מאיה ורטהיימר: "לפעמים אני מרגישה כמו קליפת אדם וצוללת לדיכאון אמיתי"

מאיה ורטהיימר בסט כסף זהב של GANNI בוורנר ונעליים של סטרדיווריוס | צילום: שי יחזקאל, סטיילינג: נועה נוז'יק
מאיה ורטהיימר בסט כסף זהב של GANNI בוורנר ונעליים של סטרדיווריוס | צילום: שי יחזקאל, סטיילינג: נועה נוז'יק

בגילוי לב מרגש מדברת מאיה ורטהיימר על טיפולי הפוריות שהיא עוברת, התאונה שהשאירה את הגוף שלה בטראומה, העלבון הצורב מאסף הראל ותוכנית האוכל שהיא ובעלה יגישו בגיל 70

88 שיתופים | 132 צפיות

למאיה ורטהיימר מעולם לא הייתה תשוקה לעוגיות חמאה, אבל פתאום בתקופה האחרונה היא מוצאת את עצמה זוללת אותן בקצב של חמש עוגיות בשעה, ולא יודעת שובע. "זה הכול ההורמונים", היא נאנחת בעיצומם של טיפולי הפוריות שהיא עוברת בימים אלה. "את מכניסה משהו זר לגוף שלך וחווה תופעות לוואי של היריון, כולל תשוקות מוזרות, מצבי רוח מזעזעים ותחושה קשה שהנשיות שלך פגומה".

ורטהיימר, שחוגגת החודש 29, תמיד פנטזה על ארבעה ילדים, אבל בשנה האחרונה היא ובעלה, ח"כ אסף זמיר ממפלגת כחול־לבן, נתקלו בעוד ועוד קשיים שהמציאות מסרבת להפסיק להערים. 

"הימים הכי קשים הם אחרי ששוב ניסו להכניס עוברים, ושוב זה לא הצליח. זו תחושה קשה של פגיעה בנשיות שלך", חושפת ורטהיימר. "יש ימים שבהם אני צוללת לדיכאון אמיתי, לא בא לי לצאת מהבית ואני לא ישנה טוב. אני מרגישה כמו קליפת אדם ולא רוצה לדבר עם אף אחד, רק להישאר מתחת לשמיכה. פעם אחת הייתי צריכה לתת לעצמי ארבע זריקות הורמונים תוך כדי הצגה, שנאתי את עצמי באותו רגע והרגשתי הכי לבד ושאף אחד לא מבין אותי. בכל שלושה ימים אני עוברת בדיקות והזרקות – זה לא נורמלי, זה מנהל אותי. חשוב לי לפתוח את זה עכשיו בזמן אמת כי זה נושא שלא באמת מדברים עליו, אלא רק בדיעבד. אני יודעת שכל כך הרבה נשים כמוני עוברות את זה, והן מרגישות לבד בתוך הסיטואציה".

מאיה ורטהיימר בטופ H&M, חצאית זארה, כובע Loewe בפקטורי 54 ונעליים זארה | צילום: שי יחזקאל, סטיילינג: נועה נוז'יק
מאיה ורטהיימר בטופ H&M, חצאית זארה, כובע Loewe בפקטורי 54 ונעליים זארה | צילום: שי יחזקאל, סטיילינג: נועה נוז'יק

איך מתמודדים עם זה כזוג?
"אספי מדהים ועוטף, אבל גבר לא היה מעולם בסיטואציה הזאת, ולכן לעולם לא יבין כמה זה קשה. הוא מלווה אותי לכל בדיקה ולכל זריקה, וכשצריך הוא מזריק לי הורמונים לבטן, אבל הבעיה העיקרית עם ההורמונים היא מצבי רוח מזעזעים שאין שליטה עליהם. אני משתדלת לא לתת לרגעים הקשים להשתלט. החיים לא נועדו להביס אותנו, נועדנו לשמוח, אבל לפעמים אני ממש מאבדת פרופורציות והופכת לענק הירוק". 

