אוסטיאופורוזיס: יש מה לעשות

מה יאפשר לחולים להמשיך את חייהם באורח רגיל?

88 שיתופים | 132 צפיות

מחלת האוסטיאופורוזיס, "בריחת סידן", נפוצה ביותר באוכלוסיה. בישראל כיום יש כ- 200 אלף איש הלוקים במחלה, והיא גורם משמעותי לשברים בקרב האוכלוסיה המבוגרת. בשנת 2005, צופים חוקרי המחלה, יעמוד מספר שברי צוואר הירך הנובעים מבריחת סידן בעולם על מספר מדאיג של 6.26 מיליון שברים.

אולם חידושי הרפואה מאפשרים כמעט לכל אדם למנוע את המחלה, בתנאי שיקפיד על תזונתו, יפסיק לעשן ויתחיל להתעמל. כמו כן, ד"ר צופיה איש-שלום, מנהלת היחידה למטבוליזם של העצם במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, ממליצה על צריכת סידן מגיל 30. "המינונים המומלצים משתנים על פי הגיל. בין גיל 30 ל-50 מומלצת צריכה של 1,000 מ"ג ביום, ומעל גיל 50 מומלצת צריכה של 1,200 מ"ג ליום, בתוספת ויטמין D. עוד מומלץ להימנע, עד כמה שניתן, משתיית קפה ואלכוהול שמפריעים לספיגת הסידן בגוף".

למרות ההמלצות, בקבוצת הסיכון למחלה נמצאים לא רק אנשים שתזונתם דלת סידן. "ראשית כל זה עניין תורשתי", פוסקת איש-שלום. "מי שנולד להורים עם עצמות טובות, סיכוייו לזכות בעצמות דומות גבוהים. קבוצת הסיכון אצל נשים מורכבת מנשים שקרובות משפחתן סובלות מהמחלה, נשים רזות ונמוכות בעלות מבנה שברירי, נשים שהפסקת הווסת חלה אצלן לפני גיל 45, ונשים אחרי גיל המעבר. קבוצת סיכון נוספת היא זו של ניצולי השואה, שבילדותם או בנעוריהם שהו בתנאי רעב קיצוניים, ולכן הם בסיכון גדול יותר ללקות במחלה.עוד בסיכון חולי אפילפסיה, ואנשים שטופלו ממושכות בקורטיזון".



מי שנולד להורים עם עצמות טובות, סיכוייו לזכות בעצמות דומות גבוהים<br /> אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/774/1774/________.gif?1156076799" />                             </p>
<div>מי שנולד להורים עם עצמות טובות, סיכוייו לזכות בעצמות דומות גבוהים<br /> אילוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<p><strong>כיצד מאבחנים אוסטיאופורוזיס?</strong><br />"אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקה פשוטה יחסית הבודקת את צפיפות העצם, ומכונה DEXA. משך הבדיקה קצר – בין 10 ל-15 דקות. הבדיקה מראה את צפיפות העצם ביחס לממוצע צפיפות העצם אצל אותה קבוצת מין, בהשוואה לגיל 30".</p>
<p><strong>אילו תרופות עומדות לרשות מי שכבר חולה במחלה?</strong><br />"התרופות 'פוסלאן' ו'אקטונל', במינון יומי או שבועי, מפחיתות את הסיכון לשברים. אין תמימות דעים איזו מהשתיים טובה יותר לטיפול באוסטיאופורוזיס. שתיהן פועלות בצורה דומה ומונעות שברים בעצמות, אך מעלות רק במעט את צפיפות העצם". </p>
<p>נשים הסובלות מתופעות לוואי במערכת העיכול כתוצאה משתי התרופות הראשונות, יכולות ליטול תרופה בשם "אוויסטה", שגם נמנית עם קבוצת התרופות למניעת דלדול העצם אצל נשים לאחר הפסקת מחזור הווסת. התרופה פועלת בדומה להורמון אסטרוגן ומפקחת על שיווי המשקל העדין בין תהליכי דלדול העצם לבין תהליכי בנייתה. חשוב לציין שהתרופה נרשמת בדרך כלל למי שסובלים מבריחת סידן מעצמות עמוד השדרה.</p>
<p>"השנה הגיעה לישראל תרופה חדשה בשם 'פורטיאו', שפועלת על עיקרון אחר: היא בונה עצם חדשה על ידי שימוש בהורמון עצם המעודד גדילה. היא מיועדת בעיקר לסובלים מאוסטיאופורוזיס קשה, אבל היא אינה נכללת בסל הבריאות ועלות השימוש בה כ- 600 דולר לחודש. את התרופה מקבלים החולים בהזרקה מדי יום". </p>
<p></p>
<div class= כמה סידן?  מבוסס על נתוני משרד הבריאות

כמה סידן? מבוסס על נתוני משרד הבריאות

באופן טבעי

לנטורופתיה אמירה ברורה מאוד על מחלת האוסטיאופורוזיס: מניעה, מניעה ושוב מניעה. כמאמר הפתגם הסיני המדמה מחלה שהתפרצה לסכר שקרס, כך גם הנטורופתים מדמים את התפרצות המחלה לשלב אחד מאוחר מדי במאבק בה. "המניעה היא הטיפול", מסביר יוסף תומר, שהוא ד"ר לנטורופתיה ומטפל גם ברפואה סינית ויפנית, הומיאופתיה ביולוגית, שיאצו, ארמותרפיה, עיסוי שבדי תאילנדי וגם פרמדיק מוסמך.

