גוף ונפש

רוני דלומי: "כלפי חוץ נראה כאילו אני בטוב, אבל זה לא נכון"

רוני דלומי | צילום: אלה אוזן
רוני דלומי | צילום: אלה אוזן

מהשמועות על היריון לצד השמועות על התאבדות עד הפחד לאכזב את הסביבה. רוני דלומי מדברת לראשונה על החיים בצל התקפי החרדה

88 שיתופים | 132 צפיות

"יש סצנה שבה הדמות נלחמת על הזכויות שלה ועל החופש שלה להיות מי שהיא. בסצנה הזאת אני תמיד בוכה, אבל הפעם זה היה בכי־בכי, גם השחקנים הרגישו מה עובר עלי. משהו שם נגע בי במקום אישי שלי והדמות התערבבה לי עם הדמות של רוני. גם בחזרות היו רגעים שסובבתי את הגב ופרצתי בדמעות, אלו היו רגעים שבהם נראה כאילו אני בטוב אבל זה לא היה נכון", משחזרת רוני דלומי את התקופה בה התקפי החרדה תפסו מקום ניכר בחייה. זה קרה בזמן שגילמה את דמותה של נעמי שמר הצעירה בהצגה "סימני דרך", והיום היא כבר יודעת לתת לזה שם – חרדה.

>> מאיה ורטהיימר מספרת בגילוי לב על טיפולי הפוריות הקשים
>> חן אמסלם-זגורי חוזרת לחיים אחרי לידת בתה הבכורה

"זה יכול לקרות כשאת לבד וזה יכול לקרות גם בחדר הומה אנשים. אני חושבת שכל אחת שחווה חרדה מרגישה את זה אחרת, כשזה מתרחש אצלי אני מרגישה כבדה, קצב הלב מואץ והמחשבה לא בהירה. יש בלגן בראש ואת מרגישה עמוק בבטן שאין לך שקט. ואז בא הבכי, למרות שאת יודעת בדיאלוג הפנימי שלך שזה לגמרי בינך לבינך. זה יכול לקרות כי אני מרגישה שאכזבתי את עצמי וזה יכול לקרות אחרי שאמרתי מילה שלא במקומה. החרדה הזאת יושבת על משהו עמוק ומורכב יותר מאשר המילה 'חרדה' במובן הראשוני שלה. אני בטוחה שהרבה נשים וגם גברים מכירים את התחושה הזו מקרוב, כולל תחושת האשמה ותחושת הבושה המתלוות לכך. כשאת נתקפת חרדה את מרגישה שאת הולכת לאיבוד. זו תחושה מאוד מפחידה".

נשמע מבהיל.
"חרדה יכולה להבהיל, אבל עם הזמן למדתי לזהות אותה ולומר לה 'חברה שלום, הגעת, אבל אני לא מוכנה שתישארי הרבה זמן'. היום אני מנצחת אותה כי אני במקום מודע ונחוש, למדתי לעשות את האבחנה אם באמת קורה משהו שאני צריכה להילחץ ממנו או לא".

איך למדת?
"קיבלתי מהפסיכולוג שלי כלים להבין שזו לא המציאות. למדתי לתת לחרדה את הזמן להתעכל ולהתמוסס בגוף. הזמן הוא בהחלט פקטור חשוב – מתרחשים תהליכים, הם שוקעים ואחר כך את רואה לפעמים דברים אחרת".

"כשזה מתרחש אצלי אני מרגישה כבדה, קצב הלב מואץ והמחשבה לא בהירה. יש בלגן בראש ואת מרגישה עמוק בבטן שאין לך שקט. ואז בא הבכי"

את עדיין הולכת לטיפול?
"אני שנים בטיפול אצל אותו פסיכולוג, הוא הכותל שלי ועד היום אני הולכת אליו כשאני מרגישה צורך. מעבר לעצם הדיבור, לשחרור ופשוט להיות כנה וישירה עם עצמי, הוא נותן לי כלים להתמודד עם זה. לחנן בן ארי יש שיר שבו הוא אומר: 'הנפש לא פראיירית, ואת מה שחשבת שחסכת, ברבות השנים היא תגבה ממך עם מחיר של משכנתא'. הכי חשוב זה לדעת לקבל עזרה מקצועית. אם יש ילדה או אימא לילדה שעוברת את זה, שלא יהססו ללכת לטיפול פסיכולוגי, הכלים שקיבלתי אצל הפסיכולוג עזרו לי להתרומם".