"פעם אחת הייתי צריכה לתת לעצמי ארבע זריקות הורמונים תוך כדי הצגה, שנאתי את עצמי באותו רגע והרגשתי הכי לבד ושאף אחד לא מבין אותי"

איך זה משפיע עלייך ברמה הפיזית?
"נכון שאני רזה מאוד ולא יכולה להתבכיין, אבל אני במשקל הכי גבוה שידעתי בחיי הבוגרים, הבטן שלי נפוחה ואני מפתחת תיאבון הזוי. אני מחוברת לגוף שלי, אני ספורטאית שחיה בעולם של יוגה ושל ריצה, כולל חצי מרתון, ואני גם מאמנת כושר. אני לא שותה, לא מעשנת וחיה חיים בריאים, אבל כשאת לא יכולה לעשות את הדבר שנחשב הכי טבעי – את מרגישה שאת לא אישה, וזה קשה מאוד. מסביב נדמה שכולן בהיריון – מישהי נכנסת למעלית עם תינוק, את שומעת על כאלה שנכנסו להיריון בלי שרצו, יש סביבך חברות שעושות הפלות, ואת כל הזמן רואה סביבך נשים עם עגלות".

השבוע נושא החטטנות של הציבור עלה לכותרות בעקבות הפוסט של לוסי אהריש, שכתבה על כך שאנשים כל הזמן שואלים במקרה הרע אם היא בהיריון או פשוט קובעים את זה במקרה היותר רע. גם ורטהיימר הגיבה לאותו פוסט באינסטגרם שלה.

"העליתי פוסט אחרי שלוסי כתבה מה שכתבה. אני מבינה לליבה מאד וחושבת שהיא אישה סופר אמיצה. יומיים קודם במדור "השמועה אומרת ש…." נשאלה השאלה אם אנחנו מצפים. הפוסט של לוסי, יחד עם השמועה, נתנו לי אומץ להגיב ואת ההשטאג 'צאו לי מהרחם' אני עשיתי.  אני מבינה מה לוסי עוברת, אני גם חווה התמודדות קשה ואני מרגישה שותפות גורל. דבר שצריך להיות אינטימי הופך לפולשני ואנשים מרשים לעצמם לשאול וללטף וכל אחד חושב שהוא מבין הכול אבל לא יודעים מה הגבול. בעקבות הפוסט קיבלתי הרבה מאד הודעות תמיכה כולם מסביבך עוברות ולא מדברות על זה.  אני מתמודדת. לא רוצה שיעזרו לי, אנחנו רוויים בעזרה, אבל בבקשה, עד הודעה חדשה אל תשאלו אותי. אלה חיי וזו הפרטיות שלי". 

>> צאו לנו מהרחם! כולנו לוסי אהריש

את מקנאה כשאת רואה ושומעת על נשים אחרות שנכנסו להיריון בקלות?
"אני מניחה שכן. לא יודעת אם קנאה זה הרגש הנכון, כי אני לא מקנאה באף אדם אחר. הרי כל אחד מאיתנו עובר את התהליך שלו בחיים".

מתי הבנת שיש בעיה?
"במשך חצי שנה ניסיתי כל מיני דברים: תזונה טבעונית, מיץ רימונים, דיקור פעמיים בשבוע ומה לא. חוץ מלהישכב על קבר של צדיק – עשיתי הכול. כמובן שעשינו את כל הבדיקות, גם אסף וגם אני, אבל מיד התברר שהבעיה לא אצלו. בדיקות הדם שלי היו מצוינות, אבל משום מה ראו שאני לא מבייצת. הרופאים שאלו אותי אם עברתי משהו טראומטי, שעלול להיות הסיבה".

"לאט־לאט הם הבינו שהשחלות שלי בטראומה, וכנראה שזו בעיה עצבית שקשורה בתאונה. משהו בגוף שלי לא התאושש"

ועברת חוויה טראומטית?
"בגיל 17 עברתי תאונת פגע וברח. צד ימין שלי היה מרוסק כולו. לא יכולתי לזוז במשך שלושה חודשים, הייתי על כיסא גלגלים, היו צריכים לקלח אותי ולא יכולתי לישון לבד. עשיתי הרבה פיזיותרפיה והתחלתי לעשות יוגה, וככה נכנסתי לעולם הספורט. חיכיתי מאוד לגיוס, הייתי לקראת סיום המיונים ליחידה מסווגת, אבל בגלל מצבי חלום היחידה המובחרת נגנז. לקח לי שנה להשתקם מהתאונה, אבל זה שינה את כל הפרופורציות של חיי. בשנה הזאת הבנתי כמה מדהים זה לקום בבוקר, להתרחץ לבד ולהסתרק לבד, ושזה לא מובן מאליו".