"בעיני אוסטיאופורוזיס היא מחלה של העולם המודרני", מסביר תומר. "הסבים והסבתות שלנו לא סבלו מאוסטיאופורוזיס באותה מידה שאנו סובלים ממנה היום. יש שיטענו שפשוט לא היו לנו את הכלים המתאימים לאבחן את המחלה. לדעתי, זה נובע מחוסר פעילות גופנית בשילוב עם תזונה מערבית לקויה".

לאבחון המחלה ממליץ תומר לגשת לקופת החולים. "אני ממליץ לכל מי שעבר את גיל 60 לגשת ולהיבדק", הוא אומר. "אמנם קיימות שתי קבוצות סיכון עיקריות: נשים מעל גיל 65 ואנשים הסובלים מבעיות בבלוטת התריס, אבל עם העלייה שאנו עדים לה באחוזי החולים אצל גברים, אני ממליץ גם להם לעשות את הבדיקה מגיל זה".

כאמור, על פי תומר עיקר הטיפול הנטורופתי הוא מניעתי ומתרכז בתזונה נכונה, שכתוצאה ממנה נשמרות רמות גבוהות של ויטמין D וספיגת הסידן בגוף משתפרת. "הנטורופתיה מנסה להפוך את תזונת האדם לנקייה יותר", הוא מסביר, "ללא כימיקלים, ללא חומרי טעם וצבע מסוכנים וללא חומרים משמרים. המלצות התזונה הנטורופתית הן: להרבות באכילת מוצרים עשירים בסידן כמו ירקות ירוקים (סלרי וברוקולי, למשל), טחינה גולמית משומשום מלא ופירות יבשים בצריכה מדודה. כמובן שגם יש להקפיד על צריכת דגנים מלאים וקטניות ולהימנע עד כמה שניתן ממזון מעובד".

כפי שבוודאי שמתם לב, מקומם של מוצרי החלב נפקד מהרשימה. תומר מסביר זאת ברגישות הנפוצה לחלב. "אנשים שאלרגים לסוכר חלב (לקטוז) סובלים מספיגה לא מוצלחת של סידן דרך החלב", הוא אומר. "גם צריך לזכור שיש הרבה מאוד גבינות שעוברות עיבוד כימי, ולכן לי כנטורופת קשה להמליץ על אכילתן. חוץ מזה, ישנם עוד כל כך הרבה מקורות אחרים לסידן. דגים למשל, או טופו".

האם אתה מציע לחולים גם איזשהו טיפול?
"חומר טבעי המומלץ ביותר לחולי אוסטיאופורוזיס הוא ה'מומיו'. זהו חומר שמקורו ברוסיה, והוא מוכר בארץ בקרב העולים שהגיעו משם. החומר, שצבעו שחור, מצטבר על תקרות מערות בהרים גבוהים במיוחד, בצורת טיפות. הוא נוצר מריקבון בלתי מושלם בתנאי קור של צמחים ובעלי חיים קטנים. ה'מומיו' עשיר במינרלים ובעיקר בסידן, אשר נספג באופן מושלם ובונה עצם. הוכח מדעית שהוא משפר מאוד ריפוי עצמות ושברים. הבעיה היא שקשה להשיגו ומחירו גבוה. ישנם עוד סוגים רבים של תוספים, תכשירים וטיפולים, אך חשוב מאוד לומר שעל כל מטופל להגיע לייעוץ להתאמת הטיפול, ולא להשתמש באחד התכשירים על דעת עצמו".

בשנים האחרונות הולכת ותופסת תאוצה אופציה נוספת לטיפול באוסטיאופורוזיס – התעמלות בונת עצם. מחקר שפורסם בחודש יולי האחרון במגזין הרפואי האנגלי "אוסטיאופורוזיס אינטרנשיונל", מגלה שהשפעתה של פעילות גופנית על צפיפות העצם זהה לזו של הטיפול התרופתי בהורמונים. המחקר, שנערך במהלך שנה בקרב 320 נשים לא מעשנות בגילים 45 עד 65, העלה תוצאות מפתיעות ביותר.

בבדיקת צפיפות העצם בעמוד השדרה ובירך, נמצא כי העלייה בצפיפות העצם בקרב נשים שהתעמלו ולא קיבלו טיפול הורמונלי הייתה זהה לעלייה אצל אלה שקיבלו טיפול הורמונלי ולא התעמלו. בעקבות מחקר זה, ומחקרים נוספים שקדמו לו, התגבשו קבוצות ל'התעמלות בונת עצם' ברחבי הארץ. כמו כן מציעים ארגונים שונים קלטות וידיאו לתרגול התעמלות מהסוג הזה.

בין אם בחרתם לטפל באוסטיאופורוזיס בדרך הקונבנציונלית ובין אם אתם מעדיפים להתעמל או לחפש חומרים מסתוריים מהרים רחוקים, אל תשכחו להתייעץ עם רופא מומחה ומוסמך לטיפול במחלה. בכל מקרה, ועל פי כל מומחה, הקפידו על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית. ושרק נהיה בריאים.