המסעדה הבאה

רינת ינסמן: "במוקדם או במאוחר תהיה לי מסעדה"

רינת ינסמן "המסעדה הבאה" | צילום: נוי עינב רשת 13
רינת ינסמן "המסעדה הבאה" | צילום: נוי עינב רשת 13

מחנכת כיתה א' בימים וממציאה מטעמים הודים בלילות: הפיינליסטית רינת ינסמן מדברת על קשיי השייכות בילדות, החלום להיות דוגמנית והתוכניות להקים מסעדה, למרות שהפסידה בגמר "המסעדה הבאה"

88 שיתופים | 132 צפיות

אתמול (שלישי) פומפי (עידן בשוארי) זכה במקום הראשון בתוכנית ״המסעדה הבאה״ של רשת 13 ויפתח את מסעדת ״קילומטרז?׳״ במלון הברוט בתל אביב, מרשת מלונות בראון. פומפי גבר בגמר על רינת ינסמן עם 76.5 נק׳ (53.5 מהשופטים והסועדים ו23 נק׳ מהצופים בבית). פומפי הוא שף וטבח בקבוצת מחנה יהודה, ומלמד בישול לנוער בסיכון, כתיקון לחיים שלו כנער. מיד בתום השידור נפתחה מסעדת קילומטרז׳ להזמנות לקראת השקתה 2.5.22
ואתן יכולות כבר להזמין אליה מקומות כאן.

מי שפחות שמחה על הזכייה של פומפי זו רינת ינסמן, הפיינליסטית שהגיעה מולו לגמר. ינסמן היא מורה ומחנכת שמתייצבת חמישה ימים בשבוע בבית הספר היסודי "דרך" ע"ש רונה רמון בכפר יונה, מקום מגוריה, שם היא מלמדת את תלמידי כיתה א'. האם ההוראה תמשיך להיות אצלה דרך חיים, אחרי שהעפילה עד לגמר "המסעדה הבאה"? כנראה שלא. רגע אחרי הגמר היא אמרה לנו: "אני שמחה שהייתה לי ההזדמנות להעלות את האוכל ההודי לסדר היום הקולינרי בישראל, כמובן אני ממשיכה להנחות סדנאות בישול הודי ולעשות את מה שאני הכי אוהבת וזה להאכיל אנשים ולשמח אותם, מאחלת המון בהצלחה ואהבה לפומפי האלוף אוהבת אותו מאוד ואין ספק שיצליח במה שהוא עושה".

פומפי (עידן בשוארי), זוכה "המסעדה החדשה" ברשת 13 | צילום: יחצ רשת 13
פומפי (עידן בשוארי), זוכה "המסעדה החדשה" ברשת 13 | צילום: יחצ רשת 13

מסעדה משלך זו עדיין אופציה?
"כן, בוודאי. אני משאירה את כל האופציות פתוחות".

הנחישות הזו אפיינה אותה גם לפני הגמר. את הריאיון הבא קיימנו איתה ימים ספורים לפני הגמר, כשהכול עוד היה פתוח, וגם אז היא הביעה ביטחון מוחלט שהתוכנית לוקחת אותה לדרך חדשה, לא משנה מה יהיו תוצאותיה.

מה יקרה אם תזכי בתוכנית?
"אני אפתח בעזרת השם מסעדה הודית במלון בראון בתל אביב. כבר שנים יש לי חלום לפתוח מסעדה, אבל אמרתי לעצמי שזה לא פשוט לגייס משקיעים ולנהל מטבח עם האוכל הנכון. חשבתי שזה ישאר בגדר חלום, והנה הגיעה התוכנית, אז אולי עכשיו ניתנה לי ההזדמנות להגשים אותו".

זה אומר שתעזבי את ההוראה?
"אם אזכה. כן. עשיתי עם עצמי הרבה חשיבה עמוקה. דיברתי עם הבעל שלי ועם המשפחה, ברור לי שאי אפשר לשלב ולקחתי החלטה שאני הולכת עם החלום עד הסוף. למדתי הוראה, יש לי תואר ראשון במשאבי אנוש ותואר שני במערכת החינוך לגיל הרך. מה שלמדתי הוא לגמרי שלי, והוא עוזר לי להתמודד עם צוות עובדים – לבוא לדבר ממקום מכיל ואוהב. מערכת החינוך מצריכה ממך סבלנות והקשבה ויחד עם העובדה שאני אימא, אני חושבת שיש לי יתרון על אחרים ואני מתכוונת לבוא עם כל הכוח".

