לעבור את החורף בשלום: שפעת – המדריך המלא
אילו סוגי שפעת יש? האם החיסון באמת הכרחי? איך לאבחן ומה לעשות אם כבר חליתן? כל מה שחשוב לדעת על המחלה החורפית הכי מדבקת שיש
שפעת היא מחלה זיהומית הפוגעת בעיקר בדרכי הנשימה ומתבטאת בחום גבוה, בשיעול, בכאבי שרירים ובחולשה כללית. היא חולפת לרוב תוך שבוע, כאשר מתן טיפול תומך ותרופות להורדת חום ולהקטנת הדלקת מסייעים לריפויה.
>> הילה קורח חושפת את המחלה שהתגלתה אצל בנה
המחלה נגרמת על ידי אחד מנגיפי השפעת, המופיע בכמויות גדולות בהפרשות דרכי הנשימה של החולים, מופץ בקלות יחסית ומועבר לדרכי הנשימה של אנשים בסביבה באמצעות הדבקה טיפתית. המחלה מדבקת מאוד. מחלת השפעת שונה ממחלות אחרות בשל נטייתה להופיע בהתפרצויות, כאשר במשך תקופה קצרה חלק ניכר מהאוכלוסייה נדבק בנגיף ומפתח מחלה. בחלוקה כללית, ישנם שני סוגי שפעת.
שפעת עונתית: תחלואה בשפעת המופיעה מדי חורף, כאשר במשך תקופה קצרה של חודש-חודשיים שיעור ניכר מהאוכלוסייה חולה בה. האבחנה נעשית על ידי בידוד הנגיף מהפרשות דרכי הנשימה.
שפעת מגפתית: אחת לכמה שנים מופיעה תחלואה רחבת היקף מפושטת יותר ברחבי העולם. התפרצות שפעת רחבה זו קרויה פנדמיה (מגיפה). ההתפרצות האחרונה היתה של שפעת החזירים בשנת 2009, בישראל ובעולם.
כל הגורמים
מחלה נגיפית: מחלת השפעת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף. להבדיל מחיידק, נגיף הוא יצור שאינו מסוגל לחיות אלא בתוך גוף האדם. הבראה מנגיף היא על ידי ניטרולו באמצעות המערכת החיסונית שלנו.
מפיצי השפעת: בשל חוסר יכולתם להקפיד על היגיינה אישית, ילדים הם לרוב הראשונים לחלות. בעת מחלתם, הם מפרישים כמויות גדולות יותר של הנגיף לתקופות ממושכות, ולכן מדביקים בקלות את בני משפחתם והסובבים אותם.
סיבוכים אפשריים
אף שרוב החולים מחלימים, חלק מהם מפתחים סיבוכים, כגון דלקת ריאות, ובמקרים קיצוניים אף נפטרים כתוצאה מהמחלה. הסיבוכים והתמותה שכיחים יותר בחולים עם מחלות רקע מסוגים שונים, כגון מחלות דרכי הנשימה, הפרעות חיסוניות, מחלות לב ועוד. בילדים ובקשישים שיעור האשפוזים עקב שפעת הוא הגבוה ביותר. לפי ארגון הבריאות העולמי, מדי שנה נפטרים כחצי מיליון בני אדם בעקבות השפעת העונתית הרגילה. בעת התפרצות מגפתית צפויה תמותה גבוהה יותר, המותנית באופיו של זן השפעת החדש שהופיע.
נשים בהריון מצויות בסיכון יתר לתחלואה קשה בשפעת ואף לתמותה. הדבר הוברר במלוא החומרה בעת התפרצות שפעת החזירים כאשר נשים צעירות בהריון, ללא כל מחלת רקע, חלו באופן קשה ואף נפטרו מהמחלה. סוברים שהדבר נובע מירידה זמנית בחסינות התאית הקיימת במהלך ההריון. נשים הרות משויכות לקבוצה המומלצת לקבלת החיסון (בזריקה בלבד) במטרה להגן על עצמן ועל העובר.
על מה להקפיד בזמן המחלה?
תרופה, מנוחה ושתייה: בעת מחלה יש להקפיד על שתייה מרובה, על מנוחה ועל טיפול תרופתי להורדת הכאבים ולהקלת הנזלת, אם קיימת.
בדיקת רופא: יש לפנות לבדיקת רופא הילדים אם הילד אינו מצליח לשתות בשל המחלה (סכנת התייבשות), מפתח קושי בנשימה ונשימה מהירה, מפתח ישנוניות או תגובתיות ירודה, וכאשר החום הגבוה נמשך יותר מיומיים-שלושה.
להבריא בבית: כדי להקטין את סיכויי ההדבקה של אחרים, יש להימנע משליחת ילד חולה בשפעת לגן/ לבית הספר או למקומות הומי אדם.
היגיינה אישית: שימוש בממחטות חד פעמיות, הימנעות מהתעטשות לכפות הידיים, והקטנה ככל האפשר של זיהום סביבתי. הקפדה על היגיינה אישית תקטין את הסיכוי להדבקה, אולם היא קשה עד בלתי מעשית בקרב ילדים קטנים, ולכן נגיף השפעת מדבק מאוד.
טיפול מונע – חיסון
הדרך הנכונה להימנע מהמחלה היא באמצעות חיסון פעיל. החיסון נמצא כיעיל מאוד, ולפי המלצות משרד הבריאות מומלץ לכל אחד להתחסן, מגיל שישה חודשים. חיסון כללי יגן על המחוסנים והמחוסנות ובו בזמן יקטין את סיכויי ההדבקה של אוכלוסיות בסיכון וקשישים. החיסון ניתן בשתי דרכים.
1. זריקה: חיסון חלקיקי של נגיפי שפעת מומתים, שעברו טיפול כימי להקטנת שיעור תופעות הלוואי (חיסון מפוצל). חיסון שגרתי זה ניתן בזריקה לשריר במנה אחת או שתיים, והוא מאושר לשימוש מגיל שישה חודשים. הוא כרוך בתופעות לוואי קלות וחולפות במקום ההזרקה (חום, נפיחות ורגישות מקומיים, חום לא גבוה, חולשה). החיסון בזריקה ניתן ללא עלות בכל קופות החולים וללא צורך בהפניית רופא (למעט תינוקות ופעוטות מתחת לגיל שלוש שזו הפעם הראשונה שהם מתחסנים בחיסון זה).
2. תרסיס: חיסון חי מוחלש הניתן בתרסיס לאף. הוא מאושר בטווח הגילאים של שנתיים עד 50 לאנשים ללא מחלות רקע. בילדים, יעילותו גבוהה לעומת החיסון הניתן בזריקה. חיסון זה עלול לגרום לנזלת חולפת עקב התרבות הנגיף ברירית האף.