בעיות תחזוקה

קל יחסית לרזות, וקשה הרבה יותר לשמור על המשקל

88 שיתופים | 132 צפיות

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

ההשמנה היא בעיקר בעיה בריאותית, מפני שעודף השומן "מכריח" את הלב והריאות לעבוד קשה יותר, מטיל עומס כבד על השלד ועלול לגרום מחלות כמו סכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, סוגים שונים של סרטן, אבנים בכיס המרה ועוד.

אבל מנסיוני העשיר כדיאטנית קלינית וכמנחת קבוצות להרזיה מודעת, ברור לי כי הכוח המניע את רוב האנשים לרזות הוא בעיקר האסתטיקה, המראה החיצוני, ולאו דווקא הבריאות. כתוצאה מכך, אנשים רבים מאמצים דיאטות שונות ומשונות, חלקן מסוכנות ממש.

לכאורה, לא משנה איזו דיאטה עושים. הרי נוסחת הירידה במשקל היא הכי פשוטה בעולם: מכניסים לגוף פחות אוכל (=פחות אנרגיה) ומבזבזים יותר. כל דיאטה שתעמוד באמת מידה זו, תגרום להפחתת משקל. אבל כדי לשמור על הבריאות רצוי, מומלץ וכדאי לבצע דיאטה מאוזנת, שתענה על דרישות הגוף, ולא "להשתגע", גם אם מבטיחים לענות על הפנטזיה לרזות הרבה ומהר.

הניסיון מראה, כי בדיאטות לא מאוזנות שכאלה קשה מאוד להתמיד, וכשמפסיקים אותן עולים תוך זמן קצר בחזרה במשקל, ונכנסים למעגל ה"יו-יו": מפחיתים משקל, מעלים, מפחיתים וחוזר חלילה.

אלא שתסמונת היו-יו מאפיינת גם חלק מהמרזים בדיאטה מאוזנת, ובסך הכל מלמדת הסטטיסטיקה העגומה, כי כ-90% ממי שהפחיתו ממשקלם, יעלו בחזרה את הקילוגרמים שנשרו (לפעמים אפילו עם תוספת).

המסקנה המתבקשת: עיקר הבעיה היא לאו דווקא בהרזיה, אלא ב"תחזוקה" של המשקל החדש.



אנחנו אמנם לא עכברי מעבדה, אבל גם לבני האדם יש חולשות<br />אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/752/1752/________.gif?1156015511" />                             </p>
<div>אנחנו אמנם לא עכברי מעבדה, אבל גם לבני האדם יש חולשות<br />אילוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<p>שמנים שרזו סובלים מגעגועים: כשהם שמנים הם מתגעגעים לרזון, וכשהם כבר רזים, הם מתגעגעים לאוכל – וחוזר חלילה. ואכן, ה"מלחמה" על תחזוקת המשקל שהושג אינה נגמרת לעולם, ומוטב לקבל עובדה זו כמות שהיא, ומוקדם ככל האפשר. </p>
<p>אין פטנטים, אין קסמים ואין קיצורי דרך. ברגע שמתירים את הרסן, מתחילים לעלות במשקל, גם אם העלייה לא מתבטאת מיד על המאזניים.</p>
<p>למה הדבר דומה? אם נלמד בעל חיים לבצע פעולה מסוימת ונעניק לו חיזוק חיובי ונעים, הוא יחזור על הפעולה שוב ושוב. אם נפסיק פתאום את מתן תמורה, הוא יחזור על הפעולה פעם-פעמיים, עד שיפסיק. </p>
<p>אבל נשבש את הסדר הטוב ונעניק את החיזוק בצורה אקראית, בעל החיים ידבק בהתנהגותו, עד שישיג את התמורה. ודוגמה אחרת, "אנושית" יותר: משחקי מזל. לוטו, טוטו, רולטה. העיקרון זהה: בדרך כלל לא זוכים, אבל יש כאלה שאינם מסוגלים להפסיק לנסות.</p>
<p>ובמילים אחרות: אנחנו אמנם לא עכברי מעבדה, אבל גם לבני האדם יש חולשות. לכן, אם יש לנו חולשה לשוקולד, למשל, אפילו אם נמנענו ממנו במהלך הדיאטה, הרי שכשנסיים אותה לא נוכל להתאפק ו… הפלא ופלא: בפעמים הראשונות שנאכל שוקולד נהנה מאוד, אבל לא נעלה מיד במשקל. אחרי שקיבלנו חיזוק חיובי כזה נמשיך כמובן לאכול עוד ועוד שוקולד עד… שהקילוגרמים יתחילו להצטבר מחדש.</p>
<h2>אז מה עושים?</h2>
<p>בתהליך השמירה על המשקל החדש, מילות המפתח צריכות להיות: רצון (ולאו דווקא כוח רצון) ובחירה. כל מי שרזה חייב לשאול את עצמו: היכן אני רוצה להיות? בצד של הרזה או בצד של האוכל? בהתאם, הפתרון הוא בשינוי דפוסי החשיבה, ולאו דווקא באורח החיים.</p>
<p>ראשית, כדאי לערוך רשימה קצרה, מדויקת וממוקדת של פריטי מזון להם אנו "מכורים". למשל, שוקולד. צריך להחליט: שוקולד לבן או רגיל? עם אגוזים או בלי אגוזים? או לחם. האם יש לנו חולשה ללחם שחור או לבן? חם מהתנור או בטמפרטורה רגילה? וכן הלאה.</p>
<p>למזונות המופיעים ברשימה צריך להתייחס כאל "מזונות אלרגניים". כפי שאנשים מסוימים רגישים לפריחת עצי האורן, למשל, וגופם יתמלא בפריחה אם יבואו במגע איתה, כך גם מזונות מיוחדים אלה גורמים לנו תגובה פיסיולוגית (השמנה) לגירוי חיצוני. </p>
<p>שהרי העלייה הגדולה במשקל אינה נובעת מהמזון שאנחנו אוכלים במהלך ארוחות מסודרות, אלא מסוג מסוים של מזונות, שכאשר מתחילים לאכול מהם קשה עד בלתי אפשרי להפסיק (מכירים מישהו ממסוגל לעצור אחרי קוביית שוקולד אחת?!).</p>
<p>הפתרון המתבקש: אסור לאכול מהמזונות שרשמתם אפילו לא ביס אחד! ולמי שלא מאמין, אספר סיפור מהחיים.</p>
<div class=

