אינדיאני משלנו

ילד טוב גבעתיים שהפך למרפא אינדיאני בחיפוש אישי אחר קסם החיים

88 שיתופים | 132 צפיות

"אני חושב שכבר בימי התיכון הרגשתי שאני מחפש משהו אחר מהמקובל כדי לחוש את החיים", אומר תומר פיין, מרפא אינדיאני, המגייס שיטות טיפול מסורתיות שלמד משבטים במקסיקו על מנת לנקות את נפש האדם מרעלים וממחסומים הגורמים לכאב ולתסכול.

פיין גדל בגבעתיים כנער ישראלי טיפוסי, שהיה חבר בתנועת נוער והלך בתלם. הוא התחיל את שירותו הצבאי בקורס טיס וסיים אותו כקצין שלישות. "כל הזמן עשיתי את הדבר ה'נכון', את מה שצריך לעשות", הוא משחזר. "אחרי השירות הצבאי התחלתי לעבוד אצל אבי, בחברת הקבלנות המשפחתית, כי זו היתה הציפייה ממני. אבל בתוך תוכי הרגשתי שאני לא אוהב מהלך חיי. מצאתי את עצמי לעתים תכופות מטייל על שפת הים ומהרהר, מחפש את עצמי בלי לדעת מה באמת אני מחפש".

פיין קטע את מסלול חייו המותווה והידוע מראש והחליט לצאת למסע במזרח הרחוק, שם אירע המפנה ששינה את חייו. בעת שהותו באי טרופי כל כספו נגנב והוא נאלץ להישאר שם תקופה ארוכה. באחד הימים התגלגל לידיו ספרו של קרלוס קסטנדה, אנתרופולוג וסופר, "משנתו של דון חואן", המוכר לתרמילאים רבים.

"מבחינתי, היה בספר מעין קצה חבל ללכת אחריו. קסטנדה מספר איך נסע למקסיקו כדי לחקור צמח קקטוס מסוים ופגש אינדיאני זקן בשם דון חואן, שלימד אותו את רזי הכשפים וסודות החלימה. זה שבה אותי. פתאום ראיתי מדרגה לעלות בה. נטשתי את המזרח הרחוק ונסעתי בעקבות הספר למדינת צ'יווה במקסיקו כדי לחפש אחר האינדיאנים. אני זוכר איך המקומיים התייחסו אליי כאל משוגע לבן שמחפש את עצמו".



פיין קטע את מסלול חייו המותווה והידוע מראש והחליט לצאת למסע במזרח הרחוק, שם אירע המפנה ששינה את חייו

פיין קטע את מסלול חייו המותווה והידוע מראש והחליט לצאת למסע במזרח הרחוק, שם אירע המפנה ששינה את חייו

מוח לבן

שלב הלמידה הראשון הפגיש אותו עם תלמיד של שאמאן, שלימד אותו כיצד להתחבר אל הטבע. הוא שכלל את היכולת שלו לחוות את הטבע ופיתח את הרגישות שלו לחי ולצומח שבסביבתו.

איך לומדים דברים כאלה?

"ההנחיות היו מאוד כלליות: 'רד למדבר באזור הקקטוסים הגדולים ותתחיל לחפש'. או 'כשהירח יתמלא תלך לישון על ההר השרוף'. מדובר היה בתרגול רגישויות ברמה הבסיסית ביותר. בשלב הזה הוא דיבר ואני הייתי צריך לתרגם אותו דרך 'המוח הלבן' שלי. השפות שלנו היו שונות ולא רק במובן המילולי אלא בכוונה, בתפישה".

בשלב הבא בתהליך החניכה, מונה פיין להיות עוזר בטקס של ריקוד ה"שוש". טקס השוש כולל ארבעה ימי ריקוד ללא אוכל ומים. מטרת הטקס היא להגיע לרמה אנרגטית גבוהה ולהתמסרות מוחלטת לרוח.

"במהלך הטקס היינו אמורים, כל העוזרים, לעבור טקס על ידי הקטוסה – איש הרפואה", נזכר פיין. "האינדיאנים עובדים על מסרים טלפתיים ושלחתי לו מסר – אולי אתה המורה שלי? אך בשלב הזה עדיין לא זכיתי לתגובה. במהלך הטקס עשיתי טיפול שיאצו, שלמדתי במזרח הרחוק, לראש הטקס שסבל מכאבי גב. תוך כדי הטיפול התקהלו אנשים, הסתכלו והתלחשו ולפתע הגיע הקטוסה".

