למה בלאק פריידיי הוא באמת יום שחור

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

הוא לא באמת חוסך לכן כסף, הוא רע לסביבה והוא גם לא חינוכי. כל הסיבות לא לקנות כלום בבלאק פריידיי והצעה איך לעשות את זה חכם אם בכל זאת החלטתן לקנות

88 שיתופים | 132 צפיות

בואו נדבר דוגרי. כיף לקנות בזול. כשאני עושה עסקה טובה אני מרגישה קצת כאילו דפקתי את המערכת. הנערה המרדנית שבתוכי יוצאת החוצה, מוציאה לשון וצועקת: "אווו יההההה". אלא שהבלאק פריידיי הוא לא עסקה טובה לאף אחת. והנה שלוש סיבות למה:

>> טיפים לקנייה נכונה בחגיגות מבצעי נובמבר

1. הדבר האחרון שמעניין עסקים ב"חג ההנחות" זה שתחסכו כסף

מסורת הבלאק פריידיי התחילה בשנות השישים בארצות הברית. מדובר ביום שישי האחרון של חודש נובמבר, יום אחרי חג ההודיה. קצת כמו הביצה והתרנגולת קשה לקבוע מה היה קודם – הציבור האמריקאי שדרש מתנות זולות לחגים, או החנויות שהורידו מחירים כדי למשוך קונים. בכל מקרה, "חג ההנחות" התפשט בכל העולם.

כך קרה, למשל, שבמהלך בלאק פריידיי ב-2018 נשבר בישראל שיא רכישות מקוונות שעמד על יותר מ-3 מיליארד שקל. מה זה אומר? שהעסקים מרוויחים הרבה כסף ביום הזה. הלקוחות מרוצים כי הם בטוחים שהשיגו את עסקת המאה (וצועקים "אווו יההה"), אבל בפועל חנויות רבות עושות הכל, הכל הכל כדי שתקנו יותר ממה שתכננתם. 

רוצות דוגמה? יאללה – נגיד שאני צריכה חצובה חדשה למצלמה שלי. אני נכנסת לאתר של חנות הצילום ורואה שהחצובה במבצע ועולה 300 ש"ח במקום 400. אני מוסיפה אותה לסל הקניות, ומול עייניי קופץ באנר שמציע לי להוסיף גם מיקרופון אלחוטי, עדשה ובטריה – כולם כמובן במבצע. מבלי לשים לב סל הקניות שלי מתנפח ל-700 ש"ח, מחיר שמעולם לא התכוונתי לשלם, עבור חצובה ועוד שלושה דברים שבכלל לא רציתי.

אבל רגע לפני שאתן מחרימות את כל העסקים באשר הם. תבינו שאין כאן טובים ורעים. הגופים העסקיים נמצאים בעצמם במלכוד. אם הם לא יקחו חלק בבלאק פריידיי – הם יאבדו לקוחות לטובת המתחרים. עסקים הפכו כל כך תלויים ביום הזה, שלעיתים כל התקציב השנתי שלהם מוערך על פיו. 

2. הרים וגבעות של פסולת

בלאק פריידיי הוא לא רק עסקה גרועה עבור הלקוחות והעסקים, אלא גם עבור כדור הארץ. מכיוון שרוב הקניות מתבצעות באינטרנט – ערימות של שקיות פלסטיק וקופסאות קרטון עוטפות את המוצרים במשלוחים ונזרקות מיד אל הפח. 

המצב מתדרדר אם ההזמנה מתבצעת מאתרים בחו"ל. לא רק שהאריזות מלאות בעוד פצפצים כדי שהמוצר לא יישבר במסע הארוך, אלא שגם הטיסה עצמה מזהמת מאוד. כשכל האינטרנט מלא בסיסמאות ותמונות יפות קל מאוד לשכוח ממשבר האקלים, אבל היי – הוא עדיין כאן.

3. האם זאת התרבות שנרצה להוריש לדורות הבאים?

סיבה נוספת לבעייתיות של "חג הקניות" היא התרומה שלו לתרבות הצריכה. יום חג הוא יום שבו אנחנו כקולקטיב מחליטות להקדיש זמן ותשומת לב למשהו שחשוב לנו. האם כשילדינו ישאלו אותנו מה חשוב לחברה הישראלית לחגוג, התשובה שלנו תהיה – קניית חפצים?

והלוואי שהפגיעה הייתה רק ברמה החברתית, אבל כולנו מרגישות את השפעות התרבות הזאת פנימה, בתוכנו. אני יכולה להעיד על עצמי כמה פעמים התבאסתי שאני לא גבוהה יותר ואולי נעלי עקב היו יכולות לתקן את זה. בהלת הקניות פורטת על המיתרים הרגישים ביותר שלנו. וזה מקבל משנה תוקף כשהחנויות מלחיצות אותנו בזמן – "המוצרים נחטפים! המלאי מוגבל! ההנחות יגמרו!". 

מה זה גורם לי להרגיש? שאם אני לא אקנה ממש ברגע זה – אשאר מאחור. אפסיד משהו. לא אהיה מי שהמוצר הזה יעזור לי להיות. 

אז מה כן אפשר לעשות?

זאת לא בושה לקנות במחיר מבצע. להפך. רק צריך להכין מראש רשימה ברורה של מה שאנחנו באמת צריכות. לבצע את הקניות ברוגע, בלי לחץ של זמן ובלי הסחות דעת. כשאנחנו מרוכזות ויודעות שיהיו פיתויים – אבל אנחנו נעמוד בהם. 

תזכרו, "כי זה זול" – היא לא סיבה מספיק טובה.

>> המיזם שנועד לצמצם את נזקי תעשיית האופנה ועל הדרך נותן שיעור באופנה מוסרית