אקולוגיה בגישה הוליסטית

השמורה הביוספרית, מטרתה לענות על הצורך בפיתוח במקביל לשמירה על הסביבה

88 שיתופים | 132 צפיות

התפר הזה שבין סוף המאה ה-20 לתחילת המאה ה-21 יוצר חיבור מעניין לא רק בין שתי מאות אלא גם בין שתי תפיסות עולם: המדעית והרוחנית. הראשונה רואה באופן מסורתי בעובדות היבשות את המקור לאמת, והאחרת רואה בנוכחות האלוהית גורם מניע, אולם היום הגבולות מיטשטשים. יותר ויותר גילויים מדעיים מאששים גישות הוליסטיות ברפואה, ומנגד הולכת ומתפתחת מסורת רוחנית חדשה הרואה בעולם החומרי חלק בלתי נפרד מהחיים הרוחניים.

אחד הביטויים המפתיעים לשילוב הזה הוא "השמורה הביוספרית", מודל לשמירה על הסביבה שקבע אונסק"ו ב-1973. זהו למעשה מודל הוליסטי, המבקש להביא לשיתוף פעולה בין האדם לסביבתו, שיאפשר מצד אחד לשמור על הטבע ומשאביו ומצד אחר לאפשר המשך פיתוח אזורי מגורים, מקומות עבודה ועוד. לפי תפיסה זו, האדם הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית.

בין כרמל לים

"מדובר ברעיון מדהים", אומר דני בראלי, מזכ"ל הוועד הישראלי לאונסק"ו. "שמורות ביוספריות באות לשמר את המגוון הביולוגי מצד אחד, ומצד שני לאפשר פיתוח בר קיימא של הסביבה ולחזק את הקשר בין הקהילה לבין הסביבה". לדבריו, הבסיס למודל הזה הוא שמורות הטבע המתקיימות בצד אזורים מאוכלסים. השמורה הביוספרית מתחלקת באופן מסורתי לשלושה אזורים בעלי מעמד שונה: ישנו הגלעין – שמורת הטבע; אזור החיץ המיועד לחקלאות, מחקר ותיירות, ולבסוף אזורי השוליים, שבהם ניתן לקיים מגורים ומסחר באופן שלא יפגע בסביבה.

מפארק למרחב

פארק רמת מנשה הופך לביוספרי. אף מילה על שמורה

במקביל להכרזה על הכרמל כשמורה ביוספרית החלו בקרן קיימת לישראל לעבוד על הקמתו של פארק רמת מנשה, הנמצא בשטחה של המועצה האזורית מגידו.

"תוך כדי תכנון הפארק ראינו קווים ברורים המשיקים לתפיסה ולרעיון של מה שנקרא מרחב ביוספרי", אומר שלמה ברנד, מנהל אזור מנשה השרון בקק"ל. "אנחנו מציעים לקרוא לזה 'מרחב ביוספרי' שכן בעולם המערבי יש עניין שלא להתייחס לאזור כאל שמורה".

התכנון הביוספרי של הפארק משתקף למשל באופן תכנון הדרכים בו. "כל פרויקט במקומות אחרים שבהם אני עובד לא מצליח לחבר את מרב הגורמים, ולכן הרבה פעמים נבנה שלא מתוך ראייה כוללת. לדוגמה, לרוב דרכים הן מקור לבעיה. כיוון שציר אחד אינו עונה לצרכים של כל המשתמשים, וכך מקבלים 2-3 צירים: אחד לצבא, אחד למטיילים ואחד לבוקרים. בפארק הזה, יש דרך אחת, וכל שאר השטח ניצל מפגיעה בנופים הפתוחים".

הפארק נפרש על 50 אחוז משטח המועצה האזורית, והכוונה של מתכנניו היא להכריז בעתיד על כל שטח המועצה האזורית מגידו כמרחב ביוספרי.

בעולם מתקיימות שמורות ביוספריות שונות, אומר בראלי, אך עוד מוקדם לדבר על נתוני הצלחה, שכן מדובר במודל חדש. בארץ הוכרזה השמורה הביוספרית הראשונה לפני 10 שנים, לאחר שהכיר אונסק"ו בשמורת הכרמל כשמורה ביוספרית. הכרה זו חתמה מאמצים שהחלו כבר ב-1989, לאחר השריפה הגדולה שהתרחשה במקום.