פיין, שלא הכיר את כללי הנימוס, דאג שמא פגע בכבודם של אנשי המקום, ובמיוחד בכבודו של איש הרפואה. אולי הוא חדר לטריטוריה שלו? "חששתי שמרוב התלהבות אולי עשיתי טעות גסה. אך הוא, הקטוסה, ניגש ישר אליי, הושיט לי מקל עם נוצות ואמר: 'תבחר, האם תרצה להיות מכשף או מרפא'. שלפתי נוצה, שייעדה אותי להיות מרפא. באותו רגע הייתי כל כך מאושר. רצתי ליער, רקדתי וברכתי על מזלי הטוב, שהפגיש אותי עם הדון חואן שלי!"

מרגע שפגש פיין במורה שלו, הוא החל במסלול למידה שארך ארבע שנים, כשהוא חי לצדו של איש הרפואה האינדיאנית ולומד ממנו את רזי הרפואה המסורתית. "המקומיים לא קיבלו אותי בקלות כתלמידו הנבחר של הקטוסה", אומר פיין, "אבל עם הזמן השלימו עם הבחירה".

במשך ארבע השנים הללו, נהג פיין לנסוע אחת לשנה ליפן כדי למכור אמנות אינדיאנית על מנת לממן את שהותו, ואחת לשנה חזר לביקור מולדת בן שלושה שבועות. "החזרה הביתה פעם בשנה היתה חשובה לי. הייתי צריך להצטייד כספית ביפן. לארץ הייתי חייב לחזור כדי לקבל את החיבוק העוטף, להרגיש בבית, לדבר בשפה שלי, להיות מוגן. נסעתי ללמוד דרך אחרת, אבל ידעתי שהחיים שלי כאן.

"המשפחה לא ממש הבינה מה קורה לי. אני יודע שהם קצת דאגו, אבל אני חושב שבעיקר שמחו שטוב לי. לא חשתי ניכור או ביקורת. אמא שלי, שהיא במקצועה יועצת חינוכית, חשבה שאולי כדאי שאלך לטיפול, כי אני צריך עזרה, אבל גם היא התגברה על זה. אבא קיבל את זה יותר בקלות. אולי הדרך שלי התחברה למקומות שלו".



הכנת המדורה

הכנת המדורה

מפגש עם מלכה

מבין החוויות הרבות שעבר, פיין נזכר במפגש יוצא דופן שחווה. במסע האחרון למקסיקו הוא הגיע עם המורה שלו לפסטיבל באחד השבטים. כדרך האינדיאנים, המרפא נהג ללכת ולבוא כרצונו. תומר נשאר עם מתורגמן מקומי והתחיל לטפל במקומיים. לפתע נפתח המעגל, והמתורגמן החוויר. לתוך המעגל נכנסה בחורה מרשימה, שנראתה כאילו יצאה מטקס של מלכת היופי. היא ענדה סרט על חזה וידה אוחזת בשרביט ומאחוריה השתרכה פמליה שלמה. התברר שזו מלכת השבט.

טיפולים אינדיאנים

טיפול באבנים חמות

מטרת הטיפול היא פתיחת מקומות סגורים.
"אני מחפש את השורש של הכאב. לפני הטיפול אני מקשיב עם הידיים ומרגיש את שורש הכאב. מהלך הטיפול פותח את המקום הסגור והכואב באמצעות אבנים חמות", מסביר פיין.

אמבט בוץ

מטרת הטיפול היא ריכוז שלווה ואנרגיה.
נכנסים לתוך מרכז אנרגיה. שוכבים בשמש עם הבוץ ומרגישים כמו בקליפה נכנסים פנימה וחווים את השקט.

פיי מקיים טקסים נוספים: מקטרת השלום, מעגל כוח ונרתיק כוח. במתחם ביתו של תומר יש מקום לקבוצות שבאות לסדנאות של סופי שבוע או לטיפול אישי. במקום מתקיימים גם טיפולי סווט לודג' ויש מתחם לטקס הקבורה באדמה. שינה במקום. לפרטים נוספים

היא נעצה בי מבט ופנתה אליי דרך המתורגמן: 'אדם לבן, נראה לי שאתה גונב את הנשמות של האנשים'. למרות האשמה החמורה, אזרתי אומץ מפתיע והצעתי לטפל גם בה. היא הסכימה, הפמליה קפלה את השובל, היא הניחה את השרביט לצידה וניגשה אליי. לפני הטיפול הסברתי לה שהטיפול מסתיים בנשיקה במצח וקיבלתי את אישורה לכך.

"הטיפול נגמר, אך הגברת לא זזה. צבטתי בידה, אך אין תגובה. כל הקהל נע בתכונה מסביבי וכבר התחלתי לפחד. ואז, כשכבר חשתי חסר אונים, הקטוסה הופיע משום מקום, לחץ לה בשכמה והיא התעוררה ואמרה: 'זה היה טוב מאוד. אתה יכול להמשיך'".

