אפשר עוד תוספת בבקשה?

כ-40 אחוז מהאוכלוסיה צורכים תוספי מזון. האם כולם באמת זקוקים להם?

88 שיתופים | 132 צפיות

קרוב ל-40% מתושבי ישראל צורכים ברמה זו או אחרת תוספי תזונה, אומר ד"ר אלכס מאור, מנכ"ל חברת אמברוזיה-SupHerb המשווקת את מוצריה של חברת "סולגאר" העולמית, ומחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר בתחום. ומהו תוסף תזונה? על פי משרד הבריאות ההגדרה רחבה: "ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, שאישר המינהל לצריכה כמזון, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובות של כל אחד מאלה".

מהו תפקידם של תוספי התזונה?

איך וכמה?

ד"ר ראול רודריגז, רופא ומומחה לרפואה סינית וטבעית ומנהל מרכז אמא לרפואה טבעית, מסביר מהם הויטמינים החשובים ביותר:

1. קומפלקס סידן וויטמין D – רוב בני האדם אינם מגיעים לכמות הסידן הנדרשת בתזונה היומית (800 מ"ג ליום או 1,200 מ"ג למתבגרים, נשים בהריון, נשים מניקות ולבני 60+). צריכת סידן בלבד אינה מספקת כי הוא אינו נספג בקלות ולכן יש להוסיף ויטמין D, מגנזיום ולפעמים גם הורמונים טבעיים. חשוב שהיחס בין הסידן למגנזיום יהיה 2 ל-1. יש לצרוך 200-400 מ"ג מגנזיום ביום וכמות כפולה של סידן. ויטמין D מגיע כחלק מהפורמולה של הסידן.
2. ברזל – תפקידו לשמש חומר קושר חמצן בתוך כדוריות הדם האדומות. הוא חומר מחמצן שספיגתו אינו קלה, ולכן עדיף לצרוך אותו ארוז בתוך מולקולה צמחית. חשוב לתת ברזל במיוחד לנשים בהריון, קשישים הסובלים מחסרים תזונתיים ונשים הסובלות מדימומים חזקים במחזור.
3. ויטמין C – מחקרים רבים מדגישים את הצורך בכמות גדולה של נוגדי חמצון, המאיטים את תהליך הזדקנות הגוף ומשפרים עד מאוד את תפקודו. ויטמין C הוא נוגד חמצון חשוב וטוב למניעת התפתחות מחלות עיניים שונות, לרבות קטרקט. מומלץ לצרוך ויטמין C לא חומצי (ESTER C). המינון המומלץ הוא 1,000-3,000 מ"ג ליום.
4. קבוצת ויטמיני B – ויטמינים חשובים מאוד בתהליך חילוף החומרים בגוף למערכת העצבים, בניית תאי דם ותיקון נזקים ב-DNA שבכרומוזומים. ויטמין זה חסר מאוד במזון המודרני, והוא חשוב לכל האוכלוסייה. המינון המומלץ הוא 50 מ"ג לכל ויטמין: B1, B2, B3, B5, B6 ו- B12. ניתן להשיג את כולם בצורה מרוכזת בכדור אחד.

"המזון שאנו צורכים עודף מבחינת הכמות אך לא תמיד מכיל כל מה שהיינו רוצים שיכיל", מסבירה אולגה רז, תזונאית קלינית ומנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים איכילוב, את החשיבות שבתוספי התזונה. "אנו אוכלים מזון מתועש, מעובד, הנמצא זמן רב באמצעי אחסון שונים. המזון גדל בקרקעות שהן לא תמיד סופר-פוריות, תהליך הגדילה שלו מושפע ממעודדי גדילה שונים, קוטפים אותו לפני הזמן ונותנים לו להבשיל בתנאים מלאכותיים, ועוד משתמשים בכל מיני חומרי הדברה.

"יותר מזה, מזונות שגדלו במקומות שונים, אם במדינות שונות ואם במקומות שונים באותה מדינה, יש להם הרכב שונה. לכן ייתכן מצב שבו יהיה חסר מרכיב זה או אחר במזון. מלבד זאת, אורך החיים שלנו הוא מאוד מיוחד, מלא במתח, לחץ, אנו לא ישנים מספיק שעות, לא אוכלים בזמנים קבועים. גם זה גורם לכך שאנו 'מבזבזים' יותר מדי אבות מזון ולא מקבלים מספיק מהמזון הרגיל שלנו".

רק זכרו שתוספי מזון אינם תחליף למזון. לדברי מירי ולצמן, דיאטנית קלינית ויועצת מדעית לדרך חיים מקבוצת שירותי בריאות כללית, "תוסף תזונה בא לתרום ולקדם אורח חיים בריא, למנוע מחלות כרוניות ולשפר את איכות החיים. אך יש כאלה שחושבים שהם לוקחים תרופה וזה פותר אותם מלאכול טוב. זה לא נכון. חשוב לשמור על תזונה נכונה".

האם כל אחד זקוק לתוספי תזונה?

"אין היום אפשרות לבדוק באופן מעבדתי אם אנו זקוקים או לא לתוסף זה או אחר", מצביעה רז על אחת הבעיות העיקריות. "בחלק קטן מהמקרים אנחנו יכולים לעשות זאת, למשל אפשר לבדוק במעבדה אם חסר לאדם ברזל או ויטמין B12, לפעמים אפשר לבדוק אם חסרים לו סידן וחומצה פולית. אבל אין לנו מידע כזה על המסה הגדולה של תוספי התזונה".



המזון שאנו צורכים לא תמיד מכיל כל מה שהיינו רוצים שיכיל<br />אילוסטרציה: stock.xchg" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/771/4771/380×225.jpg?1164103600" />                             </p>
<div>המזון שאנו צורכים לא תמיד מכיל כל מה שהיינו רוצים שיכיל<br />אילוסטרציה: stock.xchg</div>
</p></div>
<h2><strong>איך בכל זאת נדע?</strong></h2>
<p>"בעל מקצוע יכול לזהות את החסרים לפי סימנים קליניים. למשל, אם לאדם יש פצעים בפה, זה יכול להעיד על חוסר באבץ, או אם יש למישהו התכווצויות שרירים זה יכול להעיד על חוסר במגנזיום. אם מישהי לוקחת גלולות למניעת הריון, סביר שהיא תצטרך ויטמין C וויטמינים מקבוצה B. אבל אין לנו אינדיקציות ברורות אם כן או לא. רק לפי תלונות של מטופל וסימנים קליניים אנחנו יכולים לשער שהדברים האלה חסרים". </p>
<h2>כמה לקחת?</h2>
<p>רבים מהצרכנים מוותרים על פגישה עם איש מקצוע, וניגשים למדף הפארם ומבקשים לרכוש תוסף תזונה בהתבסס על המלצות של חברים, ידע אישי חלקי או כתבה בעיתון. בניסיון לכוון את הצרכנים לצריכת הכמות הנכונה של תוספי התזונה, מציינות התוויות שעל המוצרים את אחוז הקצובה היומית המומלצת. </p>
<p>"האקדמיה המדעית למדעים בארצות הברית קבעה מהו אחוז הצריכה המומלץ לאנשים בגילים מסוימים", אומרת ולצמן. "מה זה אומר? הכמות שנקבעה היא הכמות שתמנע מחלה הנובעת ממחסור באותו ויטמין. אם נזכיר את פרשת 'רמדיה', יש כמות יומית מסוימת של ויטמין B1 שתינוקות צריכים לקבל, אחרת הם ילקו במחלת הבריברי". </p>
<p>אלא שמתברר כי האקדמיה קבעה גם כמות מקסימלית לצריכה, אך היא אינה מצוינת על התוויות. "נכון, זה מאוד מסוכן", אומרת ולצמן, "אבל כל חברה המכבדת את עצמה רושמת על מוצר את מספר הטבליות שיש לקחת ביום, והיא סומכת על הלקוח שלא ייקח יותר".</p>
<p></p>
<div class= מחקרים רבים מדגישים את הצורך בכמות גדולה של נוגדי חמצון, המאיטים את תהליך הזדקנות הגוף ומשפרים עד מאוד את תפקודו<br />אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/773/4773/380×144.jpg?1164110594" />                             </p>
<div>מחקרים רבים מדגישים את הצורך בכמות גדולה של נוגדי חמצון, המאיטים את תהליך הזדקנות הגוף ומשפרים עד מאוד את תפקודו<br />אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<h2>האם יש לוויטמינים תופעות לוואי?</h2>
<p>האמון שנותנות יצרניות תוספי התזונה בלקוחות הפוטנציאלים שלהם מעורר דאגה, שכן לא מעט אנשים עשויים מסיבות שונות לקחת כמות גדולה מהמומלץ וליפול לפח מסוכן. מלכודת נוספת ממתינה לצרכנים בהחלטה איזה תוסף מזון לרכוש מבין כל אלה המוצעים על המדף. מבט חטוף על כל המגוון מגלה מכנה משותף אחד לכולם – המוצרים אינם מפרטים כלל לאילו תופעות הם עשויים לעזור, ואם עלולות להיות תופעות לוואי לצריכתם. </p>
<p>שי ברוש, מנכ"ל "פארמה גורי", יבואנית של תוספי תזונה, זועם על המצב הקיים. לדבריו, רישום של תוספי תזונה בארץ הוא מחמיר מאוד, וחושף לדבריו את הצרכן לסכנות בריאותיות. "אי אפשר לכתוב בארץ על אריזה למה התוסף מיועד, למרות שבארצות הברית ובאירופה יש תקנות המסדירות את הנושא. כאן יצאו 7 תקנות שאף אחת מהן לא אושרה רשמית. מצד אחד נותנים לייבא ולייצר, ומצד שני לא לומר למה זה. אם נגיד למה התוסף מיועד, אנחנו עוברים על החוק, כי על פיו אין לייחס סגולות ריפוי לתוסף תזונה. </p>
<div class=

חיים במולטי

מעיין זעירא, מרצה לנטורופתיה במכללת רידמן, מציעה טיפים למשתמש המתחיל במולטי-ויטמין:

1. מולטי-ויטמין הוא פורמולה המזינה ומאזנת את הגוף באופן כללי ואינו פתרון לבעיה ספציפית. במקרה של בעיה כזאת, צריך לחפש תוספים אחרים.
2. טבעי או סינתטי? תוסף על בסיס טבעי ידידותי יותר לגוף, אבל הוא נוטה להתקלקל מהר יותר. לעומתו, המינון של התוסף הסינתטי מדויק יותר, והוא עמיד וזול יותר.
3. ברזל, חומצה פולית, אבץ, B12 – אלה רכיבים שאינם מצויים בכמות גדולה במולטי-ויטמין, ולכן חשוב לבדוק אם אתם סובלים ממחסור בהם.
4. אנשים המתקשים לבלוע קפסולות יכולים להיעזר במולטי-ויטמין בתרסיס או בנוזל. בכל מקרה, עודף ויטמינים עלול להזיק, ובמקרים מסוימים יתכן שאחד המרכיבים במולטי-ויטמין אינו מתאים לבעייתכם.
5. שימו לב למינונים הרשומים על גבי האריזה, ולמה הם מתייחסים – לקפסולה אחת או ל-3-4 קפסולות. זה משמעותי ביחס למחיר.

* הטיפים המובאים כאן אינם במקום התייעצות עם איש מקצוע

"התוצאה היא, לדוגמה, שיש מוצרים המעלים לחץ דם ואסור לכתוב על גביהם שהם אינם מומלצים לבעלי לחץ דם גבוה. למשל שורש ג'ינסאנג. אם עברת אירוע לב ואתה קצת עייף, אתה נכנס לבית טבע וממליצים לך על השורש. אתה לוקח כמה קפסולות, וחוזר לבית החולים. ומשרד הבריאות הגן עליך כי הוא לא הרשה לכתוב את זה".

ד"ר ראול רודריגז, רופא ומומחה לרפואה סינית ורפואה טבעית, מנהל מרכז אמא לרפואה טבעית, מחדד את הבעיה בדוגמאות נוספות: "אסור לצרוך מעבר למינון המותר את הוויטמינים המסיסים בשמן – A, D, E ו-K – כיוון שכאשר הם מצטברים בגוף ברמות גבוהות מהמותר הם עלולים לגרום לתופעות רעילות. לעומת זאת ויטמינים המסיסים במים, כאשר הם נצרכים בכמות עודפת, העודפים נפרשים בשתן. לכן אחת התופעות השכיחות אחרי צריכת קבוצת ויטמיני B הוא שתן צהוב, וזה נורמלי. כאשר צורכים בכמויות מוגזמות ויטמין C, הוא יכול לגרום לשלשול ואז ההמלצה היא לא לצרוך יותר ממנו. ויטמין Q10 יכול במקרים מסוימים לגרום לעליית לחץ הדם או לדפיקות לב מוגברות. כאשר זה קורה, יש להתייעץ עם המטפל לגבי המינון".