האם הרופאים אכן קישרו בין התאונה לקושי שלך להיכנס להיריון?
"לאט־לאט הם הבינו שהשחלות שלי בטראומה, וכנראה שזו בעיה עצבית שקשורה בתאונה. משהו בגוף שלי לא התאושש, ולכן הוא לא משחרר הורמונים". 

יש מחשבות על פונדקאות או אימוץ?
"יש פתרונות לנשים שלא יכולות להרות בעצמן וזה בסדר, זה לא הופך אותך לפחות הורה. יש גם הרבה זוגות מאושרים בלי ילדים, וגם זה בסדר. אני רוצה לחוות היריון, זה נראה לי הדבר הכי מדהים בטבע. אם לא אחווה את החוויה הזאת, חס ושלום, יהיה לי קשה. אני מקווה להיות אימא בכל ליבי. נקודה". 

מאיה ורטהיימר בטופ זארה, ג'ינס אלכסנדר וונג בוורנר, נעליים Rochas בוורנר ועגילים We Must Shop | צילום: שי יחזקאל, סטיילינג: נועה נוז'יק
מאיה ורטהיימר בטופ זארה, ג'ינס אלכסנדר וונג בוורנר, נעליים Rochas בוורנר ועגילים We Must Shop | צילום: שי יחזקאל, סטיילינג: נועה נוז'יק

יורה במערכה השלישית

בשנה האחרונה הפך בית חולים אסותא בתל אביב לביתה השני של ורטהיימר, דווקא בתקופה הכי עמוסה בחייה: הכנות לצילומים ל"מורובוט" בהוט קידס, שם לוהקה לתפקיד הראשי, ולצילומים לעונה השנייה של הדרמה "שבאבניקים". במקביל היא מככבת על הבמה עם אנסמבל "ציפורלה" (שממנו תיפרד ב־25 ביולי מפאת הלו"ז העמוס), משמשת כפרזנטורית של אתר Yad2 ועובדת כמאמנת כושר. 

כאילו שזה לא מספיק, השנה מצאה עצמה ורטהיימר בתוך סאגת בחירות בלתי נגמרת. מערכת הבחירות הראשונה התקיימה בזירה המוניציפלית – כשבעלה אסף זמיר, שהיה סגנו של ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, התמודד מולו על ראשות העיר והפסיד. המערכה השנייה התרחשה בזירה הארצית, כשהוא הצטרף למפלגת כחול־לבן. אבל במהרה מצא עצמו חבר הכנסת הטרי ניצב בפני סיבוב שלישי, נוכח פיזור הכנסת וההחלטה לערוך בחירות חוזרות.

שברתם שיא, שלוש מערכות בחירות בשנה אחת.
"הבחירות החוזרות הזויות עבור כולם אבל בהחלט לאסף ולי קצת יותר, יכול להיות שקבענו שיא עולמי". 

את חושבת שיש למפלגה שלו סיכוי לקחת את הבחירות הפעם?
"אני בטוחה בזה. אסף הצטרף לכחול־לבן בגלל הנהגת המפלגה ובגלל האמונה שלו בצורך להחליף את השלטון בישראל. בבחירות האחרונות הם הגיעו להישג חסר תקדים, כך שאין לי ספק שהפעם הם יכולים לגבור על הליכוד. זה יכול לקרות אם יעברו אליהם מצביעי ימין שכועסים על כך שגררו את המדינה לבחירות מיותרות או שלא רוצים קואליציה עם הימין הקיצוני והמשיחי של בצלאל סמוטריץ'. הגיע הזמן להנהגה חדשה. בכלל, אני חושבת שצריך להגביל את משך כהונת המנהיגים, כי אחרי הרבה שנים כבר אין להם היכולת לשמוע ביקורת ולעשות שינויים שלא עשו עד עכשיו".

