"אצלנו שומרים בקנאות על החיים הפרטיים" – אלינור קופלר מתראיינת לראשונה
אלינור קופלר מספקת הצצה לחיים כנצר לאחת המשפחות העשירות בארץ ומסבירה למה בחרה להשיק את קולקציית מוצרי התינוקות שלה במקלט לנשים מוכות
היא בתם של ליאון קופלר, הבעלים של רשת סופר־פארם, ושל אשת העסקים והיזמית עירית שטראוס, ונכדתו של מיכאל שטראוס, בעל השליטה בקבוצת שטראוס. אבל למרות הנדוניה המשפחתית הזו – אלינור קופלר ממש לא אוהבת שמכנים אותה "יורשת המיליונים". "הכינוי הזה מביך אותי, אנחנו במשפחה לא מתעסקים בזה", היא אומרת, "אני מתעסקת בבעלי, בתינוק שלנו ובעסק שלי".
העסק של קופלר בת ה־32 הוא קולקציית מוצרי טקסטיל לתינוקות שיצרה לאחרונה, בד בבד עם הולדת בנה הבכור. היא הספיקה להשיק את הבייבי העסקי החדש קצת לפני הקורונה, אבל את הגלאם הנלווה לרוב לאירועים כאלה היא העדיפה להחליף באג'נדה. אירוע ההשקה התקיים במקלט לנשים מוכות מבית עמותת לא לאלימות נגד נשים. קופלר גם תורמת עשרה אחוזים מרווחיה לעמותה. "יש בעיה קשה ביותר של אלימות נגד נשים במדינה שלנו. הקורונה, הסגר והלחץ הכלכלי שנוצר רק החריפו את המצב", אומרת קופלר. "רק לאחרונה קברו בחורה צעירה ומלאת חיים (מאיה ווישניאק שנרצחה על ידי בן זוגה בחודש שעבר – דב"א). אני מזדעזעת מזה, בלתי נתפס שזה עדיין יכול לקרות בעולם שלנו. אני מרגישה מחויבת באופן אישי לפעול בכל דרך כדי לסייע לנשים במצוקה, וכמו שאמרה אחותה של מיכל סלה ז"ל – 'לפעול ללא לאות כדי להציל את קורבן הרצח הבא'".
"רק לאחרונה קברו בחורה צעירה ומלאת חיים. אני מזדעזעת מזה, בלתי נתפס שזה עדיין יכול לקרות בעולם שלנו. אני מרגישה מחויבת באופן אישי לפעול בכל דרך כדי לסייע לנשים במצוקה"
זו הסיבה שהחלטת לקיים את אירוע ההשקה במקלט לנשים מוכות?
"מאז ומתמיד ההורים שלי הבהירו לי כמה חשוב שנהיה אנשים צנועים וטובים, ואני מרגישה בת מזל שאני בצד הנותן. האימהוּת העירה בי הערכה מחודשת לנשים ואימהוֹת. ראיתי כמה קשה לי וחשבתי על אלה שאין להן את המעטפת התומכת של משפחה כמו שיש לי. המחשבה הראשונה שלי הייתה על אימהות יחידניות אבל לא מצאתי עמותה שמאגדת נשים כאלה. כשביקרתי במקלט של עמותת לא לאלימות, נפלה אצלי ההחלטה. השם 'מקלט' אולי נשמע מבהיל, אבל זה לא מקום חשוך וקר מתחת לאדמה. יש שם סיפורים קשים אבל גם הרבה אהבה ותקווה להשתקם ולהתחזק כדי לחזור למעגל החיים. הזמנו שתי נשים מהמקלט לספר את הסיפור שלהן למשתתפי האירוע ולא נשארה עין יבשה. הנחנו שם עגלת ענק והזמנו אנשים לתרום בגדים וצעצועים, ועד עכשיו אנשים ממשיכים לתרום".
לקופלר תואר ראשון בממשל מטעם המרכז הבינתחומי בהרצליה ותואר שני במינהל עסקים ובתקשורת מאוניברסיטת NYC בניו יורק. בתקופת שהותה בניו יורק היא טיפחה את הקריירה המקצועית שלה – עבדה כאנליסטית בחברת הנדל"ן בראק קפיטל, משם התפתחה לתחום פיתוח מלונות ובהמשך לשיווק ומדיה החברתית. בארץ היא התברגה בחברת אסתי לאודר, וכיום בצד שאר עיסוקיה היא יושבת כמשקיפה בדירקטוריונים של חברת שטראוס כנציגת הדור הרביעי ואף עושה קורס דירקטורים באוניברסיטת תל אביב. עיצוב, לעומת זאת, היא לא למדה מעולם.
