"אלימות כלכלית יכולה לכבול ולצלק את הלב והנפש"

אישה, נקרא לה ת', יושבת לשולחן מול המחשב במשרדיה של חברת תקשורת גדולה. רק לפני כמה חודשים היא התחילה את תפקידה כדאטה אנליסטית בחברה, והיא עושה את צעדיה הראשונים גם במקצוע וגם במקום העבודה החדש. עמיתיה ודאי יחשבו שמדובר בעניין שגרתי, אך עבור אותה ת' – מדובר באירוע שנראה לה לפני כמה שנים מנותק לחלוטין מהמציאות.

>> זה הזמן להתערב: איך תזהי אם מישהי קרובה נמצאת בזוגיות אלימה?

"לא מעט שנים חייתי עם גבר שעבד בשתי עבודות, ועזרתי לו להרים עסק עצמאי. במקביל, הוא דרש ממני לקחת על עצמי את כל הטיפול בבית ובילדים", מספרת ת', "חוויתי ממנו אלימות מילולית וכלכלית ללא הפסקה. כל פעם שקיבלתי הצעה או הזדמנות הוא לא אפשר לי לקחת אותה ולצאת אל העולם שבחוץ. שנים ארוכות הייתי 'בשבי', חייתי חיים נוחים לכאורה, אבל בפועל הייתה בבית תוקפנות גדולה".

ת' ובעלה מתגרשים, אך ההשפעה שלו על חייה לא תמה. "שנים רבות עשיתי הכל מאחורי הקלעים. עזרתי לתפעל את העסק מהבית ובמקביל הייתי בחווית אימהות טוטאלית, אבל הדבר הזה לא אפשר לי באמת להאמין ביכולות שלי", היא משתפת, "בנוסף לזה אני חיה עם נכות. לאחר הגירושים הגרוש שלי לא שילם מזונות ונאלצתי לחיות עם ילדי על קצבת ביטוח לאומי, זה הגיע לשלב של הוצאה לפועל כי הוא לא משלם עד היום".

"חוויתי ממנו אלימות מילולית וכלכלית ללא הפסקה. כל פעם שקיבלתי הצעה או הזדמנות הוא לא אפשר לי לקחת אותה ולצאת אל העולם שבחוץ"

"בזמן תהליך הגירושין האלימות המילולית עלתה לרמה של אלימות פיזית", ממשיכה ת', "ולכן פניתי למרכז רווחה בקהילה שהפנה אותי למרכז לנפגעות אלימות במשפחה. לא הייתה לי אז עצמאות כלכלית, ושיתפתי את מנהלת המרכז שאני מאוד רוצה לעבוד ולפרנס את ילדי. הנקודה בה היא הפנתה אותי לתוכנית 'בדרכה' – שינתה את חיי".

תוכנית "בדרכה", של משרד הרווחה והביטחון החברתי, קרן רש"י, חברת גוגל ועמותת בוגרי 8200, היא תוכנית המשלבת נשים שחוו אלימות במשפחה בתעשיית ההייטק הישראלית. הכותרת הגדולה הזו מקפלת בתוכה עולם ומלואו: החל מלימודי מקצוע, דרך מנטורית צמודה ועד בייביסיטר לילדים כשהאם בלימודים או בעבודה. "עברתי מבחנים, התקבלתי, והתחלתי לימודי דאטה-אנליסט. משם יצאתי לדרך של חיפוש עבודה, בו הייתי צריכה ללמוד איך לשווק את עצמי מחדש אחרי כל כך הרבה שנים של ביטחון נמוך בהרבה – עד שמצאתי את המשרה הנוכחית והמדהימה שלי".

איך זה הרגיש, או עדיין מרגיש, להיות פתאום באינטנסיביות של העולם שבחוץ?
"הלימודים הכינו אותי טיפה, כי להיכנס לשוק העבודה אחרי המון שנים שלא עבדתי זה אתגר עצום. מדובר גם בתחום תובעני וקשה, שצריך להשתמש בו המון במוח. אני מתגברת על קשיים גדולים בחודשים האחרונים – ללמוד באופן עצמאי לגמרי, לפתח קשרים שיקדמו אותי, להבין איך להיות דיפלומטית. כל אלה, בנוסף להבנה של סביבת העבודה ומערכות המידע, מאלצים אותי לעבוד קשה מאוד בתקופה הזו, אבל אני רוצה לתת את הפוש הזה כדי להצליח. יכולתי להתפשר על עבודה קלה יותר ולא התפשרתי. ברגע שסיימתי את הקורס הרגשתי שהצלחתי להתמודד כאן עם משהו ושאני יכולה להמשיך לסלול לעצמי את הדרך. התקבלתי לעבודה תוך כמה חודשים ורצו אותי בזכות עצמי מתוך הרבה מאוד מועמדים, הערך העצמי שלי נבנה מאוד בזכות זה בתקופה האחרונה".

איך הילדים מגיבים לדרך החדשה של אימא?
"היכולת לפנק את הילדים שלי פתאום, לקנות לבן שלי 'אייר ג'ורדן' או ללכת למסעדה, מאוד לא מובנת מאליו עבורי. אני משתפת את הילדים שלי הרבה, אבל הם עדיין לא מפנימים במאה אחוז למה עכשיו הם חוזרים לבד מבית הספר ואימא לא בבית, למה הזמינות שלי משתנה, אבל אנחנו בהסתגלות. פעם הם חשבו שאימא הכי טובה בלבשל, היום הם גם מבינים שהיא טובה בעוד הרבה דברים!".

איך את בונה את הביטחון העצמי מחדש בתוך התוכנית?
"בעזרת המרצים המקצועיים בקורס והעובדת הסוציאלית המדהימה שמלווה אותנו, פשוט הידיעה שרואים אותי ושידאגו לי אפילו לבייביסיטר לילדים אם צריך. הקבוצה היא ממש קהילה – יש נשים שמגיעות ממקלטים עם איומים על חייהן ושבעה ילדים – נוצר שם משהו מעורר השראה ואמיץ. כשהלימודים מסתיימים ואת נכנסת לחיפושי עבודה, אנחנו מקבלות ליווי של מנטורית אישית. הליווי הזה אפשר לי לצאת לעולם האמיתי בצורה נכונה, לבנות קורות חיים ולהבין איך אני בונה את הסיפור של הגירושין ושל מה עשיתי לאורך השנים האלה שעזרתי לו. הנשים חוות הרבה חוסר ביטחון מול ריאיונות עבודה, האם לחשוף שהגעת מהתוכנית או לא, זו שאלה שהתמודדתי איתה הרבה. אף אחד בעבודה שלי לא יודע שחוויתי אלימות קשה, אני לא משתפת לפרטים, כי אני רוצה להצליח בזכות מה שאני מביאה לשולחן ולא בזכות הסיפור".

"היכולת לפנק את הילדים שלי פתאום, לקנות לבן שלי 'אייר ג'ורדן' או ללכת למסעדה, מאוד לא מובנת מאליו. פעם הם חשבו שאימא הכי טובה בלבשל, היום הם גם מבינים שהיא טובה בעוד הרבה דברים"

היום, ת' נמצאת בזוגיות חדשה. "יש לי בן זוג מדהים. אני מוצאת תיקון איתו מדי יום", היא משתפת, "בעבודה יצרתי קשרים נפלאים עם המון אנשים בחברה, ואני כבר יכולה לראות בטווח הקרוב את ההתפתחות שלי למקומות ניהוליים יותר".

מה היית אומרת לנשים שנמצאות במצב שהיית בו, או בדיוק מתחילות לטפס ממנו החוצה?
"יש תחום אפור של אלימות שאיננה פיזית. אלימות מילולית וכלכלית יכולה לכבול ולצלק את הלב והנפש. זה כל כך אלים ועדיין זה לא מדובר מספיק. אני רוצה שנשים ידעו שיש מענה בקהילה, יש רווחה בקהילה, יש עובדות סוציאליות. הדבר הכי טוב שעשיתי עבור עצמי הוא לעצור ולומר שאני צריכה עזרה, כך הגעתי לאן שאני נמצאת היום. תתגאו במקום הזה! אף אחת לא אשמה כשהיא חווה כזה דבר, ותמיד אפשר לתקן. הילדים שלי רואים היום שאימא בחרה אחרת, היא בזוגיות מאושרת וממשיכה לרדוף אחרי האושר שלה".

"אני רוצה לומר שגם ממקומות מאוד חשוכים אפשר לעלות למעלה. כוח נשי הוא עצום וחזק, ולפעמים צריך לפתוח איזו דלת או חלון כדי להניע את המכונה הזו. צריך לעצור בכוחות עצמנו את המעגל הזה שמאוד קל להישאר לתוכו, ולנסות לעשות מעשה עבור עצמנו".

"אנחנו רוצים לשבור את המעגל". מריה פודגייצקי, מנהלת תחום באגף אלימות במשפחה במשרד הרווחה והביטחון החברתי | צילום: אליה רובינשטיין

תוכנית 'בדרכה' היא חלק מתוכנית לאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה, הכוללת טרום טיפול בנפגעות אלימות, איתור, מניעה, הסברה וגם מזעור נזקים קיימים: שיקום ומענה לנפגעים ונפגעות. קיימים היום 165 מרכזים למניעת אלימות, 59 מהם בחברה הערבית, מוקד 118 שמקבל פניות בנושא אלימות בבית ותוכניות עבור נשים שיוצאות ממקלטים.

"התוכנית מסייעת בהיפרדות מהתלות הכלכלית בבן הזוג האלים", נמסר מקרן רש"י וגוגל ישראל, "היא מאפשרת להן להגיע לנקודת פתיחה מחודשת עם תפקידים בעלי אופק תעסוקתי ותנאי שכר המאפשרים מחיה בכבוד".

"הנושא של תעסוקה בקרב נפגעות אלימות הוא נושא מורכב", אומרת מריה פודגייצקי, מנהלת תחום באגף אלימות במשפחה במשרד הרווחה והביטחון החברתי. "כשנשים מתמודדות עם אלימות מכל סוג בבית, הרבה שאלות צפות: מה המשמעות של היציאה מהבית? מה יהיה עם הילדים? האם מה שקורה לי בבית הוא תהליך לא בריא ועליי למנוע אותו? אנחנו רוצים לשבור את המעגל הזה לפני שהוא מגיע למקרה קיצון או ליציאה למקלט. אנחנו רוצות להנגיש את העזרה שקיימת בלי להיכנס לתהליך מול הרווחה".

מריה פודגייצקי, משרד הרווחה: "לא פשוט להיכנס לריאיון ולעבור אותו, במיוחד כשאת אחרי תקופה בה הביטחון שלך רעוע ואת ללא ניסיון קודם"

"הרבה פעמים הנשים הללו לא מגיעות עם ההכשרה או ההשכלה המתאימה להשתלבות בשוק. הן זקוקות לשעות מתאימות שמאפשרות גידול ילדים לבד, מסתפקות בשכר נמוך או נושאות איתן חובות כבדים", ממשיכה פודגייצקי. "כשסיכמנו את הנתונים האלו הבנו שסוג התעסוקה בהייטק, שמשלב עבודה מהבית ורמת שכר שהיא גבוהה, יכול להיות מושלם עבור חלק מהנשים. חברנו ליחידת בוגרי 8200, גוגל וקרן רש"י, והתחלנו לאתר נשים שזה יכול להתאים להן, גם כאלו שהיו צריכות הכשרות לפני כניסה לתוכנית. בסוף התוכנית זהה לתוכניות לימודים אחרות, והשונה בה הוא הנושא של ליווי רגשי מאוד אינטנסיבי. הנשים נכנסות למסגרת תובענית של לימודים שמצריכים מחויבות, פניות רגשית וזמן. הן כמובן יקבלו עזרה עם הילדים, עזרה בפריסת חובות או בכל משבר שייקלעו אליו, אבל כל הנושא של השמה בעולם התעסוקה הוא לא פשוט. לא פשוט להיכנס לריאיון ולעבור אותו, במיוחד כשאת אחרי תקופה בה הביטחון שלך רעוע ואת ללא ניסיון קודם. כרגע, אחרי שנה של הרצה, יש בתוכנית ארבע קבוצות עם בין 20-25 נשים בכל קבוצה".

כמה נשים מהתוכנית הצליחו להשתלב בהייטק?
"היום, אחרי שנה, 5 בוגרות של התוכנית כבר עובדות והרבה אחרות נמצאות בין הזדמנויות וריאיונות. יש לא מעט תחרות וקיצוצים בהייטק, אנחנו יודעות שהנשים שלנו צריכות להיות טובות באמת במה שהן עושות כדי להתמודד עם זה ולזכות בתגמול הנאה שמגיע מהמשרות הללו. הקבלה לעבודה היא לא מספיקה, גם הליווי נמשך וגם הבדיקה של האם זה עובד והאם צריך לעשות התאמות נוספות. היום אנחנו רואות שהנשים שלנו יודעות לקחת את ההזדמנויות האלה כשהן מונגשות להן, לקדם את עצמן ולתת מעצמן. כשהקורס הראשון של 'בדרכה' הסתיים, קמה אישה אחת ואמרה – 'כל חיי סבלתי מאלימות, גם בבית הוריי וגם בתוך הנישואים. לא סיימתי תיכון והיום אני מועמדת לתעסוקה בהייטק, לא יכולתי לדמיין שזה יכול לקרות לי".

