ברוכים הבאים לטיפי

פירוש המילה טיפי בשפת שבט הלקוֹטה מהמישורים הגדולים באמריקה הצפונית הוא "שם הם גרים", או – "מקום מגורים חרוט". באנגלית מאייתים את המילה באופנים שונים, אך בכולם הכוונה לאוהל האינדיאני הייחודי, המתחבב על יותר ויותר אנשים סביב העולם ושלאחרונה עשה עלייה ונמצא בלא מעט מקומות גם בישראל. אפשר למצוא אותו כצימר אטרקטיבי וייחודי, כחלל לסדנאות ואפילו כמקום מגורים בחצר האחורית. כל מי שהתנסה בכך, יעיד שאין חוויה נעימה יותר מלהירדם בלילה קר בטיפי עם מדורה במרכזו.

חיבור לאיזון פנימי

הטיפי הוא מבנה יציב בצורה של חרוט. הוא קל להקמה ועשוי מחומרים טבעיים. הטיפי מאפשר להרגיש מוגנים מצד אחד, וחלק מהטבע מצד שני. שומעים את הקולות מבחוץ, ישנים על האדמה ובכל זאת מוגנים. דרך הפתח העליון רואים את הכוכבים ואת הירח, ואפילו אפשר להקשיב לגשם בלי להירטב.

במבנה העגול מרגישים כמו בתוך מנדלה ענקית. במרכז המנדלה נמצאת האש, שאותה אפשר לראות מכל זווית. ברמה הלא מודעת, השהייה בטיפי מאפשרת חיבור לאיזון פנימי. המעגל מחבר אותנו לחלק הנקבי שבנו, והפירמידה מחברת אותנו לחלק הזכרי שבנו. מבנה מושלם של בית פנימי וחיצוני.

אישה בונה

פגשתי לראשונה את הטיפי ב"טרטל אייקרס" ב-1998, בהכנות ל"טיפי סרמוני" על אדמה אינדיאנית בארצות הברית. מיד כשנכנסתי הרגשתי בבית. הטקס נערך בלילה וההכנות נכנסו להילוך גבוה כבר מהצהריים. כולם ניסו לעזור בבניית הטיפי, אוחזים מוט ארוך, חבל או לולאה. גם אני אחזתי בבד, וניסיתי להיות שותפה ולהרגיש חלק מהטקס. היינו 25 גברים ונשים, המתרוצצים סביב עצמנו ולא באמת יודעים מה לעשות.

"מי שיודע איך להקים טיפי, מצליח להקים אותו בפחות משעה", אמרה ג'יני, האינדיאנית שאירחה אותנו, ובחנה את הצעירים. אחר כך הוסיפה מתנצלת: "פעם היו לנו טיפיס' מעור וזה היה קל יותר".

בספרו "דרך הלקוטה" מספר ג'וזף מרשל, אינדיאני משבט הלקוטה, סיפורים מסורתיים המתארים את ערכי החיים האינדיאניים. בכל הסיפורים שזור הטיפי כבית, כמקום להתכנס בו וכלב החיים השבטיים: "הטיפי תאם בשלמות את אורח חיים הנוודי. הטיפול בו, בנייתו, הקמתו ופירוקו היו באחריותן הבלעדית של הנשים. הן יכלו לפרק אותו בפחות ממחצית השעה ולא נדרשו ליותר מזה כדי להקימו במחנה הבא".

דרך הפתח העליון רואים את הכוכבים ואת הירח, ואפילו אפשר להקשיב לגשם בלי להירטב

הטיפי המודרני

הטיפי, שכאמור פירושו בקרב רוב השבטים הוא "הבית", היה אכן ביתם של השבטים האינדיאניים מהמישורים הגדולים עד שנת 1800. הוא נתפר מעורות של חיות, בדרך כלל בופאלו ואייל צפון, שהיו חלק מאורח החיים האינדיאני באזורים אלה. משקלו של טיפי מסורתי מעור היה רב. כשהגיעו בדי הקנוואס לשווקים המעבר לשימוש ביריעות הבד היה מהיר.

את הטיפי אפשר לראות בכל מיני גדלים – מטיפי זוגי בקוטר של שני מטרים ועד טיפי ענק בקוטר של עשרה מטרים ל-50 אנשים היושבים בו במעגל. מחירו של טיפי ואביזריו משתנים בהתאם לגודל, ליצרן, לסוג הבד ולמרכיבים משתנים אחרים ומתחיל בסביבות 4,000 שקלים.