"במהלך ההיריון הראשון חשבתי הרבה על האימהות המתקרבת ומצאתי שהבגדים לתינוקות הם ברובם טרנדיים: שחור ולבן, או נצנצים וגולגולות, או דיסני. בעיני רוחי ראיתי משהו רגוע ופרקטי אבל לא הצלחתי למצוא", היא מסבירה, "למשל, כשגפן נולד, רועי (בן זוגה, דב"א) התחרפן מכל הטיקטקים שיש באוברולים רגילים, אז עיצבתי אוברול עם טיקטק אחד והקדשתי אותו לרועי". הקולקציה של קופלר נקראת Take Me Home, והיא פרי שיתוף פעולה עם חברת מוצרי התינוקות מיננה, ותאמינו או לא – עם חברת סופר־פארם.
על זה נאמר שכשיש קשרים לא צריך פרוטקציה?
"ממש לא. אצלנו זה בכלל לא ברור מאליו שכל מי שהוא מהמשפחה עובד בעסק. בשטראוס, למשל, צריך שני תארים וניסיון של חמש שנים בחברה חיצונית. אם יחשבו בנוסף לזה שיש לך כלים מתאימים, אז ייקחו אותך בחשבון כמו כל עובד אחר. ניגשתי לאבא שלי עם חזון ברור, שאלתי אם אני יכולה להיפגש עם האנשים של סופר־פארם והוא אישר לי. רק לימים נודע לי שלפני הפגישה אבא אמר לאנשים שקבעתי איתם שיחשבו רק על טובת החברה, שלא יעשו לי הנחות ולא ייתנו לי יחס מועדף".
התווכחת עם אבא על גובה המשכורת?
"לא, אני לא שכירה של סופר־פארם ולא מקבלת מהחברה משכורת. אני ספק חיצוני כמו כל הספקים האחרים, ושיטת התגמול שלי זהה לשיטת התגמול המקובלת בשוק".
סופת טייקון
היא נולדה בקנדה וגדלה בהרצליה, כבת אמצעית בין שון (34) – מנהל בחברת שטראוס קפה, וגבריאל (28) – קונדיטורית שאינה קשורה לעסקים המשפחתיים. הוריה של קופלר התגרשו אחרי 17 שנות נישואים, כשהיא הייתה בת 12 ("הם נשארו ביחסים טובים וחילקו ביניהם את האפוטרופסות, כך שהיו לנו שני בתים בהרצליה וגרנו לסירוגין בשניהם"). כיום היא חיה בשכונת בבלי שבצפון תל אביב עם המשפחה שיצרה בעצמה – בן זוגה, עו"ד רועי בן נתן (34), ובנם גפן (שנה ושלושה חודשים), או בשמו המלא גפן־מורי על שם סבא מורי קופלר, מייסד סופר־פארם שהלך לעולמו ב־2017 בטורונטו, עיר הולדתו. בקרוב מאוד הם יהיו הורים גם לבת, קופלר בחודש התשיעי להריונה. אך למרות אילן היוחסין המשפחתי וההילה המעושרת – הונו של קופלר מוערך בשווי של כ־2 מיליארד ש"ח, שוויה של קבוצת שטראוס מוערך בכ־11.5 מיליארד ש"ח – אין בקופלר טיפת ראוותנות או אגו נפוח. היא מעידה שביומיום היא לובשת בעיקר זארה, יש לה עזרה בבית אבל היא לא מחזיקה מטפלת צמודה, ובלילות רועי והיא מחלקים את המחויבות ביניהם. צנועה? "צניעות זה דבר יחסי. אני חיה טוב מאוד ולא חסר לי כלום, וכן, אני צריכה להודות להורים שלי שעוזרים כשאנחנו צריכים. אחרי הכל אנחנו זוג צעיר בתחילת הדרך".
