אלוורה – והכל עובר!

כבר בעת העתיקה הגיעה האלוורה (Aloe vera) אל המערב מאפריקה הטרופית. ממצאים ארכיאולוגיים מאזור מסופוטמיה (האזור שבין הפרת לחידקל) מצביעים על שימושים רפואיים באלוורה כבר ב-1750 לפני הספירה. דיוסקורידס, רופא יווני בן המאה הראשונה לפני הספירה, כתב על יכולת הצמח לחולל פלאים ולרפא דלקות עור.

הפרמקופיאה האמריקאית מ-1820 מתארת שימושים רפואיים בצמח האלוורה. עצם הכללת הצמח כיום בפרמקופיאה המקובלת בעולם המחקר ההרבולוגי מעידה על מעמדו בעולם הרפואה. הצמח טוב לטיפול בכיב פפטי, באיידס, בסוכרת, במחלות אימונולוגיות, בפציעות ועוד, והוא אף משמש לצרכים קוסמטיים שונים, דוגמת הצערת העור ושיפור הספיגה. קצרה היריעה מלתאר כאן את כל נפלאות הצמח. די אם נבחן את המדפים בבתי המרקחת כדי להתרשם מהשימושים המרובים הנעשים בו.

ברפואה הטבעית משתמשים בארבעה תוצרים של הצמח:

1. ג'ל אלוורה – מופק מהחלק הפנימי והרירי של העלים הבשרניים על ידי קילוף השכבות החיצוניות. כדי להפיק ג'ל אלוורה חותכים עלה הגדל בגינה או בעציץ ומניחים את החלק הפנימי הרירי על המקום הפגוע. החיתוך לא יפגע בהתפתחותו הטבעית של הצמח אלא ישפר את צמיחתו.

2. רכז אלוורה – הרכז שנשאר לאחר סחיטת המים מהג'ל המצוי בלב העלים.

3. מיץ אלוורה – ניתן לשימוש פנימי או חיצוני ומכיל לפחות 50 אחוז ג'ל אלוורה. שתיית מיץ אלוורה בכמויות מדודות מסייעת בטיפול בעצירות ובאמנוריאה (אל-וסת). בשימוש חיצוני המיץ טוב לטיפול בגירוד, בעקיצות חרקים, בדימום מהאף, באקזמה, בפצעי בגרות, בסבוראה, באסתמה של העור, בפציעות, בכוויות ובפיסורה.

4. גומי (latex) האלוורה – נוזל מר וצהוב המופק מקליפת העלים ומכונה aloin. האלואינים מכילים אנזימים בעלי תכונות אנטיביוטיות, שבכוחם להקל כאבים, לחזק את מערכת החיסון ולשפר את אספקת החמצן לתאים.

מוכרים כ-500 זנים של אלוורה ברחבי העולם. אפשר לגדל את צמח האלוורה בגינה הביתית, במקום החשוף לאור השמש ובהשקיה מועטה, או בעציץ גדול עם אדמה חולית. מעמידים את העציץ במרפסת או ליד חלון ומשקים אחת לשבוע. כך האלוורה ישתתף בניקוי אנרגטי של הבית וישמש כתרופה ביתית זמינה בכל עונות השנה.

ניתן לגדל את האלוורה גם בעציץ ולמקם אותו במרפסת או ליד חלון. צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | a9photo, Shutterstock

אלוורה לטיפול בעצירות

ימי החורף מתאפיינים בתבשילי קדירה (למשל חמין). מזון שבושל שעות ארוכות בתנור מאבד את החיוניות הטבעית ומכביד על מערכת העיכול, וכתוצאה מכך אנשים עם מערכת עיכול חלשה או עצלה עלולים לסבול מעצירות ואפילו מטחורים. במצבים קיצוניים המצב עלול להגיע לקרע בפי הטבעת (פיסורה).

יתרה מכך, אנשים שותים הרבה פחות בימי החורף, מה שמוביל לעומס במערכת העיכול ולעצירות. שתיית מיץ אלוורה משפרת את הפרשת מיץ המרה וממריצה את מערכת העיכול. עם זאת, חשוב לדעת שמיץ האלוורה מגרה מאוד את המעיים ולכן אסור לשימוש במצבים דלקתיים ובהתפרצויות של מחלות קרוהן וקוליטיס. לא מומלץ לשתות אותו באופן קבוע, אלא למשך שבועיים עד ארבעה שבועות בלבד.

אינהלציה עם אלוורה

לטיפול במחלות חורף המלוות בקשיי נשימה מומלץ להכין אמבט אדים מג'ל אלוורה. נשיפת האדים תקל את הנשימה.

אזהרה: עלי האלוורה מרים ולחים. יש להם תכונות משלשלות ולכן יש להימנע משימוש בהם בתקופת ההיריון. במינון נכון העלים ממריצים את מערכת העיכול ואת זרימת מיץ המרה, אבל במינון גבוה מדי הם עלולים לגרום להקאה.

הכותבת היא נטורופתית והרבליסטית קלינית (N.D.) (R.Na), המתמחה בטיפול בצמחי מרפא, בתזונה טבעית, בפרחי באך ובאיזון גוף-נפש, מנחת קבוצות בנושאי בריאות והתפתחות אישית וראש תחום נטורופתיה במכון וינגייט. לאתר