סיכוי שווה? כמעט 50% מבני הנוער נמנעים מקרבה לאנשים עם מוגבלות
כמה הורים מסכימים לשלב את ילדיהם במסגרת לצד ילדים מיוחדים? ולמה 40% מבעלי הדירות לא מוכנים להשכיר נכס לבעלי צרכים מיוחדים? אורן הלמן, אבא לילדה מיוחדת, בטור עצוב מיוחד
באחת השיחות האחרונות עם אבא שלי, נפל לי האסימון. הרי אני אבא מיוחד לילדה שלומדת בחינוך המיוחד. ואבא שלי היה אח מיוחד לאלק'ה (אליהו), שנפטר לפני 27 שנים במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי. ואלק'ה? הוא היה סוד. הוא הוצפן ונחשף רק אחרי שאבא שלי החליט לשתף את הסיפור שלו באומץ ובנאורות. אפילו מצאנו את היומן של אלק'ה, ממש לאחרונה.
הקשבתי לסיפור על אלק'ה מנקודת מבטו של אבי, שחווה קשיים בעצמו כילד עם אח בכור שמתמודד עם מוגבלות נפשית. הוא נזכר רק בדיעבד באלימות ובלעג שנאלץ לספוג מהסביבה, בורות מוחלטת בכל מה שקשור לצרכיו המיוחדים, הדרה, שנאה, פחד ורתיעה שהשפיעו על המשפחה. על סבא וסבתא והדודים שלי שהתקשו להתמודד עם כל זה.
אלק'ה היה אדם אמוציונלי עם נפש רגישה ופגיעה. הוא אהב ללמוד ולקרוא ספרים ורצה לחיות כמו כולם. הוא רצה לקום לעבודה בבוקר, לאכול, ליהנות מהדברים הקטנים. והוא אהב מאוד את אמא שלו, סבתא בתיה שלי. אבל גם היה לו קשה. הוא סבל כי מוגבלות נפשית היא שקופה וההתמודדות איתה הפכה לבלתי אפשרית. חוסר הקבלה וההבנה היו בלתי נסבלים עבורו.
אפשר להגיד שזה היה לפני כמעט מאה שנים. שהכל היה אחרת פעם ושלא הבינו. אפשר לטעות ולחשוב שהיום המצב יותר טוב, אבל יותר נכון לומר שהמצב פחות גרוע. לא מאמינות לי? אז אולי סקרים שפורסמו לפני ארבע שנים ישכנעו אתכן:
ל-89% מההורים מפריע שילדים ישתתף בחוג או פעילות חברתית לצד ילדים המתמודדים עם מוגבלות. כמו כן, כ-48% מהנשאלים הודו כי לא יסכימו לגור לצד אדם עם מוגבלות נפשית עם אוטיזם. 61% מהם לא יסכימו להשכיר להם אפילו דירה וכ-67% הודו כי יירתעו לבלות בבתי קפה או מסעדות המעסיקות אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית. בנוסף, כ-67% מהמשתתפים בסקר נרתעו מהשתתפות בפעילות פנאי במסגרת קבוצה המורכבת מחברים המתמודדים עם מוגבלות נפשית. ויותר מ-40% מבני הנוער מעדיפים להימנע מקרבה לבני נוער עם מוגבלות.
אז האם המצב השתפר? תגידו לי אתן.
אורן הלמן, מייסד סיכוי שווה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה וסמנכ"ל רגולציה בחברת החשמל