את נשמעת להוטה מאוד, אבל אחת הטענות המרכזיות כלפי אנשי כחול־לבן היא שחסר להם הקילר אינסטניקט.
"מהמעט שיצא לי לפגוש את בני גנץ ומההיכרות של אסף איתו, אין לי ספק שיש לו את כל התכונות להיות ראש ממשלה מצוין. הייתי בהשבעה עם הוריו של אסף והוריי, ופגשתי גם את גבי אשכנזי ואת יאיר לפיד. הם אנשים שבאים בלי אגו למען מטרה מסוימת – זה מה שמנהל אותם וזה מה שחשוב בסופו של דבר. הפחד הכי גדול של אסף הוא שאנשים יאבדו עוד יותר אמון בפוליטיקה בגלל הפארסה של הבחירות הנוספות ולא יצאו להצביע כמחאה. עיקר העבודה שלו בקמפיין הקרוב יהיה לשכנע אנשים לצאת מהבית".

מאיה ורטהיימר עם הבעל אסף זמיר | צילום מתוך האינסטגרם שלה @mayawertheimer
מאיה ורטהיימר עם הבעל אסף זמיר | צילום מתוך האינסטגרם שלה @mayawertheimer

חשבון פתוח עם אסף הראל

ורטהיימר הכירה את זמיר כשהייתה בת 24 והוא היה בן 34. מלבד פער של עשר שנים, מפרידים ביניהם גם כמה סנטימטרים – לטובתה ("זה ממש סקסי בעיניי"). הם נפגשו לראשונה בחדר הכושר. "הוא הגיע להתאמן במכון שאני אימנתי בו, כתב על זה פוסט מצחיק והפכנו לחברים בפייסבוק. הוא טוען שאני התחלתי איתו ואני טוענת שזה היה ההפך, וזה ויכוח שכנראה כבר לא נצליח ליישב", היא משחזרת.

במהרה הפכו השניים לזוג פוטוגני ומיוחס. את החתונה שלהם, שהתקיימה במשך סוף שבוע שלם באילת, פקדו פוליטיקאים לצד אנשי עסקים ושלל סלבס – מאניה בוקשטיין ומיה דגן ועד יהודה לוי ושלומית מלכה. 

ורטהיימר מתחזקת חשבון אינסטגרם פעיל עם 132 אלף עוקבים. השנינות וההומור שלה ניכרים גם בפוסטים שהיא מעלה, אבל בישראל כמו בישראל, לא את כולם זה מצחיק. "לצערי ידם של אנשים קלה מדי על המקלדת והם לא חושבים ולא רואים מה מרגיש הצד השני", היא אומרת. "לא נעים לקרוא משפטים כמו 'איזו אפסית, בלי המשפחה שלך את לא שווה כלום' או 'מסכנה, גדלת בבית עשיר ואת מנסה להוכיח שאת עובדת'. אני לא יוצאת סבבה בשום צורה. יש גם מגיבים שאומרים שאני שטותניקית שלא מבינה מהחיים שלה ולשבעלה נמאס ממנה, דברים ממש רעים". 

נראה שהשנה האחרונה חישלה את ורטהיימר, שנאלצה להתמודד לא רק עם מגיבים מרושעים שמתחבאים מאחורי המקלדת, אלא גם עם יריבים נחושים של בעלה. מצד אחד, חולדאי, ראש עיריית תל אביב, שמולו התמודד זמיר, ומצד שני, הוא מצא את עצמו מככב בסרטונים של יריבו אסף הראל, שתקף אותו בחריפות.

"כשאספי התמודד לראשות העיר ידענו שלהחלפת ראש עיר מכהן יש סיכוי קטן, אבל ככל שעבר הזמן התחושה מסביב הייתה שזה אפשרי ושזה עומד לקרות. הוא עשה עבודה מדהימה. הוא קרע את התחת משש בבוקר עד שלוש בלילה, התייצב לחוגי בית בכל מקום בעיר, מול חמישה אנשים או מול 500 איש, והכול בשיא הסבלנות והסובלנות. הערצתי אותו. בלילה, אחרי שנודעו התוצאות, ממש בכיתי. זו הייתה אכזבה גדולה, בעיקר בגלל איך שהדברים התנהלו". 

הכוונה היא להרגשה שהראל תקע לכם גלגלים במירוץ?
"הוא לא הפסיק לטנף עלינו שאנחנו הון־שלטון ועוד שטויות במיץ עגבניות, ואין ספק שמה שהוא עשה הוריד את הסיכוי. ביום הבחירות הוא ניגש אליי בשיא הנחמדות וקרא לי 'מאיהל'ה'. שאלתי אותו איך הוא מעז. הוא התחיל להגיד שהוא מעריך מאוד את משפחתי ושהוא רצה לרוץ עם בעלי, אבל שאספי שלי לא רצה והוא נפגע מאוד. שאלתי אותו על הפגיעה בנו, והוא ענה לי: 'תביני אותי, הייתי צריך שהסרטונים שלי יהיו ויראליים'". 

הרגשת נבגדת?
"הוא לא היה חבר שלנו לפני כן, לכן אין כאן בגידה, אבל אם פעם הסתכלתי עליו כעל קומיקאי אינטליגנט – היום אני לא רואה אותו, לא מעוניינת לדבר איתו ולא יכולה להאמין לו. מטרת הקמפיין שלו הייתה שאסף לא ייבחר. את כל מה שהוא הבטיח לפני הבחירות הוא לא קיים. הוא אמר שלא יהיה מוכן לשבת עם חולדאי ושידאג לאופוזיציה לוחמת, ומה קרה? הוא הפך לסגן של חולדאי וזנח את התושבים שהבטיח להם הבטחות, למשל תושבי יפו".

הראל בתגובה: "אין תגובה".

"יש לי חלום שנשנה יחד את שם המשפחה שלנו לזמירטהיימר. אני חושבת שנשים לא צריכות לוותר על שם המשפחה שלהן בשביל גבר"

אז הריצה לכנסת הייתה תוכנית מגירה?
"האמת היא שלא חשבתי שאסף ילך לכנסת. זה לא היה הכיוון, אבל מהרגע שהוא החליט תמכתי בו. מבחינת אספי, שיש בו תשוקה לעזור ולהשפיע, הכנסת היא מקום מעולה, כי בפוליטיקה הארצית יש יותר מקום להשפיע. אני חושבת שבבוא היום הוא יוכל להיות שר החינוך. כסגן ראש העיר הוא החזיק בתיק הזה, והוא רואה בחינוך חשיבות גדולה".

מאיה ורטהיימר בשמלה של קרולינה הררה ונעליים We Must Shop | צילום: שי יחזקאל, סטיילינג: נועה נוז'יק
מאיה ורטהיימר בשמלה של קרולינה הררה ונעליים We Must Shop | צילום: שי יחזקאל, סטיילינג: נועה נוז'יק

עיניים גדולות

ורטהיימר נולדה בכפר ורדים לאריאלה ואיתן ורטהיימר וגדלה בקיסריה. מנישואיה הראשונים של אימה אריאלה למייק, טייס חיל האוויר לשעבר, נולדו אסף, העוסק ביזמות, והמוזיקאית סיון טלמור. "הם אחים שלי לכל דבר, אין אצלנו חצאי אחים", היא מטעימה. מאיה היא הבת הבכורה של אריאלה ואיתן, ואחריה נולדו דני, מפיק מוזיקלי, וגיא, שלומד עיצוב נעליים בלונדון. 

סבה, סטף ורטהיימר (93), מדורג ברשימת עשרת עשירי ישראל ואביה איתן הוא תעשיין מצליח. ההון של המשפחה מוערך ב־5.6 מיליארד דולר. מבחינת ורטהיימר, זהו תמריץ להוכיח שהיא עומדת בפני עצמה. בצעירותה השתעשעה במחשבה להחליף את שמה, והיום היא עדיין משתעשעת במחשבה הזו – אבל מסיבה אחרת. "יש לי חלום, שלפי בעלי הוא אידיוטי, והוא שנשנה יחד את שם המשפחה שלנו לזמירטהיימר, שילוב של שני שמות המשפחה שלנו. הוא חושב שאני צוחקת, אבל אני לא. אני חושבת שנשים לא צריכות לוותר על שם המשפחה שלהן בשביל גבר, ומאמינה שבתוך מערכת יחסים חשוב ששני בני הזוג יביאו פרנסה הביתה. למדתי מההורים שלי שאני צריכה לקום בכל יום לעבוד ולהרוויח את הכסף שלי בעצמי. במהלך התיכון עבדתי במלצרות ומהכסף שהרווחתי מימנתי את שיעורי הנהיגה שלי. הדברים האלה השאירו אותי עם רגליים על הקרקע מאז ועד היום". 

