אימון אישי לטיפול ב-ADHD

אימון אישי יכול לעזור למבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז

88 שיתופים | 132 צפיות

כבר בתחילת המאה הקודמת היה ניסיון ראשון לחקור ולתת שם לאוסף התסמינים הנקראים היום "הפרעת קשב". זוהי אחת מההפרעות הנחקרות ביותר מאז ועד היום ולמרות זאת, יש קושי לאבחן אותה בעקבות המורכבות שלה.

הפרעת קשב, ADHD, הינה בעיה רפואית אמיתית וכמו בכל בעיה רפואית, קיימת השאיפה שהמטופל יזכה לאבחנה מדויקת נוכח התסמינים שהוא מציג. אך בפועל, לא קיימים מבחן או בדיקה מסוימים שעל פיהם ניתן לקבוע אבחנה מדויקת מאחר ולא מדובר בבדיקת דם פשוטה המאשרת או שוללת את הימצאות התסמונת.

מארי פאולר מספרת בספרה האחרון ( 20 Question to ask If your child has ADHD, 2006) אגדה אינדיאנית שממחישה את הקושי: שישה עיוורים ניסו לתאר כיצד נראה פיל ע"י מישוש. אחד מהם היה בטוח שהפיל נראה כמו עץ כי הוא מישש את הרגל. השני מישש את הזנב ולכן חשב שפיל הוא חבל. עיוור שלישי נגע בחדק ולכן היה בטוח שפיל נראה כמו הנחש וכן הלאה. מאחר והם לא יכלו להגיע להסכמה, פנו לזקן החכם שאמר להם שכולם צודקים אבל כולם גם טועים. על מנת לדעת איך נראה פיל יש לחבר את כל חלקיו ביחד.

מצב זה הביא להגדרות שונות להפרעה. אחת מההגדרות גורסת ש: "הפרעת קשב היא אוסף תכונות, מחשבות והתנהגויות מוחצנות שהביטוי שלהן שונה מאדם לאדם".

זו הגדרה מעשית, הגדרה שמסירה את הערפל, הגדרה שהופכת את התסמונת למשהו שאפשר לראות, לחוש ולכן ניתן להתמודד ולשנות.

פרופ' א. ראסל בארקלי, חוקר אמריקאי ידוע בתחום, טוען שהפרעת קשב היא הפרעה של ביצוע ולא של יכולת. כלומר, ההתמודדות עם הפרעת קשב היא לא מה צריך לעשות אלא איך לעשות את מה שצריך.

כאשר הפרעת קשב אינה זוכה להתייחסות היא יכולה להשפיע לרעה על הבריאות, על הכישורים החברתיים ההישגים הלימודיים, על הניהול וההתנהלות הכספית ועלולה לפגוע במשפחה, בחיים הזוגיים ובקריירה. היא גורמת לתסכול, לבלבול, לחוסר אונים ולמצבי מצוקה הפוגעים באיכות החיים של הסובל ממנה וסביבתו הקרובה. לפיכך, יש להכיר לעומק את התסמונת, לגלות את הקשיים האישיים וללמוד לנהל ולשלוט במאפיינים שלה ולמרות הכול להצליח.



