רנה זלווגר לא תיתן לאף אחד לרדת על איך שהיא נראית
בגיל 51, רגע אחרי שזכתה באוסקר, רנה זלווגר סוף סוף מפויסת עם עצמה ועם הגיל שלה. הוליווד מצדה, מחבקת אותה בחום
אם יש משהו שהוליווד אוהבת, ואולי זה אומר משהו על הטבע האנושי, הוא למחוץ מישהו כמעט למוות, ואז לרומם אותו חזרה לדרגת אל. ראינו את זה קורה כמה פעמים. בן אפלק, למשל היה שחקן נלעג שזכה לביקורות קטלניות על תפקידו כבאטמן, אבל הוליווד נתנה לו אפשרות לכפר על כך והעניקה לו את פרס האוסקר על "ארגו" שאותו ביים וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בשנת 2013 (אבל לא בפרס הבמאי הטוב ביותר).
ניקול קידמן היא דוגמה נוספת. לפני עשור ירדו עליה ללא הרף וטענו ששיפצה את פניה עד שהפסיקה להיראות כמו עצמה, היו לה כמה שנים ללא עבודה, ואז לפתע חזרה מן המתים עם אס טלוויזיוני ("קצה האגם") ושני סרטים שהוצגו במקביל בפסטיבל קאן באותה שנה (2017). לפתע הכול נסלח: קידמן דאגה לכך ששוב תוכל להניע את פניה, והוליווד קיבלה אותה בזרועות פתוחות.
דבר דומה קרה לרנה זלווגר, שבשנת 2014 עברה שיימינג על בסיס ניתוח פלסטי. היא צולמה באיזה אירוע וכולם דיברו על כך שרנה זלווגר לא נראית כמו רנה זלווגר. העיפו מבט בתמונה המפלילה.
לא היה כלי תקשורת אחד שלא עסק בהרחבה בנושא הבוער "מה קרה לפנים של רנה זלווגר", והיו גם כאלה שהגדילו לעשות ומיד מינפו את העניין הציבורי בכתבה שכותרתה היא "כל הניתוחים הפלסטיים הלא מוצלחים של כוכבות הוליווד". השיימינג שהיא עברה כלל מאוחר יותר גם התייחסות לצביעות ההוליוודית הדורשת מנשים מצד אחד לא להזדקן (אחרת לא יעבדו הרבה) ומצד שני לא לעבור הליכים שיוכיחו באופן נחרץ שעברת הליכים. כך, בתוככי המלכוד 22 האסתטי הזה, נדרשות נשים להתנהל היום, ורנה זלווגר הפכה לכולא הברקים שספג את כל המטען החשמלי של הבושה, מה שאכן גרם לה להשתבלל בביתה שבטקסס (יש לה עוד אחד בגבעות הוליווד) למשך חמש שנים.
בתום חמש השנים הגיחה משם זלווגר עם פנים זלווגריות למשעי, ואיזה יופי – כשהיא שוב נראית כמו עצמה נזכרה הוליווד שמדובר באחת מכוכבות הקולנוע המצליחות, שאחראית בין היתר לברידג'ט ג'ונס האהובה, אבל גם לרוקסי הארט מ"שיקגו" וכמובן איך אפשר לשכוח אותה כאהובתו של טום "יו הד מי את הלו" קרוז ב"ג'רי מקגווייר" וכרובי, חברתה של ניקול קידמן ב"קולד מאונטן", תפקיד שזיכה אותה באוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. זלווגר חזרה השנה למרכז הבמה עם "ג'ודי- מעבר לקשת", סרט המתאר את מסלול חייה הטראגי של ג'ודי גארלנד, שהייתה ילדה כוכבת והפכה לשחקנית מוערכת ומכורה לאלכוהול ומשככי כאבים, ומתה בגיל 47 ממה שנחשב התאבדות או דום לב, תלוי את מי שואלים. זה הסרט שהביא לה פסלון אוסקר נוסף, הפעם בקטגוריית השחקנית הראשית.
מלבד לאוסקר הסרט העניק לזלווגר פרס בפסטיבל פאלם ספרינגס לקולנוע, וריאיון שער עם תמונות מלבבות במיוחד למגזין Instyle. התמונות מרפררות לתפקידיה השונים של זלווגר בסרטים אותם הזכרנו.
כשחגגה יומולדת 50, הזמינה את כל המשפחה לביתה והם רקדו כל הלילה, סיפרה ללורה בראון, עורכת המגזין. "אני לא מוטרדת מזה בגלל שזה בלתי נמנע. אני מעדיפה להיות נוכחת בכל שלב מחיי מאשר לבכות את סוף הנעורים. זו זכות להתבגר, אני לא רוצה לתמוך ברעיון שלהתקדם קדימה עם החיים שלך זה דבר רע". היא מספרת שלקחה פסק זמן של כמה שנים ונהנתה מזה שאנשים התייחסו אליה כמו אל בנאדם ולא כמו אל כוכבת. "רציתי להאט קצת ורציתי לבנות חיים לעצמי. אי אפשר לנהל מערכת יחסים כאשר כל שבועיים את בעיר אחרת. רציתי להכיר מישהו, להתאהב. לעבוד בקצב אחר. להפיק, ללמוד". ומה לגבי תנועת #Metoo? שואלת המראיינת. הרי אחרי קריירה בת כמעט שלושה עשורים בטח יש לך סיפורים לספר, חוויות שחווית.
>> איך תטפחי את עור פנייך בגיל 50?
"היו דברים שלא זיהיתי אותם כבעייתיים בזמן אמת", מתחמקת זלווגר, שהייתה מהשחקניות החביבות על הארווי ויינסטין שהפיק את "שיקגו", "אבל למדתי לנווט את דרכי דרכם. למזלי היו לי חברים שדרשו דברים עבורי וסוכנים שלא התביישו לבקש הרבה כסף עבורי. ברידג'ט ג'ונס הראשון היה סרט עצמאי קטן, אבל בשבילי הוא היה הרפתקה משנת חיים".
עכשיו נמצאת זלווגר בנקודה חדשה. בעשור השישי לחייה, עם חברת הפקות חדשה ועוד פסלון אוסקר על המדף, היא יוצאת למסע חדש ובמהלכו היא מקווה להפיק לעצמה תכנים ראויים ("תוכן איכותי לא נופל עלייך סתם כך, צריך לרדוף אחריו") ואולי גם חיים פרטיים. אנחנו מחזיקות לה אצבעות.