בזכות משפחתה, מספרת ורטהיימר, גם למדה בעקיפין שיש לה הומור. "שני הוריי הם אומנים בדרכם, אנשי ספר ואנשי תרבות, לכל האחים שלי יש כישרון מוזיקלי מולד ורק אני לא ידעתי לנגן ולשיר, אז הפכתי למצחיקה של המשפחה", היא מספרת. לדבריה, התכונה הזו הצילה אותה חברתית, לאחר שבכיתה ב' אובחנה כדיסלקטית. "הייתי ילדה מוזרה, לא פופולרית בשום צורה. היה לי קושי לתקשר עם העולם עד שהבנתי שאני יכולה לעשות זאת ביתר קלות בעזרת ההומור. זאת הייתה הדרך שלי לזכות בתשומת לב חיובית". 

בבגרותה נותב הכישרון הקומי של ורטהיימר לתיאטרון צה"ל, אבל לרגע נדמה היה שלגורל תוכניות אחרות עבורה. עוד מצעירותה נמשכה ורטהיימר לתחום האופנה, ובגיל 16 זכתה לטעימה מקצועית כשנסעה למילאנו בחופשת הקיץ כדי להיות אסיסטנטית של מעצבת איטלקייה. באותה נסיעה היא קיבלה הצעה מפתה. "עד אז החשבתי את עצמי לגבוהה, רזה, שטוחה ומוזרה. פתאום באיטליה אמרו לי: 'את יפה, תדגמני', והבנתי שאני אולי נראית יותר סבבה ממה שאני חושבת. הייתי גם בשואו רום של המעצבת ורה וונג והוזמנתי לנסוע לניו יורק לדגמן עבורה. נסעתי עם ההורים שלי לפגוש אותה, והיא הציעה שאעבור לניו יורק וארשם לסוכנות, אבל שללנו את זה מיד. לא היה מצב שלא אתגייס לצה"ל. אצלנו במשפחה זה ערך עליון. כל זה היה גילוי מדהים, אבל לא הייתה התייחסות אלי כאל אדם, אלא כקולב בלבד. זה לא התאים לאישיות הלא נחבאת אל הכלים שלי".

כדוגמנית, כשחקנית וכמאמנת כושר – הגוף שלך הוא הכלי שלך, ועם זאת יש לא מעט תגובות שמייחסות את הרזון שלך להפרעות אכילה.
"מעולם לא סבלתי מהפרעות אכילה", היא מגחכת, "אבל חלק מתופעות הלוואי של ההורמונים הם סיפוח נוזלים ותיאבון מופרע. את מתנפחת ולא יכולה לעשות ספורט, ומתחילה להרגיש לא נוח בבגדים שלך. הגוף שלך לא מרגיש שלך. השיח שהיה בינך ובין הגוף שלך הופך לרע מאוד ולא חיובי. את כועסת על עצמך ועל הגוף שלך ואת לא שולטת בזה. בימים כתיקונם רוב הבזבוזים שלנו הם על מסעדות, ובימים האלה הם על הטיפולים. אני אוהבת לאכול דגים וירקות, אוכל אסייתי ואוכל איטלקי, ובמחלקת הג'אנק פוד – נקניקייה בלחמנייה. אספי אכלן של ג'אנק, אני תמיד צוחקת ואומרת לו שלילדים שלנו נקרא 'מוקרם', 'קריספי' ו'קראנצ'י'. אצלנו אספי הוא הבשלן. כשאני מבשלת הוא קורא לזה 'ילדים מבשלים', ויש לו מבט של אימה בעיניים כי אני מצלחתת כמו ילדה בת ארבע. אני לא בשלנית טובה, אבל אני אכלנית טובה".

חוץ מלהיות אימא, על מה את עוד חולמת?
"להצטרף ל'ארץ נהדרת'. אני רואה את עלמה זק, שני כהן וליאת הר לב, שמותחות בכל פעם את הגבולות שלהן, וזה מה שאני מאחלת לעצמי כשחקנית. מי יודע, אולי בגיל 70, כשאספי יפרוש מהפוליטיקה, נעשה ביחד תוכנית אוכל בטלוויזיה. יהיה מצחיק".  

צילום שי יחזקאל
סטיילינג נועה נוז'יק
ניהול קריאייטיב טל קליינבורט
איפור ערן פל
שיער בועז עוזרי ל-ArtBook