"התפיסה הביוספרית של אונסק"ו נולדה מתוך הבנה שעל ידי שמירה על שטחים ספציפיים, כגון שמורות טבע, לא ניתן לשמור על הטבע, ולכן דרושה ראייה אזורית", מספר ד"ר אליעזר פרנקברג, המדען הראשי של רשות שמורות הטבע והגנים, וזו המסקנה שהגיעה אליה גם הוועדה שהוקמה על ידי המשרד לאיכות הסביבה במטרה לבחון את הדרך הנכונה לטפל באזור הכרמל לאחר השריפה הגדולה ב-1989. "התברר שאם אין ראייה מערכתית של האזור, המשלבת מודעות של הציבור ושל התושבים במקום, לא ניתן יהיה לשמור על אזור כל כך גדול. מאחר שהכרמל בעצם כבר נוהל כשמורה ביוספרית – היו בו אזורים שמורים יותר ופחות – נוח היה לבחון את הקונספט על אזור כזה".

בעוד שההחלטה להפוך את הכרמל לשמורה ביוספרית התקבלה בקלות יחסית, הביצוע היה מורכב יותר. "אי אפשר היה ליישם את ההחלטה כל עוד לא היה לנו התקציב הנדרש לרכישת הטכנולוגיה המאפשרת תכנון אזורי, כולל מיפוי של הכרמל על פי שכבות נושאיות. היום כל אחד יודע שניתן לקיים מיפוי מרחבי באמצעות מחשב, אבל בשנים 1989-1990 זה לא היה טריוויאלי". הפתרון הגיע מממשלת גרמניה, שתרמה לצורך הפרויקט את מערכת ה-GIS הראשונה.

מחויבות מוסרית

"שמורה ביוספרית היא לא מחויבות חוקית אלא מחויבות מוסרית", אומר ד"ר פרנקברג, "וזה מה שמבדיל בינה לבין אתרי מורשת, למשל. ההכרזה על אתר מורשת מבוססת על אמנה בינלאומית, ולכן יש לה משמעות חוקית. במקרה הזה, מדובר בהכרזה מטעם תוכנית של אונסק"ו. צריך לעמוד בקריטריונים שלה והמדינה צריכה להמשיך לשמור על ההתחייבות שלה. לא מדובר בחוזה חתום".

ומה מצב ההתחייבות היום, אחרי 10 שנים?
"ההתחייבות עובדת, הכרמל ממשיך לתפקד כשמורה ביוספרית, בזה אין לי ספק. יש לי בעיה עם הטמעת הקונספט במערכת האזרחית ובמערכת החוקית. כלומר, כאשר אתה מסתכל על שמורות ביוספריות בעולם, למשל שמורה כמו יערות וינה, גם לעיריית וינה וגם לתושבים יש גאווה ביחס לעובדה שהשטח שלהם הוא בעל איכות מסוימת. אצלנו הדבר הוא הפוך, לאנשים יש כל הזמן התנגדות, גם לעצם זה שהשטח נקרא שמורה. את המהפך הזה, שהוא מהפך תרבותי, עוד לא הצלחנו לעבור.

"שמירת הסביבה נתפסת כשמירה על כלבים וחתולים יותר מאשר שמירה על שטח במהותו הטבעית, וזו בעיה. שמורה ביוספרית היא קונספט שכדי שיתפקד נכון צריך שהחיבור מלמטה למעלה ומלמעלה למטה יתרחש סימולטנית. אי אפשר לכפות את הקונספט על התושבים, ומצד שני גם אם הם רוצים בזה הם אינם יכולים לכפות את רצונם על מערכת התכנון אם היא לא תהיה ערוכה לכך. דרושה בשלות ציבורית מסוימת גם מצד מערכת השלטון וגם מצד התושבים".

בזכות ההתנתקות

בשבע השנים האחרונות נעשים מאמצים להקים שמורה ביוספרית נוספת באזור שפלת יהודה, המתפרס על פני 615 קמ"ר. בראש מאמצים אלה עומד פרופ' אלי שטרן מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון, המשמש גם שותף בחברת "סביבות-תכנון" העוסקת בתכנון אזורי, עירוני, מקומי וסביבתי.