הריאיון עם קופלר נערך בהמשכים. הוא החל בתחילת חודש מרץ, טרום בהלת הקורונה, והסתיים אחריה. עד היום היא דחתה כל בקשה לראיונות, ומיותר לציין שהעיתונות חיזרה אחריה בעקשנות, מה שרק הגביר את הסקרנות כלפיה. קופלר אינה קלה לפיצוח. מצד אחד היא ורבאלית, נעימה ואינטליגנטית, ומן הצד השני היא זהירה מאוד, מותחת גבולות ומתבצרת בשתיקות כשהשאלה נראית לה חטטנית, ואני, רחמנא ליצלן, רק שאלתי אם גם בן זוגה מצא את עצמו בחל"ת. קופלר את שטראוס ידועים כמי שמתרחקים מהתקשורת ומעולם לא כיבסו שום כביסה מלוכלכת בחוץ. נסו למצוא ראיונות עומק אישיים נוקבים עם הוריה ולא תמצאו, הם מדברים רק ביזנס, לא מתקלפים, שומרים על פאסון. קופלר הבת מקפידה שלא להפר הצו המשפחתי הדיסקרטי: "אצלנו שומרים בקנאות על החיים הפרטיים, ואני מכבדת את הוריי על הבחירה שלהם".
בארץ קשה לפרגן לאנשים שבאים מרקע כמו שלך ורוצים להצליח בזכות עצמם. מאיה ורטהיימר וסיוון טלמור דיברו על כך בראיונות, על הקטע של להתנצל שיש כסף.
"מעולם לא חוויתי חוסר פרגון או קנאה ואף פעם לא הרגשתי צורך להתנצל".
ספרי על בית ילדותך.
"גדלתי בהרצליה בבית דו לשוני, וגם רועי ואני מגדלים את גפן בבית דו לשוני. רועי מדבר אליו בעברית ואני מדברת אליו באנגלית. לא גדלתי בבית מנקר עיניים, אלא בבית שנחשפתי בו למעורבות חברתית. בגיל צעיר כבר התנדבתי בחוות רכיבה טיפולית שאבא הפעיל בהתנדבות, ואני זוכרת שנסענו ליום שיפוץ בתים ומבני ציבור בקריית מלאכי. אימא לוקחת חלק בתוכנית לשיקום אסירים בעזרת כלבים בשיתוף שירות בתי הסוהר ועמותת תנו לחיות לחיות. אני קרובה מאוד להוריי, ואני שילוב של שניהם. מאבא למדתי על עסקים, מאימא לקחתי את היצירתיות, את הירידה לפרטים הקטנים ואת היכולת למצוא קסם בפשטות של הדברים. אימא חזרה ואמרה לנו תמיד כמה חשוב שנהיה מאוחדים כמשפחה, ואנחנו אכן כאלה. אני מדברת עם אימא כמה פעמים ביום והאחים שלי הם החברים הכי טובים שלי. גם היא קרובה מאוד לאחים שלה, עפרה ועדי. משפחה בעיניי היא מהות הכל – זה השורשים, ולא משנה מה יקרה, אני יודעת שתמיד הם יהיו שם בשבילי ואני בשבילם".
עם זאת, המשפחה, או ליתר דיוק, יצירת משפחה, טומנת בחובה גם סוגיות לא קלות. אחת מהן היא סוגיית דימוי הגוף בהיריון."עליתי 25 ק"ג בהריון הראשון. לא אשקר, הייתה לי הרבה עבודה בשביל לרדת במשקל חזרה וזה לא היה פשוט עם תינוק שרק נולד", מספרת קופלר שנמצאת כרגע בשלהי הריונה השני. "לפני הלידה אמרתי שהכל שטויות, שאחר כך כבר אסגור את הפה, אבל במציאות זה התגלה כקשה הרבה יותר. לא הספקתי להוריד את כל המשקל העודף וכבר מצאתי את עצמי שוב בהיריון, אבל אם פעם היה לי חשוב להראות את החלקים היפים, היום אני בעד המציאות, גם אם היא פחות פוטוגנית. אני מבינה מה הגוף עובר והרבה יותר סלחנית כלפי עצמי. לא תכננו את ההיריון הזה, לא חשבתי שבתוך שנה ושלושה חודשים אהיה אימא לשניים, אבל זה קרה, ואנחנו מקבלים את התוספת למשפחה בזרועות פתוחות".
