אוכלים מהרגש

אכילה רגשית היא תופעה פסיכולוגית, רפואית, חברתית, תרבותית ודתית, שבה מסיבות שונות ומגוונות אוכל מפסיק להיות אוכל והופך להיות אמצעי לתקשורת עקיפה, למרד, למאבק, לכפייה, להסחת דעת, להרגעה, לוויסות ולפיתוי. פעמים רבות הוא הופך לתחליף, בעיקר תחליף לאהבה.

הפרעות אכילה הן מקרים קיצוניים של אכילה רגשית, אך למעשה היקף התופעה רחב מאוד. אצל אנשים רבים, המנהלים לכאורה חיים נורמליים אך אינם מודעים למערכת היחסים בין הגוף לנפש, נוצרת חסימה בתהליכים רגשיים. כתוצאה מכך מצטברים אצלם לחץ ומתח, שעלולים להוביל לאכילה רגשית.

אכילה, בישול וספורט כתחליף להתמודדות

כאשר המשכתי לחקור את הנושא גיליתי כי מלבד אכילה רגשית, מערכת היחסים שלנו עם אוכל כוללת גם עיסוק כפייתי בדיאטות ו"בישול רגשי". לעתים, כאשר חשים מתח בעקבות קושי בזיהוי ובביטוי של רגשות, מנסים להפיגו לא רק באמצעות אכילה רגשית, אלא גם באמצעות בישול או ספורט, שבאים כתחליף לעיבוד הרגשות.

למשל, אדם שמתקשה להירדם בעקבות חרדה ייכנס למטבח ויתחיל לבשל; אישה שמבקשת להימנע מעימות עם בעלה תצא לריצה. פעילויות אלו לגיטימיות כשלעצמן, אך הן אינן מתאימות לסיטואציות המתוארות לעיל ולמעשה מהוות תחליף להתמודדות אמיתית עם רגשות. הבנתי שרק כאשר רואים את התמונה הרחבה, אפשר לבדוק איך מערכת היחסים שלנו עם האוכל מושפעת מהיבטים אחרים בחיים ומשפיעה עליהם בתורה.

אכילה – דרך מהירה להפגת מתח. אילוסטרציה: Shutterstock

תקשורת לקויה

לעתים עולה קושי בניהול רגשות, מחשבות, זיכרונות ותחושות גוף. הקושי הוא בזיהוי רגש ובהבנה של האופן שבו הרגש קשור להתנהגות ולזיכרונות מודחקים. לפעמים גם כשאנחנו מבינים את הקשר, עדיין קשה לנו לבטא רגש מסוים ואז הגוף הופך להיות נוקשה ומתוח והלחץ מתורגם לעקה. התחושות האלה אינן נעימות ולכן אנחנו מעוניינים להיפטר מהן במהירות האפשרית, כל אחד על פי הידע הקודם והניסיון שצבר במהלך חייו.

אחת הדרכים המהירות והזמינות שאנחנו מכירים להפגת מתח היא אכילה (וגם המחשבה על אוכל). האכילה הרגשית שמטרתה לצמצם את עוצמת הרגש (גם רגש חיובי) היא פעולה טבעית, מושרשת ובעיקר אוטומטית, ואיננו נוטים לקשר בינה ובין קושי בתקשורת. בתוך זמן קצר האכילה הרגשית מצליחה לעמעם תחושות פיזיות, מחשבות ורגשות וזאת בזכות התפקיד הראשון של האוכל בחיינו – איזון.