אש לגולשת…

הקייט סרפינג הגיע לאזור לפני שלוש שנים ומאז הספיק לסחוף מעריצים רבים
ספורט הקייט סרפינג, או בעברית "גלישת המצנח", שהגיע לאזורנו בשלוש השנים האחרונות, כבר סחף אחריו לא מעט מעריצים. בספורט זה הגולש משתמש במצנח רחיפה הפרוס מעליו על מנת להתקדם במים, בגלישה על גלשן. המצנח המנופח באוויר מקבל את כוחו מהרוח הנושבת בגבהים ומאפשר לגולש להגיע למהירויות ול"זמן אוויר" שגולשי רוח יכולים רק לחלום עליהם. ובאמת, מאז שהגיעו המצנחים לחופי הארץ, מרגישים גולשי הרוח קצת מקופחים. המצנח גוזל את תשומת הלב והיוקרה ממנה נהנו הגולשים עד כה ולא פעם מכנים אותנו, גולשי הקייט, "בניהם החורגים".
רעיון הגלישה בעזרת מצנח עלה לראשונה בשנות ה70- אצל משוגעים לדבר בארצות הברית, אשר חיפשו תחליף פשוט וזול יותר לסירת מנוע. אנדריאס קון, שייט שוויצרי, החל בנסיונות ובפיתוחים של מצנח ענק שיצליח לגרור את הגולש תחתיו, אך היו הם האחים ברונו ודומיניק לוגנו ממחוז בריטני שבצרפת שמיהרו לרשום את הפטנט. בשנת 1982 הם עזבו את צרפת והפליגו אל הרפובליקה הדומיניקנית שבאיים הקריביים. שם, בעזרת ספונסר יפני, הם החלו לייצר את המצנחים הראשונים שיתאימו לגולש הממוצע ופתחו רשמית את השוק לתחרות.
אני התוודעתי אל גלישת המצנח לפני כשלוש שנים, כאשר עבדתי באילת עם בחור גרמני שהביא את מצנח הרחיפה הראשון מארצו. בשלב ההוא כבר גלשתי מעט גלישת גלים ורוח ולמדתי להתמכר לאדרנלין המטורף שבספורט הימי. אך לנוכח פעלוליו של ידידי הגרמני, שהספיק כבר להתמקצע בגלישת המצנח, עמדתי כיתר הצופים על החוף, פעורת פה. קפיצות, הרמות רגליים וריחופים שנמשכו שניות ארוכות השאירו מאחור את כל שידעתי עד כה וסימנו בפניי את השיגעון הבא.
מיהרתי להזמין מצנח רחיפה מגרמניה, לשם הגיע הספורט כשנה קודם לכן, ולאחר חודש ארוך של המתנה, הגיע הציוד אליו ייחלתי והתחלתי לעבוד. מכיוון שלא הוקמו עדיין בתי ספר בארץ, נאלצתי ללמוד בדרך התנסותית, שבהשוואה לאלה שלומדים היום, נמשכה פרק זמן ארוך מאוד והייתה מלווה בקשיים ובתאונות. לעיתים קרובות נסחפתי עם המצנח אל תוך אחת משוניות האלמוגים הדרומיות לאילת ולגזרת הגבול המצרי ומצאתי את עצמי עומדת בגובה ברכיים על אלמוגים חדים ומשוננים. במזל רב חולצתי פעם אחר פעם על ידי סירות ההצלה ומשמר החופים שברחמיהם לא קנסו אותי על פגיעה חמורה בטבע.
כיום, שלוש שנים לאחר פריצת ה"קייט-סרפינג" אל השוק הישראלי, מוצפים חופי הארץ במאות מצנחים בשלל צבעים ודגמים, המעטרים את חופינו בססגוניות חגיגית. גולשינו הישראלים, בין אלה הידועים יותר ובין אלה שאינם, מפגינים לא מעט בקיעות ומקצועיות ומכבדים את קהל המתרחצים במפגן של קפיצות ופעלולים. ישנן תחרויות ארציות ובינלאומיות בספורט בהן מגיעים גולשינו, נשים כגברים, למקומות מפתח. בתי הספר לגלישה מציעים קורסים המקלים על הגולש בהיכרותו עם הקייט ומעלים את קצב התקדמותו באופן משמעותי.
בניגוד למצופה מכלי כה עוצמתי, ההתקדמות בקייט- סרפינג היא די מהירה בהשוואה לענפי ספורט ימי אחרים. מכיוון שהמצנח דל משקל, הוא עולה לאוויר בקלות יחסית ואינו מצריך את הגולש להשקיע כוח רב על מנת להתקדם. השליטה במצנח היא טכניקה הדומה לזו של עפיפון ולכן כאשר מבינים היטב את חוקי כוח העילוי, ניתן לזרום עם המצנח ביתר קלות. היתרון שבספורט הקייט סרפינג בישראל הוא ברוחות הנושבות בתדירות גבוהה יחסית ונותנות הזדמנות כמעט יומיומית לגולשים להתאמן בגלישה ולצבור "שעות ים". זוהי כנראה אחת הסיבות לחדירתו המפתיעה פה בארץ.
כבחורה, מבין היחידות בספורט, אני זוכה ללא מעט תשומת לב ופרגון. עירוב של ספורט הנראה כה דורש ועוצמתי ובחורה שעדיין נתפסת כשברירית ועדינה מעורר עניין בקרב רבים. רבים מציעים לעזור בסחיבת הציוד, בניפוח ובהרמה ומבקשים שאלמדם לגלוש. גם בקרב הגולשים ישנה הערכה רבה לבחורות אשר מצליחות להסתדר עם דרישותיו של הקייט וישנה נכונות לעזור ולייעץ.