, אז שיצאו. יש פתרונות, זה אפשרי ופחות מורכב ממה שזה נראה".

אבל בסופו של דבר זה כן יוצר תקרת זכוכית לנשים, וגם כפייה דתית.
"אז את זה אני לא מקבלת, כל מקרה לגופו. אולי את אותם גברים שלא מוכנים לשמוע שירת נשים ולא מוכנים שאישה תפקד עליהם – להם צריך לשים את תקרת הזכוכית".

זאת המציאות, מעטות הנשים שמתברגות בשרשרת הפיקוד.
"הצבא באמת רוצה גברים בפיקוד יותר מאשר נשים, אבל צריך גם להתייחס ליכולות גופניות".

בואי, הרמטכ"ל לא רץ היום בג'בלאות, יכולת גופנית זה לא העניין.
"בניהול לא, בשטח כן. אני מאוד מאמינה בניהול נשי. נשים רואות דברים שגברים לא רואים, יש להן אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר. אז כן, הצבא צריך לעבוד על זה".

חופשיה ומאושרת: 3 כללים למתחתנת הטרייה, ע"פ בתיה כהנא דרור

1. תסתכלו בעיניים ותראו מי בן או בת הזוג, תבינו אם יש באמת כבוד הדדי ושימו לב לנורות אדומות של שליטה ושוביניזם.

2. אפשר להתחתן בטקס יהודי פומבי, עם כל המשמעויות שחשובות לכם כזוג, בלי לתת לתכתיבים של הממסד הדתי לקבוע לכם את הטקס.

3. אל תוותרו על הסכם ממון וקדם נישואים – גם אם אתם חושבים שלא תגיעו לשם, תעשו את זה בשביל אחרים. גם זו הצהרת אהבה, וזו המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת אחד לשני.

>> הקלה בהפסקות היריון בישראל, אבל המדינה עדיין מחליטה על הגוף שלנו וזה לא שפוי