המלחמה הצודקת של אביבית בר זוהר נגד שי גולדשטיין

את "מועדון ארוחת הבוקר", התוכנית של שי גולדשטיין ולאה לב ברדיו 103fm, בחרו השניים לפתוח בבוקר ה-1 בספטמבר בברכה לילדים שהחלו את שנת הלימודים. "אל תשכחו שבית הספר זה לא הדבר הכי חשוב בעולם, זה לא המקצועות, זה דרך ארץ", אמרה לב, וגולדשטיין הוסיף "אלה הדברים החשובים". עד סוף התוכנית, הם הספיקו לצחוק על מירי נבו ("היא כנראה אחרי הרבה ביקורים אצל ד״ר קליין"), ולעלוב באביבית בר זוהר, כשגולדשטיין פוסק שהיא "רוקדת בסטורי כמו זונה", בזמן שלב מצחקקת ברקע. 

ההלצה על נבו הוציאה אותם בעיקר חתיארים, הרי בוטוקס זה כבר לא הסוד הזה שנשים מתלחששות עליו במספרות. אנחנו עושות בוטוקס. כי זו אופציה, כי אנחנו יכולות להרשות את זה לעצמנו, ובינינו, כי אין לנו הרבה ברירות בחברה שמחנכת אותנו לסגוד לנעורים, לסלוד מההתבגרות, להתייחס לפרצוף מקומט כאל חולצה לא מגוהצת: פאדיחה, חוסר מקצועיות. וכשלב וגולדשטיין בוחרים ללגלג על הדבר הזה הם חושפים את הצביעות החברתית: אם את לא מזריקה את מוזנחת, אם את מזריקה את פאתטית, את מושא ללעג. אני מאחלת ללאה לב להתבגר בחן. לחבק את הגיל. להיות הפרזנטורית של תנועת ה"פרו אייג'ינג" בהובלת מפיקת האופנה והדוגמנית לשעבר סמדר גנזי, שמצהירה שהיא לא מוכנה להיכנע לצו ההזרקות, וגם זו בחירה לגיטימית. אבל יתכן מאוד שמתישהו, בטח אם יפנו לה כיסא בעונה ה-34 של "מועדון לילה" ויתנו לה זמן מסך בגיל 52, היא תמצא את עצמה מחייגת לאיזה דוקטור. או בקיצור: כשתגדלי תביני. 

>> אניה בוקשטיין: "לא מבינה למה הצערת פנים זה טאבו שמביך נשים"

אך בעוד הפאנץ׳ הראשון הוציא אותם סתם חסרי מודעות, הבדיחה על בר זוהר הייתה על חשבונם, ותרתי משמע, כי אביבית כבר הצהירה בסטורי שהיא הולכת לתבוע אותם ואת תחנת הרדיו על הוצאת דיבה. למעלה מ-80 סטוריז היא הקדישה למשפט הזה שיצא לגולדשטיין מהפה, שמבחינתו כנראה חשב שזה לא אמור לדגדג לה, הרי היא כוכבת ריאליטי, בן אדם חד מימדי, מסך HD, וכל כך, כל כך טעה. 

זה מופרע שב-2019 עדיין צריך להסביר לגברים (אבל גם לנשים, שהרי לב לא בדיוק סתמה לקולגה שלה את הפה), שדמה של אישה, גם אם היא אקסצנטרית, גם אם היא לובשת מחשופים וחצאיות מיני שערורייתיות, אינו מותר. שריקוד חושני לא מזמין אלימות משום סוג, שחגיגת מיניות לא מזמינה אלימות משום סוג, שזנות היא לא חגיגה גדולה, ושאלה שעוסקות בה ראויות אף הן ליחס מכבד. 

אך מה שמעניין במיוחד בבחירה של גולדשטיין לבקר את צורת הריקוד של בר זוהר היא הקונטקסט התרבותי שבו היא נעשתה. אם עד לפני כמה שנים דמויות כמו אביבית בר זוהר, כמו ליהיא גרינר וכמו קים קרדשיאן נחשבו לדמויות שוליים קיצוניות שאנחנו אוהבות לאהוב בריאליטי ואוהבות להתנשא מעליהן בכל זירה אחרת, היום הן מיינסטרים, דמויות משמעותיות בתרבות הפופולרית שמעצבות את דעת הקהל.

>> אביבית בר זוהר: "גם כשאני צנועה אני עדיין קים קרדשיאן הישראלית"

אפשר למות עליהן, אפשר לסלוד מהן, אפשר להתחבר לאג׳נדה שלהן ואפשר לחשוב שהמסרים שלהן הם אסון אקולוגי. אפשר אגב להרגיש את כל האמור לעיל בו זמנית, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהן כאן, והן גדולות. הן נשות עסקים, הן מעצמות רייטינג והן אוחזות בכוח שלא נופל מזה של עיתון או תחנת רדיו. המיקרופון שלהן פתוח כל הזמן והן יודעות לענות בחזרה, וברהיטות, כשמנסים לדרוך להן על הראש. ובמקרה של בר זוהר, שנפגעה עד עמקי נשמתה מהאמירה הבריונית, לשלח את המון העוקבים הזועם בשני המגישים, שנראה כי אולצו להתנצל על ההתבטאות ולכן לא עשו זאת בחן רב. "אני רוצה להגיד שאם משהו פה חרה לאביבית ולכל הסביבה שלה, אז אני מתנצל על השימוש במילה. לא אמרתי שהיא…יונה", אמר שי בתוכנית אמש. "מה אנחנו יודעים מה היא עושה מחוץ לסטורי? אנחנו רק יודעים איך היא רוקדת", סיכמה לב, והוכיחה שאת אותו הטיפ שהעניקו לילדים ב-1 בספטמבר, הם שכחו מזמן.