איזה מזל?
האם אנחנו יכולים לשלוט בגורלנו או שהכל הוא עניין של מזל?
אסתי מרחוב הר נבו בתל אביב, שהיתה שכנתי בתקופת רווקותי האחרונה, הייתה ידועה באהבתה ובאובססיביותה הרבה לענייני מזל. אולי זה נבע מטעמי חינוך, אולי מטעמי ניו אייג', ואולי בגלל שהיא הייתה רווקה ומאוד רצתה כבר למצוא את עצמה. המפגש הראשון שלי איתה היה מפגש בין מרפסתי.
"שלום שכנה!", ברגע הראשון שמחתי לגלות שיש אנשים ידידותיים בתל אביב, ושלא כולם אטומים בין ארבעת קירות הניכור וחוסר החיבור שלהם. לעומת זאת, טרם איתרתי את המסר שהיה טמון במשפט הבא שלה: "את לא חושבת לתלות איזה פעמון רוח אצלך במרפסת? כי יש לי אחד אם את רוצה".
"תודה על ההצעה", עניתי, אפילו חושבת לקבל בנימוס את המתנה, אבל משהו גרם לי לתחושה מרתיעה, כי זה נראה יותר מדי חשוב בשבילה. ואחרי הכול אנחנו הרי לא ממש מכירות. אז החלטתי להשתמש בטכניקת הימנעות עדינה, "האמת, אני לא כל כך אוהבת שמשהו מצלצל לי בראש כל היום. אני מעדיפה שקט".
"כן אחותי, אבל פעמוני רוח משפיעים על הצ'י!".
"סליחה?", הרמתי שתי גבות.
"שינוי. זה מביא לשינוי", היא הסבירה. והרגשתי שאם אני רק אתן לה היא תפצח בהרצאה בסינית על הטוב, הרע והמכוער בחיי.
"אה…" חיפשתי דרך מוצא, "אני מעדיפה לדאוג לשינויים שלי בעצמי.. את מבינה?", חייכתי, אבל ראיתי בעיניה שהיא לחלוטין לא בטווח קליטה.
למרות כל האזהרות התחברתי אתה, ואם אתעלם לרגע מהכפייתיות בענייני חתולים שחורים, דגי זהב, נעליים הפוכות, חוטים אדומים ומראות שבורות, אין ספק שהיא הביאה לחיי הרבה הומור וצחוק. כן, היא בהחלט בחורה חביבה.
את לומדת קבלה?!
ישבנו אצלי לקפה וסיגריה אחרונה (פשוט לא יכולתי ללכת אליה, זה היה כרוך ביותר מדי "טקסים" של טיהור וכדו' שהיה עלי לעבור בכל פעם שכף רגלי דרכה בביתה), לפתע היא שלפה את קלפי הטארוט ממעטפת קטיפה רכה, בתקווה גדולה לגלות מה נושא בחובו השבוע הבא, והביטה בי במבט נוצץ: "תחצי את החבילה".
"נו, את חוצה?" היא קלטה שאני לא משתפת פעולה.
"לא ממי. עזבי, אולי פעם אחרת…", עשיתי מבט עייף.
"מה קרה?" היא כמעט נעלבה.
"כלום. אני פשוט… לא יודעת, לא מתחברת לזה". ניסיתי להישמע דיפלומטית ככל האפשר.
"את מסתירה ממני משהו?" היא עטתה על עצמה את המבט של המכשפה רואת הנסתרות.
"מה יש לי להסתיר?" היתממתי.
הייתה שתיקה, ואז נזכרתי: "אה, את יודעת שהתחלתי ללמוד קבלה?"
"קבלה?!" היא צרחה, עד שאפילו החתול הג'ינג'י שלה, אשרם, שהיה אורח קבע בבית שלי, זקר שערותיו, והרים את הראש מהספה לראות מה נהיה.
"אחותי, את נכנסת למים עמוקים את… אז תגידי את יודעת מה מונע עין הרע?"