ואם לא תזכי?
"בשלב הראשון אני אמשיך את מה שאני עושה עכשיו, אבל אני ארצה להגשים את החלום עם המשקיעים הנכונים שיהיה לי חיבור איתם. דבר אחד אני יודעת – במוקדם או במאוחר תהיה לי מסעדה".

את כבר מקבלת פניות?
"מלא, אבל אני לא מתרכזת בזה. כרגע אני רק מתרכזת בתוכנית. ביום שאחרי, אתמודד עם הכל".

רינת ינסמן "המסעדה הבאה" | צילום: נוי עינב רשת 13
רינת ינסמן "המסעדה הבאה" | צילום: נוי עינב רשת 13

את במתח?
"ברור. לא ישנה בלילות, אני חושבת הרבה על הגמר וזה מעסיק אותי. אני בתוך התהליך הזה עם מסעדת "אננד" (שמחה בהודית -דב"א) כבר מחודש יולי, וכל הזמן אני חושבת איך אפשר להשתפר ולחדש ואיך להביא את עצמי בגמר. אני היחידה שקיבלה ציון 10 מיונתן רושפלד, ובעיקרון את הציון הכי גבוה המשוקלל 92. זה מאוד מרגש אותי. באתי בלי ניסיון, ולעומת אחרים ששנים בתחום הבאתי את עצמי עם אוכל הודי ביתי ששדרגתי למשהו עכשווי ומודרני. עכשיו נשארנו שניים, פומפי (כינויו של עידן בושארי – דב"א) ואני. הוא מתמודד ראוי ומוכשר מאוד שמביא מטבח ים תיכוני משולב. שנינו טובים, אני לא יכולה להעריך את סיכויי מולו, שהטעים משנינו ינצח".

>> רותי רוסו: "אני מעדיפה ריח של בריכת חמצון מאשר ריח של נשים שמתיזות בושם בבוקר"

האוכל ההודי לא מאוד חזק בארץ.
"המטרה שלי להפוך אותו לכזה ולתת לו את המקום הראוי. במקומות כמו מנהטן ולונדון יש מסעדות מישלן הודיות, בישראל יש קהילה הודית גדולה ואני רוצה לראות מסעדת גורמה הודית שהיא חלק מהסצנה התל אביבית. אני חושבת שהגיע הזמן ואני רוצה להנגיש את המטבח שלי ולהביא את המנות המוכרות, כמו צ'יקן טנדורי וכמו רגרה, שזה תבשיל גרגירי חומוס ברוטב עגבניות ותבלינים, אבל בצורה אחרת, עם רטבים אחרים. אני ממציאה דברים, כמו המנה של מלאי קוסטה, כופתאות תפוחי אדמה עם גבינת פניר – זו המצאה שלי. ולמשל, פילה לברק זה דבר שאין במסעדות הודיות ואצלי יש".

"בילדותי לא הייתי גאה במוצא שלי בלשון המעטה. הייתי הילדה עם צבע העור הכי כהה בכיתה, ילדה שבבית שלה דיברו רק הודית ושמעו רק מוזיקה הודית"

 

אימא שלך הייתה איתך כשנפתחה המסעדה בתוכנית.
"נכון. אימא נורית היא תותחית ועזרה לי מאד בסרוויס. מאוד רציתי שתבוא ותראה אותי מקרוב בעבודה, ותהיה חלק מהחוויה שלי. אני כל כך רוצה לשמח את הוריי. הם גרים עד היום ברמלה, אנחנו לא מתראים הרבה אבל הקשר חם מאוד ואני מאוד קשורה אליהם. היה חשוב להם שיהיה לי משהו ביד ועשיתי תארים, אבל היה חשוב לי שאימא תבין שאני רוצה ללכת אחרי החלום שלי. היום הוריי מאוד שמחים בשבילי".

גם יפה וגם אופה

ינסמן (38) היא אימא לארבעה – אופק הוא בן 13, אביב בת 10, אופיר בת 8 וארבל בת שנה וחצי, אבל לעומת ילדיה, הילדות שלה לא צרובה כזיכרון מתוק. היא גדלה ברמלה להורים שעלו מהודו בשנות השבעים, שנייה מארבעה ילדים, ולמדה בבית ספר דתי.

"בילדותי נאלצתי להתמודד עם השונות שלי, לא הייתי גאה במוצא שלי בלשון המעטה", היא מספרת, "הייתי הילדה עם צבע העור הכי כהה בכיתה, ילדה שבבית שלה דיברו רק הודית ושמעו רק מוזיקה הודית. אבא היה אזרח עובד צה"ל ואימא עבדה בתעשייה האווירית, לא בתפקידים בכירים. טבעונות הייתה חלק מאורח החיים שלנו, עם הרבה ירקות וקטניות, כי לא היו לנו אמצעים ורק בסופי שבוע היה בשר. הבאתי לכיתה את הסנדוויץ' ההודי עם התבלינים המיוחדים, היה לזה ריח חזק ואחר והיה לי ריח גוף שונה. מאוד התביישתי ורק רציתי להיות כמו כולם. ניסיתי לרצות את הסביבה, רק שיקבלו אותי וזה היה קשה".

רינת ינסמן בילדותה | צילום פרטי
רינת ינסמן בילדותה | צילום פרטי

מתי זה התחיל להשתנות?
"בכיתה ד' עברנו דירה וביקשתי ללמוד בבית ספר חילוני רגיל ליד הבית, ולאט לאט נפתחתי. הרבה שנים לא הייתי תלמידה טובה, בהתחלה הייתי בתיכון במסלול של בגרות חלקית. התביישתי, אבל עם הרצון הקבוע שלי לרצות אחרים ושלא יחשבו עלי שאני לא מסוגלת, רציתי להראות להורים שלי שאני יכולה. הם עצמם לא למדו ושיננו לי כמה זה חשוב ללמוד כדי להשיג בסופו של דבר עבודה טובה והכנסה טובה. כסף למורים פרטיים לא היה, אז נשכתי שפתיים וישבתי ימים ארוכים בבית ולמדתי כדי לעבור למסלול של בגרות מלאה. זה מאוד השתלם. לא רק שעברתי למסלול בגרות, אלא שהפכתי למצטיינת השכבה. ומיד אחרי המשכתי לכיתה י"ג בבית ספר בפתח תקווה ולמדתי עיצוב פנים. נושא האסתטיקה היה חשוב לי תמיד, וגם היום רואים את זה במנות שאני מגישה".

ומתי הבנת שאת יפה?
"כילדה – אף פעם לא, רק בצה"ל התחילו להחמיא לי".

את ינסמן, בזמנו רינת דוקרקר, פגשתי לראשונה בתחרות מלכת היופי של ישראל בשנת 2005 – השנה בה ילנה ראלף זכתה בתואר. היא הייתה צעירה בת 21 מרמלה, מרשימה מאוד, אחרי שירות צבאי בחיל האוויר. היא חלמה על עולם העסקים בעתיד, אבל החלום המיידי שלה היה להתברג בזכות המראה האקזוטי המיוחד שלה בעולם הדוגמנות הישראלי. היא זכתה במקום הרביעי ובתואר נערת היופי עשרה, ואייל גולן שר על הבמה את "מלכת היופי שלי" למי שהייתה אז אשתו, אילנית לוי. אחרי הזכייה ינסמן חוותה על בשרה את העובדה שלא תמיד חלומות מתגשמים.

"באותן שנים תחרות מלכת היופי של לאשה הייתה אירוע מכובד ומרכזי, וכן, רציתי להיות מפורסמת. שמחתי על הזכייה, אבל אחריה לא נשלחתי לתחרות יופי בינלאומית בחו"ל, וגם לא קיבלתי בכלל עבודות כדוגמנית. אני זוכרת שכל כך רציתי שער בלאשה וזה לא קרה, שלוש הזוכות האחרות קיבלו, ורק אלי לא התקשרו. אני חושבת שהקדמתי את זמני, לא ידעו לאכול את סוג היופי שלי וגם לא איך לשווק אותו. ירדתי מכל המחשבות על עולם השואוביז ואמרתי לעצמי, לא הולך – אז לא, אני לא אשב ואתבכיין".

ינסמן נסעה לארצות הברית לנקות את הראש, וחזרה לארץ לחבר שלה לירון, שלימים הפך לבעלה. "הוא החבר הראשון הרציני שלי. הכרנו בצבא והוא חשב שאני בכלל תימניה", היא מספרת על בן זוגה שממוצא פולני, "התחתנו אחרי חמש שנים של חברות בחתונה גדולה, נסענו לחודש לתאילנד, חזרנו והתחלתי ללמוד. כשהפכתי לאימא התחלתי לבשל אוכל הודי בעקבות מתכוני המשפחה, מן רצון לחזור למקורות, לשורשים, לשמר את מה שגדלתי עליו ושכילדה ניסיתי לברוח ממנו. אחותי הקטנה שאינה מבשלת, הייתה באה לאכול ואמרה לי שיש הרבה כמוה שלא יודעות לבשל ורוצות ללמוד. היא פתחה לי פייסבוק ואינסטגרם, התחילו להגיע פניות מאנשים שאבשל להם לשישי-שבת והתחיל שיח סביב האוכל שלי. כך התחילו הסדנאות שלי והוזמנתי לבתים ולקבוצות. היום אני עושה את זה חלקית כי אני מלמדת בבית ספר, אבל יש לי יום חופשי אחד בשבוע והוא מנוצל לסדנאות".

"נשים חזקות יודעות לנהל לוח זמנים בצורה טובה ויעילה. לילדים יש אבא שמאוד תומך. הוא יודע עד כמה החלום הזה הוא חלק ממני וכמוני, הוא רוצה שאגשים אותו"

 

להתחתן עם פולני זה מחייב? מה תבשלי לליל הסדר?
"אני יודעת להכין כבד קצוץ, מרק עוף עם קניידלעך ולוקשלך לאבא של לירון, אבל יהיה אצלנו גם בשר כבש".

כמישהי שכל הזמן מתעסקת באוכל, את עסוקה גם בלשמור על המשקל?
"כשאת סביב אוכל, את אוכלת פחות, חוץ מזה שהאוכל ההודי לא משמין. זהו אוכל בריא עם הרבה ירקות וקטניות, אוכל מנחם וטעים בטירוף".

מה הילדים שלך הכי אוהבים?
"היום למשל אני מכינה להם פסטה ברוטב עגבניות עם עוף בתיבול הודי. הם אוהבים אוכל הודי עם ירקות ועדשים אבל הם אוהבים גם שניצל וצ'יפס, וזה בסדר. בת השנה וחצי שלי מתה על אוכל הודי".

רינת ינסמן "המסעדה הבאה" | צילום: נוי עינב רשת 13
רינת ינסמן "המסעדה הבאה" | צילום: נוי עינב רשת 13

בתור אימא לארבעה ילדים קטנים זה בטח לא נשמע פשוט לנהל מסעדה, עיסוק שהוא מאוד תובעני.
"אני לא האישה הראשונה שעושה את זה. נשים חזקות יודעות לנהל לוח זמנים בצורה טובה ויעילה. לילדים יש אבא שמאוד תומך. הוא יודע עד כמה החלום הזה הוא חלק ממני וכמוני, הוא רוצה שאגשים אותו. נכון להיום יש לי עסק פעיל של סדנאות בישול שאני מתפעלת בערבים. ביום אני מורה ובצהרים אני עם הילדים".

רינת ינסמן ומשפחתה | צילום פרטי
רינת ינסמן ומשפחתה | צילום פרטי

התלמידים שלך מודעים למה שקורה למורה המפורסמת שלהם בימים אלה?
"לגמרי. הם מאוד רוצים שאצליח ולא רק הם, באים גם ילדים מכיתות אחרות ומבקשים ממני בהפסקה חתימות".

את עדיין רוצה להיות מפורסמת כמו שרצית אז בגיל 21?
"אני עדיין רוצה אבל ממקום אחר, הפרסום פחות מעסיק אותי. אז זה היה ממקום של בחורה צעירה שחושבת 'איזה כיף זה להיות מפורסמת', היום זה בא ממקום של הצלחה. אני רוצה להיות מסעדנית מצליחה, אבל הכי רוצה שהאוכל שלי יהיה מפורסם".

> מיכל אנסקי עוברת לניו יורק: "אני כבר מדמיינת את החיים שם"

 

מגוון עצום של מיטב מוצרי הקוסמטיקה והאיפור עכשיו במחירי מבצע THREE SIXTY FIVE by MASHBIR