תחילה דובר על הכנת תוכנית פיתוח לאזור עבור מינהל מרקעי ישראל, אולם הארגונים העוסקים באיכות הסביבה התנגדו, ולדברי פרופ' שטרן הדבר הוביל לבחינת הרעיון להכריז על האזור כעל שמורה ביוספרית. "הכוונה היא ליצור מערכת הכוללת שורה של הנחיות בתחום התנהגות הפרט, מערכות לאיסוף אשפה, אופי בניית היישובים ועוד".

בית ירוק

בספרו "ימים ירוקים – מדריך לסביבה ישראלית", מציע אסף לויתן למחפשים בית שישתלב היטב בסביבה לשאול את 4 השאלות הבאות

איפה?

  • בדקו את סמיכות הבית לנתיבי תחבורה מזהמים ולמפעלי תעשייה.
  • הביאו בחשבון את הקרבה לשירותים קהילתיים (מכולת, חינוך, תחבורה ציבורית ושטחים ירוקים)
  • שימו לב שמיקום פתחי הבית נותן לכם יתרון אקלימי. במקומות מרווחים כדאי שהפתחים יהיו בכיוון צפון-דרום.

איך?

  • בדקו את עלות צריכת האנרגיה הצפויה. מבנה ריבועי, למשל, עדיף על מבנה מלבני מבחינה זו.
  • העדיפו בנייה על עמודים, שכן היא עוזרת לקירור הדירה ולשמירה על הסביבה.
  • השתמשו בחומרי בניין ידידותיים לסביבה.

כמה ולמה?

  • כמה גדול צריך הבית להיות? האם אפשר להקטין את השטח העתידי, שיביא גם לחיסכון בהוצאות שוטפות?
  • למה ישמשו חלקי הבית השונים בעתיד? למשל בנייה נכונה של חדרי הילדים תאפשר בעתיד הסבתם להשכרה.

בעוד ששמורה ביוספרית מתחלקת לשלושה אזורים, שמורה זו חולקה לחמישה אזורי שימור ופיתוח. "הדברים היו מאוד חדשניים ופורסמו בעולם, וגם ללא שקיבלה תוקף סטטוטורי, מתברר שמוסדות התכנון בארץ מייחסים לתוכנית חשיבות רבה, ורוב היוזמות באזור הזה מתחשבות בהנחיות".

אונסק"ו עדיין לא הכריז על האזור כשמורה ביוספרית, אך הנושא מקבל בחודשים האחרונים דחיפה ממקור לא צפוי – תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. "היוזמה הזאת קרמה עור וגידים בגלל הצורך בהקמת יישובים למתנתקים, ומינהל התכנון ומינהל מקרקעי ישראל הקצו את התקציב המתאים להכנת תוכנית אב ביוספרית ושתי תוכניות מתאר מקומיות ביוספריות. זאת מאחר שהמרחב הזה כולל גם שטח של מחוז ירושלים וגם שטח של מחוז הדרום, ולכל מחוז צריך יש צורך בתוכנית נפרדת.

"השלב הראשון של התוכנית הוא לגזור מה מותר איפה. לדוגמה, במקומות מסוימים אי אפשר לבנות אלא בצמוד לקיים. יש אזורים שבהם כל התשתיות יהיו קבורות באדמה או שכל פעולות המיחזור ייעשו בשטח בטכנולוגיות מתקדמות. התושבים יצטרכו לקבל על עצמם הגבלות על סוגי דשנים, גידולים חקלאיים ואפילו הגבלות בתחום האדריכלי, כך שהבתים החדשים ישתלבו בנוף ולא ייבנו למשל על קווי רקיע".

איך מחליטים איזה אזור יוגדר כשמורה ביוספרית?
"אם יש לי שטח של יער טבעי ולידו שטח חרוש, מבחינה ביוטית אין מה לשמר באזור החרוש וביער הטבעי יש. לכן היער יהיה חלק מהשמורה הביוספרית והשטח החרוש לא. הגבול המערבי של המרחב הוא כביש חוצה ישראל, משום שמעבר אליו כל השטח מעובד".

האם יש תוכניות להכריז על אזורים נוספים בישראל כשמורות ביוספריות?
"רצינו להכריז על כל אזור אגן ים המלח ככזה. קיימנו יום עיון עם הפלסטינים בזיכרון יעקב כשעוד היה אפשרי, אבל יש להם בעיות פוליטיות לראות בנו שותפים לדבר כזה. לי מתגלגל הרעיון של שמורה ביוספרית בכפר הדרוזי בית ג'אן והר מירון בגליל העליון".

 

מתוך: מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה