אבות המצב רוח

מיכל אשל מסבירה על הקשר בין מזון למצב הרוח, ומתמקדת הפעם באבות המזון

88 שיתופים | 132 צפיות

אני נוהגת לחלק הפרעות מצב רוח לשני מצבים עיקריים: מצב של חסר, שבו פעילות מערכת העצבים מואטת ואנו חשים עייפות, חולשה, דיכאון, חוסר ריכוז וזיכרון, טשטוש ותחושת "דאון" כללית; ומצב של עודף, שבו יש עוררות יתר במערכת העצבים, כלומר סטרס שבא לידי ביטוי בעצבנות יתר, נדודי שינה, חלומות מטרידים, מתח בשרירים ועודף מחשבות הגורם למחשבה לא צלולה. מצב זה עשוי להיות מלווה גם בדפיקות לב מהירות ולחץ בחזה.

ברוב המקרים של הפרעות במצב הרוח מדובר בשילוב של שני המצבים.

לתזונה השפעה מכרעת על מצב הרוח. למעשה יכולנו גם להגיד הפוך: למצב הרוח השפעה על התזונה. מדובר בשאלת הביצה והתרנגולת: מה קדם למה? תזונה קלוקלת יכולה להיות הגורם לבעיה אך היא יכולה גם להיות תוצאה של מתח ומצב רוח ירוד.
יש כמה מרכיבים בתזונה המשפיעים על מצב הרוח: חוסר איזון בין אבות המזון, מחסור בחומצות שומן חיוניות, חסרים בוויטמינים ובמינרלים, וגם לטעמים שונים יש השפעה על הרגשות. הפעם אתמקד בהשפעתם של אבות המזון על מצב רוחנו.

הפחמימות = פרוזאק טבעי

צריכה מעטה מדי של פחמימות עלולה לגרום לירידה ברמות הסוכר בדם ולירידה ברמות הסרוטונין, ולשתי תופעות אלה השפעה על מצב הרוח.

הסוכר הוא הדלק של המוח, וכשהמוח אינו מקבל אספקה סדירה של סוכר הוא מתחיל "לזייף". כלומר אנו נחוש עייפות, עצבנות, רעב ותשוקה לפחמימות ולמתוקים, ירידה בריכוז ובזיכרון, מצב רוח ירוד, דיכאון ועוד. כשאני מדברת על אספקה סדירה של סוכר אני לא מדברת על אכילת סוכר או ממתקים או על מוצרים מקמח לבן (להיפך, אלו יעשו פעולה הפוכה: הם יעלו מאוד מהר בדם ומיד ירדו ויגרמו לכל התופעות שהזכרתי ביתר שאת), אלא על מזונות המתפרקים בגוף לסוכר בצורה הדרגתית ובריאה.

הסרוטונין הוא נוירוטרנסמיטור (שליח עצבי המעביר מסרים ממערכת העצבים) בעל השפעה מרגיעה. ירידה ברמת הסרוטונין מביאה לתופעות כמו מצב רוח ירוד, דיכאון, כאבי ראש, חוסר שקט, ירידה בזיכרון וביכולת הריכוז, שנת לילה לא טובה ועייפות בשעות היום, ותשוקה לאוכל, במיוחד לפחמימות ולמתוקים.

נמצא שבנשים רמות הסרוטונין נמות יותר מאשר בגברים, ואלה הסובלות מכך לעתים קרובות יסבלו מתסמונת טרום וסתית ומתשוקה מוגברת לפחמימות ולמתוקים בימים שלפני הווסת. עוד נמצא קשר בין רמת הסרוטונין במוח ליכולת הנפשית לשאת רגשות קשים. ככל שרמת הסרוטונין הייתה גבוהה יותר, כך היו כוחות הנפש גדולים יותר בהתמודדות עם אובדן, עצב, עלבון, כעס וכדומה.

חומצת האמינו (אבן יסוד של חלבון) טריפטופן נכנסת למוח בעקבות ארוחה פחמימתית, בעזרת ההורמון אינסולין, שמופרש לאחר ארוחה כזאת. כשהטריפטופן נכנסת למוח, היא הופכת לסרוטונין. תרופות רבות נוגדות דיכאון עובדות על המנגנון הזה של הסרוטונין.
הפרוזאק, למשל, מאריך את השפעתו, גורם לו להישאר אפקטיבי לאורך זמן.

צריכה מומלצת של פחמימות

  1. העשירו את התזונה בסיבים תזונתיים: לחם מלא, דגנים או תבואות מלאות, קטניות, ירקות ופירות עם קליפה. הסיבים מאיטים את קצב שחרור הסוכרים לדם ומסייעים להקניית תחושת שובע. חשבו למשל כמה קל "לרדת" על כיכר לחם לבן או חלה טרייה בלי להרגיש תחושת שובע. כשאוכלים לחם דגנים או לחם מלא, תחושת השובע לרוב מגיעה מהר יותר.
  2. וסתו את צריכת הפחמימות המורכבות: השתדלו לאכול בארוחה אחת לא יותר מ-2 מנות פחמימות (מנת פחמימות = פרוסת לחם של 30 גרם או 2 פרוסות לחם קל או כ-1/2 תבואה מבושלת, למשל כוס אורז בסמטי או מלא מבושל או פסטה מלאה או קינואה, דוחן).

    כדאי לחלק את צריכת הפחמימות במהלך היום ולאכול כל כ- 3-4 שעות מנת פחמימות. (חשוב במיוחד לבעלי סרוטונין נמוך).

    יש אנשים המכורים לפחמימות בגלל חוסר איזון ברמות הסוכר בדם. פעמים רבות עוזרת לתקופה תזונה דלת פחמימות ועשירה יותר בחלבונים. מומלץ גם להעשיר את התזונה בקטניות. הן בעלות אינדקס גליקמי נמוך ועוזרות לאזן את רמת הסוכר בדם.

  3. צרכו מזון המכיל טריפטופן: אמנם אין מזון המכיל סרוטונין, אך יש מזונות העשירים בטריפטופן, שהופך מאוחר יותר במוח לסרוטונין: שיבולת שועל, קשיו, צימוקים, נבט חיטה, חיטה מלאה, תרד, בטטה. כדאי לאכול אותם עם מזונות העשירים בוויטמין B6 ובוויטמין B3 (ניאצין): אגוזי מלך, אבוקדו, עוף, הודו, גרעיני חמנייה, דגים, סויה, ברוקולי, אורז מלא, אפונה יבשה, כרוב ניצנים, אגוזי לוז, ביצה, שקדים.

מזונות נוספים עם פוטנציאל להעלאת רמות הסרוטונין: בננות, אננס, לתת.



דיאטת חלבונים אינה מומלצת לאנשים עם רמות סרוטונין נמוכות, אך לאחרים היא תגרום תחושה טובה

דיאטת חלבונים אינה מומלצת לאנשים עם רמות סרוטונין נמוכות, אך לאחרים היא תגרום תחושה טובה

חלבון מעורר המון

דיאטת חלבונים אינה מומלצת לאנשים עם רמות סרוטונין נמוכות, אך לאחרים היא תגרום תחושה טובה ושובע ללא תחושת נמנמום המאפיינת ארוחה פחמימתית. ביום עבודה ארוך, למשל, מומלץ לאכול ארוחת צהריים המורכבת מחלבונים בתוספת ירקות, כדי למנוע את תחושת הנמנום.

דיאטה כזאת מתאימה יותר לגברים, שכן לרוב אינם סובלים מרמות סרוטונין נמוכות, ולתקופה מסוימת היא אף יכולה להשרות תחושת אופוריה, שכן המוח עובד על קטונים (תוצרי פירוק שומנים) במקום על סוכרים. עם זאת, חשוב לדעת שדיאטה כזו עלולה להיות לא מאוזנת ואף מסוכנת לאורך זמן. היא עלולה להעמיס על הכליות בגלל תוצרי פירוק של החלבון שעוברים סינון בכליות וליצור אבנים בכליות ובכיס המרה. חשוב להקפיד לשתות הרבה מים בדיאטה כזו, וכדאי לעשות דיאטה כזו לתקופות קצרות בלבד.

בכל מקרה, גם בלי קשר למצבים של דיאטה, כדאי להעשיר את התזונה בחלבונים כיוון שהם בעלי אינדקס גליקמי נמוך, יוצרים תחושת שובע יותר משאר אבות המזון, מונעים אכילת יתר של פחמימות ועוזרים לשמור על תחושת הערנות.

חלבונים מומלצים:

  • ביצה קשה = כדאי להעדיף ביצי חופש אורגניות.
  • דגים = דגי ים או דגי בריכה ממקור אמין.
  • מעט טופו (לא כדאי להגזים)
  • קטניות



גם קטניות הן מקור מומלץ לחלבונים

גם קטניות הן מקור מומלץ לחלבונים

יום יום דג

צריכת יתר של שומנים רוויים מגבירה את תגובת החמצון בגוף ואת מצבי הסטרס, בעוד מחסור בחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 גורם לדיכאון. מחסור בחומצות אלה הוא תופעה נפוצה בחברה המערבית בגלל התזונה האופיינית לה, אך חשוב לדעת שמחקרים שונים מצאו כי נטילת אומגה 3 שיפרה משמעותית את מצבם של אנשים הסובלים מדיכאון קל.

חומצות שומן מסוג אומגה 3 ניתן למצוא בעיקר בדגי ים החיים במים עמוקים, למשל סלמון, מקרל, הליבוט וברבוניות.

בסיכומו של דבר חשוב לזכור שהגבלה קיצונית של פחמימות או שומנים בתזונה עלולה לגרום לירידה בפעילות הנוירוטרנסמיטורים, ולכן לפגיעה במצב הרוח.

 

 

מתוך: מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה