בין חמלה לתאונה
באמצע חודש יוני נשטף העולם שלנו בגלים על גלים של חמלה. זה הזמן לבדוק היכן אנו קשים עם עצמנו והיכן אפשר וכדאי לרכך את הלב. סיפור מהחיים ועצות שימושיות על איך להביא עדינות וחמלה למערכת היחסים שלנו עם עצמנו
התקשור האחרון של טוהר עסק בחמלה. לפי הידע שהם מביאים איתם באמצע חודש יוני נשטף העולם שלנו בגלים על גלים של חמלה. זו נכנסה לעולם הזה דרך השמש והיא הגיעה אל תוך העולם שלנו כמענה לבקשה קולקטיבית, לא מודעת, של האנושות כולה, כחלק מתהליך שינוי וריפוי המתרחש בעולמנו.
חמלה, הסבירו טוהר בתקשור, עושה לנו שני דברים עיקריים. חלק מאיתנו, המתמודדים עם נוקשות גדולה בתוכם עשויים להרגיש התרככות מפתיעה. אחרים, שהנוקשות העצמית שלהם נסתרת, עשויים להרגיש אותה ביתר שאת, שכן החמלה חושפת את הנוקשות שיש לטפל בה.
לבדוק את התאונה הפנימית
אני חוזר למסר החשוב הזה, שתוכלו לקרוא אותו כאן, בגלל שאלה שקיבלתי במייל כמה ימים לאחר מכן:
"מספר ימים שאני מתחבטת… שבוע שעבר היתה לי תאונת דרכים כאשר נהג שנסע באור אדום התנגש במכונית. במזל גדול יצאתי מהתאונה ועל כך אני מודה. בשנה האחרונה שיניתי כל מקומות שבהם לא היה לי טוב. מקום עבודה ובית. את מקום העבודה לפני כשנה ולבית חדש אנחנו עוברים בסוף יולי. אני מנסה להבין את משמעות התאונה והעיתוי. אשמח אם תוכלו להבהיר וגם אם לא אודה לכם מראש".
השאלה הזו חושפת – עוד לפני שאספר לכם מה טוהר ענו לה – את המורכבות שבחיים שלנו. הניסיון שלנו ללמוד מהמציאות, לפרש את הסימנים שלה ולפעול בהתאם מעלה פעמים רבות חוסר אונים. מה מנסה המציאות לומר לי, במיוחד כשנדמה לי שאני פועל למען עצמי?
מאחר ולכל דבר בחיים שלנו יש סיבה, גם לתאונה של א' יש הסבר שכולנו יכולים ללמוד ממנו. הנה מה שטוהר ענו לה:
"שני דברים ברצוננו לומר ביחס לאותו אירוע. כדאי לבדוק היכן ומתי את לא עוצרת במהלך החיים שלך. עשייה ושינויים הם דבר טוב ואכן חשוב, אך האם את יודעת לנוח כשצריך? האם את מאפשרת לעצמך לנוח – ולא רק באופן פיזי? מנוחה פנימית מביקורת, כזו שמקבלת ואינה מבקרת או מבקשת לשנות. האם את נחה, או עוברת את הגבול ונכנסת בעצמך? אלו שאלות שאנו מציעים לשאול ולגלות, היכן התאונה החיצונית מתקיימת בתוכך".
לכתוב ולבכות
התשובה של טוהר חושפת טפח נוסף מהמורכבות של המציאות של החיים שלנו. בהתבסס על כך שכל דבר הקורה לנו בחיים בא ללמד אותנו – להראות לנו מי אנחנו – הרי שגם מתאונת דרכים אפשר ללמוד.
תאונת דרכים היא רק ביטוי אחד מיני רבים לנוקשות פנימית, ביקורת עצמית היא כמובן ביטוי מוכר ומובן יותר. בסקאלה שבין ביקורת עצמית לבין תאונת דרכים יש הרבה מצבים והתנהגויות המבטאות מידה כזו או אחרת של נוקשות וחוסר אהבה עצמית.
אני מציע לכולנו לחזור אל עצמנו בזמן הזה, לבדוק מחדש היכן אנו קשים עם עצמנו. לבדוק היכן אפשר וכדאי לרכך את הלב, להביא עדינות וחמלה למערכת היחסים שלנו עם עצמנו.
כיצד עושים זאת? כאשר מזהים מקומות של נוקשות, יש שני דברים שכדאי לעשות:
1. לבטא החוצה את הנוקשות – הכעס, התסכול, הביקורת. לכתוב את הרגשות הללו על דף ולשרוף אותו לאחר מכן. לכתוב כל דבר שעולה בתוככם, קשה ולא יפה ככל שיהיה. חשוב לחזור על הפעולה הזו כל כמה ימים, כל עוד מרגישים צורך.
2. הניקוי של הרגשות הקשים יביא ברגע מסויים עצב וכאב רגשי. הרשו לרגשות הללו להיות, תבכו אם עולות דמעות. במצבי עצב וכאב הלב מתרכך ונפתח וכאשר הרגשות הללו יחלפו, הם ישאירו אחריהם עדינות.
לשאול שאלה
אתם מוזמנים לשלוח שאלה ולקבל תשובה מטוהר ללא תשלום. שלחו את השאלה שלכם לכאן: ask@tohar.co.il.
אם אתם רוצים להכיר את טוהר, לשמוע את מה שיש להם לומר על המתרחש בימינו ולקבל מהם תשובות ישירות על הסוגיות המעסיקות אתכם, אתם מוזמנים לערב התקשור שאני מקיים איתם בתל אביב או להגיע למפגש פרטי. פרטים כאן.
**עוד בחיים אחרים :
עכשיו במטיילים: אתרים ואפליקציות לטיול מוצלח
עכשיו בסטטוס: איך מקבלים העלאה בשכר? טיפים שעובדים