כשמדינה שלמה בדיכאון וחרדה: טיפול רגשי בחינם ממטפלים מכל העולם
טל ניר ואילנה אומאלי זיהו אחרי ה-7 באוקטובר שמערך בריאות הנפש הישראלי קורס, אז הן החליטו לעשות מעשה והקימו מיזם מדהים שמציע לכולם טיפול רגשי אונליין עם מעל 100 מטפלים ומטפלות מעבר לים
בעיצומה של מלחמה קשה ובתוך אנטישמיות גואה, איך אפשר לגייס מאות מטפלים ומטפלות מ-40 מדינות, שיתגברו את מערך בריאות הנפש הישראלי הקורס? תשאלו את טל ניר ואילנה אומאלי, שתי מטפלות שגילו שממש לא מדובר במשימה בלתי אפשרית.
>> "אני מפחדת מהמקום אליו המדינה הולכת. וגם לעלות על המשקל"
השתיים חיות בכלל בספרד, בה גם נמצאו בפרוץ המלחמה. טל ניר עבדה, במקביל לעיסוקה כמטפלת ב-NLP, בחברת סטארט אפ שנסגרה באוקטובר, ובשבעה לאותו חודש, היא מתארת, הטלטלה הייתה קשה מנשוא. "חבר טוב שלי, קית' סיגל, עדיין חטוף בעזה", מספרת ניר. "לא משנה איפה היית בעולם – אם את ישראלית או ישראלי, נשמטה לך האדמה מתחת לרגליים ביום הזה ומאז. אין מילים לתאר את מה שקרה לנו אז, במיוחד את הימים הראשונים".
איך מתוך השבר הזה אתן קמות ומחליטות לעשות מעשה?
"כבר בשבוע הראשון של המלחמה, אילנה פשוט באה אליי ואמרה לי 'יש לי רעיון'. הרעיון הגיע ממפגש בין בן הזוג של אילנה, שאינו ישראלי ולא דובר עברית, לבין בת של חברה שלה שאיבדה את בן זוגה בנובה. אילנה סיפרה לי שהיא ראתה משהו מדהים שקורה, כשאותה בת שיתפה את בן הזוג של אילנה במה שאירע לה, על אף שהוא זר, ועל אף שהוא לא מכיר תמיד את המציאות בארץ: הוא הבין אותה, היא הרגישה שיש לה מישהו לחלוק אתו את הכאב, והוא הבין לראשונה מה זה אומר לחיות בישראל. זה היה הסימן לנסות לגייס תמיכה טיפולית מרחבי העולם עבור ישראלים, וככה נולד 'פלאנט ת'רפי'".
"בהתחלה הייתי יותר סקפטית", ממשיכה ניר. "בגלל שוני השפות והתרבויות לא יכולתי באמת לראות את זה קורה. אבל הפרויקט כבר הולך ומתעצם מאז שעלה לאוויר מדצמבר האחרון, אנחנו מקבלות המון המון חיזוקים – גם פידבקים מהמטופלים המדהימים, שמספרים איך הפרויקט תומך בהם, וגם מהמטפלות ומהמטפלים שמרגישים שהם מצליחים לתת תמיכה במקום שבו הם נחוצים".
טיפול רגשי אונליין
ואכן, לאט לאט השתיים מקימות מאפס אתר טיפולים אונליין עם מאגר שהולך וגדל של מטפלים ומטפלות משלל תחומים – מייעוץ רוחני ועד פסיכיאטריה – שזמינים וזמינות, לכל דורש ודורשת למשך שישה מפגשים, ללא עלות.
איך מתחילות בכלל לבנות דבר כזה?
"קודם כל, הייתה רוח התנדבות אדירה. אנחנו עכשיו בונות את אתר האינטרנט השלישי שלנו שמוקם על ידי מתנדב. גייסנו תרומות שיכסו את העלויות האמיתיות של התפעול, אבל אנחנו עובדות מסביב לשעון בלי משכורות, ועדיין כמות ההתנדבות היא לא תאמן. הבחור הראשון שעזר לנו לבנות את האתר אמר: 'בואו נתחיל מחמישה מטפלים', ואפילו על זה צחקנו. בסוף התחלנו עם עשרה, אבל הפניות לא הפסיקו להגיע. באתר הראשון היו 60 מטפלים. היום יש כבר מעל 130 מטפלים ומטפלות מכל העולם: דרום אפריקה, ארה"ב, הודו, לטביה, אנגליה, ספרד ועוד".
ואיך זה עובד בפועל? איך מקבלים טיפול דרך האתר?
"המנגנון מאוד פשוט. את נכנסת לאתר, מסננת את שפת הטיפול המועדפת, כותבת איזה סוג מטפל את רוצה: עובדת סוציאלית, פסיכולוג קליני, אימון אישי, פסיכיאטר ועוד, בוחרת את מין המטפל המועדף, ומקבלת את התמונות והאופציות לכל המטפלים והמטפלות שרלוונטיים לך ואת לוחות הזמנים שלהם. כשאת בוחרת את המטפל או את המטפלת שאת רוצה ואת המועד, את מקבלת לינק לפגישה. הכול מתקיים אונליין".
"הייתה רוח התנדבות אדירה: התחלנו עם 10 מטפלים, אבל הפניות לא הפסיקו להגיע. היום יש כבר מעל 130 מטפלים ומטפלות מכל העולם: דרום אפריקה, ארה"ב, הודו, לטביה, אנגליה, ספרד ועוד"
איך אפשר לוודא שהמטפלים באמת מוסמכים ובאים עם כוונות טובות? היום זה לא מובן מאליו.
"תהליך הבדיקה שלנו הלך והשתפר. עכשיו יש איתנו בארץ מתנדב משוודיה שאמון על זה, כי עד היום עשינו את זה רק שתינו. אנחנו בודקות את התעודות של כל מטפל, מראיינות אותם ריאיון אישי ועוברות איתם תהליך היכרות, וכמובן בודקות התאמה של לוחות הזמנים".
"לגבי הכוונות, יש לציין שרובם ככולם של המטפלים המתנדבים שלנו תומכים בישראל", מדגישה ניר. "יש המון אהבה בעולם, גם אם בתקשורת אנחנו רואות יותר את גלי האנטישמיות והשנאה, אבל יש המון מקומות של אהבה, ואלו המקומות שאנחנו רואות, אנחנו משתדלות לא להיכנס לפוליטיקה, אבל עדיין יש כאן עניין של הבנה מבחוץ איך המציאות נראית כאן דרך הטיפול".
קרן אור מבחוץ
איימי, מטפלת מתנדבת באתר מארה"ב, העידה על חוויותיה כמטפלת: "החשיבה של יוזמות הפרויקט ליצור מעטפת רחבה של מטפלים, שאינם נמצאים בארץ, ואף אינם בהכרח ישראלים או אפילו יהודים, מביאה בעיניי ערך מרפא בפני עצמו: הידיעה שהנפגעים לא לבד, ושיש מקום בטוח לעבד את הכאבים הבלתי נתפסים, כדי לצמוח מתוך משבר גדול כל כך".
אז טל, את אומרת שיש פה גם אלמנט של הסברה בתוך הסיטואציה הטיפולית?
"זו לא מטרה של העמותה, אבל זה אפקט שהיא יוצרת. מטפל הוא מטפל, הוא לא צריך לשנות את עמדתו לגבי ישראל. אבל כן, הרבה מטפלים אומרים תודה על כך שבזכות הדבר הזה הם מצליחים להבין, להיות נוכחים ולתמוך בישראל. גייסנו גם, כמובן, מטפלים בשפה הערבית, כך שלכולם יוכל להיות מענה, כל מי שיצטרך או תצטרך את התמיכה הזו. יש לנו מטפלים שלא יודעים בכלל על המצב כאן, כי הם חיים במדינה שזה לא מתוקשר בה, ועדיין הם בוחרים להצטרף. המטפלים שלנו מקבלים ליווי אחת לחודש על ידי מטפלים ישראלים, ואז הם שומעים הכל: שיש מפונים, למשל, וכמה מפונים יש ומה עובר עליהם בימים הקשים כל כך האלה".
אתן באמת מאמינות שמטפלים מחוץ לישראל יכולים להבין את מה שעובר על מטופל שחי כאן?
"זו בדיוק הייתה המטרה שלנו – להביא את קרן האור מחוץ לישראל פנימה. צריך להבין, המטפלים בישראל הם חלק מהמעגל של הטראומה הקולקטיבית, והרבה מהם חווים אותה על בשרם בדרכים כאלו ואחרות מחוץ לחדר הטיפולים. ובכלל, כבר חודשים הישראלים מתנדבים ועושים הרבה עבור האחר והפגוע, רצינו להביא את זה מבחוץ. אם יש מטפלים ישראלים שיש להם את הפנאי להתנדב – בשמחה".
"מעבר לכך, לא צריך לחוות ממקור ראשון את חווית המטופל כדי לטפל בו", מוסיפה ניר. "זה כמו לומר, 'אישה שחוותה טראומה מינית חייבת להיות מטופלת על ידי אישה אחרת שחוותה טראומה דומה'". אפילו אני, כישראלית, לא בהכרח יכולה להבין מה עובר על אמא של חטוף, או על מפונה מהצפון. לכן ברור לנו שהעזרה היא עזרה מלאה, גם כשהיא מבחוץ".
לשאלה איך הן הצליחו להתגבר על אחד המכשולים הטכניים בפרויקט, פערי השפה, ניר עונה: "יש לנו מטפלים בעברית, אבל גם הרבה מטופלים דוברי אנגלית שיש להם מענה נרחב, ומטופלים דוברי ספרדית מהקהילות דוברות הספרדית של העוטף והדרום. כל אחד פונה ומבקש עזרה בשפה שלו. מעבר לכך ישנם מטפלים שדוברים יותר מ-21 שפות". מטופלת אנונימית שיתפה: "המטפלת הייתה מאוד קשובה ורגישה. הבינה מאוד את המקום בו אני נמצאת כישראלית שחיה בחו"ל, אבל חיה את ישראל באופן מאוד דרמטי מאז תחילת המלחמה. אני ממליצה בחום ומודה מאוד על היוזמה הנהדרת הזו".
איך נראה תהליך טיפולי? יש הגבלה על מספר הפגישות? משלב מסוים זה עולה כסף?
"המפגש הראשון הוא מפגש היכרות. המטפל בוחן את הכימיה שלו עם המטופל, בודק שהמקרה לא מורכב לו מדי, או שאין מכשול שפתי, וגם המטופל מרגיש האם הסיטואציה מתאימה לו. נכון להיום, כל מטופל מקבל שישה מפגשים ללא עלות, ומהמפגש השביעי התשלום הוא בעלות סמלית של מאה שקלים. חשוב לציין שאין לפרויקט הזה מטרות רווח, הכסף הזה לא מגיע למתנדבים כמשכורת, אלא מממן את המשך הפרויקט".
הצלת נפשות בזום
"חשוב לנו מאוד שאף אחד לא ייפול בין הכיסאות, כל מי שמרגישה או מרגיש פגוע מהמצב, יכול לפנות לקבל תמיכה", מוסיפה ניר. "צו השעה הוא עבור כולם, לא רק עבור מי שיש לו בן משפחה חטוף, או מי שנלחם במילואים, או מי חווה באופן ישיר את השבעה באוקטובר. אנחנו בשביל מי שצריך וצריכה, מתוך הכרה שהטראומה היא קולקטיבית".
תהילה, מטופלת גם היא דרך פלאנט ת'רפי, משתפת: "הפלטפורמה הזו היא מצילת חיים. המטפלים מנוסים, הזמינות גבוהה ומגוון הטיפולים גדול. אין לי בעיה עם הזום, להפך – חיכיתי במשך תקופה ארוכה מאוד לטיפול ועכשיו, בזכות הפלטפורמה הזו, אני סוף סוף יכולה לקבל אותו".
"הרבה מאוד מקרים הם נפגעי חרדה, או מתמודדים עם דיכאון. עכשיו, כשהגענו לארץ, אנחנו רואות את זה ברחוב – יש ענן נורא גדול של עצבות"
אתן רואות דפוסים מסוימים שבגללן אנשים מבקשים טיפול באתר? הביקוש עדיין גבוה באותה מידה?
"הרבה מאוד מקרים הם נפגעי חרדה, או מתמודדי חרדה. עכשיו, כשהגענו לארץ, אנחנו רואות את זה ברחוב – יש ענן נורא גדול של עצבות, של דיכאון, של חרדה. עוד לא התחלנו לאסוף נתונים ולראות את החלוקה הדמוגרפית והאם יש דפוסים חוזרים, אבל אני יודעת לומר שברגע ששומעים עלינו – יש גל עצום של עלייה בביקוש. יש לנו אינסטגרם, פייסבוק ואתר – כל הדרכים בעולם לפנות אלינו".
"חשוב לנו שהמטופלים יידעו שאנחנו כאן עבורם. שיידעו שיש רצון לחיבוק, ולתמיכה, בכל העולם. מעבר לזה, חשוב לנו שמטפלים שמעוניינים להתנדב במשך שעתיים שבועיות ישמעו עלינו ויצטרפו. בכלל, כל מי שחושב שתחום השיקום הרגשי הוא משמעותי ורוצה לשתף איתנו פעולה. המטרה שלנו היא להגיע לאלפי טיפולים בחודש, והאמת, זה מאוד קל. המערכת לא דורשת המון, ועם תוספת מטפלים אנחנו נגיע לשם. בהשוואה לתקציבי הענק של מוסדות ורשויות אחרים, אנחנו לא צריכות הרבה בכלל".
אתן רוצות להתרחב לקהלים נוספים?
"יש לנו הרבה מאוד מטפלים ומטפלות בשפה האנגלית, וראינו שיש הרבה ביקוש לעברית, אז הבנו שיש לנו פה משאב לא מנוצל שנשמח לנצל. לכן, אנחנו עכשיו נתחיל להפיץ את עצמינו בקרב הסובלים מאנטישמיות בעולם, מחוץ לישראל. עשינו שיחה עם המטפלים והסברנו להם ולהן את הרגישות, החשיבות והרצון שלנו לתרום למעגל נוסף, והרבה מהם התגייסו מהר מאוד לעזור לכל מי שצריך. זו הייתה החלטה מאוד טבעית".