אורחים לא קוראים

עם הקיץ נוחתים אצלנו אורחים לא קרואים הנסתרים מעינינו. הם מתמקמים בגופנו ללא כל הזמנה מצדנו. אנחנו אמנם לא רואים אותם, אבל בהחלט יכולים לחוש בנוכחותם. שורה ארוכה של סימפטומים גופניים מטרידים מעידה על נוכחותם הבלתי רצויה.

משגשגים בטמפרטורות חמות

"חום ולחות הם תנאים נוחים להתפתחותן של מחלות זיהומיות ולבואם של טפילים למיניהם והם אף מהווים קרקע פורייה לשגשוגם של זיהומים פטרייתיים", קובע ד"ר ראול רודריגז, רופא כללי ,(M.A) ומומחה לרפואה טבעית, מנהל "מרכז אמא" לרפואה טבעית ברמת אביב. "למיקרו אורגניזם קל יותר לשגשג בטמפרטורות חמות, המעודדות התחלקות של תאים".



ד"ר רודריגז

ד"ר רודריגז, 47, נולד למשפחה של רופאים, אך כבר בנעוריו שאף ללמוד רפואה טבעית. הוא נרשם ללימודי רפואה קונבנציונלית בבחינת "דע מה תשיב לאפיקורס", ובה בעת למד רפואה סינית. לאחר סיום הסטאז' בבית החולים איכילוב קיבל מלגה מממשלת יפן ולמד במשך שנתיים במחלקה לרפואה מזרחית באוניברסיטה של אוסקה. בשנת 1989 הגיע לבייג'ין לחודש לימודים נוסף ומאז ביקר בסין 13 פעמים. במרוצת הזמן ייסד את מכללת מדיסין ולפני כשנה, לאחר מות אמו, הקים את "מרכז אמא" לרפואה טבעית.

שני ק"ג חיידקים

"אנחנו מהווים מיעוט בגלקסיה הזו. 70 מיליארד התאים שמרכיבים את גוף האדם הם רק 10 אחוז מהמיקרו-אורגניזמים של רומסים, חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים – שמספרם הוא אינסופי כמעט – שחיים עלינו ובתוכנו", אומר ד"ר רודריגז ומבהיר: "הם חיים על העור, בפה, בריריות ובמעיים. חיידקי המעיים בלבד מהווים שני ק"ג ממשקל הגוף".

"המאגר הגדול של המזהמים נמצא בבעלי חיים ובבני אדם – שהם בבחינת נשאים 'המעבירים את הלפיד'. אמבות, לדוגמה, לא נמצאות בפלורה (צמחיית מעיים) התקינה שלנו, אבל אפשר ללקות בזיהום מאמבות באמצעות מזון שזוהם בשפכים, מכלים לא נקיים או על ידי טבח או מלצר שלא נטלו את ידיהם והם נושאים את המחלה. מזהמים יכולים לעבור אלינו מקוביות קרח שהוקפאו במים מהברז שעלולים להיות מזוהמים (בעיקר בחו"ל, בארצות לא מפותחות), דרך ירקות שהושקו במי שפכים. המזהמים בדרך כלל עושים את המסלול מהעכוז לפה".



" מסתבר כי 70 אחוזים מהאוכלוסייה נגועים בהליקובקטר פילורי"

חוסר מודעות מצד הרופאים

"הזיהום השכיח ביותר נגרם על ידי חיידק בשם הליקובקטר פילורי. עד שנת 1980 איש לא חשב שכיב קיבה או תריסריון הן מחלות זיהומיות וסברו שהן נעוצות במתח נפשי, עד שזוג רופאים אוסטרלים צעירים הוכיח שזוהי מחלה זיהומית. בשנה שעברה הם קיבלו על כך פרס נובל לרפואה".

"מסתבר כי 70 אחוזים מהאוכלוסייה נגועים בהליקובקטר פילורי. בחתך הגילאים בין 20-30, 40 אחוזים מהאוכלוסייה כבר נגועה בחיידק. מעל גיל 80, 80 אחוזים ומעלה נושאים את החיידק. רק 30 אחוזים מהם מפתחים סימפטומים בקיבה כמו כאבים, צרבות, ריפלוקס (כשמזון עולה בחזרה מהקיבה) וכל השאר סובלים מסימפטומים אחרים, שבדרך כלל לא מיוחסים לחיידק בגלל חוסר מודעות של הקהילייה הרפואית הקונבנציונלית".

מהו תפקידם של החיידקים הטובים בגופנו?

"לחיידקים יש כמה היבטים חיוביים: חלקם מייצרים ויטמינים. אנחנו מקבלים ויטמין K וביוטין, למשל, בעיקר דרך חיידקים. הם מאוד חשובים בפירוק המזון, עוזרים בספיגתו ומשמשים קיר הגנה קדמי בפני מזהמים.

יש חוקרים הטוענים שחיידקי מעיים מתגייסים כשיש חתך או פצע בגוף כדי ללחום נגד המזהמים האחרים. זהו אולי מנגנון החיסון הכי ראשוני שיש לנו, עוד אפילו לפני התפתחותם של תאי מערכת החיסון של הגוף עצמו".

"בנוסף, רובם של החיידקים הטובים, המכונים אסידופילוס (חיידקים מייצרי חומצה), הם חיידקים חומציים. סביבה חומצית מייצרת תנאים לא נוחים עבור מזהמי מערכת העיכול. קנדידה, למשל, אוהבת סביבה בסיסית. הליקובקטר פילורי מייצר סביבה בסיסית על מנת לשרוד בקיבה החומצית. (כלומר, לקיבה חומצית יש יתרון). החיידקים הטובים שומרים על מערכת מעיים תקינה".

אלו נזקים גורמים החיידקים הרעים?

"סוג אחד של נזקים מתבטא בתחרות על מזון. הם גוזלים מאיתנו מרכיבי מזון חיוניים עד שהם גורמים לחסרים. ההליקובקטר פילורי, למשל, גוזל ברזל, אבץ וויטמיןB12. הם מפרישים רעלים שונים שתפקידם לדכא את מערכת החיסון. אפשר להמשיל אותם לכנופיית מאפייה, המנסה להשתלט על מדינה ובדרך היא גם פוגעת במערכת אכיפת החוק".

"כך הקנדידה משולה לחבורת מאפיונרים, שחיים כמו פרזיטים על גופנו בלי לתרום לו מאום. על מנת שהגוף לא יגרש אותם, הם פוגעים במערכת החיסון כדי לפגוע ביכולתו של הגוף להתמודד עם זיהומים. הגוף אמנם לא מגרש אותם, אבל בה בעת הוא פחות עמיד למזהמים אחרים. אחת הבעיות שנגרמות בגלל הזיהומים היא שכיחות גבוהה של אלרגיות".

"אלרגיות האופייניות לדרכי הנשימה מתבטאות בנזלת אלרגית, התעטשויות, גרד בעיניים, קוצר נשימה עד אסתמה; אלרגיה בעור עלולה להתבטא בכתמים אדומים מגרדים, באטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור) שאופיינית יותר לילדים ומתבטאת בגרד ובמעין חתכים באזורי הקפלים של העור. סבוראה דרמטיטיס היא דוגמה למחלה טפילית שנגרמת על ידי פטרייה; זיהומי מעיים יתבטאו בשלשולים, בבעיות עיכול ובגרד בפי הטבעת. יש קשר הדוק בין המעיים, דרכי הנשימה והעור, כך שאם יש אלרגיה במעיים, נראה את ביטויה גם בדרכי הנשימה ובעור".

מי מועד לפורענות?

"אנשים בעלי מערכת חיסון חלשה, בעיקר ילדים קטנים או מבוגרים ואנשים אמידים, שאוכלים במסעדות כחלק שגרתי מאורח חייהם. הרבה פעמים מגלים שככל שמצבו הסוציו-אקונומי של האדם גבוה יותר, והוא מרבה בנסיעות לארצות אקזוטיות, הוא נמצא בסיכון ללקות בזיהומים".

איך חשים בקיומם של הפרזיטים בגופנו?

"הסימנים המובהקים ביותר המשותפים להרבה מאוד זיהומים הם: גרד בפי הטבעת, נפיחות בבטן, כאבי בטן, נפיחויות, יציאות לא תקינות כמו שלשולים או עצירויות לסירוגין. פעמים רבות תלונות אלו מאובחנות כתסמונת המעי הרגיז. זוהי מחלה שהומצאה למעשה על ידי גסטרו-אנטרולוגים, שלא ידעו את הסיבה לתופעה, התקשו לעשות דיאגנוזה ולא יכלו להציע טיפול אפקטיבי. זוהי למעשה תסמונת וירטואלית. בדיקות האבחון המבוצעות בקופות החולים ובבתי החולים הן רשלניות ומבוססות על טכנולוגיה מלפני 90 שנה".



"חום ולחות הם תנאים נוחים להתפתחותן של מחלות זיהומיות ולבואם של טפילים למיניהם"

המעיים – המוח הקטן

"אנמיה, נשירת שיער וציפורניים שבירות אופייניים ללוקים בהליקובקטר פילורי (החיידק שגורם לאולקוס). אנשים יכולים לסבול ממושכות מהתופעות הללו והם לא יידעו לעולם שהסיבה לכך נעוצה בחיידק שהם מגדלים בבטן".

האם התרגשות או מתח עלולים אף הם לגרום כאבי בטן?