את יודעת לומר היום על מה החרדה הזו יושבת אצלך?
"כן, על המקום של להיות בסדר, הכי בסדר. יש בי משהו שרוצה לרצות, שקשה לו לומר לא וחושש שאגיד מילה שלא במקומה, שאהיה לא בסדר. אני לא מחדשת כלום ואני בטוח לא היחידה אבל זה יצר אצלי קונפליקט – מצד אחד הרצון להיות בסדר עם האדם שמולי ומצד שני להיות בסדר גם עם עצמי. הרצון להיות בסדר עם כולם קיים אצלי מאז שאני ילדה. הוריי היו נוהגים לומר לי שנקודה קטנה על הקיר לא מקלקלת קיר שלם, אבל יש לי נטייה לקחת אחריות על דברים גם כשזה לא קשור אלי. קשה לי לדבר על זה אז אני כותבת על זה ושרה את זה, כמו למשל בשיר שלי 'כל הזמן', שהוא על חרדות: 'כל הזמן הרצון לגעת/ החשש לפלוש/ הרצון לשים גבולות/ הפחד לנטוש/ כל הזמן במה היה אם/ למה באמת/ כל הזמן לתת לעצמי/ להגיד את הכול/ ולהתחרט'".

גם השיר שכתבת, "הכבשה הלבנה", מתאר את מצבך?
"כן. 'הכבשה הלבנה' היא זאת שרוצה להיות בסדר, אבל מספיקה טעות קטנה להרוס לה את הכול. ניגשות אלי נשים שמזדהות ואומרות לי 'גם אני כבשה לבנה'. היום אני בשאיפה להיות כבשה צבעונית".

"אני שנים בטיפול אצל אותו פסיכולוג, הוא הכותל שלי ועד היום אני הולכת אליו כשאני מרגישה צורך. הכי חשוב זה לדעת לקבל עזרה מקצועית"

הרבה אנשים נעזרים בכדורים נוגדי חרדה בשביל להתמודד. זה משהו שניסית בעצמך?
"יש כאלה שנוטלים כדורים, אני נמנעת. היום, אחרי שכבר למדתי לזהות אותה, אני חושבת שחרדה נותנת לנו הזדמנות להבין דברים על עצמנו, שצריך לחבק אותה ולשרוד אותה. בסופו של דבר אני בן אדם מאוד שמח, מחובר, אוהב וחיובי אבל אני חושבת שכל כמה שנים, במין סוג של מחזוריות, אנחנו חווים התפכחות שבאה ממקום של התפתחות והתחדשות ואצלי זה התבטא בעיקר בחרדה. אבל אני פייטרית ואני יודעת שגם אם יש בתוכי כאוס, אני יכולה לסמוך על העוגנים שיש לי בחיים: על בעלי המדהים, המשפחה, החברים ובעיקר על העבודה שהיא התשוקה שלי והפורקן שלי".

בשנתיים האלה הופעת, שיחקת והקלטת ללא הרף. לא שקלת לקחת פסק זמן, לעצור רגע ולהתרחק מכל הטריגרים?
"לא. לקחת שנה הפסקה מהחיים זה לשדר לגוף שהינה קרה משהו ובוא נעצור. הרעיון הוא להתמודד, ולהתמודד מבחינתי זה לשדר לגוף שבאמת קרה לו משהו אבל שלא ייבהל, שזה חלק מהחיים ושאני לא מפסיקה את שגרת חיי הרגילה בשביל שום דבר שבעולם כי זה מה שעושה לי טוב. אחת המלבישות באחת ההצגות שהשתתפתי בהן אמרה לי פעם שכשאני עולה על הבמה ומתחילה לשיר, אני נותנת את התחושה שקרה לי נס. וזה כל כך נכון. אני כל כך אוהבת את המקצוע שלי וכל יום מחדש אני מרגישה שקרה לי נס. לא הפסקתי לעבוד בתוך החרדה, זה שמר עלי ועזר לי לאסוף את עצמי ולהרגיש תחושת ניצחון".