כיום יש מבחר רב של בדים מכותנה ומחומרים מעורבים המאפשרים את מרב ההגנה, הן מבחינת צפיפות הבד והן בשילוב חומרים דוחי מים, ריקבון ואש. אורך חייו של טיפי תלוי במספר השנים שהוא נמצא בחוץ, ברמת זיהום האוויר, בקרינת השמש ובאופן אחסונו, ולכן חיי הטיפי נעים בין שלוש שנים לעשר שנים ואף יותר.

הבד הנפוץ ביותר היום הוא Sunforgern®, העשוי מכותנה בעובי משתנה והמטופל במגוון חומרים. כשבוחרים את הבד, כדאי לזכור שתפירה של טיפי כרוכה בהרבה עבודה, ולכן עדיף לבחור בד שהוא איכותי יותר ומאריך ימים. אצל האינדיאנים הציורים על הטיפי משתנים בין השבטים, ויש להם משמעות משפחתית ושבטית, לעתים עם זכויות יוצרים.

יכול לשמש אפילו כמקום מגורים בחצר האחורית. הטיפי – מבט מבפנים

עצות לבניית טיפי

כבר נאמר שלא מכל אורן ייעשה תורן. בחו"ל גדלים עצים גבוהים בעלי גזע ישר, שאפשר להכין מהם סנדות ארוכות ומרשימות. בארץ העץ המועדף לבניית טיפי הוא איקליפטוס. אנשי הטיפי נוהגים להכין בעצמם את הסנדות. גודל הטיפי קובע את מספר הסנדות ואת אורכן, ולרוב חייבים 20-14 סנדות באורך שבין חמישה מטרים לתשעה מטרים. כדי למנוע כניסת חרקים לעץ, חשוב להסיר את הקליפה ולצבוע את העץ בחומר נגד חרקים וריקבון.

טיפ חשוב בעניין זה: כדי להתמודד עם הקושי בהשגת סנדות ארוכות בארץ, אפשר לקנות שתי סנדות חרוטות המגיעות לבתי מסחר של עץ מיערות אירופה ולחברן בשרוול עמיד וחזק (נוח לפירוק ולשינוע הסנדות ממקום למקום). חשוב לשים לב שהסנדה תהיה חלקה ונקייה ככל האפשר מבליטות ומשרף כדי שלא ייגרם נזק לבד עצמו.

בעונה הקרה אפשר גם להוסיף "שמלה" פנימית ((Liner, העוזרת לשמור על חום המדורה והמסייעת לסילוק עשן המדורה כלפי מעלה. זוהי פעולה ונטורית מעניינת, פשוטה ואקולוגית. כהגנה נוספת מפני החורף אפשר להיעזר במעין חופה עליונה (Ozan), המגנה נגד חדירת גשמים ושומרת גם על החום הביתי.

כשמאחסנים טיפי אחרי שימוש, תהליך הייבוש והוצאת הלחות מהבד למניעת עובש לפני האחסון הוא קריטי. כדאי לדעת שחיות, ובמיוחד עכברים, אוהבים למצוא בית חם ומקום להמלטה בין קיפולי הבד. נוסף על כך, לאלה המדקדקים בענייני החוק, כדאי לדעת שהקמת טיפי לאורך זמן מחייבת קבלת היתר בנייה מהרשות המקומית.

אתרים וספרים מומלצים
יש עשרות אתרים בנושא הטיפי, וחיפוש פשוט בגוגל יפתח עולם ומלואו. שני אתרים גדושי חומר והפניות הם של לינדה הולי, אישה נפלאה שפגשנו אישית. היא כתבה ספר עדכני וממצה על אוהלי טיפי מרחבי העולם ושילבה בו גם את הטיפי הישראלי של מרכז טנקה. וכמו שנכתב בפתיחה: אין חוויה יותר נעימה מלהירדם בלילה קר בטיפי עם מדורה במרכזו.

אתרים: www.tipis.org, www.tipi.com

ספרים:
The Indian Tipi: It's History, Construction and Use, Laubin, 1957
Tipis, Tepees, Teepees: History and Design of the Cloth Tipi, Holley, 2007

הכותבת מובילה את מרכז טנקה במעגן מיכאל, מרכז לסדנאות ולקורסים המשלבים את החוכמה השבטית האינדיאנית עם כאן ועכשיו, מנחה מעגלי נשים ומתמחה בתופי הריפוי האינדיאניים