איזון אנרגטי – סכנה ציבורית

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

ראשית, ברצוני להודות לאסתי אלינה-טרנאור, מנכ"לית "סייף-סל" (Safe-Cell), על פנייתה בבקשה להקדיש כתבה למדבקות לאיזון אנרגטי כנגד הקרינה הסלולרית שאותן היא משווקת. בעקבות פנייה זו ניתנה לי הזדמנות נוספת להתייחס לנושא שעליו כבר כתבתי בעבר ולא רק בהיבט הקרינה הסלולרית, אלא גם לנושא של אחריות אישית וציבורית.

המטרה המקורית: שיחות קצרות

את שיחתנו פותחת אלינה-טרנאור בנתונים ובסיפורים מבהילים (כולל תמונות) על נזקי הקרינה הסלולרית, על גידול במוח של משתמשת כבדה הנראה ממש כמו אנטנת הסלולר שלה, ועל "מדענים" שהגישו "מחקרים" מוטים במימון חברות הסלולר.

"החברות הראשונות שפיתחו את המכשירים היו בטוחות כי מדובר בכלי לשיחות קצרות ולשעת חירום", היא מסבירה. "בהנחה שייעשה במכשירים שימוש מינימלי, לא ייחסו בתחילה משמעות לנזק העלול להיגרם כתוצאה מהקרינה. אלא שהטכנולוגיה הסלולרית הצליחה להתפשט כל כך מהר ובאופן מידבק ובלתי נשלט, כולל יישומים נוספים ורבים. אימוץ הטכנולוגיה היה מהיר במיוחד בקרב ילדים ובני נוער החשופים לסכנות הקרינה פי כמה".

כמובן שדברים אלו נפלו על אוזניים קשובות, בפרט לאור פרסומיו האחרונים של ראש מכון המחקר לסרטן באוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב, ד"ר רונלד הרברמן, המזהיר כי שימוש בטלפון סלולרי עלול לגרום לסרטן וכי יש לתדרך הורים שלא להתיר לילדיהם להשתמש בטלפונים סלולריים רק במצבי חירום.

גם ד"ר סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמולוגית סרטן במכון גרטנר של משרד הבריאות ובמרכז הרפואי שיבא, הצטרפה לדברים אלו ואמרה כי שימוש בטלפון נייד בגיל הרך גובל בחוסר אחריות הורית ובהזנחה טיפולית.

תדרים טבעיים לאיזון מול הקרינה

"מדבקות המיגון והאיזון כנגד הקרינה נמצאות בשוק כבר מספר שנים", אומרת אלינה-טרנאור. "לאחר שערכתי השוואה בין מספר סוגים של מדבקות, הצלחתי לקבל זיכיון על ה'סייף-סל', שהוכיחו עצמן כטובות ביותר שיש היום בשוק. המדבקות מיוצרות על ידי חברה קנדית על פי פיתוח ייחודי וסודי של מדען גרמני. בדקתי את המדבקות גם בעזרתה של הנטורופטית ד"ר סוזן וולף, באמצעות מכשיר המודד את רמת האנרגיה הגופנית במרידיאנים דרך נקודות דיקור ורפלקסולוגיה. אגב, מכשיר המדידה מאושר על ידי מִנהל ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקני".

במספר טבלאות וגרפים מראה אלינה-טרנאור את הניסויים שערכה בהשפעה האנרגטית המאזנת של המדבקות: איזון אנרגטי מרבי ללא קרינה בכלל, איזון מופחת במעט בקרינה ושימוש במדבקה, מול חוסר איזון בולט בקרינה ללא כל הגנה.

היא מסבירה כי לא מדובר במסנן או מפחית קרינה ("לא ידוע לי על אפשרות לסנן או לחסום את הקליטה ובו בזמן לאפשר שימוש בסלולרי. זה לא הגיוני"), אלא ב"מאזן אנרגטי".

לדבריה, בתוך המדבקה נמצא שבב קטן הטעון בתדרים טבעיים היוצרים בתוך הגוף איזון מול הקרינה והתדר המלאכותי והמזיק של הסלולר. בנוסף, המדבקה נטענת כל הזמן מהתדרים הטבעיים של הפלנטה, ולכן איננה מתרוקנת או נגמרת.

האם אין באותן מדבקות סכנה, משום שאנשים יחושו עצמם מוגנים ויקרינו את עצמם או את סביבתם למוות?
"אני בעד הפחתת השימוש בסלולרי. הקרינה מאוד מסוכנת, אבל אנשים לא יזרקו את הטלפונים שלהם, כיוון שנעשו מאוד תלויים בהם. כך לפחות הם יהיו יותר מוגנים".

