גיוס חרדים יפגע בוודאות בשירות נשים בצבא. האם זה מחיר ששווה לשלם?

הרוחות שוב גועשות סביב חוק גיוס חדש שצפוי להיחקק ולפטור את החרדים משירות. הטענות על אפליה ברורות, אבל חשוב להבין: אם חרדים אכן יתגייסו, נשים יהיו הראשונות לשלם את המחיר.

>> כוח לבתי הדין הרבניים יגרום לעוד פגיעה בנשים

החדשות המרכזיות השבוע עוסקות בתכנון חוק הגיוס החדש, ובהורדת גיל הפטור המתוכנן עבור חרדים שלא התגייסו, מגיל 26 לגיל צעיר יותר, שטרם סוכם, שיאפשר לחרדים להיקלט מוקדם יותר בשוק התעסוקה בישראל.

הפטור הגורף שניתן לחרדים משירות צבאי מעורר תרעומת קשה בקרב המשרתים, בעיקר חילונים. הסיסמה של שוויון בנטל הייתה מגש הכסף עליו יאיר לפיד הפציע בפוליטיקה הישראלית לפני עשור. אבל למרות ההבנה של חוסר השוויון המובנה במצב, ואת הכעס בנוגע לאפליה, ישנה נקודה חשובה שכמעט ולא עולה בשיח על הנושא – מה המשמעות של גיוס חרדים נרחב לצה"ל על שירות נשים. לצערי, התשובה לכך היא ברורה, וצריכה להדאיג את כל מי שמעוניין בשוויון.

חיילת: "אני נמצאת בתא חריגים בתל השומר. לפני שבוע היה גיוס חרדים ולכן אסרו על בנות להיכנס למתחם כולו וגם לשק"ם. אמרו לנו שאם אנחנו רוצות משהו מהשק"ם אז אנחנו צריכות לבקש מבן שיביא לנו. וזה לא הכל. בגלל שהוציאו אותנו מהמתחם בזמן שהחרדים גויסו, שהינו 7 שעות בשמש, ביום של 37 מעלות צלזיוס, בלי צל. זו הייתה הוראה מגבוה. פשוט בגלל שהיו חרדים אז אסור היה שיראו אותנו. כל הפנים שלי עם כוויות מהשמש. הביאו לי משחה עם אנטיביוטיקה לכוויות ואפילו ימי מנוחה בבית לא הביאו לי והכוויות שלי רק ממשיכות להחמיר שאני נמצאת בחוץ בחום".

העדות הזאת התפרסמה בדו"ח מיוחד שהוציאה שדולת הנשים בישראל לפני כחמש שנים, במסגרת פרק שכלל עדויות רבות של חיילות על פגיעה בתנאי השירות שלהן, ביצוע תפקידן ומסלול הקידום הפוטנציאלי בגלל דרישות דתיות. רוב הסיפורים עסקו במתח הקיים היום בין דרישות של רבנים לחיילים מהציונות הדתית ובין נשים ששירתו באותה הסביבה. בשדולת הנשים גם הפיקו סרטון המאגד רבות מהעדויות, שנצפה בפלטפורמות השונות למעלה ממיליון צפיות.

צה"ל עצמו ניסה בשני העשורים האחרונים לקבוע פקודות שיאפשרו שירות מלא הן לחיילים דתיים והן לכלל החיילות בתפקידים השונים בצה"ל. אולם בדרך כלל במצב של התנגשות, הפגיעה נעשתה בעיקר בזכויות החיילות. באוגוסט 2017 החלה שדולת הנשים בישראל להעלות לעמוד הפייסבוק שלה עדויות של חיילות, אשר הודרו מתפקידיהן בשל פרשנות מחמירה של פקודת השירות המשותף, או שהושתו עליהן כללי צניעות מחמירים שאינם חלק מהפקודות. התמונה שעלתה מהסיפורים והעדויות שהתקבלו באמצעות הקו החם שהוקם לשם כך, הייתה מבהילה. עשרות חיילות הגיבו לסיפורים שנחשפו, וכולן העידו על היכרות עם התופעות האלה וחשו שמדובר בהשפלה ובאפליה חמורה נגדן.

אם את המתח הזה הצבא התקשה לנהל באופן שלא פוגע בזכויות החיילות ובאפשרות שלהן לשהות במרחבים שונים בצה"ל בהן הן נדרשות, ולהתפתח בתפקידים שונים, למה אפשר לצפות אם יותר חרדים יתגייסו לצה"ל, בפרט כשהגיוס לא ייעשה כפרטים, אלא במסגרת קבוצתית?

בכנסת ה-19 הובא חוק גיוס נוסף לכנסת. קמה ועדה מיוחדת בראשות חברת הכנסת דאז איילת שקד. במסגרת החוק הזה דובר באופן המפורש ביותר על שירות "סטרילי מנשים" עבור חרדים שיתגייסו. אם הביטוי הזה מעורר בכן בחילה, לדעתי היא מוצדקת.

במציאות הנוכחית לא ניתן לגייס חרדים בישראל במספרים משמעותיים. זה נכון בגלל הכוח הפוליטי של החרדים ותחושת הדחיפות העצומה שקיימת בציבור הזה להתנגד כמעט בכל מחיר לגיוס, אבל זה גם צריך להיות נכון ביחס לכל מי שזכויות נשים וקידום שוויון מגדרי הוא חלק מתפיסת עולמם. כדי לגייס חרדים, פוליטיקאים מסוימים ישמחו לבצע ויתורים מפליגים, וזכויות נשים מעולם לא היו מחיר שכבד מדי לשלמו. את הפתרונות בשילוב חרדים בחברה הישראלית צריך למצוא במקומות אחרים, במיוחד בשוק התעסוקה, וגם שם חובה לוודא שלא תיווצר הדרה ודחיקה של נשים.

הכותבת היא משפטנית ופעילה חברתית, יועצת ומרצה בתחומי מדיניות ומגדר, לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל