יערה בנבנישתי: "הרבה חברות לא יעבדו איתי בגלל הגישה שלי"
הדוגמנית יערה בנבנישתי לוקחת חלק במיזם חדש שנועד לצמצם את נזקי תעשיית האופנה וייתן לישראלים שיעור או שניים באופנה מוסרית
יותר ויותר בתי אופנה הולכים לכיוון של אופנה מוסרית ואקולוגית, שלאט לאט מפסיקה להיות גימיק והופכת להיות עניין לגיטימי שהצרכנים דורשים והמותגים מספקים. כולנו זוכרים את התצוגה של דיור בשבוע האופנה האחרון בפריז בה התפרצה למסלול מפגינה מטעם תנועת מרד בהכחדה, המוחה נגד שינויי האקלים ומרבה לבקר את תעשיית האופנה, אירוע שהביא את מנכ"ל קבוצת היוקרה LVMH, סידני טולדנו, להצהיר כי הם פועלים בנושא: "אנחנו פועלים כדי למגר את הנזקים על ידי צמצום פליטת הפחמן הדו חמצני ועוקבים אחר חומרי הגלם שלנו". קצת לפני זה, בתצוגה של פראדה, הציגו על המסלול בגדי פלסטיק מתכלים, ובמקביל אקנה סטודיו הודיעו על קולקצייה ממוחזרת ראשונה, גוצ'י וליוויס הודיעו על פתיחת חנויות יד שנייה, ואפילו רשת H&M עתידה לפתוח עמדות שדרוג פריטים ישנים בסניפים. ועוד ועוד יוזמות קמו בתעשיית האופנה במטרה לנסות לצמצם את הנזקים, שהם בעיקר פסולת שנערמת ומזהמת את האדמה ומי התהום, שימוש בחומרים שאינם מתכלים, צבעים המכילים כימיקלים וגם לא מעט מהרשתות לצערנו מייצרות את הפריטים בתנאי ניצול.
"אנשים צריכים לבחור לדעת שלזה שרשתות האופנה הזולות מייצרות במחירים זולים יש מחיר, ומי שמשלם זה הטבע והיצרנים שעובדים בתנאי עבדות"
בארץ לצערנו המודעות לעניין עדיין נמוכה ומרבית הבלוגריות, הסלבס והמשפיעניות עדיין מקדשות את הרשתות הזולות ואת תרבות הצריכה ולא מנצלות את הפלטפורמות שלהן להסברה וניסיון לשנות את המציאות. אבל יש גם כאלה שכן, אחת מהן זאת הדוגמנית יערה בנבנישתי, שבשבילה אופנה אקולוגית ומוסרית היא חלק בלתי נפרד משגרת חייה. בבלוג ובחשבון האינסטגרם שלה היא כותבת נרחבות על הנושא מתוך אכפתיות ורצון לעתיד טוב יותר למרות ההשלכות על מקצועה כדוגמנית: "אני הולכת בדרך שלי ואני לא דואגת מהפרנסה, ברור לי שיש לזה משמעויות ויהיו חברות שיבחרו לא לעבוד איתי ואני אבחר לא לעבוד איתן. מי שעוקב אחרי היום יודע שאם אני אומרת על משהו שהוא לא טוב הוא יודע שאני עומדת מאחורי זה. אני רוצה להנגיש את הדבר הזה, לגרום לאנשים לראות את היופי של זה, אנשים צריכים להבין את הכוח האדיר שיש להם ברשתות ולבחור באיזה כיוון הם רוצים להשפיע", מספרת בנבנישתי בשיחת טלפון מתאילנד, שם היא מתגוררת כיום.
>> יערה בנבנישתי מדברת על הכל
>> יערה בנבנישתי הכי טבעית והכי יפה בהפקת אופנה בתאילנד
בתור מי שמתעסקת רבות בנושא, מפריע לך שהרבה משפיעניות בארץ כמעט ומתעלמות מהעניין הזה?
"נכון, לא הרבה בלוגריות מדברות על זה בארץ, אבל זה לא הנושא היחיד והכי חשוב שאפשר לגשת אליו והרבה אנשים שמקדמים צריכה עודפת עושים גם המון טוב בדרכים אחרות", מצהירה בנבנישיתי בקלילות נטולת שיפוטיות, "אז בתחום הזה הם פחות מבינים או אולי זה מתנגש להם עם הרצון לארון מפוצץ, זה לא אומר שהם לא עושים טוב במכלול ומקדמים מסרים טובים אחרים. לאף אחד מאיתנו אין עליונות על הטוב, יש המון עוולות בחברה וכל אחד מקדם מה שהוא רוצה. מעגל ההטפה הוא לא רלוונטי, מה שרלוונטי זה שאנשים יבינו שלכל מהלך שלהם יש השפעה, מבריונות ברשת ועד פילטרים. כל אחד צריך לחשוב מה הוא רוצה לעשות עם ההשפעה שלו. אנשים צריכים לבחור לדעת שלזה שרשתות האופנה הזולות מייצרות במחירים זולים יש מחיר ומי שמשלם זה הטבע והיצרנים שעובדים בתנאי עבדות בלי תנאים בסיסיים. לחברות גדולות יש יכולות לעשות שינוי. אדידס נגיד, יש מי שיגיד שהיא לא עומדת בסטנדרטים מבחינת כוח עבודה ויש הרבה ביקורת על תנאי העסקה של החברה, אבל יש לה תוכנית מחזור פלסטיק הכי גדולה בעולם, הם מנקים חופים ועושים הרבה טוב. אין שחור ולבן".
