בגלל הרוח

עמית ענבר מספר על גלישת רוח

88 שיתופים | 132 צפיות

הקשר שלי לים בכלל ולגלישת רוח בפרט החל בגיל שמונה. גרנו במכמורת, ובכל רגע פנוי נמלטתי לחוף הקסום. פעמים רבות, מצאתי את עצמי נגרר אחרי אחי הבכור, ערן, שהחל לגלוש, ומדי פעם אפילו העזתי להרים את המפרש ולנסות לגלוש. כשמנתחים בהיגיון את סוד קסמה של גלישת הרוח, מתברר שהקסם נובע מהשילוב המופלא שבין ענף שיש בו כל המרכיבים האפשריים בספורט, לבין סביבת הפעילות המושלמת: הים.

גלישת הרוח התפתחה מאוד ב-25 השנים האחרונות, ועברה תהפוכות גדולות. היבט אחד של השינוי קשור בציוד. אין כל קשר בין הציוד ששימש את הגולשים לפני 20 שנה לבין הציוד המודרני, שהושפע מהתפתחויות טכנולוגיות עצומות. למעשה, המתבונן ההדיוט לא יעלה על דעתו, שמדובר בציוד של אותו ענף ספורט.

פעם, בנו גלשנים גדולים מאוד, מעץ. היום, לעומת זאת, הגלשנים קצרים, ועשויים מחומר קל במיוחד שנקרא "קרבון קוולאר". בעבר הלא מאוד רחוק השתמשו במוטות פיברגלס. היום מדברים על תרכובת טיטניום. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לגולש לשבור שיאים בכל פרמטר אפשרי: מהירות, גובה הקפיצות, רדיקליות ועוד.



אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/458/3458/surf-jump.jpg?1160943917" />

"הקפיצות באוויר זהו השלב עם האדרנלין הגבוה ביותר במהלך הגלישה"
אילוסטרציה: ASAP photos

גולשים בסערה

יש מספר סגנונות של גלישת רוח, ומספר סוגים של גלשנים:

  1. גלישה אולימפית – היוקרתית ביותר. הגלשן גדול ומסורבל יחסית, ונדרשת טקטיקה מורכבת ומיומנות טכנית גבוהה כדי להצליח לגלוש מהר יותר.
  2. גלישת סלאלום – הגלשן קטן, ובנוי למהירויות גבוהות. הגולש צריך לגלוש בין שני מצופים בסלאלום (ממש כמו בסקי), ולפתח את המהירות הגבוהה ביותר.
  3. גלישת "וויב ריידינג" – הגלשן קצר מאוד, ומיועד ל"רכיבה" על הגלים. סגנון שמשלב גלישת גלים וגלישת רוח (גלישת גלים עם מפרש).
  4. גלישת "פרי סטייל" – הגלשן קצר ורחב. כל גולש נכנס למים לפרק זמן מסוים, שבמהלכו הוא נדרש לבצע מספר רב של תרגילים, שעליהם יקבל ניקוד על פי פרמטרים מסוימים.
  5. גלישת "פורמולה" – על גלשן בעל נפח רב (דגם חדש, שמנסה להחליף את הדגם האולימפי). יש לנו נציג בענף הזה – ארנון דגן , שמדורג כיום בין 10 הגולשים הטובים בעולם.

סגנון הגלישה המרגש ביותר, לטעמי, הוא ה"וויב ריידינג". מבחינתי, זהו החיבור האולטימטיבי לטבע, כי הגלישה נעשית בתנאים קיצוניים ביותר: גלים בגובה חמישה-שישה מטרים ורוח סערה. התנאים הללו מניבים, כמובן, חוויה עוצמתית, סוערת, שמערבת הרבה פחד והרבה מאוד אדרנלין.

נדרש ניסיון של שנים כדי להגיע למצב שמאפשר כניסה לים בתנאים אלו, אך ברמה מספיק טובה אפשר להכנס ולגלוש בים הסוער הזה ולחוות חוויה מושלמת .

תמיד הפחד הגדול הוא לא ליפול באזור שבו נשברים הגלים כי ברגע שנופלים מהגלשן, נשטפים אל החוף – במקרה הטוב, ובמקרה הרע- נשטפים אל הסלעים… לאחר הנפילה הגלשן בורח , כך שאין שום דבר להאחז בו ואז מתחיל מן משחק עם הים. צריך המון נסיון ואורך רוח כדי לא להכנס למצב של פניקה, צריך לתת לים לפלוט אותך החוצה בקצב שלו ולא לנסות ללכת נגדו מפני שהים הוא כוח עצום וכל נסיון אחר יכול לגרום לטביעה.

הקפיצות באוויר זהו השלב עם האדרנלין הגבוה ביותר במהלך הגלישה. בשנים האחרונות ישנה התפתחות בעיצוב הגלשן ועל ידי כך ניתן לבצע קפיצות של 15-10 מטר . הקפיצה מתבצעת כאשר מפתחים מהירות מקסימלית כשממול מופיע הגל ומשתמשים בגל כ"רמפה" , ברגע שמגיעים לשיא הגל – פשוט מרחפים באוויר. ככל שהגל גדול יותר והמהירות גבוהה יותר , כך גם הקפיצה טובה יותר. במהלך השהייה באוויר ניתן לעשות מגוון רחב של תרגילים כשהתרגיל המסוכן ביותר הוא " לופ קדמי כפול" . אם לפני מספר שנים היו שואלים אותי אם זה אפשרי , הייתי אומר שרק בחלומות.

בארץ אין לנו הרבה ימים עם תנאים סוערים , לכן סגנון הגלישה המפותח ביותר הוא ה"פאן בורד" . זהו סגנון גלישה מפנק וזורם שמאפשר חוויה של ניקוי ראש תוך כדי עשייה של ספורט אקטיבי . ישנם מספר אתרי גלישה שמחולקים לפי עונות השנה : בים התיכון בחודשים מרץ – מאי, ושוב מספטמבר -נובמבר, באילת – כל השנה, ובכנרת -מחודש מאי ועד אוקטובר.

קל מאד ללמוד לגלוש , לא צריך שום ידע קודם בים או כושר פיזי מיוחד, כל אחד יכול.

 

לפרטים נוספים : Kite-Away בי"ס לגלישה בבית ינאי 052-6477770

15.10.06

(עודכן ב – 24.02.09)