אביבית בר זוהר והקוביות בבטן: משחקת את המשחק התרבותי יותר טוב מכן

בין סוגיות כמו "בחירות שלישיות – האמנם?" לבין תמלילי חקירת יאיר נתניהו בתיק 4000, מצא הציבור זמן גם לעסוק בעניין נוסף: קוביות הבטן המושתלות של אביבית בר זוהר. זה כבר כמעט משעמם: בר זוהר משתפת את 342 אלף העוקבים בשגרה האקסטרווגנטית שלה (שחייה לילית בבריכה החצובה באמצע הסלון, החלמה מניתוח הוצאת שתלים מהישבן, נשנוש עוגת קומות מעשה ידה שמתוכה יוצאים דולרים), השיתוף הופך לכתבות בכלי התקשורת, והקהל סוער, נסער ומקליק על האייטמים כדי להביע זעזוע עמוק, שעליו מגיבה אביבית בסטורי שלה, ממשיכה לשמן את מכונת הרייטינג שהיא. גם אני מרוויחה מהעניין: זהו הטור השני שאני כותבת בנושא בר זוהר, אחרי שני ראיונות בתוכנית ״אנשים״ בקשת 12, באחרון אף ליוויתי אותה למנתח שפיסל את הקוביות בבטנה על מנת לבדוק אם הניתוח צלח. אתן כבר יודעות את התשובה לזה, כי בתחילת השבוע הפכו הקוביות של בר זוהר לשיחת המטבחון, וכנראה גם המכון, אחרי שהוכיחה, שוב, שכסף יודע לקנות אחלה קיצורי דרך. 

הקוביות של אביבית בר זוהר | צילום מסך מתוך הסטורי

התגובות היו צפויות: מחיקויים מגחיכים ועד אושיות כושר שכותבות שאין תחליף לכפיפות בטן ולתזונה מאוזנת וגולשים שטוענים שבר זוהר היא אושיה רדודה שאשמה בתפיסת מציאות מעוותת של ילדות ונערות – טיעון שנזרק לכיוונה של אביבית לא אחת מאז שפרצה לסלון הישראלי כדמות ריאליטי חובבת ניתוחים וממון. 

והנה אני שוב מתיישבת על המקלדת ומגנה על בר זוהר, משל הייתי הסוכנת שלה או לפחות מעריצת הפחמימות שהיא מוכרת ברשת תחת השם ״האופה היפה״. לא, חברות, אפילו קרואסון אחד לא קיבלתי מאביבה, אך הנה השיעור שאותו למדתי מהאישה שלובשת את ליבה (ודעותיה) על השרוול (וחולצות הבטן): אל תשפטו ספר על פי כריכתו, אלא שאלו על ההקשר החברתי־תרבותי שבו הוא נכתב. הווה אומר: התרבות היא שהפכה את אביבית זריבי לאביבית בר זוהר, כפי שהתרבות הפכה את קימברלי נואל לקים קרדשיאן, ובכל פעם שאנחנו מזדעזעות מהפרסונה (של אביבית, של קים ושל מי שביניהן) – אנחנו מתכחשות למאפיינים מרכזיים בתרבות שבה אנחנו חיות; תרבות אינסטנט שמקדשת את ה"כאן ועכשיו" ואת קיצורי הדרך כדרך חיים. הריאליטי קיצר את הדרך לכוכבות, קניית העוקבים קיצרה את הדרך למשפיענות, וכסף קיצר את הדרך לבית הלבן. וכשאפשר לקנות הכל – מתדמית ועד השפעה – למה להזיע, בחיים או במכון? 

>> המלחמה הצודקת של אביבית בר זוהר נגד שי גולדשטיין
>> אביבית בר זוהר: "גם כשאני צנועה אני עדיין קים קרדשיאן הישראלית"

במובן הזה, בר זוהר משחקת לפי החוקים – היא קונה את מה שאין לה כוח להתאמץ עבורו. זה אולי נראה קיצוני, אבל פעם גם ניתוח אף היה עניין קיצוני, ותוספות שיער היו נחלתן של אליזבת טיילור ודומיה. העולם התקדם מאז, והוא מציע פתרונות בזק לבעלי אמצעים, ולא מן הנמנע שבינינו מתהלכות נשים (וגברים) עם קוביות בטן מושתלות, שמחרישות את העניין כפי שהן מחרישות את הבוטוקס שמשתק את קמטיהן. ההבדל ביניהן לבין בר זוהר הוא שהאחרונה לא מתביישת בעובדה שב־WAZE של החיים, היא מעדיפה את הדרך הקצרה, גם אם היא חותכת מהכביש הראשי לתוך שדה בלתי חרוש. מקסימום זה יגמר בפנצ׳ר. 

אבל בינינו, גם קצת יותר קל לצחוק על בר זוהר. היא אישה, היא עוסקת בנושאים הקלילים של החיים, היא לא פוליטיקלי קורקט והיא חולה לעצמה על התחת המושתל (לשעבר). זה מדגדג לנו בבטן, ואז באצבעות, והאצבעות ממהרות למקלדת, והלייקים מובטחים כי אין כמו קצת הרמה עצמית על חשבונה של האחרת. אם נפנה את החוש הביקורתי המפותח שיש לנו כלפי הזולת גם פנימה, יתכן שנבין שכל חטאה של בר זוהר הוא שהיא עוטה על עצמה את כללי העולם החדש, ושזה אולי קצת מפחיד, אבל זה נראה פאקינג טוב בחולצת בטן.