כאמור, בנבנישתי הבינה שהטפה היא לא תמיד הכלי הנכון והיא הבינה שלפעמים יש עוד דרכים להעביר את המסרים בהם היא מאמינה, לכן היא חברה לאתר Anywear, המאפשר לכל אחת לעצב לעצמה את הבגדים שהייתה רוצה. האתר עובד באמצעות ממשק מיוחד המכיל עשרות אופציות, של חלקים עליונים, תחתונים, שרוולים וכו' ואתן פשוט צריכות לחבר לפי מה שאתן אוהבות. האתר מכיל גם חנויות של משפיעניות כמו דנה זרמון, מיכל אנסקי, ירדן חי ועוד, הן מעצבות בגדים והלקוחה שרוכשת ברוב המקרים יכולה לבצע שינויים בעיצוב לפי טעמה האישי.
היתרון הגדול של האתר הוא שהבגדים נתפרים כשמתבצעות הזמנות ואין מלאים וסחורות. "החיבור שלי לאתר הזה הוא כל כך טבעי", מספרת בנבנישתי, "אין ייצור עודף, התופרות מקבלות 45 ש"ח לשעה, אין איפה לטעות. וכל אחת יכולה לקחת את העיצוב שלי ולשנות לפי מה שהיא אוהבת. נגיד את לא אוהבת חשוף, אפשר לשנות את החלק העליון, אפשר שנות את השרוולים. את יכולה לקחת משהו קיים ולשנות את המידה. זה מדהים. נגיד ברשתות האופנה הדגם קיים בצורה מסוימת ואי אפשר לשנות. האתר הזה נותן לכל אופציה לבטא את עצמה", היא מוסיפה.
ומה טווח המחירים?
"מאוד משתנה. הקולקציה שלי נעה בין 400-200 ש"ח, זה נמכר במחירי עלות ורווחים מינימליים ו20 אחוז מההכנסות מהקולקציה שלי תהיה תרומה לעמותת "אור שלום", עמותה לילדי אומנה ומשפחות אומנה.
במקצוע שלך את דוגמנית, שזה מקצוע שלרוב דווקא מעודד צריכת יתר. מתי הבנת שאת לא רוצה להעביר את המסרים האלה יותר?
"אני טבעונית עוד מלפני שהגעתי לתאילנד. ברגע שהפכתי לטבעונית והתחלתי להתעניין בנושא, הבנתי גם את ההשפעה על הסביבה. כשאת נכנסת לזה אתהת מבינה שזה לא רק אהבה לבעלי חיים, לטבעונות יש השפעה אדירה על הסביבה. יש נקודה שבה את מתחילה להבין שלכל דבר יש משמעות, מהסיר במטבח ועד הרכב שאת נוסעת בו. תעשיית האופנה במקור שלה זאת תעשייה של אמנות ויש הבדל כשאת חיה בעיר או קרובה לטבע. כשאת חיה קרוב לטבע את רואה את ההשפעה והנזק שאת מייצרת בבחירות שלך, כשאת חיה במקום כזה את מבינה שאת חייבת לקבל בחירות אחרת. כשאנחנו חיים בעיר ויש זבל, המשאית מעלימה אותו וזהו, את לא צריכה לנסוע לחיריה ולהתמודד עם זה. כשאת חיה במקום שאת רואה את הזבל נערם על חשבון ג'ונגלים וטבע ואת רואה בעלי חיים שנחנקים מקש וזה מול הפרצוף לא באיזה סרטון באינסטגרם, את מבינה שלכל החלטה יש משמעות. אני עדיין מדגמנת, אבל אני אבחר לעבוד עם מותגים שעושים טוב".
לקראת הבלאק פריידי, יש לך אולי טיפים איך לדעת האם בגד מסוים מיוצר בתנאים הוגנים ומחומרים שטובים לסביבה?
"קודם כול אם אתם בחנות כלשהי או אתר כדאי להסתכל על ההרכב של הבד. כדאי לחפש חומרים טבעיים ולא סינתטיים. סינתטי זה אומר שבייצור יש פלסטיק שיוצא בסופו של דבר לים ומזהם אותו. כדאי להסתכל איפה זה נוצר, אם זה נוצר במערב יש פחות סיכוי שזה יהיה בתנאי עבדות. אם המחיר נמוך בצורה בלתי נתפסת כנראה שמישהו שילם מחיר יקר. יש בלוגריות שאני אוהבת לעקוב אחריהן: רותם טולדו, ואבישג קופלמן שמספקות מידע בנושא, כמובן גם בבלוג שלי Iamyaara אני גם עוסקת הרבה בנושאים האלו.