המדבקה כקמע

פרופ' רפי קורנשטיין, ביופיזיקאי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מודאג מהקרינה הסלולרית, אך גם מהמדבקות. לדבריו, במחקרים שערך מצא כי ברמות גבוהות ב-40 אחוזים מהתקנים המותרים של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת (מהסוג של תדרי הסלולר), נמצאו השפעות גנטיות על תרביות תאים. "תוצאות אלו ואחרות", הוא אומר, "מחייבות אותנו ל'זהירות מונעת' בעת השימוש במכשירים הסלולריים".

ובאשר למדבקות?
"ככל שבדקתי את הנושא, לא מצאתי לכך כל אסמכתא מדעית. לא ראיתי אף פרסום מדעי בעיתונות המקצועית או בכנסים מדעיים העוסקים בהיבטים בריאותיים של חשיפה לקרינה, שום הוכחה להשפעה בריאותית של המדבקות. לכן, המדבקה יכולה להיחשב כמו קמע".

"כמובן שאם התועלת איננה מוכחת, קיימת כאן אפילו סכנה של הטעיה. מישהו יכול לעשות שימוש יתר בסלולרי עם מדבקה במחשבה שהוא מוגן, בשעה שאין בכך כלום.

"תוצאות המחקר שלי ושל מחקרים אחרים, מחייבות אותנו לזהירות רבה. אגב, יש להיזהר מחשיפה ממקורות קרינה חזקה גם בתדרי רשת החשמל כמו שנאים".

הגנה אישית וזיהום סביבתי

בפרסומים שונים הנוגעים למדבקות אלו ואחרות, לא מצאתי הוכחות נחרצות ליעילות המדבקות. למרות שהמושג "תדרים טבעיים" איננו זר לי (כפי שאולי זר לפרופסור הנכבד…), ואני מכיר בכך שהמדע איננו יכול למדוד ולפענח את כל סודות וצפונות היקום והקיום – נראה שהפעם אתייצב לצד המדענים, ולא רק בשל יעילותן המפוקפקת של המדבקות.

יתרה מכך: בהנחה כי המדבקות האלו אכן עוזרות ומאזנות, יש בהן סכנה כפולה ומכופלת בכך שהן נותנות פתרון קצה אישי למזהם הסביבתי בכבודו ובעצמו. בדיוק כמו שפלוני ייסע באוטו הפולט שובל פיח סמיך, אבל עם חלונות סגורים ומסנן אוויר מושלם…

לצורך הבהרת העניין, נתאר בקצרה את הדילמה הסלולרית: מכשירי הסלולר ואנטנות הקליטה/שידור יוצרים קרינה אלקטרומגנטית סביבתית. המכשירים עצמם פולטים קרינה חזקה יחסית ונקודתית (על מפעיל המכשיר וסביבתו הקרובה), בעוד שהאנטנות פולטות קרינה חלשה יחסית, מפוזרת (סביבתית) ותמידית, כל הזמן.

בנוסף, ככל שיש יותר אנטנות ויותר קרינה סביבתית (אמנם חלשה יחסית, אך רצופה), כך פוחתת הקרינה הנקודתית של המשתמש. הסיבה: כשיש אנטנות רבות וקרובות, המכשיר האישי לא צריך "להתאמץ" כשהשידור מופעל. הדילמה הסלולרית המרכזית היא את מי להעדיף: את משתמש הקצה או את כלל האוכלוסייה?

איך זה מתקשר למדבקות? המדבקות נותנות (אולי, בספק) פתרון למשתמש הקצה, בשעה שכל פתרון כזה עלול להגביר את תעבורת הקרינה המסכנת את כלל הציבור, הן מקרינת האנטנות והן ממכשיר המשתמש כלפי עצמו והסובבים אותו. ככל שנשתמש יותר במכשירים הסלולריים, כך ידרשו חברות הסלולר להציב עוד ועוד אנטנות ("בצדק" מבחינתן) ולהגביר את הזיהום הסביבתי.

כך שעם כל הכבוד למדבקות ההגנה-איזון שבהן התחלתי טור זה, יש לראות דווקא בהן (מבלי להתייחס למידת האפקטיביות!) סכנה גדולה, משום שהן נותנות (אולי) פתרון קצה "אישי" למזהם, אבל לא לסביבה!

מתוך: מגזין חיים אחרים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה