במקום ממוגרפיה? בדיקת דם חדשה עשויה לסייע בגילוי מוקדם של סרטן השד

בדיקת דם חכמה | אילוסטרציה: AI
בדיקת דם חכמה | אילוסטרציה: AI

בדיקת דם ניסיונית שפיתחו חוקרים ישראלים הצליחה לזהות גידולים קטנים בדיוק של 95 אחוזים, ללא תלות בצפיפות השד. מה עומד מאחורי הטכנולוגיה ומה עדיין צריך להוכיח?

88 שיתופים | 132 צפיות

אם יש בדיקה אחת שרוב הנשים מקשרות לגילוי מוקדם של סרטן השד, זו כמובן הממוגרפיה. אבל מחקר ישראלי חדש מציע אפשרות מסקרנת נוספת: בדיקת דם שעשויה לזהות סימנים ראשונים של גידול, גם כשהוא קטן מאוד וגם כאשר רקמת השד צפופה, מצב שעלול להקשות על זיהויו בבדיקת הדמיה. הבדיקה עדיין נמצאת בשלב ניסיוני, אבל התוצאות הראשוניות מעודדות: צוות מחקר בינלאומי בהובלת מדענים ממכון ויצמן למדע ומהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתח בדיקת דם שהצליחה לזהות סרטן שד בשלב מוקדם בדיוק של 95 אחוזים, כאשר מדובר בגידולים מקומיים שקוטרם קטן משני סנטימטרים.

במחקר נבדקו דגימות דם של 188 מטופלות. הבדיקה הציגה ביצועים גבוהים ללא תלות בצפיפות רקמת השד, ופעלה היטב במגוון סוגים של סרטן השד. בשלב נוסף של המחקר נבחנה גם האפשרות להשתמש בטכנולוגיה כדי להעריך את הסיכון להישנות המחלה לאחר טיפול. כאן הגיע שיעור הדיוק ל־81 אחוזים. הבדיקה הצליחה לזהות תת־אוכלוסייה קטנה של תאים מסוכנים במיוחד בתוך הגידול, שעלולים לשרוד את הטיפולים ולהוביל לחזרת המחלה. הנתון הזה אף עלה על הערכות מסוימות המבוססות על ביופסיית רקמה. בעתיד, אם הממצאים יאומתו, היכולת הזאת עשויה לסייע בזיהוי מטופלות הנמצאות בסיכון גבוה יותר ובהתאמת הטיפול עבורן.

>> לא רק גוש: 8 סימנים בשד שכדאי להכיר

לא רק הגנטיקה: מה הבדיקה מחפשת?

החידוש בטכנולוגיה טמון בדרך שבה היא קוראת את המידע שמגיע מתאי הגידול. במקום להתמקד רק במוטציות ב־DNA, כפי שעושות בדיקות גנטיות רבות, החוקרות והחוקרים מתמקדים בסמנים אפיגנטיים – שכבת הבקרה שמווסתת את פעילות הגנים וקובעת אילו מהם יופעלו ומתי.

כדי לפענח את המידע הזה, הם בוחנים מקטעי DNA קצרים הכרוכים סביב חלבונים, מבנים המכונים נוקלאוזומים. כאשר תאי גידול מתים, חלק מהחומר הזה משתחרר למחזור הדם, וכך אפשר לאתר בו רמזים למתרחש בתוך הגידול. באמצעות סימון פלואורסצנטי, זיהוי מולקולרי, ניתוח חישובי ובינה מלאכותית, הבדיקה מזהה דפוסים שעשויים להעיד על נוכחות גידול וגם לספק מידע על מאפייניו. אפשר לחשוב על ה־DNA כספר הוראות גנטי, ועל האפיגנטיקה כהערות שמסבירות אילו הוראות להפעיל ובאיזה שלב.

ומה עם הממוגרפיה?

למרות התוצאות המרשימות, חשוב לא להקדים את המאוחר. מדובר בבדיקה ניסיונית, והנתונים עדיין דורשים אישוש במחקרים גדולים ומגוונים יותר. שיעור הדיוק של 95 אחוזים מתייחס לגידולים מקומיים קטנים, ולא בהכרח לכל סוגי המחלה או לכל שלביה. בשלב זה הבדיקה אינה מיועדת להחליף את בדיקות הסקר המקובלות, אלא מצטרפת לתחום המחקר המתפתח של ביופסיה נוזלית – זיהוי סימני מחלה באמצעות דגימת דם.

ד"ר אפרת שמע מדגישה כי בדיקות סקר לממוגרפיה מצילות חיים. לדבריה, ממוגרמות סדירות מפחיתות את הסיכון למות מסרטן השד ב־22 אחוזים. עם זאת, ככל שרקמת השד צפופה יותר, כך קשה יותר לזהות גידולים בתמונת הממוגרפיה, משום שהם עלולים להסתתר בתוך הרקמה. הצורך בשיפור יכולות הגילוי המוקדם ברור גם לנוכח נתוני התחלואה: בשנת 2022 אובחנו ברחבי העולם כ־2.3 מיליון נשים עם סרטן השד, וכ־670 אלף מתו מהמחלה. בישראל מאובחנות מדי שנה כ־4,500 נשים וכ־900 מתות ממנה.

אם הבדיקה הישראלית תצליח לעבור את שלבי האימות ולהוכיח את יעילותה גם בשימוש קליני שגרתי, היא עשויה להוסיף כלי משמעותי לאבחון מוקדם ואולי גם למעקב אחרי טיפול. בינתיים, אין שינוי בהמלצות: חשוב להמשיך בבדיקות הסקר בהתאם לגיל ולגורמי הסיכון האישיים, ולהתייעץ עם הרופאה בכל שאלה או חשש. הבשורה המחקרית מעודדת, אבל הממוגרפיה עדיין כאן, והיא חשובה מתמיד.