לא רק בעיות זיכרון: כך נראה אלצהיימר שמתחיל באמצע החיים

מחקר חדש, שהתבסס על 601 סריקות מוח, מצא כי אצל מי שמפתחים אלצהיימר לפני גיל 65 מצטבר חלבון טאו בקצב מהיר יותר. המשמעות עשויה להיות דרמטית גם לאבחון וגם לטיפול
כשאנחנו חושבות על אלצהיימר, התמונה שעולה בדמיון היא בדרך כלל של אדם מבוגר שמתחיל לשכוח שמות, פגישות או אירועים שהתרחשו לא מזמן. אבל כשהמחלה מופיעה באמצע החיים, לפני גיל 65, היא עשויה להיראות אחרת לגמרי: פחות שכחנות קלאסית ויותר קושי בקריאה, בלבול חזותי, בעיות בהתארגנות או ירידה ביכולת לתפקד בעבודה. מחקר חדש ורחב היקף מציע הסבר אפשרי להבדלים האלה: אצל נשים וגברים שמפתחים אלצהיימר בגיל צעיר יחסית, חלבון בשם טאו, הקשור ישירות לפגיעה בתאי העצב, מצטבר במוח בכמות גדולה יותר כבר בשלבים הראשונים של המחלה, ובהמשך מתפשט בקצב מהיר וברחבי אזורים נרחבים יותר.
המחקר, שפורסם ב־4 בנובמבר בכתב העת המדעי Science Translational Medicine, התבסס על ניתוח 601 סריקות PET למדידת הצטברות טאו במוח. 390 מהמשתתפות והמשתתפים אובחנו עם אלצהיימר שהחל בגיל צעיר יחסית, בגיל ממוצע של 59, ואילו 211 אובחנו עם התחלה מאוחרת יותר, בגיל ממוצע של 78. לכל המשתתפות והמשתתפים היה ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה, לצד עדות להצטברות עמילואיד – חלבון נוסף הקשור למחלה. הממצא המרכזי היה משמעותי: בקבוצה הצעירה נמצא עומס טאו גבוה יותר כבר בתחילת הדרך. בהמשך הצטבר החלבון בקצב הגבוה ביותר מכפול, והתפשט באזורים נרחבים יותר במוח בהשוואה לקבוצה המבוגרת. החוקרות והחוקרים מצאו גם קשר הדוק יותר בין הצטברות טאו, הצטברות עמילואיד והידרדרות קוגניטיבית אצל מי שהמחלה התפתחה אצלם בגיל צעיר.
לא תמיד מתחיל בשכחה
אחד הממצאים החשובים נוגע לאופן שבו המחלה מתבטאת. במרפאות מדווחים כי אצל כ־1 מתוך 5 מהמאובחנות והמאובחנים עם אלצהיימר בגיל צעיר, התסמינים הראשונים אינם קשורים לזיכרון. לעומת זאת, ביותר מ־99% ממקרי ההתחלה המאוחרת, בעיות זיכרון הן הביטוי הראשוני של המחלה.
במקום לשכוח פגישה או שיחה, אישה עשויה להתקשות לפרש את מה שהיא רואה, אף שבדיקת העיניים שלה תקינה. אחרות עשויות להתקשות בהערכת מרחקים, בקריאה או במעקב אחר משפטים ארוכים, גם כאשר שטף הדיבור נשמר. תסמינים אפשריים נוספים הם קשיי קשב, פגיעה בתפקודים ניהוליים וקושי להסתגל לשינויים. התמונה הזאת מתיישבת עם מעורבותם של אזורים מוחיים שאינם אחראים רק על הזיכרון, ועשויה להסביר מדוע אלצהיימר בגיל צעיר אינו תמיד מזוהה מיד.
מה עומד מאחורי ההבדלים?
המחקר החריג במפורש משתתפות ומשתתפים שנשאו מוטציות גנטיות ידועות הגורמות למחלה. ובכל זאת, דפוסי הצטברות הטאו האגרסיביים שנמצאו בקבוצה הצעירה מעלים אפשרות שקיימים גורמים גנטיים נוספים שעדיין לא זוהו. "איננו מבינים לחלוטין מדוע אלצהיימר מתפתח מוקדם כל כך אצל חלק מהאנשים", אמר המחבר הראשון של המחקר, קונסטנטינוס קיוטיס.
כדי להרחיב את בסיס הנתונים, איחדו החוקרות והחוקרים ממצאים משתי יוזמות הדמיה שונות. חלק מהמשתתפות והמשתתפים עברו סריקות PET חוזרות לאורך כשנתיים עד שלוש שנים, שאפשרו לבחון את השינויים לאורך זמן. ההבדלים בין הקבוצות היו בולטים במיוחד במדידת טאו, ופחות מובהקים במדידת עמילואיד. הממצא מחזק את ההבנה המדעית שלפיה טאו קשור באופן ישיר יותר לפגיעה בתפקוד היומיומי.
האם זה ישנה את הטיפול?
כיום, שתי התרופות שאושרו להאטת התקדמות מחלת האלצהיימר מכוונות לעמילואיד. אולם לנוכח הממצאים החדשים, עולה האפשרות שטיפולים שיפחיתו ישירות את הצטברות הטאו או ישבשו את התפשטותו יהיו משמעותיים במיוחד עבור מי שהמחלה מתפתחת אצלם בגיל צעיר. החוקרות והחוקרים מציעים לבחון את האפשרות לשלב טיפולים נגד עמילואיד ונגד טאו, וכי מאובחנות ומאובחנים עם התחלה מוקדמת עשויים להיות מועמדים מתאימים במיוחד לניסויים כאלה.
חשוב להדגיש: מדובר במחקר הדמיה תצפיתי, ולא בניסוי שבדק טיפול. הוא מצביע על קשרים בין הצטברות החלבונים לבין ההידרדרות הקוגניטיבית, אך אינו מוכיח קשר סיבתי. רק חלק מהמשתתפות והמשתתפים עברו מעקב חוזר, והמסקנות מבוססות על הקבוצות שנבדקו ועל סמני המחלה שנמדדו בסריקות PET. המחקר, שנתמך על ידי המכון הלאומי להזדקנות בארצות הברית, נחשב להשוואה הישירה הגדולה ביותר עד כה בין דפוסי הצטברות טאו באלצהיימר מוקדם ומאוחר.
אלצהיימר שמתחיל לפני גיל 65 אחראי לכ־5% מכלל מקרי המחלה. בבריטניה יותר ממיליון אנשים חיים כיום עם דמנציה, והתחזית היא שהמספר יגיע ל־1.4 מיליון עד 2040. כ־70,800 מהם מתמודדים עם צורות של דמנציה שמתחילות בגיל צעיר.
הממצאים החדשים אינם מספקים עדיין תשובות מלאות, אבל הם מדגישים נקודה חשובה: אלצהיימר אינו מחלה שמתבטאת באותה צורה אצל כולן וכולם. זיהוי התסמינים הפחות מוכרים והבנה טובה יותר של מנגנוני המחלה עשויים להיות צעד משמעותי בדרך לאבחון מדויק יותר ולטיפולים מותאמים.