לעבור את המנגל בשלום

יום העצמאות הפך בשנים האחרונות להילולת אוכל גדולה. איך נמנעים מזלילה מיותרת?

אין רע ב"מנגל", ויש המון כיף במפגש החברתי ובאוכל – אבל מהאחרון צריך ליהנות במידה.
שיטה טובה לשלוט על כמויות המזון שאנחנו אוכלים היא לאכול ארוחת בוקר, ולא לדלג עליה "כדי לשמור מקום למנגל". מי שארוחת בוקר של קורנפלקס בחלב גורמת לו לפתח רעב לאחר שעתיים, מוטב שיאכל למשל ביצה עם סלט וגבינה, או פרוסת לחם מרוחה בגבינה, עם ירקות ושתייה.

החוק הבסיסי לבקרת האכילה והמשקל ומניעת זלילה מיותרת הוא: לא לדלג על אף ארוחה, ובמיוחד לא על ארוחת הבוקר, שהיא הארוחה הכי חשובה ביום. דילוג על ארוחות הוא הגורם מס' 1 להידרדרות למשקל יתר, משום שהוא גורם לירידה ברמת הסוכר בדם, וכתוצאה מכך לרעב גדול ולאכילה בלתי נשלטת. כשמדלגים על ארוחת הבוקר, מפתחים רעב גדול בהמשך היום, וקל מאוד להידרדר לזלילת מזונות שיש בהם יותר קלוריות ופחות מרכיבים תזונתיים חיוניים מאשר בארוחה מסודרת – והתוצאה ברורה. ולכן, גם ביום העצמאות אל תדלגו על ארוחת הבוקר, במיוחד אם מתכננים מנגל עם החבר'ה.

רק ביס אחד

סמדר (שם בדוי) נכנסה לקליניקה שלי, זרקה את התיק על השולחן, התיישבה בעצבנות על הכיסא, הסתכלה עלי ורשפה: "כל עוד אני חיה, לא אשב לאכול עם בעלי ארוחת צהריים במסעדה".

שאלתי במה חטא המסכן, וסמדר הנסערת השיבה: "אכלנו יחד בצהריים, ולקינוח הציעו לנו מוס שוקולד. את הרי יודעת מה השוקולד עושה לי, אז הזמנתי פירות טריים. אבל בעלי הזמין את המוס שוקולד, וכאשר הגישו אותו הוא טעם שתיים-שלוש כפיות קטנטנות והזיז את הצלחת.

בהיתי בצלחת פעם ועוד פעם, התאפקתי, ולבסוף החלטתי לנהוג כמוהו – לטעום רק קצת… מובן שחיסלתי את כל המנה, ושברתי את הבקרה שלי. אין לי אופי, ושום דבר כבר לא יעזור לי!".

סיפורה של סמדר ממחיש מה קורה כשטועמים "רק ביס קטן" מאותם פריטי מזון שיש לנו חולשה אליהם: מתחילים תהליך של חוסר שליטה, המוביל בסופו של דבר לעלייה מחודשת במשקל. עדיף להימנע לגמרי ו"לסבול" קצת מאובדן הסיפוק המיידי – אבל ליהנות בגדול מהשמירה על הגיזרה החדשה.

ומלבד ההימנעות המוחלטת הזאת, מה עוד לא עושים? זה אולי יישמע לכם קצת מוזר, אבל: לא אוכלים תחליפים דלי קלוריות. לא אוכלים חלבה "דיאטתית" במקום חלבה רגילה, ולא אוכלים שתי פרוסות לחם קל במקום פרוסת לחם רגיל.

למה? כי מבחינה פסיכולוגית התחליפים הללו משרים עלינו תחושת ביטחון, ש"אם זה דל קלוריות, מותר לאכול כמה שרוצים, כי זה לא משמין". בסופו של דבר, אוכלים הרבה יותר קלוריות (גם אם נאכל לדוגמה רק שתי פרוסות של לחם קל "נפסיד", משום שנמרח על שתיהן ממרח כלשהו, כך שנאכל בעצם יותר קלוריות).

המאבק על בקרת המשקל לא נגמר בכללים אלה ולמעשה – הוא לא נגמר לעולם. אבל החדשות הטובות הן, שהוא נעשה קל יותר עם הזמן וכמובן – שהוא משתלם. ועוד איך.

הכתבות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter ובפייסבוק