רוני דלומי | צילום: אלה אוזן, סטיילינג: איתי בצלאלי. בגד גוף: נוקס. חצאית: Oliver bridal & evening
רוני דלומי | צילום: אלה אוזן, סטיילינג: איתי בצלאלי. בגד גוף: נוקס. חצאית: Oliver bridal & evening

ביולי האחרון נפוצו שמועות שקריות לפיהן מצאת את מותך בנסיבות טראגיות, שזה פעמים רבות מונח מעודן להתאבדות. יש לך מושג מניין זה בא?
"למזלי מישהו שלח לי את הידיעה הזו לפני שהיא התפוצצה בתקשורת אז עדכנתי כמובן את המשפחה. לפי מה שאמרו לי מי שהפיץ את זה היה האקר מתימן, אבל מעבר לזה אין לי מושג. רק אמרו לי שאני צריכה לברך ברכת הגומל. שמועות זה דבר מסוכן, אני רק חושבת לעצמי מה היה קורה אילו המשפחה שלי הייתה קוראת את הדברים האלה בלי לדעת את האמת".

מה למדת על עצמך בתקופה הזו?
"אני חושבת שהחרדה הזאת ביגרה אותי. למדתי להסתכל על חצי הכוס המלאה גם כשקשה, למדתי על עצמי שאני יודעת להתמודד אבל הכי חשוב, למדתי להכיל את עצמי ולדעת את הגבולות שלי, כולל לדעת להגיד לא ושאני לא חייבת לרצות אחרים. למדתי שלא משנה באיזה מצב רוח אני, ואני לא חייבת להיות תמיד במצב רוח הכי טוב, כל עוד אני מחוברת לעצמי אני יכולה להביא את הכי טוב שלי, ואני מביאה אותו גם כשיש מצוקה".

ומה את יכולה ללמד את מי שנקלעת למצוקה דומה?
"אני מאמינה שצריך לדבר איך שהתחושות האלה מתחילות לצוץ. דברי עם החברה הכי טובה או עם המעגל שנותן לך כוח, תבחרי באלה שמסתכלים עלייך באהבה ולא בשיפוטיות, ולא פחות חשוב, אל תהיי שיפוטית כלפי עצמך. גלי חמלה. אם קשה לדבר אפשר גם לכתוב, לפעמים אני כותבת לעצמי מכתב על המחשב ומשאירה אותו שם וגם זה סוג של פורקן. עובדה, יצאו הרבה שירים מהמכתבים האלה".

"יש כאלה שנוטלים כדורים, אני נמנעת. בסופו של דבר אני בן אדם מאוד שמח, מחובר, אוהב וחיובי ואני פייטרית"

החיים באופוריה

אז אחרי שגילמה את נעמי שמר במחזמר המבוסס על חייה ואף כיכבה בגרסה המקומית של "עלובי החיים" לצד מירי מסיקה, הראל סקעת ואמיר דדון, לוהקה דלומי לתפקיד הראשי ב"מאמא מיה", המחזמר העולמי המצליח המבוסס על שירי להקת אבבא השוודית, גם הוא בחסות תיאטרון הבימה. דלומי מגלמת את סופי, ואילו את אימה מגלמת מיקי קם ("אני מאוהבת בה. מעבר לכישרון ולמקצוענות היא הכי בן אדם, אף פעם לא רואה רק את עצמה ודואגת שאוכל"). גם על השואו הזה מנצח משה קפטן ("אנחנו עובדים יחד שלוש שנים, הוא מדהים, ובכלל זה קאסט של נסיכים").

אבל על אף שהאולמות מלאים עד אפס מקום, בימים אלה מככב התיאטרון הלאומי בכותרות בעיקר בגלל המשבר הכלכלי הכבד אליו נקלע עם חובות העומדים על כ־72 מיליון ש"ח. שחקנים, מחזאים ועובדי במה לא קיבלו את שכרם ועובדי התיאטרון אף הכריזו על סכסוך עבודה מול ההנהלה ומאיימים בשביתה. גם דלומי לא קיבלה את שכרה, אבל מדגישה שהנושא בטיפול והיא זהירה בדבריה: "מאבק השחקנים שהוצף באחרונה, הוא מאבק עמוק והרבה יותר גדול ממני כיוצרת. 'הבימה' הוא כמו בית שני עבורי וכולי תקווה שהנושא ייפתר בקרוב".

במקביל מככבת דלומי גם בהצגה "אביב מתעורר" ובימים אלה היא נערכת לטירוף של חנוכה בתפקיד הנסיכה מריאן בהצגה "רובין הוד ולוחמי הצדק".

רוני דלומי | צילום: אלה אוזן, סטיילינג: איתי בצלאלי. שמלה: ויוי בלאיש, טופ: Petit Pois,מגפיים: Ganni בבוטיק ורנר
רוני דלומי | צילום: אלה אוזן, סטיילינג: איתי בצלאלי. שמלה: ויוי בלאיש, טופ: Petit Pois,מגפיים: Ganni בבוטיק ורנר

מי היה מאמין שחלף כבר עשור מאז "כוכב נולד", שם התגלתה כשהייתה בת 18 בלבד. דלומי, שהייתה האישה השנייה אחרי נינט טייב שזכתה בתחרות, הפתיעה עם הזכייה שלה נוכח העובדה שבמהלך התוכנית השופטים קטלו אותה פעם אחר פעם, במיוחד גל אוחובסקי ("אנחנו לגמרי בסדר היום, מה שהיה – היה"), אבל מהר מאוד היא הוכיחה שהיא כאן כדי להישאר. במהלך העשור הזה היא יצרה לא מעט להיטי פופ, הוציאה שלושה אלבומים, קטפה את התואר "זמרת השנה" בתחנות הרדיו השונות כמה וכמה פעמים, כבשה את בימת התאטרון, התנסתה בדיבוב בסרטים ולוהקה לשפוט בריאליטי השירה לילדים "בית ספר למוסיקה". בין לבין היא שיחקה בקולנוע בסרט "ארבע על ארבע" שביים שי כנות ("הבורר", "אהבה קולומביאנית"), ובטלוויזיה בתפקיד הראשי בסדרה "אופוריה", שלימים נמכרה לרשת HBO וכיום מככבת בה זנדאיה.

ב"אופוריה" גילמת את הדמות האפלה של חופית, ליהוק שהפתיע מאוד בזמנו לאור התדמית החיובית והאופטימית שלך. יכול להיות שהתחברת אז לדמות מאותו מקום שהצמיח מאוחר יותר את החרדה?
"הדמות הזו היא הכי נגטיב שלי, וגם אם אני מביאה משהו מעצמי לתוך הדמויות שאני מגלמת אני עדיין עושה הפרדה גמורה. יש את רוני ויש את הדמות. זה באמת לא היה צפוי שילהקו אותי לגלם בחורה מסוממת, אבל בהמשך גילמתי ב'עלובי החיים' ילדת רחוב שמתה בסוף וב'אביב מתעורר' ילדה מוכה. מבחינתי תפקידים כאלה הם ציוני דרך חשובים בדרך המקצועית שלי, חשוב לי לבצע מנעד רחב של תפקידים, ומנגד אני הולכת לשחק ב'רובין הוד' בחנוכה. אני נמצאת היכן שהלב שלי. כבר קרה שקיבלתי הצעות בסכומים יפים וסירבתי כי לא התחברתי".

חורבן בית ראשון

דלומי (28), תמיד יפה, רגישה וסנטימנטלית. העיניים הכחולות שלה מתלחלחות בקלות והיא מדברת בשקט, גם כשהדברים מתגעשים בתוכה ומבקשים לצאת. "אני ילדה טובה אבל מורכבת ואני חננה במלוא מובן המילה. חשוב לי לבוא בטוב, ואני מעריכה אנשים שבאים בטוב. אם אדם לא בא בטוב, ויהיה מוכשר ככל שיהיה, זה מבאס אותי".

כשאני שואלת אותה בהקשר הזה על מחאת Me Too והאם יצא לה להיתקל באנשים שלא באו לה טוב מהז'אנר הזה היא משיבה: "האמת שלא. אני חושבת שהעובדה שנשים התחילו לדבר היא חשובה, אבל מגיל 18 יש לי מנהל צמוד וצוות שעוטף אותי ומגונן עליי ומגיל 19 אני חיה בזוגיות".

"זה באמת לא היה צפוי שילהקו אותי לגלם בחורה מסוממת, אבל בהמשך גילמתי ב'עלובי החיים' ילדת רחוב שמתה בסוף וב'אביב מתעורר' ילדה מוכה"

על פרשת הרב פירר שהסעירה את המדינה והציתה מחדש את השיח על הפרדה מגדרית בעקבות הכוונה לא לאפשר לנשים להופיע באירוע התרמה, היא אומרת: "אני האחרונה שאשפוט דרך חיים וערכים של מישהו אחר, וגישתי היא 'איש באמונתו יחיה'. אבל מה שקרה מפחיד ברמה שזה עלול להפוך למגמה. רצו להוציא את הזמרת מההרכב של עילי בוטנר, ומה הלאה? היכן עובר הגבול? זה מפחיד. אני חושבת שהבעיה היא לא באותו ערב ספציפי, כי מחר יכול מישהו אחר לשכור אולם ולהחליט שנשים לא יופיעו. אסור לעשות אירועים שמראש נותנים לגיטימציה להדרת נשים, חוץ מזה שיש אצלנו בארץ כל כך הרבה זמרות נהדרות – שירי מימון, קרן פלס, מירי מסיקה, עדן בן זקן, אגם בוחבוט ועוד כל כך הרבה".

על המציאות הפוליטית הרחבה יותר היא אומרת: "אני לא בקיאה מספיק כדי לדבר על זה, אבל אני נשואה למישהו שמאוד אכפת לו ומתמצא היטב. כמובן שאכפת גם לי, ובהבנה שלי צריכה לקום ממשלת אחדות לטובת כל העם".

רוני דלומי | צילום: אלה אוזן, סטיילינג: איתי בצלאלי. ז'קט וחגורה: דיזל, חצאית: אלן לוקאץ', מגפיים: אלדו
רוני דלומי | צילום: אלה אוזן, סטיילינג: איתי בצלאלי. ז'קט וחגורה: דיזל, חצאית: אלן לוקאץ', מגפיים: אלדו

על חברותיה הקרובות נמנות עמית פרקש, רויטל זלצמן, דפנה דקל וחן אמסלם – אותה הכירה בצבא. "היינו יחד בטירונות עוד לפני שחן התפרסמה ושם התאהבנו, אני הייתי אחרי 'כוכב נולד' והיא אנונימית לפני 'זגורי' אבל כבר אז לא היה ספק שהיא תהיה משהו. אנחנו בקשר עמוק והדוק עד היום, למרות שקשה לנו להיפגש הרבה. חן היא לגמרי אשת סוד, בחורה סופר כנה, טובת לב ונדיבה. היא בחורה של אהבה, ואני תמיד אומרת לה שהלב שלה הוא כמו נצנצים".

דלומי נולדה בבאר שבע וגדלה ביישוב הסמוך עומר כבת זקונים שהגיעה לעולם 16 שנה אחרי אחיה הבכור נדב, כיום עורך דין ומוזיקאי, ו־12 שנה אחרי שירה, מטפלת באומנות. לפני שלוש שנים היא נישאה לד"ר אלון ויסמן (33) רופא מתמחה ברפואת עיניים בבית החולים שיבא. העיניים שלה בורקות מאושר כשהיא מדברת עליו. "אלון הוא האהבה הראשונה הגדולה שלי. היה לי לפניו חבר של כמה חודשים אבל הוא אהבת חיי, חד־משמעית". הם גרים כיום בשכירות במרכז תל אביב ובעוד כמה חודשים יעברו לדירת חמישה חדרים שקנו בגני תקווה. "לקחנו משכנתא, ואני שמחה על הבחירה באזור של זוגות צעירים, אני שומעת שמועות שאני בהיריון אבל אני עוד לא שם. אני קשובה לעצמי וכשארגיש שאני מוכנה זה יקרה, למרות שאי־אפשר באמת להיות מוכנות לאימהות וכשזה יהיה נכון אני אדע, אני חושבת שארצה משפחה גדולה".

זמן קצר אחרי נישואיה נוצר שבר באידיליה המשפחתית שאפפה את דלומי. הוריה התגרשו אחרי 40 שנות נישואים. "זה שבר במובן שהבית התפרק, הבית שבו עברו עלי שנות ילדותי ונעוריי – נמכר. אפילו לא הספקתי להיפרד".

"אני שומעת שמועות שאני בהיריון אבל אני עוד לא שם. כשארגיש מוכנה זה יקרה, אני חושבת שארצה משפחה גדולה"

לא ראית את זה מתקרב?
"לא. בחתונה שלי הכול נראה לי בסדר. כבר לא גרתי כמה שנים בבית וגם הפרידה לא הייתה דרמטית. כשהם סיפרו לי שהם מתגרשים לא בכיתי. אני חושבת שהיה כואב לי יותר לראות את הוריי נשארים במקום שלא טוב להם, אני מאוד גאה בהם על כך שלא נשארו לחיות יחד רק מתוך הרגל. כשאני התחתנתי התחייבתי להיות נאמנה, כנה ומחוברת וזה גם מה שהייתי מצפה מהם. אימי עברה לגור בראשון לציון, אבא גר בבית אחר בעומר ויש לו היום חברה. הכול נעשה בטוב, הם נשארו חברים טובים ואני אוהבת את הוריי אהבה גדולה".

הפרידה של הורייך לא גרמה לך לחשוב מחדש על עניין החתונה שלך?
"ממש לא. אני התחתנתי בידיעה שזה לעוד שמונה גלגולים קדימה וזה לא קשור להוריי".

רוני דלומי | צילום: אלה אוזן, סטיילינג: איתי בצלאלי. שמלה: ויוי בלאיש, טופ: Petit Pois
רוני דלומי | צילום: אלה אוזן, סטיילינג: איתי בצלאלי. שמלה: ויוי בלאיש, טופ: Petit Pois

איך הכרת את אלון?
"הכרנו ברחוב. הוא ראה אותי כשהלכתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב, בזמן שישב עם אחיותיו בבית קפה. הוא היה אז סטודנט לרפואה שנה א' וברמן, האחיות שלו אמרו לו שייגש אלי וסיפרו לו שאני זמרת, הוא קצת התבייש ועד שאזר אומץ נעלמתי לו. אבל הוא לא ויתר. באותם ימים השתתפתי בפסטיגל ואחת הלולייניות, שהיא חברה שלו, יצרה בינינו את החיבור. כבר בדייט הראשון זה הרגיש לי נכון. יצאנו לדייט בבר יין, ועד אותו יום מעולם לא שתיתי יין, מקסימום קפה בארומה או שוקו. אחרי הדייט השני הרגשתי מין חשמל במוח והבזיקה בי המחשבה 'רוני זה זה' והינה אנחנו עוד מעט תשע שנים יחד ונשואים כבר שלוש שנים. אנחנו לא רואים הרבה אחד את השנייה כי שנינו מאוד מחוברים למה שאנחנו עושים ושנינו בונים את עצמנו, אבל יש בינינו הבנה עמוקה. בכלל לא משנה מי מביא מה בסוף החודש. הכול בינינו משותף. אנחנו צוות".

גם בתקופות חרדתיות יותר?
"הוא נסיך ושם בשבילי תמיד, גם כשקשה".

מה יפתיע לשמוע עלייך?
"אני אלופה באפיית עוגות ובעבר אפילו הייתה לי תוכנית עם מיקי שמו. אני חצי צמחונית, לא אוכלת עוף ובשר ומשתדלת לאכול כמה שפחות ביצים וחושבת שהצדק נמצא עם הטבעוניים. חוץ מזה אני בקושי מתאפרת ומתלבשת די פשוט אבל מחביאה בארון גם כמה פאייטים ומנומרים".

רוני דלומי | צילום: אלה אוזן, סטיילינג: איתי בצלאלי. חצאית: ויוי בלאיש, חולצה: Petit Pois, מגפיים וחגורות: Ganni בבוטיק ורנר
רוני דלומי | צילום: אלה אוזן, סטיילינג: איתי בצלאלי. חצאית: ויוי בלאיש, חולצה: Petit Pois, מגפיים וחגורות: Ganni בבוטיק ורנר

צילום אלה אוזן
ניהול קריאייטיב טל קליינבורט
סטיילינג איתי בצלאלי
איפור מורן סטויצקי ל-Artbook במוצרי בובי בראון
שיער אסי שדה

>> מדיכאון בהיריון עד פוסט טראומה: כל הדברים שלא סיפרו לנו