מוגלי מהיער

דווקא לאחר ההצלחה שלו בפסטיבל, בו טיפל באופן עצמאי ב-100 איש, משהו השתבש ביחסים עם הקטוסה. בזמן שהם צעדו יחדיו למדבר על מנת להתבודד ולהתנקות, מורהו תקף אותו מילולית: 'למה היית בצבא? מה עשית שם? זה היה לא בסדר'.

פיין חש מופתע וכועס. הוא ניסה להסביר למורה שהוא אינו מבין את המצב בארץ וגם הוסיף שהיה חוזר ועושה את אותו מסלול מחדש. המורה קטע אותו ואמר לו: "עצור. כדי להמשיך איתי, אתה חייב לוותר על עצמך. להסכים לכל מה שאני אומר ולוותר על האגו".

פיין עבר לילה ללא שינה. הוא הבין שבוויתור על עצמו ועל עברו, הוא יוכל להגיע לרמה גבוהה יותר כמרפא, אך הרגיש שהוא חייב לעזוב הכל ולחזור הביתה רגע לפני שזהותו מטשטשת. לפני העזיבה הוא עבר טקס GIVE AWAY, שבו הוא נותן ומשחרר כל מה שיש לו וזאת כדי להגיע לארץ בלי כלום ולהתחיל מהתחלה.

החזרה לארץ לא היתה פשוטה עבור פיין, שחש תחילה כמו מוגלי ילד היער. הוא התקשה לישון בתוך בית, להתרגל לארבעה קירות באופן פיזי ולנוכחות של הפלאפונים, שתפשו תאוצה.



אחרי הטקס

אחרי הטקס

חיבוק וחיבור לאדמה

"עשיתי לי מערה עם מרפסת על שפת הים, שם ישנתי וגרתי. מידי פעם קפצתי לאבא שלי ברמת אביב כדי לאכול ולהתרחץ. לאט לאט התחלתי להתחבר בחזרה לחיים כאן מבלי לוותר על הדרך החדשה שהבאתי. התחלתי לטפל באנשים באופן פרטני, הכרתי את אמנדה, אשתי לעתיד, ועוד חברים חדשים לדרך. בנינו מעין כפר אינדיאני ברמות. אחרי שהקבוצה התפרקה עברנו למושב אומץ בשרון, לחצר של סבא שלי, שם הקמתי את ביתי".

על מה מבוסס הטיפול האינדיאני?

"טיפול אינדיאני מבוסס על החיבוק ועל החיבור לאדמה ולעונות השנה. מטרת הטיפולים שאני עושה היא להחזיר את האדם לעצמו. כשהאריה מתנהל כאריה, טוב לו, אך כשהוא מנסה להיות נשר, הוא מתוסכל ותסכול מביא מחלות. החוויה שאני מעביר מחברת את האדם עם עצמו".

מאיזו סיבה אנשים פונים לסוג טיפול כזה?

"אנשים עייפים ממלחמות. מלחמות בעבודה, בתוך המשפחה או עם בני הזוג. הם מחפשים משהו אמיתי להתחבר אליו ולא להתנתק. הרצון של אנשים להתחבר נובע מגעגוע למשהו נגיש, משהו פיזי. אנשים מרגישים תקועים ומחפשים את הדרך המתאימה להם כדי להמשיך לנוע הלאה".

מה החוויה הכי חזקה שלך כמטפל?

"לראות אנשים שיוצאים עם וואו, עם איזו תובנה שמשנה להם את החיים. זה כמו לראות ילד שפתאום מגלה תגלית. זו הנשמה שמקבלת אישור לקיום של עצמה.
אני אוהב לראות אנשים שמשחררים כל מה שהם מחזיקים".

איך משתלבים חיי המשפחה בכיוון שלך?

"אמנדה הולכת איתי באותו ראש. זה ברור שזה הייעוד שלי. גם כשהיו ימים קשים, כשלא היה מה לאכול, האהבה היתה הדרך החשובה לנו. יש לנו שתי בנות והמוטו שלנו הוא כמו בשבט – לתת להן להתוות לעצמן את הדרך. אנחנו רק תומכים מסביב. כמו אצל האינדיאנים, יש אמנם הגנה משפחתית, אך אנחנו סומכים שהילד ימצא את הדרך שלו. הילדה הקטנה בת הארבע עדיין נשארת איתנו ולא הולכת לגן".

האם אתה מתגעגע לשם?

"בהתחלה חלמתי המון, על המורה שלי, על מקסיקו, אך במשך הזמן זה התפוגג. בזמן האחרון יש רצון לנסוע שוב למקסיקו ולהמשיך את המסע ביחד עם המשפחה".

 

מתוך: מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה