בגיל 15 רן יוחאי כבר הפכה לרוכבת אופנוע מקצועית שעשתה היסטוריה. בגיל 20 היא רוצה להיות אלופת אירופה, אבל המדינה לא תומכת בה. ריאיון עם תותחית, רק אל תקראו לה "טום בוי"
בגיל 8 קיבלה רן יוחאי מהוריה במתנה אופנוע ראשון עם גלגלי עזר ומאז היא לא ירדה מהאופנוע. בגיל 15 היא כבר השתתפה בטורניר הבינלאומי הראשון שלה, עם אופנוע אמיתי, 300 סמ"ק, והפכה לרוכבת הכי צעירה בהיסטוריה שסיימה אותו. היום היא בת 20, חיילת על תקן ספורטאית מצטיינת, אלופת ישראל ארבע פעמים ברציפות ומדורגת במקום השמיני באליפות אירופה ומקום שני באליפות איטליה. היא לא רואה בעיניים: היעד הקרוב לשנת 2023 להיות מדורגת במקום הראשון ולשמוע את התקווה מתנגנת. "ההורים שלי לימדו אותי לרדוף אחרי החלומות שלי ולחשוב יצירתי, כי תמיד יש דרך להשיג את המטרה" היא מספרת.
galshmu
>>>שום דבר לא היה עוצמתי כמו ההכרה הזו: יכולתי לחלות בסרטן, יכולתי למותרק אל תגידו לידה שרכיבה על אופנוע זה ספורט גברי: "הכול זה סטיגמות ותפיסה שגויה שכאילו נשים טובות רק בהתעמלות אמנותית או ריקוד. בארץ אני הכי טובה בין הנשים, והגעתי למקום שלישי בין הגברים. אין לנו הרבה נשים רוכבות, רק בודדות בחרו להתמקצע מבחינה תחרותית, אבל אני רואה ילדות בנות שמונה-תשע שמתחילות להיכנס לזה וזה סימן טוב. כשאני מדברת על העיסוק שלי, אנשים מופתעים. זה לא צריך להיות ככה. אני לא מבינה למה אני לא יכולה להיות רוכבת אופנוע מצטיינת ובערב לעלות על שמלה ועקבים ולעשות לק ג'ל. זה מחרפן אותי, אני לא טום בוי. אני אוהבת להתלבש יפה ולהתאפר וכן, גם לרכב על אופנוע".

בישראל רכיבה על אופנועים הוא ספורט שנמצא בחיתוליו, בעולם הוא נפוץ יותר, איטליה למשל היא מעצמה מוטורית ויש שם מסלולים רבים ותרבות עמוקה של רכיבה. "בישראל הספורט הזה כמעט לא קיים", יוחאי מסבירה, "כשאני התחלתי היינו אולי עשרה שבאנו להתחרות, היום יש כבר מעל 50 שמתחרים והמספר הזה ילך ויגדל". לפחות פעם בחודש, היא טסה לספרד לבית ספר מוטורי הנחשב לאחד הטובים בעולם, אליו התקבלה אחרי שעמדה במבחנים, והיא ממשיכה ללמוד ולהתאמן כדי להתקדם ולהשתפר לקראת הטורניר הבינלאומי הבא שלה.
galshmu
>>>אדל בספלוב: "אני מרגישה הכי פצצה בעולם. מי שלא טוב לה, מוזמנת להוריד עוקב"galshmu
איך שילבת לימודים עם הספורט התובעני הזה?"הייתי תלמידה מצטיינת ומצטיינת שכבתית. הלימודים היו מאוד חשובים לי, בעתיד ארצה להיות רופאה מנתחת לכן הרחבתי ביולוגיה וביוטכנולוגיה".
מדובר בספורט מסוכן.
"כן. הוא מוגדר כמסוכן. מדובר ברכיבה במהירויות גבוהות עד קצה גבול היכולת, הרבה אופנועים יחד".
קרה שנפצעת?
"ברור. אין רוכב שלא נפצע. אני שברתי מרפקים, את שורש כף היד, קרסול, לסת, אצבעות והיו לי זעזועי מוח, כל אלה הם חלק מהספורט הזה".

יוחאי היא מושבניקית משדי חמד, הצעירה ממתוך שלושה, אחיה הגדול סיים לימודי משפטים ואחותה היא אשת הייטק בארצות הברית. לאימה גן ילדים, אביה בעל עסק לספורט מוטורי. מגיל 5 עד 16 היא הייתה בחוג ריקוד, במשך שנים רכבה על סוסים, ושימשה מדריכה בתנועת המושבים לפני שפרשה מכל עיסוקיה לטובת מרוצי האופנועים.
איך השגרה שלך נראית היום?
"אני מתאמנת חמש עד שש פעמים בשבוע, חמש עד שש שעות, סשנים של 20 דקות רכיבה ואז עוד 20 דקות רכיבה. ובנוסף כל יום אני נמצאת בחדר כושר, אימוני כוח ואירובי, קרדיו וסיבולת, וספינינג עם אינטרוולים".
מה גיל הפרישה המקובל?
"אפשר להתחיל בספורט הזה במיני מוטור בגילאי חמש-שש בהמשך, הקטגוריות הם לפי נפח. האופנוע שלי הוא בנפח של 300 סמ"ק, הנפח הכי גדול הוא 1000 סמ"ק. גיל פרישה? אני נותנת לעצמי לפחות עוד עשור וקצת, בתחרויות בעולם פגשתי רוכבים בני 72".
יש לך זמן לאהבה?
"החבר שלי הוא מדנמרק, בן 21, בלונדיני עם עיניים כחולות ואני חצי תימניה. הוא רוכב אופנועים שמתחרה באליפויות עולם וכיום גר בספרד, ואנחנו כמעט שנה יחד. אנחנו מתראים בעיקר באימונים ובתחרויות ובממוצע יוצא לנו להתראות כל שבועיים שלושה. הקשר בינינו רציני, אחרת לא הייתי נכנסת אליו. הוא תומך בי ומהיום הראשון שנינו לקחנו החלטה שהמרוצים אצלנו הם במקום הראשון בסדרי העדיפויות".

זה מחייב אותך מן הסתם לתזונה מיוחדת?
"כמובן. יש לי מאמנת כושר מאנגליה ודיאטנית שבונות תוכנית לעונה הבאה. התפריט נועד לתת לי אנרגיה ולהשאיר אותי ערנית, זה אומר הרבה חלבון והרבה פחמימות כי בשעה וחצי נטו על האופנוע, שורפים 2,400 קלוריות. הדופק מגיע ל-180 והגוף נמצא בלחץ לפני מרוץ".
עד כמה מדובר בספורט יקר?
"יקר מאוד. מדובר בהוצאה של 350 אלף בשנה לצורך התמודדות באליפות אירופה, בגלל המחויבות לציוד בטיחות שעולה הרבה כסף, בגלל שחליפת העור מצוידת בטכנולוגיה של כריות אוויר, בגלל מחיר הקסדה, כל אחת שאני מרסקת עולה 4,000 ש"ח, המגפיים, שינוע האופנוע ממדינה למדינה באירופה, צריך משאית שלמה לכל הציוד, וחלקי החילוף. יש לי אופנוע מרוץ ואופנוע ספייר כדי לא לפספס אם האופנוע הראשי נתקע, ויש צוות של שמונה-עשרה איש כולל צוות סיוע, מכונאים, שצריך להטיס, וכולל הכלים, חלקי החילוף, ותוסיפי לזה את כל הנסיעות".

"אני יכולה להיות רוכבת אופנוע מצטיינת ובערב לעלות על שמלה ועקבים ולעשות לק ג'ל. אני לא טום בוי. אני אוהבת להתלבש יפה ולהתאפר וכן, גם לרכב על אופנוע"
אין תמיכה מהמדינה כמו לענפי ספורט אחרים?
"לא. אין לי תמיכה מהמדינה ואני לא מכירה ספורטאי מוטורי שקיבל תמיכה מהמדינה. יש לי כמה ספונסרים כמו חברת האופנועים KTM לחלקי חילוף, אביזריון- לציוד רכיבה, ופוטוליין לשמנים לאופנוע, ועדיין התוספת שעלי היא מאד כבדה. לא המדינה שולחת אותי, למרות שעל הפודיום מונף דגל ישראל. המדינה מכירה בספורט הזה ויש דיבורים על תמיכה. אבל בשנתיים האחרונות הגשתי טפסים ולא חזרו אלי".
אז איך בכל זאת את ממשיכה?
"בזכות הוריי. כבר 12 שנה הם מממנים אותי, דואגים להכל, מלווים אותי לכל תחרות ודוחפים אותי להגשים את החלומות שלי, אבל זה הפך להיות קשה מבחינתם, הם לא אנשים עשירים, הם עשו הרבה ויתורים בשבילי במהלך השנים כולל נסיעות וטיולים והחלפת רכב, אבל הם מאמינים בי וביכולת שלי להגיע רחוק. וזה בלתי אפשרי היום לעמוד בסכומים, ואני צריכה עזרה. פניתי לגיוס מימון המונים בפלטפורמת "הדסטארט" כדי לתקצב את העלות הגבוהה של ההשתתפויות בטורנירים באירופה וכדי להגיע אל המטרה שלי. אני מנסה לגייס 200 אלף שקל כדי להשתתף בתחרות ובשאיפה גם לנצח את אליפות אירופה, תתארי לך את ההמנון של מדינת ישראל מתנגן ברמקולים על הבמה באירופה? אני גם מציעה תשורות מגניבות מכובע ממותג, יום חוויתי לנשים כולל הרצאות, חוויות רכיבה, אימון קבוצתי, הדרכה אישית במסלול מרוצים ועוד ועוד".
הרדיפה אחרי המימון לא מייאשת אותך?
"לא. הספורט הזה הוא ממש בנפשי, אני רוצה את זה בטירוף, ואני מתאמנת בכל הכוח, נותנת 200 אחוז כדי להיות אלופת אירופה ומשם להגיע לאליפות העולם. אני ממוקדת מטרה. אין מבחינתי אופציה אחרת."
רן יוחאי | צילום: ניר עמוס
