פיזיקה משפחתית
אירינה אוסוסקין ואחיה בוריס מטפלים בשיטה סודית
ההתמסרות של אירינה אוסוסקין למצלמה שובה את לבי. היא מעדיפה להצטלם על לדבר. רוב האנשים נדרשים לחימום קל. עומדים מתוחים. יש המספרים בדיחות או מחפשים חסרי שקט את הזווית הנכונה, בודקים את האופן שבו יציגו את עצמם בפני העולם. "צילום הוא אהבתי הגדולה", היא מודה, "ומלבד זאת, אני אוהבת את ההתמסרות לצלם ולמצלמה. רוב חיי עוברים בטיפול ובהתמסרות לאנשים אחרים. כשמצלמים אותי זה כאילו מטפלים בי". אי לכך אנחנו פותחות את הראיון בסדרת צילומים על שפת בריכת הנוי היפה הנמצאת בין בניין "פיזיקה משפחתית", האקדמיה שהקימה, לבין בניין מעבדות שהיה שייך לבעלה והיום עומד בראשו בנה.
אוסוסקין, בעלת תואר שני בהנדסה, עלתה לארץ מברית המועצות בשנות השבעים, והיה לה ברור שהיא מגיעה לכאן כמטפלת. היום היא מטפלת למעשה בשני ערוצים: באחד היא עובדת עם אחיה בוריס, בשיטה שאת סודותיה אין היא מגלה (בהמשך תבינו למה), ובשני היא מטפלת בשיטת "פיזיקה משפחתית" שפיתחה, ואותה היא מעבירה הלאה לתלמידיה.
תחושה של "היי"
הדבר שגרם לאוסוסקין לשים את תואר המהנדסת בצד הוא חוויית מחלה שעברה בעצמה. בגיל 30, מטופלת בשני ילדים, התמוטטה. לאורך זמן לא הצליחה לתפקד, והרופאים לא הצליחו לפענח את הסיבה. "היום אני יודעת שיש סוגים שונים של אנשים: יש שכל חייהם חולים קצת בזה וקצת בזה ומתמודדים ומתגברים, ויש אנשים כמוני שלא יכולים להיות חולים", היא אומרת.
"זה או לחיות או למות. בעלי ואמי מתו כך. הם היו תמיד בריאים ובבת אחת מתו. אני מניחה שגם לי זה יקרה. מבחינתי באותה תקופה הייתי קרובה למוות. נכון שבאתי מהתחום המדעי, אבל דווקא משום כך לא מצאתי שום היגיון בכך שכל רופא נותן דיאגנוזה אחרת. הרגשתי כמו שפן ניסיונות. במהלך החיפושים הגעתי למטפלת אחת שהמגע שלה עורר בי את השינוי. הכוח עבר מהידיים שלה לגוף שלי. הוא פשוט ספג את זה. מאז יש לי מטרה אחת: לעזור ולטפל באנשים".
היכולת לטפל היא כישרון?
"בהחלט! מטפל הוא כמו אמן. אתה יכול ללמוד מגדולי האמנים, אבל בסופו של דבר או שיש לך את זה או שאין. תחשבי על גדולי הציירים. הם העסיקו שוליות ולימדו אותם את הטכניקה, ובכל זאת הם לא הפכו אמנים. גם הכישרון וגם המניע הפנימי דומים לזה של אמן.
כשגיליתי את היכולת הזאת, הייתי כמו מסוממת, בתחושה של היי. מאז נרגעתי, אבל השנים הראשונות, שבהן אתה מגלה שיש בך משהו שלא ידעת על קיומו ושהוא המטרה שלך בחיים, זה מדהים. לכן אני גם לא מעבירה הלאה את סודות הטיפול שלי. אני לא מאמינה שהם ניתנים להעברה. אני עובדת עם בוריס אחי כי גם לו יש את הכוח הזה, אפילו הכישרון שלו גדול משלי בתחום הזה, אבל אינני יכולה ל'הוריש' את זה. ואם את שואלת איך זה מסתדר עם המדע, אז אני מרגישה שהקדמתי את המדע".
בכוח המחשבה
הכוח הזה שלה ושל אחיה מתורגם לטיפול ב"תהליך מחשבתי". לצורך הדגמה אנחנו נכנסים לחדר הטיפולים הנעים והמעוצב. לא תמצאו בו ריח קטורת או זכר לאווירת שאנטי. בוריס מתעלם מלחיצת ידי, אני נשכבת על הספה, והם יושבים משני צדדי על שתי כורסאות כבדות.
אני עוצמת את עיני והם מתרכזים בי, עסוקים בתהליך המחשבתי. אני מנסה להתרכז בתחושות שלי, שמשתנות. בתחילת הטיפול אני חשה חום עד כדי חוסר נוחות בנשימה. לאחר מכן החום עובר לראש והחזה משתחרר.