עין הרע, מזל ואהבה
האמת היא שדי התקשיתי להסביר לה שהקבלה האותנטית רחוקה כרחוק מזרח ממערב מכל מה שנודף ממנו המושג "מיסטיקה ומזלות". וכל זאת למרות שבימינו המודרניים לא מעט אנשים הפכו אותה לאמצעי פרנסה לא רע באמצעות העיסוק בשינוי שמות , מים קדושים, קמעות וחפצי מזל באלפי שקלים. הכול, כמובן, "על פי הקבלה".
אסתי, מצדה, סירבה בכל תוקף לקבל את העובדה שבניגוד למה שנהוג לחשוב, המקובלים מסבירים ש"מזל" הוא נגזרת מהשורש נ.ז.ל., ומהו שנוזל? אור עליון, אור של אהבה, ש"מטפטף" לאטו לתוך עולמנו. האור הזה אינו אור של פלורוסנט ואינו אור השמש בבריכה, זהו כוח רוחני שעוזר לי לשנות בהדרגה את היחס שלי לחיים וממלא אותי בהנאה. כרגע כל ההנאות שאנו חשים בחיינו מסתכמות בטיפה אחת קטנה, אך אם אלמד כיצד לפתוח את ברז האור הזה אוכל לחוות אין סוף הנאה. אגלה שכבת מציאות נוספת, עמוקה יותר שמשפיעה באופן מכריע על חיי, אוכל לראות מה מוביל למה ולהשפיע על הגורל. הקבלה אינה תולה את ההצלחה או את חוסר ההצלחה שלי בשום אביזרים רוחניים, סיכמתי עבור אסתי שעדיין נראתה לי די המומה, אלא עוסקת אך ורק במה שנקרא "כוח האהבה", שעוטף את המציאות, ובדרך שלי לגלות אותו.
"אבל מה קשור כוח האהבה לעין הרע?" אסתי התעקשה. ואני, שפתאום הרגשתי כמו מרצה ותיקה לחכמת הנסתר, המשכתי לשפוך לאוזניה כל מה שנותר אצלי בסף ההכרה מהשיעורים האחרונים: "במציאות שאנחנו חיים כרגע אין לנו יכולת לצפות מה יוליד יום או אפילו הרגע הבא, מה מישהו חושב עלינו, ואפילו לא מה נכון וטוב לעשות, ומה גורר אחריו רע. למה? כי אנחנו חיים תחת הסתרה".
"הסתרה?" היא עשתה לי פרצוף של לא מבינה…
"כן כן, הסתרה. איננו מכירים את החוקים שמפעילים את עולמנו וקובעים הלכה למעשה את מה שיקרה ברגע הבא. לכן לא פעם פוקדת אותנו תחושה של חוסר שליטה".
את זה אסתי אהבה.
"חלקנו מנסים לפצות על תחושת הפחד מהלא נודע על ידי עזרים חיצוניים, כמו שאת וגם אני לפעמים עושות (מודה!). אבל כל העזרים האלה עובדים רק ברמה הפסיכולוגית – את יודעת, שכנוע עצמי וכו'. לעומת זאת, הקבלה מציעה השקעה לטווח הרחוק. אדם שמגלה את כוח האהבה שמנהל את חיינו יודע את היום ואת המחר – מי הוא באמת, מה תפקידו בעולם ומה צופן לו הגורל. ואז הוא יכול להשתלב ב"משחק החיים" בצורה הרבה יותר בוגרת ובשלה".
אם אלמד להכיר את החוקים הרוחניים שפועלים במציאות, אדע איך להביא את האור העליון אל תוך חיי. או אז תהיה בידיי היכולת להפוך את אותה נזילת אור אטית ובלתי צפויה לשטף אור שיעזור לי להתקדם, להתפתח ולגדול.
אז, מן הסתם, אבין מדוע אמרו חכמים "ישראל מעל המזל". כי כמו שאמרתי, מי שמגלה שכבת מציאות עמוקה יותר, נכנס אל אותו "חדר בקרה" שממנו מתנהלת המציאות ויכול למלא אותם בהנאה. וזה כבר הרבה מעל המזל. זה כנראה מה שגם אסתי הייתה רוצה…
מתוך מגזין: קבלה לעם
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
רוצה לקבל את הגיליון החדש של “את” עד הבית ב-9.90 ש״ח?
(במקום 39.90 ש"ח)