במה תתחדשי השנה?
על משמעותה האמיתית של התחדשות לקראת ראש השנה לפי הקבלה
אני נכנסת לקניון רמת אביב, ונשטפת מיידית באין ספור מבצעים, הטבות, מתנות לראש השנה. האוויר מלא מסרים של איבוד חושים. כל שעליי לעשות הוא להתמכר לריח הבזבוזים, ולשחרר את הרגל ממעצור המזומנים. אני הולכת להתחדש השנה, ככה החלטתי, מאל"ף ועד לכל התווי"ם שקיבל בעלי לחגים.
לאחר שלוש שעות אני מגששת אחר המכונית עמוסת חבילות בחניון החשוך. התעייפתי. ושוב אני חווה את העניין המצער שבשופינג – עכשיו, כשהכול ארוז אצלי בשקיות, המטרה נכבשה והיא כבר לא מענגת כפי שנראתה. הרצון שלי התמלא, ועם המילוי אבדה גם תחושת ההנאה.
השנה החדשה נכנסה בשקט
מה שעדיין מסב לי עונג הן בעיקר המתנות שקניתי לבני המשפחה. אני מדמיינת את השמחה שלהם, וזה עושה לי טוב. אני מתניעה את האוטו, והראש מתחיל לחשוב על כל ההכנות לסעודה המשפחתית המפוארת שתחול אצלי השנה. מאיפה להתחיל? ולמה רק כשאהיה זקנה יהיה לי סיכוי לקבל איזו עוזרת בית קבועה?
אחסוך מכם את מסע שלושת הימים המפרך של בישולים, ילדים שזקוקים לגירויים בלתי פוסקים ובעל שהמילה מטבח מעוררת בו בהלה. שרדתי את כל אלה, והנה ערב החג! כולם מגיעים חגיגיים, ההתרגשות באוויר, נשיקות, חיבוקים (אמתיים ומזויפים), אוכלים, נחים ועוד רגע מנות אחרונות. 72 שעות של עבודה בלתי פוסקת וקרוב ל-03,00 ש"ח הגיעו למימושם. והשנה החדשה? היא כבר נכנסה לה בשקט, בלי שמישהו טרח אפילו לקום ולפתוח לה את הדלת.
בזמן שאני חולמת על הרגע שבו אשכב לנוח, אדליק את המזגן ואתכסה בשמיכת הפוך המפנקת שקניתי במבצע אחד פלוס אחד, חוצה את מוחי במהירות האור מחשבה מקפיאה – אז מה השתנה בשנה שחלפה? ובמה תהא יפה ושונה השנה אשר מתחילה לה היום?
הזדמנות להתחדשות פנימית
אין לי ספק בכך שאותם חכמים מימי קדם שהנחילו לנו את המועדים והחגים, לא התכוונו ליצור הפנינג שבו משפחות ישראל אוכלות עד להתפקע, ואז רואות איזה סרט ב-D.V.D או ב- V.O.D על מסך פלזמה בחצי מחיר שקיבל ועד העובדים השנה.
זו גם תמימות לחשוב שאם נאכל ראש של דג נהיה תמיד בראש, ושאם נאכל תפוח בדבש תהיה לנו שנה מתוקה, יסתלקו אויבינו וישאירו לנו ישראל אירופאית שקטה.
אז מה בכל זאת הטעם בכל אותם מנהגים? מהו הרעיון הפנימי מאחורי כל אותם המעשים? עייפה אבל אופטימית יצאתי לברר את התשובה על שאלה אחת פשוטה: מה כל הרעש סביב ראש השנה?
מה שגיליתי היה כי גם המקובלים – אותם חכמים שהנהיגו את "ראש השנה", ידעו שזה לא רק עוד תאריך בלוח שעל הקיר, שבא להורות לנו שהסתיו תיכף מתחיל. מתברר שמשמעות החג טמונה בשמו: "ראש" מסמל התחלה, ו"שנה" היא מלשון שינוי. זהו סימן שמבשר על הזדמנות להתחדשות פנימית בתוך הלב. התחדשות שניצבת למעלה מרכישת סלון או רכב חדשים, התחדשות שמנותקת מקודים או מסטנדרטים חברתיים… כן, יש דבר כזה, והקבלה מכנה אותו: יציאה אל מחוץ לשליטת האגו.
למה הכוונה? אם נסתכל על תקציר חיינו, נראה שאנו נעים במרדף תמידי אחרי תענוג שלא ייגמר. אלא מה? בכל פעם שאני משיגה את מה שכל כך רציתי, תחושת העונג חולפת, ואני כבר מחפשת אחר העונג הבא.
אם השתוקקתי במשך חודשים לקנות איזו שמלה חדשה, אז ברגע שקניתי אותה, באמתלה של "חייבת משהו ללבוש לראש השנה", אז הנה באחת הרצון שלי "התמלא". התוצאה: נהניתי לזמן קצר, ואחרי הופעת הבכורה הצורך בשמלה נעלם, ועמו נעלמה גם הרגשת התענוג מהרכישה. וכך יוצא שבפועל המנוחה והנחלה לעולם אינן מגיעות, והנה – אופס, חלפה לה עוד שנה.
חיים של נצחיות ושלמות
על פי חכמת הקבלה, האגו המתעצם הוא שיוצר מציאות שמונעת ממני התחדשות ו"חגה במעגלים" – כמו חור שחור הוא בולע את כל מה שאני משיגה, ולעולם אינו מאפשר לי להיות באמת, אבל באמת מרוצה. אך לצדו, ממשיכה ואומרת הקבלה, מפעם בלבנו גם ניצוץ חיים חדש. ניצוץ פנימי שדוחף אותנו לחפש אחר אושר, אמיתי, לא כזה זמני. אז איך מממשים אותו?
רוצה לקבל את הגיליון החדש של “את” עד הבית ב-9.90 ש״ח?
(במקום 39.90 ש"ח)