8 טיפים להתנהלות כלכלית זוגית בריאה

נעמה רויזנטול אביגל, מומחית בחשיבה כלכלית בריאה, ניהול תקציב וכלכלת המשפחה, מנטורית מובילה בעמותת "חסדי לב" ובפרויקט הדגל 'משפחה בפלוס' מעניקה מספר טיפים להתנהלות כלכלית זוגית בריאה. "כלים אלו יעזרו לכם להבין אחד את השני יותר, באילו נקודות חשוב להשקיע, יגבשו את המשפחה ויעניקו אוויר לנשימה מהשגרה השוחקת", היא אומרת.

1. זכרו את המטרה. תקשורת מקרבת בשיח הכלכלי – דברו על עצמכם, הציפו את הדברים שמפריעים לכם (אם ישנם כאלו), שימו לב מה בשליטתכם וביכולתכם לשנות תוך קיום שיח מכבד ולא מאשים. אם משהו מפריע לכם, תדברו.

2. גוף ראשון. הבקשה שלי מכולם היא להפסיק להאשים. משפטים כמו "אתה תמיד חוזר מאוחר מהעבודה ולא מספיק לעשות קניות" או "את קונה מלא בגדים שאת בכלל לא לובשת", לא מקדמים את השיח הזוגי, רק יוצרים רתיעה, סלידה ותחושה לא נעימה.

3.שינוי שפה. במקום המשפטים לעיל, השתמשו במשפטים כמו "אני מאוד אשמח אם תוכל לצאת פעם בשבוע מוקדם בשביל להספיק לעשות קניות" או "אני מרגיש שיש לילדים יותר בגדים ממה שהם באמת צריכים".

4. שיח מכבד: זכרו – בצד השני יושבים בני הזוג שלכם לחיים ולהצלחה. להצלחת התהליך חשוב לדבר ולעשות זאת בכבוד, לא בכעס וההאשמות – דרך שיתוף בצרכים וברצונות שלכם כך מנצחים קשיים.

5. לא להתחמק. קיים מתח סביב נושא כספי, מתח שיכול לגרום ל"ביחד" להיסדק. זוגיות שבה מדברים על כסף משפרת אותה פלאים, התחמקות משיח לא פותר בעיה. השתמשו בכלים מעולם התקשורת המקרבת בשביל לצלוח את הקושי, לשמוע ולהשמיע אחד את השני, ולהצליח להגיע לפתרון שעונה ורואה את הצרכים והרצונות החשובים לנו.

6. שבו לשיחה. שיחה על חווית ילדות עם כסף ועל מקום הכסף בבית הוריכם, השיתוף יאפשר לצד השני להבין הרגלים וערכים הכלכליים.

7. דייט שבועי כלכלי. כל שבוע שיחה זוגית על היעדים, התקציב, מה היה בשבוע הקודם ולתכנן יחד את השבוע הבא. השיח הכלכלי שיכנס לשגרה יעזור לכם ללמוד לדבר על כסף גם וימנע וויכוחים של חוסר תיאום.

8. אל תסתירו! גם אם בצעתם הוצאה שלדעתכם בן הזוג יחלוק עליה- תשתפו. זוגיות בריאה מבוססת על אמון ותקשורת. שבו לדבר גם על הדברים עליהם יש מחלוקת וגם על הדברים הקשים.

ביום שני 28.11 יקיימו בתוכנית "משפחה בפלוס" וובינר מיוחד בזום ללא תשלום, בנושא "איך יוצאים מהמינוס" בהדרכתה של נעמה רויזנטול אביגל. להרשמה היכנסו לפייסבוק של "חסדי לב – פותחים דרך להצלחה".

נעמה רויזנטול אביגל, מומחית בחשיבה כלכלית בריאה | צילום: דרור ארצי

>> "סבא שלי אמר שאני יכולה להיות מנכ"לית. התביישתי. הוא מדבר על מנכ"לית, ואני זונה"