אהבה והעיר
לוח האהבות של קופלר צנוע למדי. בתחילת שנות ה־20 שלה היא נראתה זמן קצר בחברת מייקל לואיס ואחריו עם הדוגמן טל אלון. בהמשך היא עזבה לניו יורק, שם הכירה חברים חדשים, בהם אחת, ג'יג'י חדיד ("היא מקסימה. הכרתי אותה כשהחבר שלה אז, המוזיקאי קודי סימפסון, בא לסטודיו של האקס שלי"), וגם את בן זוגה לעתיד – איש העסקים היהודי אמריקאי ברנדן כהן. אחרי כשנתיים, בעת חופשה באתר סקי באוסטריה, באה הצעת הנישואים. מסיבת האירוסים נערכה בישראל, אבל אז הכל התפוצץ. "הצלחתי לקרוא את הכתובת על הקיר והבנתי שאנחנו אנשים שונים מאוד", היא אומרת, "ידעתי גם שאיתו אני אגור בניו יורק וזה אומר שאני מוותרת על להיות קרובה להורים שלי. כשיש ילדים את מבינה עוד יותר כמה הזוגיות צריכה להיות חזקה ויציבה, ועד כמה בן הזוג צריך להיות חבר".
"עליתי 25 ק"ג בהיריון הראשון. אמרתי שהכול שטויות, שאחרי הלידה כבר אסגור את הפה, אבל במציאות זה התגלה כקשה הרבה יותר"
שנה אחרי ביטול האירוסים פגשה קופלר את בן נתן. אם הוא מוכר לכם, זה ככל הנראה כי הוא אחיו התאום של בוגר "האח הגדול" עמרי בן נתן. במאי 2018 הם נישאו. "רועי הוא אהבה ממבט שני. הכרנו לראשונה כשהייתי בת 20 והוא בן 21, שידוך לא מוצלח של חברים. יצאנו פעם אחת ולא היה לזה המשך. לפני כשנתיים נתקלנו באקראי ביום הולדת של חבר משותף ומאז לא נפרדנו. הצעת הנישואים הפתיעה אותי מאוד. היינו זוג שמונה חודשים ונסענו לצימר לחגוג את יום הולדתי ה־30, ושם הוא כרע ברך. בדיעבד נודע לי שהוא ביקש מאבא שלי אישור, ואז התברר לי שכל המשפחה שלנו וחברים טובים נמצאים שם וסוף השבוע הזה היה אחד הימים המאושרים בחיי. חצי שנה אחרי התחתנו".
אתם לא נראים באירועים כמו עמרי, התאום של רועי.
"עמרי בן אדם מקסים ודוד מדהים וחבר טוב. הוא הרבה איתנו. הוא ורועי הם דומים במראה ושונים באופי. יש לנו חברים מהברנז'ה ואני בקשר עם עדן פינס שהייתה בת הזוג של עמרי, אבל אנחנו לא יוצאים הרבה, אנחנו אנשים של בית. רועי מבשל, ואני נהנית לראות את האורחים שלנו נשפכים על הספה בסלון".
איזו מין אימא את?
"החודשים הראשונים היו יותר מאתגרים, יותר בכי ופחות שינה, אבל היום אני אימא קולית יחסית וככל שהזמן עובר אני מצליחה יותר ליהנות מהאימהות. אני חברה בקבוצות ווטסאפ של אימהות שתומכות בי מאוד, זה עוזר מאוד ברמה הפרקטית אבל גם בעצם הידיעה שאת לא לבד. העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לאימהות טריות היא לא להתבייש לבקש עזרה".
יש לכם עזרה מהסבים?
"לגפן יש מזל כי יש לו שלוש סבתות, עירית אימא שלי, יהודית אימא של רועי ורחלי בת זוגו של אבא. עבור ההורים שלי זה נכד ראשון, אני מתרגשת לראות אותם כסבא וסבתא וכמה שהם גאים ונהנים ממנו. גפן שינה את כל הדינמיקה, הכול שמח סביבו. גם ההורים של רועי הם סבים מושלמים. גפן הוא הנכד השישי שלהם, ולכולם הם מוצאים זמן. הם באים להיות עם גפן יומיים בשבוע".
איך הסתדרת בתקופת הקורונה?
"התקופה הזאת לוותה במתחים ובשינוי דרסטי מאוד בחיים אבל הביאה איתה גם דברים יפים מאוד – התכנסות פנימה, פשטות, קצב אחר. פתאום משהו שהוא גדול מכולנו חיבר אותנו באיזשהו אופן ויצר מעין שותפות גורל".
מה היה לך הכי קשה בתקופה הזו?
"לא להיפגש עם המשפחה, אנחנו קרובים מאוד ורגילים לבלות הרבה ביחד. אבל מצאנו את הדרך שלנו גם בעולם הווירטואלי לשמור על קשר. היום אפילו סבא שלי, מיכאל שטראוס, שולט בזום!".
צילום: דור שרון ל-Artbook
ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט
סטיילינג: אלין זידקוב ל-Artbook