הטיפול צריך להתחיל במשפחה<br />אילוסטרציה: GettyImages" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/231/32231/380×225.jpg?1199793048" />                             </p>
<div>הטיפול צריך להתחיל במשפחה<br />אילוסטרציה: GettyImages</div>
</p></div>
<h2>הפרעת קשב אצל מבוגרים </h2>
<p>היום ידוע ש – ADHD, לא נעלם בגיל ההתבגרות, ושיותר מ – 60% מהילדים שסובלים מ – ADHD, ממשיכים לסבול מהמאפיינים גם בבגרות. ההיפראקטיביות שלעיתים קרובות מלווה את ההפרעה בילדות, נוטה להיעלם או להיחלש וזוהי הסיבה המרכזית שגרמה לחוקרים לחשוב שכל מאפייני ההפרעה נעלמים. </p>
<p>מבוגרים עם ADHD סובלים ממאפיינים כגון: הנטייה לדחות, קושי להתחיל ו/או להתמיד ו/או לסיים משימה, מוסחות גבוהה, חוסר מיקוד, תהליך קבלת החלטות אימפולסיבי, מוטיבציה נמוכה, קושי לתכנן בכלל ולתכנן זמן בפרט, קושי בארגון והתארגנות, קושי בריסון התגובה, חוסר בדיבור פנימי, הסקת מסקנות שגויה ונטייה לחשוב מחשבות שליליות. </p>
<p>הקשיים אצל מבוגרים נובעים מקשיים רגשיים כגון: חרדה ותסכולים, שהם תוצאה של כישלונות מהעבר, מקשיים קוגניטיביים, הנובעים מהתסמונת עצמה ומחוסר בכישורי ניהול בהווה.</p>
<p>מודעות והיכרות עם הקשיים והסיבות להופעתם מאפשרים את הטיפול בהם ע"י פיתוח תבניות פעולה אישיות שיאפשרו התמודדות יעילה, שליטה טובה יותר ואיכות חיים.</p>
<p>על פי מחקר אחרון של פרופ' ראסל בארקלי (2006), רק 10% מהמבוגרים עוברים אבחון מסודר. בשנים האחרונות, כתוצאה מהמודעות הגבוהה לתסמונת, בהרבה מהמקרים מתוודע המבוגר להפרעת הקשב שלו דרך האבחון של ילדו.</p>
<p>ב – 90% מהמקרים בהם מאובחן ילד עם הפרעת קשב מופיעים התסמינים גם אצל האמא ו/או האבא, כי הפרעת קשב היא הפרעה גנטית. ברוב המקרים, המערכת המאבחנת והסביבה התומכת נרתמים להגיש את הטיפול הרב מערכתי לילד אבל היום ברור שהטיפול צריך להתחיל בהורים/במבוגרים במשפחה.</p>
<h2>חשיבות הטיפול במבוגרים כחלק מהצלחת הטיפול בילדים</h2>
<p>הורים עם ADHD, שאינם מודעים להפרעה ולהשפעה העצומה שיש לה על תחומי החיים, יתקשו לתכנן ולנהל עבור ילדם את המסע המורכב נוכח הציפיות והמשימות שמזדמנות לו במשפחה, עם החברים ובמסגרת החינוכית. הם יתקשו לתמוך, להבין ולהכיל את הקשיים שלו, ובוודאי שלא יוכלו לסייע לילד לגלות ולעקוף אותם. לעומת זאת, הורים עם ידע ומודעות לקשיים שלהם יוצאים נשכרים פעמיים: פעם אחת הם לומדים על עצמם ומקבלים כלים לטפל בבעיות שלהם, ופעם שנייה הם ישכילו לנהל את חיי הילדים והמשפחה כולה ולנווט כך שייחסכו הרבה עימותים ותסכולים. </p>
<p></p>
<div class= הורים עם ידע ומודעות לקשיים ישכילו לנהל את חיי הילדים והמשפחה כולה וייחסכו הרבה עימותים ותסכולים<br />אילוסטרציה: GettyImages" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/225/32225/380×225.jpg?1199792788" />                             </p>
<div>הורים עם ידע ומודעות לקשיים ישכילו לנהל את חיי הילדים והמשפחה כולה וייחסכו הרבה עימותים ותסכולים<br />אילוסטרציה: GettyImages</div>
</p></div>
<p>דוגמאות:</p>
<ul>
<li>הורים שמבינים את החשיבות העצומה של תנועה/פעילות גופית לילד עם הפרעת קשב לעולם לא ימנעו ממנו את המשחק בחוץ או את חוג הכדור רגל כעונש על שלא הכין שעורי בית.</li>
<li>במשפחה עם הפרעת קשב יתאמו יומנים בשבת על מנת שהילד לא יישכח בגן במהלך השבוע.</li>
<li>את הספרים והמחברות יעטפו בצבעים שונים לכל מקצוע לצורך זיהוי מהיר וקל של המקצוע.</li>
<li>את החוגים לילדים ישלמו כל חודש ולא מראש לכל השנה, מתוך הידיעה שילדים עם הפרעת קשב נוטים להיות סקרנים אך במקביל גם מאבדים מהר מאד עניין.</li>
</ul>
<h2>הטיפול ב – ADHD בעזרת האימון האישי</h2>
<p>האימון האישי הוא טכניקה מעשית שמתמקדת בתוצאות בטווח זמן קצר ומוגדר. </p>
<p>עבור אנשים עם תסמינים של הפרעת קשב, המסגרת, השיטתיות, הנחישות, המיקוד, חוסר השיפוטיות, התמיכה, הליווי והעידוד הם מקור מקדם ויעיל ללמידה ולהשגת יעדים. האימון יוצר בהירות ומאפשר את השקט לתכנן את העתיד. הוא מתמודד בהצלחה רבה עם תכנון בכלל ותכנון זמן בפרט, חוסר ארגון וסדר, מוטיבציה נמוכה, ריסון תגובה, דיבור פנימי, הסקת מסקנות, הנטייה לדחות, מחשבות שליליות ועוד. </p>
<p>מטרות האימון:</p>
<ul>
<li>לערוך היכרות מעמיקה עם התסמונת.</li>
<li>לזהות קשיים אישיים, קשיים משפחתיים, גורמים מסיחים ולמצוא דרכים יעילות לעקוף אותם.</li>
<li>ליצור כלים להתמודדות עם הסביבה המשפחתית, הלימודית והתעסוקתית.</li>
<li>לשנות הרגלים על מנת לחוות פחות משברים, אכזבות ותסכולים. </li>
</ul>
<p>חשוב לזכור! יכולת השליטה בקשיים ובביטויים של הפרעת קשב מתחילה בידע ובהבנה של התופעה. ניתן להקל על התסמינים ולעקוף את הקשיים בעזרת כלים, טכניקות ותרגול אותם מציע האימון האישי.</p>
<p> </p>
<p><strong><em>טלי מעיין זילברמן היא מאמנת אישית להתמודדות עם ADHD</em></strong></p>
</p>
<p style=