אוסוסקין לא מייחסת חשיבות לתחושות. לדבריה כל אחד יכול להרגיש אחרת, העיקר הוא מבחן התוצאה. ואכן, מיד לאחר הטיפול אני לא מרגישה שינוי, אבל בימים הבאים קיבלתי זריקת מרץ. האם זה קשור בשתיקתם של בוריס ואירה? רק להם פתרונים.
למה המסתורין סביב המושג "תהליך מחשבתי", למה אי אפשר להסביר את התיאוריה של התהליך?
אירינה זעה בכיסאה בחוסר שקט ומסבירה: "האמת שאני כבר מחכה שיבוא מישהו ויבין ישר על מה אני מדברת. העובדה היא שזה עוזר, העובדה היא שאנשים חוזרים".
ככה זה כשיש שניים
לאחר שקבוצת נשים ביקשה להבין את התהליך, החליטה אוסוסקין להפנות חלק מזמנה לפיתוח שיטה שתוכל ללמד אחרים ויש בה מרכיבים של התהליך המחשבתי: שליטה במחשבות, התמקדות במטרה, שליטה בחיים. היום מוכרת שיטה זו כ"פיזיקה משפחתית".
אוסוסקין מבהירה כי "פיזיקה משפחתית" אינה שיטת ריפוי של מחלות, אלא דרך להגיע אל המקור להצלחה בעבודה, בבית, במשפחה. ההנחה הבסיסית שלה היא שרוב בני האדם משקיעים את האנרגיה בצד הרגשי ולא בצד המחשבתי. האנרגיה המחשבתית מוקדשת בעיקר לתחום המקצועי שלהם, אבל במפגש עם החיים, עם בן הזוג, עם הילדים, הם מזלזלים בה. השליטה במחשבה, לפי אוסוסקין, היא מפתח להצלחה ולקיום משפחה מאושרת.
העיקרון הבסיסי של השיטה הוא שאנחנו נעים קדימה במבנים של שניים: בני זוג, הורה וילד, שני שותפים לעסק. כדי להתקדם, צריך להגיע להסכמה ולבנות מודל שבו האחד יהיה מוביל והאחר תומך.
הרעיון למודל הזה נולד מתוך ניסיונה האישי של אוסוסקין. לאחר כמה שנים בארץ, היא הציעה לבעלה להקים עסק בתחום המחקר שלו על קרינה ובו יעסיק עולים חדשים. כך גם יוכל לעזור להם וגם יהיה לשניהם עסק שיוכלו להעביר לילדיהם. לאחר התחלה קשה ("זרקתי אותו לעסק בלי ניסיון עסקי. הבנתי שתוך כמה שנים נגיע לפשיטת רגל), הבינה שהוא צריך פרטנר ("אדם לא יכול לפעול לבד בשום תחום"). והעבירה את תהליך התמיכה בו לאחיה. "כיוון שאני מובילה מטבעי, רציתי להוביל את הפרויקט שלי, ובוריס המשיך לשמש כתומך לשנינו. ברמות גבוהות של קיום בבית ובעבודה צריך פרטנר. גם העבודה שלי עם בוריס אחי מבוססת על אותו עיקרון".
יעל זוהר, המשתתפת בקורסים שמעבירה אוסוסקין, מיישמת את המודל של פיזיקה משפחתית בבית ובעסק. "ההחלטה מי מוביל ומי תומך בבית מכניסה שקט ונותנת לנו תנופה", היא אומרת. "זו לא פחיתות כבוד בשבילי להיות זו שמבשלת בשביל בעלי. להיפך.
למדתי שהבישול עבורו ועבור הילדים חשוב מאוד לקשרים בינינו, למדתי להכניס מחשבות חיוביות בבישול, לבוא לכל מעשה עם מחשבה חיובית. התפקידים מוגדרים בינינו. במקביל אני לא מוותרת על הקריירה., להיפך, היא רק הולכת וצומחת. גם בקשר העסקי עם ענת (מילטין, המשתתפת גם היא בקורסים – ע"א), שהיא חברה ושותפה, עשינו הבחנה של מובילה ותומכת. כשהתחומים ברורים, לא מאבדים גובה. אפשר להיות מרוכזים במטרה".
קפיצה לסרט
"תמיד יש לי איזו מטרה, ואני משתנה יחד איתה ומגיעה אליה בקפיצות", מסכמת אוסוסקין. "לאחר שפיתחתי את העקרונות של 'פיזיקה משפחתית', רציתי לכתוב ספרים, והיום הם יש להם תפקיד חשוב. הם מעין תרופה מנטלית: אם משהו לא מסתדר בחיים, אחד הספרים יעבוד נגד ה'נפילות' הללו.
"בשלב הבא, אני רוצה לכתוב ספר שיצחיק אנשים ולעשות סרט. הבעיה היא, וכבר היו מחשבות בכיוון, שאנשים רוצים סרט עם דרמה, עם בגידות. לא מדברים אלי הדברים הללו שמשדרים היום. אני רוצה לעשות סרט ישיר על החיים. זה יבוא, בקפיצה הבאה זה יגיע".
מתוך: מגזין דרך האושר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה