אהבה על פי הקבלה

כשאדם מתעלה למדרגה רוחנית גבוהה, הוא מבין מה זאת אהבה
המושג השלם ביותר
אהבה אמיתית מתקיימת כאשר אהבתו של אדם לזולת כה גדולה, עד שהוא מרגיש את החסרונות, הרצונות והתשוקות של הזולת כאילו היו שלו. כשאדם מתעלה למדרגה רוחנית כזו הוא מקבל מושג אמיתי ושלם של המושג המתעתע "אהבה".
אהבה שאינה תלויה בדבר
כשהאדם אוהב את האחרים מבלי לרצות לקבל תועלת אישית מכך, אהבתו נחשבת ל"אהבה שאינה תלויה בדבר". זוהי מדרגה רוחנית נעלה מאוד. בעת הלימוד מספרי הקבל, האדם מעורר על עצמו את השפעת האור העליון ופוסע לאט ובביטחון בנתיב שמוביל להרגשת "אהבה שאינה תלויה בדבר".
רשת של קשרי אהבה
בעולם שלנו אנו מכירים בני זוג שחיים ומסתדרים היטב, אך ברוחניות אין זוג נשמות שנועדו במיוחד זו לזו, אלא כל הנשמות נועדו להתחבר זו עם זו בקשרי אהבה אמיתית. כשיעשו זאת, הן יגלו ביניהן את הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה.
אהבה אגואיסטית
כמעט כולנו אוהבים דגים, אבל לא באופן רומנטי – אנו בעיקר נהנים לאכול אותם. אהבה אגואיסטית משולה לאותה "אהבת דגים". האהבה האגואיסטית היא הרגשת התענוג והסיפוק שמפיק האדם מניצול הזולת, מכך שהזולת מספק את תאוותיו.
האהבה שלנו קשורה תמיד ביראה, כלומר בפחד שמא נאבד אותה. על פי הקבלה קיימים שני סוגים של יראה: יראה גשמית ויראה רוחנית.
בעולם שלנו האדם דואג כל הזמן לכך שהאחרים יאהבו אותו, כי הוא מפחד שבמצב אחר הוא יינזק. ברוחניות, האדם אוהב את הזולת ללא שום כוונה לתועלת עצמו ומפחד שאהבתו תתמעט או תיפסק.
אהבה לפי מידה
כדי להתעלות לרוחניות, עלינו לאהוב את הזולת בדיוק באותה המידה שאנו אוהבים את עצמנו. אבל איך נדע מהי המידה ומהי הצורה שבה אנו צריכים לאהוב את האחר? נבראנו עם טבע של אהבה עצמית כדי שנלמד עד כמה אנו אוהבים את עצמנו, ומתוך כך נדע לאהוב את הזולת באותה המידה.
הרצון הבוער
האדם שהולך בדרך הרוחנית ולומד בספרי הקבלה מפתח בתוכו רצון בוער להביא את כל העם לאחדות ולאהבה. לכך פעלו וקיוו כל גדולי המקובלים.