"זה נכון שמצב נפשי משפיע על מערכת העיכול. פחד, לדוגמה, עלול לגרום לשלשול. זוהי תגובה נורמלית, אבל כשזה קורה על רקע של מעיים מגורות בגלל זיהום כרוני קודם, כל הביטויים האלו הם יותר דרסטיים. יש המכנים את המעיים בשם 'המוח הקטן' משום שמצויים בו למעלה ממאה עצבים המקשרים (נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין ודופמין, לדוגמה) בין מערכת העצבים והתאים שונים. כלומר, המבנה הכימי שלהם מאוד דומה".

מתי מומלץ לגשת לרופא?

"כשיש שילוב של נשירת שיער, שבירות ציפורניים ואנמיה ו/או חוסרים של B12, אבץ וברזל, כדאי לחשוד בקיומם של מזהמים, בעיקר של הליקובקטר פילורי. אם יש פטרת בגוף, בנרתיק, גרד באוזניים, באף או בפי הטבעת, אלו סימפטומים העלולים להצביע על קנדידה".

כיצד אתה מאבחן את קיומם של הפולשים?

"ראשית, אני מתשאל את הפציינט ומקשיב לסימפטומים שהוא מתאר. שנית, אני מתבונן ובוחן אם יש סימנים חיצוניים שמעוררים חשד, כמו התקרחות פתאומית בעיקר אצל נשים, או עור אפרפר וחסר ברק העלול לעורר חשד כי מדובר בזיהומי מעיים. עיגולים שחורים סביב העיניים וחריץ במרכז הלשון יעידו על מושבה של חיידקים או פטריות".

"בהמשך, אני מסתכל בתוצאות של בדיקות דם, שם אני עשוי למצוא עדויות עקיפות להימצאותם של מזהמים, כמו למשל חסרים תזונתיים של ברזל ו-B12. יש סוג מסוים של תאי דם לבנים, אאוזונופילים, שעולים כשיש זיהומי מעיים, בעיקר על ידי הליקובקטר פילורי. רמתו של 12B בגוף צריכה להיות לפחות 300 (ולא 180, כפי שנחשב בקופ"ח לנורמלי), ואם רוצים להימנע מדימנסיה מוחית, כדאי שהרמה תהיה מעל 500. לבסוף אני עורך בדיקת צואה מעבדתית. הבדיקה נעשית במעבדת מזור – היחידה בארץ שבודקת עם ערכות של נוגדנים מסומנים".

מהן דרכי הטיפול האלטרנטיביות?

"טיפול נעשה בארבעה שלבים:

1. פגיעה ישירה במזהמים על ידי התאמת צמחי מרפא. תמצית אורגנול רפואי (שיש בו ריכוז גבוה של חומרים פעילים) יעילה מאוד נגד קשת רחבה של מזהמים וחיידקים שפיתחו עמידות כנגד תרופות אנטיביוטיות. תמצית של זרעי אשכולית יעילה לפטריות, לוירוסים ולחלק מהחיידקים.
2. ניקוי מעיים (בעת הצורך) ממשקעי צואה עתיקים באמצעות שטיפת מעיים (הידרוקולוניקס). במקביל, מחדירים חיידקים טובים, מה שאני קורא פרויקט "שיקום שכונות". אם יהיו בתים ריקים – יבואו פושעים אחרים. לכן חייבים להחזיר את האוכלוסייה הטובה, אז שותלים חיידקים טובים, את האסידופילוס.
3. השלב השלישי הוא התאמת התזונה. חייבים קודם כל להחזיר את 'המטאטא' למזון– את הסיבים התזונתיים, השומרים על ניקיון המעיים. מומלץ לצרוך דגנים מלאים, קטניות, שעועית, עדשים, חומוס, פול, מש, אפונה, ירקות, אגוזים (פקאן, שקדים, אגוזי ברזיל, פיסטוק חלבי) לא קלויים ולא מומלחים. יש להימנע מתוצרת חלב, שהוא רעל, רשע וטומאה.
4. שלב הריפוי האחרון כולל חיזוק הגוף על ידי ויטמינים ותוספי תזונה. בחודש הראשון של הטיפול, התחושה היא לא נעימה. אחרי נטילת צמחי מרפא נהרסים מאות מיליוני תאים של מזהמים ומשתחררים כל הרעלים האגורים בתוכם. בעקבות כך חשים חולשה קשה, גירויי עור ושינוי במצב הרוח. אני נוהג לחזק מטופלים עם ויטמין C, אומגה 3 ו-B קומפלקס, בהתאם לצורך".

"כן מומלץ ליטול תכשיר בשם כלורלה – אצת מים מתוקים המכילה הרבה כלורופיל. זהו החומר היחיד שקושר מתכות כבדות ורעלים ומונע את ספיגתם במעיים. הוא אפילו מנקה את הגוף מרעלים, מחזק ישירות את מערכת החיסון וגורם להתחלקות החיידקים הטובים".

מתוך:מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי,לקבלת גיליון מתנה