המחלה ש(כמעט) לא מתות ממנה, אבל סובלות הרבה

למרבית האנשים הלוקים במחלות בלוטת התריס אין כאב חד ומפלח בנקודה מסוימת, אין להם חולשה שמרתקת אותם למיטה והם לא סובלים מפריחה ייחודית. הסימפטומים של מחלות בלוטת התריס הם מים שקטים – הם צצים בכל הפעולות היומיומיות, החל מהפרעות בשינה, דרך שינויים בתיאבון ובמשקל ועד ירידת מצב הרוח, ומפוררים את שגרת החיים אט אט. וכאילו שאין לנו מספיק צרות בחיים, הסטטיסטיקה מלמדת שהפרעות בתפקוד בלוטת התריס שכיחות בעיקר אצל נשים. 

"מהקלות עד הקשות שבהן, כל הבעיות בבלוטת התריס שכיחות יותר בקרב נשים באופן גורף", מאשרת ד"ר יעיש, איריס יעיש, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ורופאה בכירה במכון האנדוקריני באיכילוב. "בעיות בבלוטת התריס יכולות להתפתח בכל גיל, אך השכיחות שלהן עולה בעשור השלישי והרביעי לחיים".

בלוטת התריס ממוקמת בקדמת הצוואר ממש מתחת לפיקת הגרון, ומשתייכת למערכת האנדוקרינית, המערכת המופקדת על ייצור ושחרור הורמונים. הבלוטה אחראית על יצור הורמון בשם תירוקסין, אשר משחק תפקיד חשוב בוויסות חילוף החומרים בגוף. ד"ר יעיש שופכת אור על שתי ההפרעות הנפוצות – תת פעילות ופעילות יתר של הבלוטה.

ד"ר איריס יעיש | צילום: מאיר כהן

פעילות יתר של בלוטת התריס

"ההפרעה גורמת למטבוליזם מואץ בשל ייצור עודף של הורמון התירוקסין, ומופיעה אצל נשים פי עשרה מאשר אצל גברים", אומרת ד"ר יעיש. "להפרעה גורמים רבים, אך השכיח ביותר הוא מחלה אוטואימונית הנקראת מחלת גרייבס. יש גם תרופות מסוימות שנטילתן עלולה לגרום לפעילות יתר. לפעמים היא נגרמת גם משימוש לרעה בהורמון התירוקסין, שלעתים אנשים נוטלים בחשאי בשאיפה לרדת במשקל ובכך מסכנים את עצמם". 

תסמינים: תופעות כמו תיאבון מוגבר וירידה במשקל, בחום והזעה והשיער שהופך עדין ושביר בצד תופעות כגון עצבנות, אי שקט, הפרעות שינה ועייפות, רעד בידיים ודופק מואץ. 

טיפול: יש טיפול תרופתי שמביא לירידה בייצור הורמון התירוקסין וקיים טיפול ביוד רדיואקטיבי שגורם להרס הבלוטה ומביא לעתים לתת פעילות. לעתים רחוקות אף כורתים את בלוטת התריס בניתוח.

תת פעילות בלוטת התריס

"תת פעילות של בלוטת התריס היא ההפרעה האנדוקרינית הכי שכיחה בקרב האוכלוסייה אחרי מחלת הסוכרת, ומופיעה אצל נשים פי שלוש מאשר אצל גברים", מסבירה ד"ר יעיש. "תת פעילות מאופיינת בתהליך הרס של הבלוטה, עד שבסופו של דבר היא לא מתפקדת. במסגרת ההפרעה יש מחסור בהורמון התירוקסין. הגורם המרכזי לתת פעילות הוא מחלה אוטואימונית בשם השימוטו, אך ישנם גורמים נוספים, כגון טיפול תרופתי, כשהבולטים הם ליתיום שניתן לטיפול במניה דפרסיה ותרופת אמיודארון שניתנת לטיפול בהפרעה בקצב הלב".

תסמינים: עייפות, אי סבילות לקור, עלייה במשקל, עצירות, כאבי שרירים, מחזור לא סדיר, דיכאון, מצב רוח ירוד. 

טיפול: קל יותר לטפל במחסור מאשר בעודף, פשוט משלימים את החסר באמצעות נטילת ההורמון תירוקסין. חשוב לקחת אותו בבוקר, בצום, ללא תרופות אחרות וללא מזון (אפילו לא קפה), לא לצד ברזל וסידן, משום שכל הנ"ל משפיעים על הספיגה שלו.

תזונה

"תזונה לקויה עלולה להשפיע לרעה על תפקוד הבלוטה. למשל, תזונה ענייה ביוד באופן קיצוני עלולה לגרום לתת פעילות הבלוטה ולהפך, תזונה עשירה ביוד בצורה קיצונית עלולה להביא לפעילות יתר, וזאת משום שיש צורך ביוד ליצירת תירוקסין. מזונות עשירים ביוד הם דגים, אצות, פירות ים, חלב, ביצים, תפוחי אדמה אדומים, חמוציות ומלח מועשר ביוד".