שעון קיץ או שעון חורף? ההחלטה שעלולה להשפיע על השינה של כולנו

תדמייני בוקר בינואר: את יוצאת עם הבת שלך לבית הספר או ממהרת לעבודה, והשמיים עדיין שחורים. זו אחת האפשרויות שעומדות על הפרק במקומות שבהם שוקלים לבטל את החלפת השעון פעמיים בשנה ולאמץ שעון קבוע. השאלה היא באיזה זמן לבחור: שעון קיץ, שמאריך את שעות האור בערב, או שעון תקני, שמאפשר לזריחה להתרחש מוקדם יותר לפי השעון.

בקולומביה הבריטית שבקנדה מתוכנן מעבר לשעון קיץ קבוע בעתיד הקרוב. טריטוריית יוקון כבר נוהגת כך מאז 2020, וגם הטריטוריות הצפון-מערביות עשויות להצטרף. בארצות הברית, בית הנבחרים אישר הצעת חוק לשעון קיץ קבוע, הממתינה לאישור הסנאט. התומכות במהלך מבטיחות עוד שעה מוארת אחרי העבודה, טיולי ערב נעימים ואפילו יותר זמן למשחק גולף. אלא שביטול החלפת השעון מחייב בחירה: יותר אור בבוקר או יותר אור בערב. והבחירה הזאת אינה רק עניין של נוחות.

>> לפני המעבר לשעון חורף: טריק ה-15 דקות לשינה רגועה

מה השמש עושה לשעון הביולוגי?

מומחי שינה וכרונוביולוגיה, תחום החוקר את השעון הביולוגי, נוטים להעדיף שעון תקני קבוע (מה שמכונה פה שעון חורף והוא השעון המקורי). הסיבה היא שאור הבוקר מסייע לסנכרן את המערכת הצירקדית, השעון הפנימי שמווסת את מחזורי השינה והערות ומשפיע גם על מצב הרוח. חשיפה לאור בשעות הבוקר תומכת בערנות ובתפקוד היומיומי, בעוד שאור שמגיע מאוחר בערב עלול לדחות את השעון הפנימי.

ההבדל עשוי להיות משמעותי במיוחד בחורף. בטורונטו, למשל, אם יאומץ שעון קיץ קבוע, הזריחה בשיא החורף תתרחש ב-8:51 בבוקר, במקום ב-7:51 לפי שעון תקני. אפילו בישראל, שבה השמש זורחת מוקדם יחסית, אם היינו נשארים עם שעון קיץ קבוע, בסוף דצמבר הזריחה היתה מתקיימת בסביבות 7:40. המשמעות היא עוד זמן בחושך בדרך לבית הספר או לעבודה, וגם אפשרות לקושי להירדם ולהתעורר בשעות הרצויות.

צוות בראשות פרופ' ריימונד לאם מאוניברסיטת קולומביה הבריטית אסף ממצאים ממחקרים שבחנו את ההשלכות של בקרים חשוכים יותר. המסקנה החוזרת היא שאור בוקר מתאים יותר לביולוגיה האנושית מאור שמתווסף בשעות הערב. כאשר השעון החברתי אינו מסונכרן עם השעון הפנימי, עלול להיווצר מצב המכונה לעיתים "ג'ט לג חברתי". מחקרים קושרים תופעה זו לחסך שינה כרוני ולסיכונים בריאותיים, ובהם הפרעות מטבוליות כמו השמנה וסוכרת, מחלות לב וכלי דם, סיכון מוגבר לסרטן והפרעות במצב הרוח.

המסקנה החוזרת היא שאור בוקר מתאים יותר לביולוגיה האנושית מאור שמתווסף בשעות הערב

כשהחורף משפיע גם על מצב הרוח

לנשים המתמודדות עם דיכאון חורף, זריחות מאוחרות עלולות להיות קשות במיוחד. ההערכה היא ש-1 עד 3 אחוזים מהקנדים חווים הפרעה עונתית, ועד 15 אחוזים מדווחים על תסמינים עונתיים קלים יותר, כמו שינויים במצב הרוח, בשינה, בתיאבון וברמות האנרגיה.

גם בקרב מתבגרות ומתבגרים, לאור הבוקר עשוי להיות תפקיד חשוב. מחקר שנערך בפלורידה מצא קשר בין שעה נוספת של אור לפני תחילת הלימודים לבין ציונים גבוהים יותר במתמטיקה ובקריאה. החוקרות והחוקרים השוו את גודל האפקט להשפעה של צמצום משמעותי במספר התלמידים בכיתה. עם זאת, מדובר בקשר שנמצא במחקר תצפיתי, ולא בהוכחה שאור הבוקר הוא שגרם לשיפור בציונים.

על רקע הממצאים האלה, ארגונים מקצועיים בתחום השינה והכרונוביולוגיה ממליצים על שעון תקני (כלומר שעון חורף) קבוע, שלדעתם תומך טוב יותר בסנכרון השעון הביולוגי ובתפקוד היומיומי. חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית ומאוניברסיטת סיימון פרייזר בקנדה מצטרפים לקריאה הזאת ומזהירים מפני ההשלכות האפשריות של בקרים חורפיים חשוכים יותר.

אבל מי מוותרת על האור בערב?

למרות ההמלצות המדעיות, הציבור אינו אחיד בעמדתו. מי שמעדיפות שעון קיץ קבוע מדגישות את איכות החיים: עוד שעה של אור אחרי העבודה או הלימודים, יותר זמן לפעילויות בחוץ ושקיעות מאוחרות יותר. בוויסקונסין שבארצות הברית, למשל, השמש שוקעת בסתיו כבר ב-17:27, ובקיץ היא מאירה עד 19:36 בלבד. עבור מי שמייחסות חשיבות לשעות הפנאי אחרי יום העבודה, גם שקיעה ב-19:00 באוגוסט עשויה להרגיש כמו פשרה קשה.

ממשלת קולומביה הבריטית, שמקדמת שעון קיץ קבוע, מציגה יתרונות צפויים ובהם שיפור הבריאות הכללית, פחות שיבושים למשפחות, תיאום פשוט יותר של לוחות הזמנים ועוד שעה של אור בערבי החורף. אלא שהוויכוח ממחיש את המתח בין שני צרכים אמיתיים: אור בערב, שמקל על פעילויות הפנאי, ואור בבוקר, שתומך בשינה, בלמידה ובמצב הרוח.

בסופו של דבר, ההחלטה אם לקבע את שעון הקיץ או את השעון התקני אינה מסתכמת בהזזת מחוגים. היא נוגעת לאופן שבו אנחנו ישנות, מתעוררות, לומדות ועובדות. הערבים הבהירים מפתים, אבל לפי מומחי השינה, כדאי להביא בחשבון גם את הבקרים החשוכים ואת מה שהם עלולים לעשות לגוף.