ראשית חוכמה

על האיבר שבזכותו אנחנו הולכים, מדברים, אוהבים, חושבים וחולמים

13 בספטמבר 2006

88 שיתופים | 132 צפיות

גאה ומחייכת את מגיעה לטיפת חלב עם פרי בטנך הטרי. בפני האחות את מציגה את העולל ומחכה בקוצר רוח למילות ההתפעלות. האחות מצידה שולחת אלייך חצי חיוך ואת החצי השני לעולל, וידיה כבר ממששות את ראשו ואת גפיו, מרימות, שוקלות, משכיבות על קרש, מיישרות רגליים, מתעלמות מהיללות, מסמנות ומודדות. הבעת פניה הרצינית של האחות מבהירה לך חד משמעית שכל הספרות הנרשמות בפנקס חיוניות למעקב אחר התפתחות הילד. בין היתר נבדקת גם תקינותו של האיבר החשוב והמסתורי ביותר בגוף האדם – המוח.

"כל כך הרבה חוקרים עוסקים בחקר המוח שנים ארוכות, ועדיין רב הנסתר על הנגלה", אומרת ד"ר נעמי אפטר, מנהלת המכון להתפתחות הילד בבית החולים לוינשטיין ברעננה. "אין ספק שזהו המדהים במנגנוני גוף האדם, ועדיין אנחנו יודעים מעט מאוד על המתרחש בתוכו".

מה בכל זאת ידוע היום?
"כל מה שקשור במבנה. למשל, אפשר לראות אם קיימת הרחבה של תאי המוח. לא רואים עדיין, לעומת זאת, את רוב תהליכי תפקוד התאים, התמחותם והקשרים ביניהם, החשובים ביותר להתפתחות האדם".

כשאחות טיפת חלב מודדת את היקף ראשו של התינוק, היא למעשה בודקת את התפתחות המוח. קיים קשר בין גדילת המוח לבין היקף הראש. לכן חשוב כל כך לבצע את המעקב. בשנה הראשונה לחיי התינוק, גדילת המוח מואצת ביותר, ומגיל שנה יורד קצב הגדילה בהדרגה, עד שבגיל שנתיים התהליך כמעט מסתיים. המוח ממשיך אמנם לגדול אבל לא באותו קצב, והחוקרים חלוקים ביניהם בשאלה מתי בדיוק נפסקת הגדילה.

בכל מקרה, כל עוד הילד עצמו גדל, ממשיך גם המוח, במידה מסוימת, להתפתח. כלומר: שינויים מוחיים ממשיכים להתרחש, פחות במובן של גדילה ויותר במובן של השתכללות – הסתעפויות המעברים מתא לתא ומהירות המעבר. התפקוד המוחי ממשיך בעצם להתעדכן כל הזמן.

בפנים מסתתר האיבר המסתורי ביותר בגוף האדם <br /> אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/757/2757/brainback.jpg?1158176183" /> </p>
<div>בפנים מסתתר האיבר המסתורי ביותר בגוף האדם <br /> אילוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<h2>מוח בהתהוות </h2>
<p>בסוף השבוע השני של ההריון רואים אצל העובר חריץ לאורך הקו התיכון בשטח הגווי. תוך כדי התפתחות העובר, מתקרבים שולי החריץ זה אל זה עד שהחריץ הופך לתעלה. תעלה זו עוברת מהראש עד הקצה האחורי של גו העובר, ועל ידי ריבוי תאי דפנותיה, היא יוצרת את מערכת העצבים של המוח והשדרה. מכאן שהמוח, הנמצא בתוך הגולגולת, הוא חלק ממערכת העצבים המרכזית. </p>
<p>עד החודש השישי להריון שטחו של מוח העובר חלק, כיוון שקצב גדילתו כמעט זהה לקצב גדילת הגולגולת. משלב זה מתפתח המוח במהירות גדולה יותר מאשר הגולגולת, ולכן נוצרים על פניו קמטים וחריצים. המוח מכיל יותר מעשרה ביליון תאי עצב היוצרים באופן מורכב מסלולים תחושתיים, תנועתיים ומתווכים. אותות שמועברים בבררנות דרך מסלולים אלו מאפשרים לאדם לאכול, ללכת, לדבר, לאהוב, לחלום, לחשוב ולקבל החלטות. למעשה, המחשב המתקדם בעולם יכול אולי להשיג את המוח במהירות החשיבה שלו, אבל אינו משתווה לו מבחינת הרבגוניות של היכולות. </p>
<p>רקמת תאי העצב של המוח נחלקת למספר רב של אזורים, שמתמחים בתפקידים שונים. מבחינים בין המוח הגדול, מוח הביניים, המוח התיכון, המוח הקטן והמוח המוארך. במוח הגדול חלק ימני וחלק שמאלי, הפועלים במשותף, אך לכל אחד מהם יש גם תחומי התמחות משלו. החצי השמאלי מופקד על חשיבה הגיונית ואילו הימני מופקד על תפישת שיפוט סובייקטיבית.</p>
<p>המוח הקטן, שתופס 11 אחוז בלבד ממשקל המוח כולו, הוא בקר המידע מספר אחת של המידע שמגיע מהשרירים, מהגידים, מהמפרקים ומהאוזן הפנימית, ותפקידו להסדיר את תנועות השרירים ולתאם ביניהן, על פי הוראות המתקבלות מהמוח הגדול. כל תנועה, מהליכה ושתייה ועד לפריטה על מיתרי הכינור, תלויה בפעולתו התקינה של המוח הקטן. </p>
<p>"אין בכלל ספק שהתפתחות הילד קשורה להתפתחות המוח שלו", מסבירה ד"ר אפטר. "הערכת רמתו ההתפתחותית של הילד בפרק זמן מסוים מאפשרת לעמוד על רמת הבשלות והתקינות של מערכת העצבים שלו. זו הסיבה שלא ניתן להבחין בין בדיקה התפתחותית לבדיקה נוירולוגית של הילד". ד"ר אפטר מבחינה בין גדילה המתבטאת בממדי הגוף (כמו גובה ומשקל) לבין התפתחות שמתייחסת למורכבות, לגידול, לשכלול ולעידון ההישגים התפקודיים של הילד בתחומים שונים.</p>
<p></p>
<div class=

כשהתינוק מקבל מההורה יחס חם, רגוע ומספק, גם ההתפתחות הקוגניטיבית שלו תהיה טובה יותר<br />אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/622/18622/380×225.jpg?1180022965" /> </p>
<div>כשהתינוק מקבל מההורה יחס חם, רגוע ומספק, גם ההתפתחות הקוגניטיבית שלו תהיה טובה יותר<br />אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<p> מלבד גדילה פיזית, מבחינה ד"ר אפטר בגורמים התפתחותיים עיקריים, כמו התפתחות המוטוריקה הגסה והעדינה, התפתחות שפתית (היינו: תקשורת מילולית), תקשורת חברתית והתחום ההתנהגותי-רגשי. כל התפתחות בתחומים אלו, לדבריה, היא פונקציה של שינויים שמקורם במערכת העצבים של הילד. </p>
<p>תאי המוח מתפתחים כבר בשלב ההתחלתי של ההריון, ומתרבים בקצב מואץ. במהלך השליש הראשון של ההריון נבנים כל אזורי המוח. בשליש השני מתהווים הקשרים בין האזורים השונים של המוח, ונבנית בהדרגה רשת תקשורת המורכבת משלוחות. סביב כל שלוחה נוצרת מעטפת (מיאלין) שמאפשרת העברת אינפורמציה מתא אחד למשנהו. </p>
<p>בשליש השלישי של ההריון מתרבים הקשרים וההסתעפויות בין אזורי המוח, רשת התקשורת משתכללת על ידי הפרשת נוירו-טרנסמיטורים, חומרים המאפשרים תגובה מהירה ומתואמת בין התאים. תהליך זה, שקרוי מיאליזציה, נמשך גם במהלך השנתיים הראשונות לחייו של התינוק. </p>
<h2>מה עושה הסביבה</h2>
<p>אחרי הלידה מתפתחת קליפת המוח, וחלה עלייה קטנה במספר התאים שבה ועלייה מהירה בגודל התאים ובמספר הקשרים ביניהם. מעטפת המיאלין השומנית מתחילה להתהוות סביב סיבי התאים כדי לסייע בזירוז העברת המסרים במוח. עם זאת, התפתחות כישורי התינוק לאחר הלידה תלויה גם בהתנסויותיו, המסייעות בטיפוח מערכת העצבים. מחקרים רבים מוכיחים את הקשר בין אופן הטיפול בתינוק לבין התפתחותו. </p>
<p>עליזה טמיר, מרפאה בעיסוק בבית לוינשטיין, טוענת שלעובדה שתינוק גדל במוסדות ולא במשפחה גרעינית עם אם מסורה, יש השלכות הנוגעות לכל תחומי ההתפתחות, גם כאשר מוחו תקין לחלוטין. לתינוק כזה יהיה חסך שיגרום לו לנכות רגשית, שתביא לנסיגה בהתפתחותו.</p>
<p>ד"ר עדה בקר, יועצת התפתחותית לגיל הרך, מאמינה שאין עוררין על קביעה זו: "פעם חשבנו שהקשר הרגשי בין הורים לילדים הוא קשר שמופנם כחוויה רגשית בלבד. היום ידוע שחוויות רגשיות מופנמות גם באופן פיזיולוגי ומשפיעות על התפתחות המוח. כשהתינוק מקבל מההורה יחס חם, רגוע ומספק, גם ההתפתחות הקוגניטיבית שלו תהיה טובה יותר". </p>
<p>"לפני כשמונה חודשים", מספרת טמיר, "הגיעה לבית לוינשטיין תינוקת בת שנה ותשעה חודשים שאומצה מרומניה, שם גדלה בבית יתומים. הצוות המאבחן והמטפל היה בטוח שהיא סובלת מפיגור שכלי קל עד בינוני. הילדה חזרה כמו הד על כל מילה ששמעה, הלכה רוב הזמן על ארבע, בחרה במשחקים רוטיניים וביצעה מגוון פעולות מצומצם ביותר, שהתאים לכל היותר לגיל שנה. </p>
<p>"הטיפולים שעברה – פיזיותרפיה, הדרכה וטיפול אצל קלינאי תקשורת – הפכו אותה היום, בגיל שנתיים וחצי, לילדה מחוננת, בעלת זיכרון פנומנלי ואוצר מילים יוצא מן הכלל. הסיפור שלה, מעבר להיותו מרגש, מוכיח עד כמה חום ואהבה חשובים להתפתחות המוחית ולבשלות הרגשית. למרות ההתקדמות, עדיין ייתכן שהחסך שנגרם לה ייצור בעיה בבשלות הרגשית".</p>
</p>
<p style=

בריאות

ראשית חוכמה

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