ד"ר מאור מציג עמדה מרוככת יותר, אופטימית אם תרצו. "30% מהישראלים ו-50% מהאמריקאים, מאות מיליונים, צורכים תוספי תזונה. כשהרבה אנשים עושים משהו מסוכן יש לזה ביטוי סטטיסטי, כמו לנסוע על אופנוע עם מנוע 750 סמ"ק ומעלה. אני לא צריך להתווכח איתך אם זה מסוכן או לא. לגבי תוספים, אפשר עד מחר להגיד שהצמח הזה מתנגש עם התרופה הזו, אך בפועל זה לא קורה. שולי הבטיחות שאנו עובדים איתם הם רחבים מאוד. חסר בוויטמינים היא בעיה כה חמורה והשפעת עודף ויטימינים לא ידועה, אז עדיף ללכת לכיוון העודף. אני לא אומר שלא צריך להיזהר ושזה לא יכול לקרות, אבל הסטטיסטיקה אומרת שטיסה מסוכנת יותר, ויותר אנשים לוקחים ויטמינים מאשר טסים".

לדברי רז התוויות מפורטות יותר על גבי המוצרים אינן יעילות מסיבות אחרות . לדבריה, "אנו לומדים כל הזמן דברים חדשים בנושא תזונה. ויטמין A מונע עיוורון לילה, לדוגמה. זה נכון, אבל היום בחברה שלנו אין עיוורון לילה. מצד שני, צריכת יתר של ויטמין A יכולה להוסיף לגורמים שמעוררים סרטן. והידע הזה על ויטמין A הוא בן 6-7 שנים. לכן לרשום התוויה על מוצר, שבעוד 10 חודשים לא תהיה נכונה, זה מאוד בעייתי".

שימוש לא נכון בתוסף תזונה אינו יגרום בהכרח לבעיה רפואית, אך מנגד לא יעזור בטיפול ו/או במניעה של בעיה כפי שמצפים ממנו. "חשוב באיזו צורה התוסף מגיע לגוף שלנו", אומרת רז. "לדוגמה, יש מלחים שאם אני לא אקח אותם עם ויטמין או מינרל מסוים, הם לא ייספגו בגוף. יש חומרים אחרים שצריכים לבוא בצורה מסוימת, לדוגמה מומסים בשומן, ואם לא אז לא נספוג אותם. אנשים לא יודעים זאת, הם בולעים את התוסף, משלמים המון כסף ואין תועלת".

מהם הפתרונות, אם כך? "קודם כל ייעוץ ראשוני להתאמה", אומר כפיר נחום, מנכ"ל רשת "טבע ספורט קסטל" המשווקת מגוון של תוספי תזונה. "הדרכה טובה מכסה הכול – כמה לקחת, מתי, מה התגובות האפשריות ועוד". ברוש מצדו מזכיר שלחברות הגדולות יש קו שירות טלפוני שיכול לתת הכוונה מסוימת לגבי צריכת התוספים. "הרבה אנשים רוכשים תכשירים שלא לגמרי מתאימים להם. יש לנו קו שירות לקוחות ואנחנו מפרסמים חוברות ועלונים עם מידע".

מה עדיף: ויטמין סינתטי או טבעי?

השאלה אם לצרוך את תוסף התזונה בצורתו הטבעית או בצורתו הסינתטית נתונה בוויכוח. המרואיינים לכתבה זו נחלקים לשתי קבוצות: אלו המגיעים מעולם הרפואה אינם רואים הבדל, ומסבירים כי לרוב מולקולה של מינרל או ויטמין היא אותה מולקולה בין אם המקור שלה טבעי ובין אם לאו. יוצאי דופן הם ויטמין E, שיש הסכמה לגבי כי רצוי לצרוך אותו באופן טבעי, וחומצה פולית, שמחקרים הראו כי היא נספגת טוב יותר כאשר היא מגיעה ממקור סינתטי.

מנגד טוענים אלו הקרובים יותר לרפואה ההוליסטית כי יש תועלת גדולה יותר בצריכת תוסף טבעי, שכן יש בו מרכיבים נוספים העוזרים בריפוי, שהמדע אינו בהכרח מודע להם ולחשיבותם.

בכל מקרה, לצערנו אין סימן מוסכם על האריזות של תוספי המזון המציין אם הוא עשוי מחומרים טבעיים או סינתטיים, כך שעל הצרכן לעיין ברשימת החומרים שמהם עשוי התוסף שעל התווית.

מתוך: דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה